(עדכון: נוספו תמונות מהיום הראשון!)
עוד פסטיבל פולקל'ה הסתיים לו בסוף השבוע האחרון ואחרי יומיים ארוכים שהייתי קבור במרתפי הלבונטין 7 ללא תחושה של זמן, ניזון רק מאלכוהול, סיגריות וכמה סוכריות טופי שמצאתי בכיס חזרתי לחיי השיגרה.
יומיים שלמים מלאים בכל כך הרבה הופעות גרמו לערבוב ובילבול נתונים שכזה כך שכל נסיון לסכם את הארוע יגמר ברצף פסקאות לא ברור. ולכן! כמיטב מסורת סיכומי הפסטיבלים של הבלוגיה נעבור לסיכום ותיאור האירועים בנקודות (ייתכן וסדר ההופעות והאירועים היה שונה מהכתוב. תתמודדו) בליווי תמונות וסרטונים שם למטה, בסוף :
תזכורת לעצמי, לפני פסטיבל לא לשתות יותר מידי או לאכול דברים מוזרים. זה עלול לגרום לעיכובים ופספוס של הופעות מצוינות שרציתי לראות כמו רועי ריק , דייויד בלאו והדוגמניות.
שישי אחר הצהריים, איפה כולם? הלבונטין רחוק מלהיות מלא. אולי זה הקור, אולי זו עוד ארוחה משפחתית שכזו.
פוליאנה פרנק יורדים. שמועות אומרות שבתווך בין העליה לירידה נוגנו צלילים וזומרו זמירות. מה שאני בטוח זה שהיו המון רעשים לא נעימים.
חייו של אביב מארק מתקצרים בכמה שנים מעצבים על מה שקרה קודם.
צ'יינה מונדוגס, זוכים בתואר מוזיקת ההזיות וסמים קשים החדשה שלי.
יהוא ירון, בס ולבונטין מלא. פשוט צריך לראות. לראות מה היה, לראות מה עכשיו ולראות אותו בהזדמנות הראשונה שיש לכם. ההופעה הטובה ביותר של היום ללא ספק.(סרטונים בהמשך)
הקהל מחזיר לה בהמון אהבה והנאה. רק רוצה שהיא תמשיך.
הנה יאיר יונה! מאלתר על הסלייד עם דקלבאום.
יאיר יונה נשאר לבד על הבמה.
לאיפה כולם הולכים?
יאיר מתחיל לנגן, האורות כבים. רק שניים אדמומיים נשארים להאיר את הבמה.
איזה תענוג של צלילים הוא מוציא.
חבל שלא כיבו את האור בעוד כמה הופעות.
לילה טוב.
יש! מצאתי עוד טופי.
ועוד כמה נקודות לטוב, לרע ולמחשבה:
K טוב - אביב מארק. זה האיש שגרם לכך שאני אצליח לשבת יומיים בחלל הקטן בלבונטין בלי לצאת עם כאב ראש, להנות מהמוזיקה ושהכל יתקתק. נתן בראש לצעירים, סידר הכל בשניות למנוסים יותר, התעסק עם הסאונד, התאורה וארוחת הצהריים שלו במקביל ופשוט היה שם כל הזמן. טוב, חוץ מהקטע עם לילך שיר אבל זה לא באמת היה חשוב.
K רע - אנשים שבאו רק כדי לראות את ההופעות של השוליים הגבוהים. פאניק אנסמבל, יהוא ירון, אחד חלקי אחד, Mr heavy & Ms low. לכו תראו הופעות שלהם. כל הקטע של הפסטיבל זה גם להכיר דברים אחרים, חדשים. תנו צ'אנס.
K מחשבה - אחרי כמויות האנשים בחוצמזה ואינדינגב הייתי בטוח שהלבונטין יהיה מלא כל הסופ"ש. כנראה שכאשר מוציאים את שקי השינה, האוהלים, הטבע והמדורות מהתמונה זה קצת פחות מגניב לבוא סתם ככה לפסטיבל מוזיקת שוליים. כך יצא שהקהל שהיה זה אותו קהל שתמיד נמצא ואותם פרצופים שראיתי כבר הרבה פעמים. חבל.
K עוד מחשבה - איזה פולק ואיזה נעליים. בחוסר חישוב מהיר נראה לי שהיו משהו בין 10-15 אחוז אמנים פולקיים באמת ועוד עשרה אחוז עם נגיעות פולק. לא שזה לא בסדר אבל המתכונת המקורית של הפסטיבל השתנתה מאוד. הרבה פחות הופעות סולו והרבה יותר אמנים שעולים עם הרכב חשמלית, בס, תופים, לפחות. אחד חלקי אחד היו חריגים בנוף כאשר באמת השילו מעצמם את כל שאר חברי ההרכב (ויש עוד הרבה) ועלו בצמד אקוסטית ופסנתר. אם זה טוב או אם זה רע, כל אחד יחליט לעצמו. אולי פשוט צריך למצוא שם חדש.
רגע, רגע, לא סיימנו.
הנה כל התמונות מהפסטיבל (המון תודה לאיש שצילם הרבה ולא אכל: ארז בז'רנו). הן כולן מהיום השני חוץ מאחת, זה מה יש עדכון: התווספה גלריה של היום הראשון באדיבות אורלי קוטיק . לחיצה על הכפתור בצד שמאל למטה תגרום לכם לאושר גדול יותר :
ולסיום הנה כל הלינקים לסרטונים מפולקל'ה ה-5. עכשיו שאני רואה אותם שוב אני חושב שממש נהנתי בכל אחד מהרגעים האלו ובכלל. מומלץ לבעלי יכולת ללחוץ על הלינק "watch in high quality" ממש מתחת לסרטון בצד ימין לצפייה באיכות גבוהה יותר:
"יש בן אדם תחת גל המילים הזה
או בתוך ערמת מילים בונה אדם מאורה
או יש בן אדם
והוא רע" (1:1 - "לעולם")
עושה מה שאני צריך לעשות, לא עושה מה שאני רוצה לעשות. מגיע למצבים שלא ברור לי איך הגעתי אליהם ונמנע ממצבים שלא אדע איך אהיה בהם. כך עוברת לה תקופה שכזו, זמנים של חורף, עונה אהובה עליי ברוב חיי שבה האווירה היום-יומית, צבע השמיים והריח באוויר כאילו מתאימים את עצמם לפסקול המוזיקאלי שמלווה אותי בדרך כלל. בין לילות מוזיקאלים מנתקי מציאות, שיחות ותהיות על הגשמה עצמית, בין ימים של עבודה וערבים של שוכרה לא נמצא לו הרגע המתאים פשוט לשבת ולכתוב. אבל פתאום מגיע רגע אחד קטן ואני מתיישב ללא מטרה ועם הרבה כוונה ומתחיל לתופף על המקלדת בלי לדעת איך זה ייגמר. זמן רב מידי עבר מאז אסופת התופינים האחרונה שלי והרבה לינקים הצטברו במאגר הכץה, חלקם התעופפו מפאת חוסר רלוונטיות וחלקם נמצאים פה למטה. תהנו.
K בני יא מלך. בני בשן עתיד להוציא את אלבומו השלישי בקרוב ובינתיים החודש ישוחרר סינגל ראשון מתוכו העונה לשם "67″. מיותר לציין כי אני מחכה לאלבום הזה בציפייה גדולה ואחרי שמיעה של חלק מהשירים מהאלבום (לפחות אלו שבני ביצע בהופעות) לא נראה לי שאני או מישהו מחובבי הבשניה וגם כאלה שלא נמנים על חובביה יוכל להתאכזב. בין לבין אני ארשה לעצמי לזרוק פה איזה טיזינג על העובדה שבני גם שיתף פעולה עם איזה הרכב מוכר אחר (נציג מההרכב ניגן בהשקת הספר של בני "חמישים גיטרות קטנות" בלבונטין 7, מי שלא היה הפסיד) לאלבום שעתיד לצאת בקיץ באווירה יותר קלילה ובלתי מחויבת. בצינור אפשר לראות קטעים מתוך הופעה בלבונטין שהייתה לא מזמן ולשמוע את "67″, "חושו אחים חושו", "מה קרה לך ברחם" וגירסה מיוחדת ששמה "אני בני בשן 2″. ואפשר לקרוא מה היה להיא מקול הקמפוס להגיד על הופעה של בני ומה היה לבני להגיד על עצמו, על הלבונטין ועל המלצרית שם. כבר ציינתי שבני הוא המלך???
K ואם כבר חורף בראשית הפוסט אז אוסף החורף של גיאחה מ"עונג שבת" עדיין זמין להורדה לכל מי שטרם עשה זאת. אסופת שירי חורף ולאו דווקא קלאסיים (משמע לא כולם שירי בעסה/בהייה דרך חלון תוך כדי טיפטוף/נסיעה בגשם סוער תחת שמיים אפורים או כל קלישאה חורפית אחרת שאתם יכולים לדמיין). הפייבוריט שלי בעל השם הכה קצר "Here it never snowed. Afterwards it did" של ה-"The twilight sad", צעקות חורפיות.
K יש לכם שירים של אמנים ישראלים שאתם רוצים שכולם יכירו, בא לכם שיפתיעו אותכם עם אוסף שירים ערוך במיוחד בשבילכם (אולי אפילו של הח"מ), אם התשובה לשאלות חסרות סימני השאלה האלה היא כן אז "פרויקט האסיף" לרגל חגיגות היום הולדת של פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet זה הדבר בשבילכם. כל הפרטים בלינק וכל מה שצריך זו רק אהבה למוזיקה ורצוי גם מחשב, צורב וסניף דואר קרוב.
K מר כבד וגברת נמוכה הוציאו אלבום חדש (פרטים, דעות ועוד בקרוב) עליו עבדו במשך זמן רב. למי שלא מכיר מדובר בצמד שפתח את האוסף "Where is the sunshine" של קול הקמפוס לפני כך וכך זמן ברצועה המדהימה (שלא נכללת באלבום אבל בכל זאת מדהימה) "Big city". לפרטים נוספים אפשר לקרוא עליהם ואיתם פה וגם פה, לראות וידאו מהופעת ההשקה בתמונע כאן ולשמוע את הרצועה היפה ממקודם פה למטה.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
K בעוד שבועיים אני עובר דירה. לא משהו קבוע, רק לסופ"ש. פולקל'ה 5 מגיע ואני אורז את עצמי ועובר לגור בלבונטין 7 ליומיים. 37 אומנים בשתי הקומות של הלבונטין (התחתונה רוהטה מחדש לצורך אווירת מעיכות ונוחות בפסטיבל) הם סיבה יותר מטובה בשבילי לנתק קשר עם העולם החיצון ולצלול לעולם שכולו מיתרים, כלי הקשה וניגונים בלתי פוסקים. אני הולך כדי לראות את דוד פרץ, האזרח צודרוב והשפנפן, רועי ריק, נדב אזולאי (טעימה בהמשך), יהוא ירון, הדוגמניות ועוד כאלה שאני לא מכיר או שלא יצא לי לראות וזה עוד רק ביום הראשון. ביום השני יופיעו פאניק אנסמבל, רם אוריון, 1:1, עידן רבינוביץ ועוד כל כך הרבה אמנים מעולים. כמאמר האימרה הכל כך שחוקה "אין דברים כאלה", אבל זהו שיש, והם קורים פה ליד הבית עוד שבועיים. אז תזיזו את עצמכם ותקנו כרטיס משולב מראש (80 זלוטי ליומיים) או תבחרו יום ותגיעו אליו (50 רופי לראש) אבל אל תתנו לעצמכם להפסיד את זה.
K נתחיל עם מוזיקה. את דעתי על האלבום של "בוסה" אני אביע בקרוב (רמז, נרגעתי, עצמתי עיניים ואהבתי) בינתיים אפשר לשמוע את הביצוע שלהם ל"דברים שרציתי לומר" בוואלה! ואפשר גם להוריד אותו מפה. איתמר רוטשילד מבצע את "פתאום זה קרה" בשבלול רגע לפני שמסתיים סבב אירוחי הופעות הקיץ של קוטנר. מאור כהן עם סינגל חדש לקראת אוסף כפול בעל השם "דיסקגרפי". הבן אדם הזה כבר ביקר בכל כך הרבה מחוזות מוזיקליים וגם הפעם הוא מוציא משהו שלא נראה ששמעתי ממנו אי פעם (חושבים שאתם יודעים את כל הלהקות/ההרכבים/הפרויקטים שמאור השתתף, נראה אותכם בתגובות). ו-1:1, שבהופעה שלהם הייתי השבוע, מבצעים את "טלפון" ב-Ynet וגורמים לי להיזכר מחדש כמה נהניתי.
K אני כל הזמן מפספס את ההופעות של "לא דובים" בגלל אילוצים מפגרים כאלו ואחרים (עבודה, שינה, לימודים ועוד דברים לא הכרחיים). אני ממשיך לשמוע רק דברים טובים עליהם וגלריית התמונות שלהם בספייס (מסתבר שהם היו עם הצנחנים בכותל, עם אינשטיין בצעירותו, בימיו הראשונים של ערוץ 1 ואפילו בהכרזת העצמאות, כבוד) היא אחד הדברים היותר משעשעים שראיתי. אה כן, והם דיברו קצת במומה.
K נדמה לי שכבר כתבתי פה על פרויקט "פזמון חוזר" של nrg שבו אומנים מבצעים משיריהם (אריק ברמן, פיטר רוט ועוד) בעיבודים קטנים ומרגשים על מנת לקדם את המודעות בדבר חזרתו של גלעד שליט שמלאו לו 22 לפני כחודש. אין יותר מידי מה להרחיב בנושא אלא רק להגיד שמבחינתי החיבור לצלילים מתבקש ושמיעה של הביצועים באתר גורמת לך לחשוב על המילים המושרות בהקשרים אחרים לגמרי מאלו שחלפו באוזניי בשמיעות קודמות.
K בבלוג של המרתף מודיעים לנו שעמרי לוי (בית ישן וחלל מעודכן) ממקסס בימים אלו אלבום חדש ועל הדרך יש שנישירים לצפייה שהוקלטו בפאב הארובה. ופה למטה תוכלו להקשיב לשיר האהוב עליי ביותר של עמרי.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
K בובות פרוותיות מדברות, לא מדובר ברד בנד אלא ב-FurTV שמשודרת ב-MTV ועוסקת בחייהם של מרווין, אד ולפינו (האהוב עלי) כל אחד מהם שרוט בדרכו המיוחדת וטמבל בדרכו השגרתית. כל פרק הוא בערך 10 דקות. תישענו לאחור, תדליקו סיגריה ותהנו. מה כבר יש לעשות. שני פרקים מובחרים - Hot Pussy (הסוף לא מיועד לחלשי קיבה) ו-Ladies Love Lapino. אפשר למצוא עוד מלא באתר ובטיוב.
K נדב רביד משחרר אוסף רימיקסים שלו מכל מיני תקופות. בין הממוקססים אפשר למצוא את אמילי קרפל, יאפים עם ג'יפים, קוואמי ועוד. נותנים לכם חינם, אין סיבה לא להוריד.
K "לא תאמינו שזו מוזיקה ישראלית" הוא שמו של המדור החדש בעכבר העיר האמור לחשוף את כלל הציבור (בהנחה שהם קוראים את עכבר העיר) לשלל אומני שוליים ישראלים. יוזמה מבורכת, ביצוע פחות ממבורך. אחרי ש"חשפו" את אסף אבידן במדור הראשון הפעם הם מתפנים להציג את עמית ארז, יהודה לדג'לי ויעל דקלבאום אבל עושים זאת בצורה חפיפניקית בצירוף ניימדרופינג של כל מיני אומנים גדולים בתקווה שזה מה שיגרום למישהו להקשיב להם. לא אהבתי את הדרך, הצורה והפורמט. כמה משפטים סתמיים על האומנים ועוד כמה לינקים לאתרים, אתם באמת חושבים שזה יעבוד. אם כבר לעשות פרויקט שכזה אז לפחות להשקיע בו כמו שצריך ולגייס את האומנים והלייבלים לעזרה על מנת לקבל תוצאה איכותית ומעניינת.
K לאלו ממכם שבטעות לא שמעו על זה אני אסביר בקצרה. Monocrave יביאו איזה אומן שאתם רוצים לארץ. אני מקווה שזה מספיק ברור. לפרטים, בירורים והצבעות כנסו לאתר שלהם ותגידו את מי אתם רוצים לראות ותקראו עוד כמה מילים עליהם ומהם בעכבר העיר. נכון לזמן כתיבת שורות אלו רדיוהד ובק מובילים את הרשימה. אמן ואמן.
K בינתיים הם מביאים את חוזה גונזלס לבארבי ב-11 לאוקטובר ואני לא אהיה בארץ כדי להנות מזה. לא יודעים מי זה חוזה גונזלס? תקראו עליו קצת באתר של monocrave. רוצים כרטיס לחוזה? זה כבר אצל גיאחה. או שפשוט תלכו להופעה ותגידו לי תודה אחר כך.
K הגורילה של קאדבורי כבר מפורסמת מעלילותיה עם פיל קולינס, אבל עכשיו שוחררה גירסה חדשה לצלילי " Total Eclipse Of The Heart" והיא ענקית. מה הקשר לשוקולד?!? מי אמר שצריך. פה למטה.
K הקליפ של אטליז ל-"Attractive" היה מדהים לפחות כמו השיר המענג הזה ועכשיו מסתבר ש-MTV בחרו אותו כאחד השירים שייטחנו בתחנה (כמו קרן פלס בגלגל"צ, אבל לא). איזה כיף זה לראות את החבר'ה האלה מצליחים ואני בטוח שההורים באנובה מלאים בגאווה.
K בני חוזר, בני חוזר, בני חוזר!!!!! בני בשן חוזר להופיע בסוף השבוע הבא עלינו לטובה ועושה את זה בדרכו הייחודית. בצהרי שישי יערך ארוע השקה לספר השירים של בני "חמישים גיטרות קטנות" בלבונטין 7 אשר יכלול הקראה של קטעים מהספר, כל מיני גיטרות קטנות מפוזרות ועוד הפתעות. במקום יהיה אפשר לרכוש את הספר+כרטיס להופעה של בני שתערך למחרת (מוצ"ש, 20:30, לבונטין 7) וכל זה ב-60 ש"ח בלבד. כבר אמרתי שבני הוא המלך.
K אחרי כל הבלאגן (במובן החיובי של המילה) שהיה סביב אסף אבידן בחודשים האחרונים הוא נפגש עם אור ברנע ובין שיחות על בחורות, צבא, ירושלים ותל אביב, אבידן היטיב לסכם את כל הבאז במשפט הבא: "כמו ש'הוולף' מ'ספרות זולה' אומר: 'בואו עוד לא נתחיל למצוץ אחד לשני את הזין', בסופו של דבר נכנס רק שיר אחד לגלגלצ". ידעתי שיש סיבה שאני אוהב אותו.
K ואם כבר אסף אבידן אז תקופת סיכומי השנה באה לקראתנו וב-nrg עושים טרום סיכום ואומרים שפשוט הייתה שנה טובה תוך כדי התייחסות למגמות המשתנות במוזיקה, פחות כוכב נולד ויותר עבודה קשה, אמונה וצמיחה מלמטה. למרות שהייתי מוסיף כמה שמות טובים לרשימה שלהם, אני מסכים עם הכתוב ומקווה ששנה הבאה תהיה אפילו טובה עוד יותר.
K איזבו הופיעו בזאפה שבוע שעבר במופע ישיבה ועוררו את חמתם של כמה מכותבי הרשת. תקראו מה היה לעמוס אורן להגיד על זה ולמה לזרבוי מכריז שהזאפה ניצח.
K הפו פייטרס אולי מתפרקים. מה זאת אומרת אולי? הסולן שלהם, דייב גרוהל, הכריז על הפסקה ארוכה. בעסה. אני חובב של הפייטרס כבר שנים רבות ולכן הידיעה על פירוק אפשרי לא גרמה לי לאושר רב מידי, אבל יחד עם זאת, אם ההפסקה של דייב היא על מנת לעבוד על חומרים אישיים אז יישר כח דייבי, אנחנו איתך. נותר רק להמתין ולקוות להפתעות ובינתיים להאזין לקלאסיקת פייטרס תוך כדי המשך קריאה בבלוגיה.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
K הבחירות בתל-אביב הולכות וקרבות אלינו ומלא אנשים מתעסקים בקידום של המועמדים דרך האינטרנט שזה מדליק לגמרי. אני יודע שמבחינתי לפחות זה הביא לכך שראיתי יותר פרסומות וקראתי יותר חומר תעמולה מאשר בכל קמפיין בחירות ארצי או מקומי שהיה בעבר. אבל מה שיותר חשוב זה הסרטון האדיר הבא של מפלגת הירוקים בו מככב התחת של לא אחר מאשר שותפי לספסל הלימודים בשלוש השנים האחרונות שחלקו האחורי הפך לסלב בקנה מידה שלא נראה במחוזיתינו מאז התחת של אברם גרנט. למעוניינות בפרטים על העכוז, נא לפנות למערכת הבלוגיה.
K קליה מור מעכבר העיר מביעה את דעתה על ביקורת מוזיקה עתירת פרטים עובדתיים ומעוטת רגש ומציגה את עמדתה בנושא תוך כדי פירוט ביקורת על האלבומים החדשים של 1:1 ואסף אמדורסקי. הבעיה היא שבהמשך הכתבה כאשר באה הגברת להביע את דעתה על האלבום החדש של אמדורסקי היא פותחת באותם מילים אשר התנגדה להם מספר פסקאות קודם לכן. צריך לקרוא על מנת להבין וגם על מנת להכיר את קשת הצבעים של הכלים המוזיקאליים השונים.
K להקת המטאל "סליפנוט" מגיעה לישראל. הם לא הטעם האישי שלי (למרות שהמסכות שלהם ממש מדליקות) אבל כיף לראות שמכל קצוות הקשת המוזיקאלית ממשיכים להגיע אלינו אומנים ויש עוד בדרך.
K אחד שיופיע היום בערב ויעצור את תל אביב לכמה שעות הוא אדון מקרטני. שכמו בדרמה יומית היו עדכונים כל הזמן לגבי נושא שידור ההופעה. יש שידור, מגרשים את צוות הצילום, אין שידור. מקצוענות גבירותי ורבותי זו לא מילה גסה אבל זו גם לא מילה שמכירים בארץ.
K והנה דעת יחיד קצת שונה לגבי פול, החיפושיות ועוד כמה דברים.
K תגיד לי ג'ורג'י בוי, לא למדת כלום? בפעם הבאה נשים שלט "בשירותים אלו אסור לקיים יחסי מין, אסור להשתמש בסמים, ועוד כל מיני דברים שאתה אולי חושב שמותר אבל אסור. קקי, פיפי בלבד"
K אינדי ישראלי אהבו את התגובות על הכתבה הישנה עם צ'רלי מגירה אז הם הלכו להרבה הופעות שלו וישבו לכתוב על זה, הפעם מנקודת מבט אחרת. לצערי גם את צ'רלי אני מפספס כל הזמן, אפילו בחוצמזה פספסתי אותו.
K הלהקה הישראלית .Amiram Inc שכבר הוציאה אלבום אחד (חמוד מאוד לפי דעתי) נרשמה באתר SellaBand ומחכה שאתם תשקיעו קצת כסף ובתקווה תקחו בחזרה הרבה כסף. למי שלא מכיר את הקונספט של האתר אז בגדול מדובר באתר המרכז להקות שצריכות כסף על מנת להוציא אלבום, כל אחד יכול להשקיע (להשקיע, לא לתרום) כאוות נפשו ובמידה והלהקה מגיעה לסכום מסוים (וקבוע מראש) הם מוציאים את האלבום. מאותו רגע הרווחים מהאלבום מחולקים בין המשקיעים השונים על פי החלק היחסי אותו השקיעו. אם תאמינו, תשקיעו ואולי תרוויחו. בינתיים תקשיבו.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
K הבלוג "אחד שיודע" עבר לאנגלית. הוא בעצם עבר לשבדיה ולכן התחיל לכתוב באנגלית. הגירסא העברית שלו מוצעת למכירה אבל זה פחות חשוב מהעובדה שבצד שמאל של האתר העברי יש תמונה של "שבדית השבוע" ונחזיק אצבעות שהיא תוחלף כל שבוע.
K לא הצלחתי לגייס פרטים נוספים על זה אבל כנראה שיהיה ארוע לציון שנה לסגירת הסינדרום בירושלים (לכל הכצים המעורבים, ברכות) בהשתתפות ירמי קפלן, דן תורן ועוד. מישהו יודע משהו?, הפרטים הושגו ומסתבר שהארוע נערך ביום שלישי האחרון במועדון התקליט בירושלים בנוכחות המוזכרים קודם לכן ובצירוף דודי לוי והפתעות אחרות שטרם הספיקותי להתעדכן אודותם. חבל שלא טרחו לפרסם את הנושא בצורה יותר רצינית. דע מאין באת ולאן אתה הולך. כבוד לסינדרום. מישהו היה?
K אינדי נגב בא עלינו לטובה בתאריכים 24-25 לאוקטובר. הליין אפ ושאר הפתעות אמורים לעלות בקרוב אבל בינתיים אתם יכולים להכין מיקסטייפים שינוגנו בין ההופעות, כן אתם.
K האלבום החדש של רות דולורס וייס "בעברית" היכה גלים ברחבי הרשת, הפורומים ושיחות החולין בין האנשים. הביקורות על ההופעות שלה מתחלקות למתענגות מאוד ולמתענגות עד דמעות. נראה כאילו כולם מחבקים את רות. הקשבתי לאלבום הרבה פעמים ואת דעתי עליו אתן לאחר ההופעה שמתוכננת למחר. אבל זכורה לי התלהבות שכזו מאלבום לפני יותר משנה, "הייקו בלוז" שמו, של מר דויד פרץ, שפשוט לא הצלחתי להתחבר אליו ללא קשר למספר הנסיונות שנעשו. את החומה שעטפה את הייקו שברה בזמנו KetterCat בפוסט שפרסמה באתר Qube וגררה אחריה שורה של תגובות ומספר לא קטן של מזדהים שכנראה פחדו לפתוח את פיהם קודם לכן על מנת שלא ייתפסו ב"טיפשותם". והנה אנחנו חוזרים לימינו אלה ולרות היקרה. זה התחיל בין השורות של לזרבוי שלא ידע בדיוק מה לעשות עם המנה שהוגשה לו באותו ערב בלבונטין והתפרץ אצל אביהו גאון, גם הפעם באתר Qube. אני מכיר הרבה אנשים שהאלבום החדש של רות לא מסתדר להם באוזן, קשה מידי. אנשים שאהבו ועדיין אוהבים אותה אבל מעדיפים אותה באנגלית, במילים אחרות, בכאב אחר. אני עדיין מתלבט בדרכי ורק שאהיה פנים מול פנים אדע מה באמת אני חושב. מה אתם חושבים?
KKK ימים של רעש מתוק לפנינו. שבת בני בשנית לכולנו.
סוף שבוע שהיה אמור להיות שקט, רגוע, מעורבב בין עבודה, שינה ומטלות אקדמאיות הפך להיות מוזיקאלי להפליא בעקבות הזמנות לשתי הופעות שנפלו בחיקי, מריונטה סול באוזן-בר בשישי בערב ו-1:1 ב"תמונע" בשבת בערב. עייפות כרונית ולוח זמנים צפוף עד בלתי אפשרי לא מנעו את ההתענגות על הצלילים בסיומו של כל יום.
מריונטה סול הם שם ששמעתי מספר פעמים בעבר אבל לא באמת שמעתי שום דבר שלהם. הזמנה להופעה שלהם הייתה בשבילי הזדמנות לשמוע אותם לראשונה ולהכיר במה מדובר. האזנות אקראיות באתר הלהקה או בדף החלל של הלהקה נתנו טעימה של משהו נעים שנראה שיתאים למידותיי.
אחרי עיכוב במועד תחילת ההופעה (פתיחת דלתות 21:30, הלהקה עלתה לקראת 11), כמה כוסות בירה והכרות מעמיקה עם התפריט החדש של האוזן-בר (שגרם לי לחשוק בצלוחית קטנה עם גבינת קשקבל בצמוד לבירה שלי, יעודכן התפריט לאלתר!) חברי מריונטה סול עלו לבמה. קהל השותים והסועדים עזב את מתחם הבר ועבר אל מול הבמה במן ערבוביה של ישיבה ועמידה ושמירת מרחק בטחון מהבמה (תופעה די נפוצה בהופעות המלאות לחציין, סוג של חצי מעגל מהבמה שכאילו אסור לחצות על מנת לא לייצר יחסי קירבה חמים מידי או להיראות גרופי נלהב. לא מובן לי). סקירה מהירה של חברי ההרכב והכלים גרמה לי להתמקד בבסיסט ולחשוב לעצמי "האם ייתכן שירמי קפלן, בגירסתו הצעירה אך לא המתולתלת קפץ בזמן לב"ש והצטרף למריונטה?" אכן מדובר בדמיון מדהים (תראו בעצמכם). במהלך ההופעה כבר שטתי לעצמי במחשבות וקולו של הסולן הזכיר לי את אסף אמדורסקי לעיתים, ואם הייתי מאלץ את זה מאוד אז המתופף היה הדבר הכי דומה לג'נגו שהיה על הבמה, וזהו, איחוד של תערובת אסקוט באוזן-בר שישי בערב, עם חילופי תפקידים קלים.
אבל לא, ממש לא. מריונטה סול מנגנים ביחד בצורה מהודקת ויפה, לחנים שלא מתפרעים יותר מידי ויושבים טוב עם המילים שגם הן מתחברות היטב לסיפור כזה או אחר ורוצות שתקשיב להן. זה החלק הטוב, יש גם חלק אחר.
אני לא יודע אם מדובר באירוע חד-פעמי, או סתם עניין של מצב רוח אבל הקול של הסולן פשוט לא מתחבר לי (וזה נאמר בצורה מאוד ברק אובאמית/פוליטיקלי קורקט) למילים ולהרכב שמאחוריו. יש שירים שזה פשוט נשמע לא טוב, כאילו השיר לא אמור להיות מושר על ידו או לא נכתב בשבילו. יש פעמים בהם היה בא לי שהוא יתחיל/ילמד לצרוח עם קצת כאב, שיתעורר קצת שיכניס רגש למה שיוצא לו מהפה, ויש פעמים שזה מתחבר ממש טוב, שנראה כאילו הוא באמת בתוך זה והכל יושב מעולה במקום. ברגעים האלו גם שמעתי קצת את אמדורסקי בקולו.
אני שוב מסיייג את דבריי, יכול להיות שזו פשוט הייתה הופעה לא טובה שלהם, או שסתם הוא לא הרגיש טוב (כל ההקלטות שיש ברחבי הרשת נשמעות בסדר גמור ואפילו יותר מזה), לא נשארתי לברר אחרי ההופעה. אבל בשישי בערב ההופעה הייתה לא אחידה, התחילה חלש בשני השירים הראשונים, השתפרה מאוד בשניים לאחר מכן ושבה והמשיכה בטלטלות לאורך הדרך. ביצועים מעולים של "עשור" (ופה בביצוע חי, הרבה פחות טוב), "היי" ו"עמום" היו תענוג כמו גם המתופף שהיה מעולה ומלא אנרגיה כמו שצריך להיות וחבל שלא גרר אחריו את שאר חברי הלהקה שנראו עייפים. אבל כשהסולן שר "זה רק הקול שלי, הקול שלי" באחד השירים, לא נשאר לי אלא להסכים.
אני בטוח שאני אתן להם עוד הזדמנות בעתיד והאלבום החדש שלהם ינוח על שולחני בקרוב מאוד לצורך המשך התעניינות, אבל אם צריך לסכם את זה אז מיום שישי יצאתי רק עם חשק לקשקבל.
ונעבור ליום שבת שהיה אמור להיות יום מנוחה אבל התחיל בעבודה בשעה מוקדמת ביותר שחס מלהזכיר אותה מעל דפי בלוג זה מפאת כבוד למקיצים בטבעיות. אבל במשך כל השבת חשבתי על ההופעה שמחכה לי בערב, מופע השקה לאלבום "ברזל" של ההרכב 1:1 אותם הכרתי מאלבומם הראשון ועוד קצת מהאזנות לחומרים עצמאיים של "דבק" ומור שטייגל שביחד פלוס תוספות מהווים את 1:1.
הגעתי לתמונע לקראת 11 (פתיחת דלתות מוצהרת ב-22:30), התמקמות מאחורי עמדת הסאונדמן, חצי הוגרדן והאורות כבים לתחילת ההופעה (ההרגשה של הגעת בדיוק בזמן להופעה, הצלחת לתפוס מקום ולהזמין שתייה הכל ברגע האחרון משווה תחושת ניצחון שרק נפוליאון או הצנחנים בכותל יכולים לחלוק איתי. או יותר נכון, יכלו לחלוק איתי).
על הבמה עולים 6 אנשים וכבר יש לי חיוך על הפנים. הרכבים מרובי חלקים זה תמיד סימן שאתה הולך לשמוע משהו שונה ולא עוד בס, תופים, חשמלית. האחדים פותחים עם "אבק אדם" ואני לא יכול שלא להיזכר במריונטה מאתמול בערב וממחשבותיי עליהם. ככה זה צריך להישמע, המילים יושבות במדויק על הלחן, הקול של הזמר פשוט מספר את הסיפור בדיוק וברגש שקשה להתעלם מהם וכל זה קורה עם מילים שנכתבו לספר (ע"י ערן בר-גיל) בכלל ולא על ידי ההרכב, מדהים. הליין אפ מונח לפני על עמדת הסאונדמן ואני יודע שיש לי עוד 15 שירים להתענג עליהם עד לסיום ההופעה.
ההופעה ממשיכה עם עוד שירים מאלבומם החדש "ברזל" שטרם יצא לי להאזין לו במלואו אבל חוסר ההכרות עם המילים לא מוריד מההנאה ומהידיעה שזה אלבום שהולך להתנגן לי בראש עוד הרבה זמן. לאחר מספר שירים הם עוברים לבצע שירים מאלבומם הראשון ופה אני כבר שולט ביד רמה, עוצם את העיניים ומרשה לעצמי לדמיין את מור שטייגל לוחשת לי את המילים לאוזן.
מור שטייגל. מור שטייגל אתמול הייתה תענוג לעיניים והאוזניים (את התענוג לאוזניים היא חולקת עם שאר חברי ההרכב, את החלק של העיניים אני מייחד לה). פשוט מדהימה על הבמה עם קול מלטף וכואב שהבהיר לי שאני לא רואה או מכיר מספיק זמרות שכאלו בארץ. נהניתי מכל קול שיצא ממנה מכל זעקה מכווצת עיניים שהדהדה באולם במאמץ להכאיב דרך גרונה. הערה לעצמי, לעקוב אחרי מור שטייגל לעקוב אחרי הופעות של מור שטייגל אם ישנן כאלה.
בהדרן הם ביצעו את "מלי בן שושן" שהרגיש ונשמע שונה מכל מה שהיה לפניו. מילים סיפוריות שמעלות חיוך ולחן מקפיץ שאי אפשר להישאר אדיש אליו. לאחריו חתם את ההופעה ביצוע לשיר הסיום מהאלבום הראשון, "שלג", והשאיר את כל הקהל בתמונע עם חיוך לתחילת שבוע וזמזום נעים באוזניים להירדם איתו בלילה.
*תודה להדר ולאלה מ-Ynet על הכרטיסים - תזכו למצוות ומוזיקה טובה
חודש שלם לא כתבתי,התפזרתי לי לכל עבר. מבחנים,עבודה,לימודים ומחשבות על שטויות הביאו אותי לחוסר כתיבה פושע. אז קודם כל תודות: לכל אלו ששלחו מיילים,הגיבו,שאלו,עודדו,צעקו ואיימו כי רק ככה הצלחתי להושיב את עצמי ולחזור לעניינים.
שינויים קלים בבלוגיה. הפוסט הזה כפי שתראו אינו מתחיל על פי מיטב המסורת אלא ישר קופץ לעניינים שהצטברו אצלי בחודש האחרון ונשפכים לכם כאן לפניכם (שאני אומר נשפכים אני מתכוון לכמויות שטרם נראו,יותר מ-50 אייטמים וכמות לינקים שתספיק לכם לחודש). זאת ועוד,מדור "ארועי השבוע בכץרה" נפל חלל עקב העובדה שמלאכת העדכון שלי לא מתבצעת כראוי ולכן כל שנותר לי לעשות בעניין הוא להפנות אותכם למקומות ברחבי הרשת שיעזרו לכם להתמצא.(פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet,אטמי אזנייםועכבר העיר הם רק חלק). מדור "כץת טעימות" משנה כיוון ויעלה כפוסט עצמאי עם המלצות ולינקים להורדה ברגע שיהיה לי מה לחלוק איתכם (יש לי כבר מה לחלוק,אני פשוט בונה את המתח). כמו כן אני אשתדל להעלות את תדירות הכתיבה,מה שאומר שפוסטים נוספים בתצורות שונות יעלו ככל העולה על רוחי (כמה מהם כבר מתבשלים להם) ועליכם מוטלת האחריות לחזור לבקר פה לעתים יותר תכופות.
תקראו,תהנו,תגיבו ותכתבו כי עם כמה שאני נהנה לכתוב ולעשות,ההנאה מוכפלת כשאתם נהנים ואני יודע מזה. ואל תשכחו להמשיך לשלוח לינקים לכל שטות שעולה על רוחכם בכל שעה של היום או הלילה.
שבו בנוח,תרגעו,זה הולך להיות ארוך. (משרד החינוך,המדע והמין ממליץ לקרוא את הבלוגיה בחלקים לאורך מספר ימים על מנת למנוע משהו כלשהו שנגרם ממה שאתם עושים לא נכון,תהנו)
כל התמונות בפוסט הזה מתנת הפליקר של Orlyko שבו אתם מוזמנים לבקר,לראות ולא לגעת.
תודה נוספת מוקדשת ל"מישהי מפעם" על תרומתה לעריכת פוסט עמוס זה
שמוליק נולד לאם הדרך ואב הבית, גודל על ידי חבורה של תקליטני חתונות ששלטו
באולמות הארועים בשנות השמונים. התחנך על מורשתו של ד"ר אלבן והצמד טו-אנלימיטד
והיה שותף בהפקת האוספים טופ-פופ 94 והיט-מן 2. שמוליק הופיע כחצי מהצמד
"סופר-מיוזיק", תקליטני העל לגילאי 8-14 בקריית בן גוריון בחולון. בגיל ההתבגרות
עבר שמוליק מרד מוזיקאלי ויצא לשוטט ברחבי תל אביב בחיפוש אחר אהבה חדשה. מאז ועד היום
מסתובב שמוליק בין הופעות, נרדם בחנויות דיסקים ומשוטט ברחבי הרשת בתקווה לעתיד
טוב יותר. לפעמים הוא גם כותב על זה.