ארכיון פוסטים עם התג "שי נובלמן"
יום שבת, 13 בדצמבר, 2008

"יש בן אדם תחת גל המילים הזה
או בתוך ערמת מילים בונה אדם מאורה
או יש בן אדם
והוא רע"
(1:1 - "לעולם")
עושה מה שאני צריך לעשות, לא עושה מה שאני רוצה לעשות. מגיע למצבים שלא ברור לי איך הגעתי אליהם ונמנע ממצבים שלא אדע איך אהיה בהם. כך עוברת לה תקופה שכזו, זמנים של חורף, עונה אהובה עליי ברוב חיי שבה האווירה היום-יומית, צבע השמיים והריח באוויר כאילו מתאימים את עצמם לפסקול המוזיקאלי שמלווה אותי בדרך כלל. בין לילות מוזיקאלים מנתקי מציאות, שיחות ותהיות על הגשמה עצמית, בין ימים של עבודה וערבים של שוכרה לא נמצא לו הרגע המתאים פשוט לשבת ולכתוב. אבל פתאום מגיע רגע אחד קטן ואני מתיישב ללא מטרה ועם הרבה כוונה ומתחיל לתופף על המקלדת בלי לדעת איך זה ייגמר. זמן רב מידי עבר מאז אסופת התופינים האחרונה שלי והרבה לינקים הצטברו במאגר הכץה, חלקם התעופפו מפאת חוסר רלוונטיות וחלקם נמצאים פה למטה. תהנו.
 
K בני יא מלך. בני בשן עתיד להוציא את אלבומו השלישי בקרוב ובינתיים החודש ישוחרר סינגל ראשון מתוכו העונה לשם "67″. מיותר לציין כי אני מחכה לאלבום הזה בציפייה גדולה ואחרי שמיעה של חלק מהשירים מהאלבום (לפחות אלו שבני ביצע בהופעות) לא נראה לי שאני או מישהו מחובבי הבשניה וגם כאלה שלא נמנים על חובביה יוכל להתאכזב. בין לבין אני ארשה לעצמי לזרוק פה איזה טיזינג על העובדה שבני גם שיתף פעולה עם איזה הרכב מוכר אחר (נציג מההרכב ניגן בהשקת הספר של בני "חמישים גיטרות קטנות" בלבונטין 7, מי שלא היה הפסיד) לאלבום שעתיד לצאת בקיץ באווירה יותר קלילה ובלתי מחויבת. בצינור אפשר לראות קטעים מתוך הופעה בלבונטין שהייתה לא מזמן ולשמוע את "67″, "חושו אחים חושו", "מה קרה לך ברחם" וגירסה מיוחדת ששמה "אני בני בשן 2″. ואפשר לקרוא מה היה להיא מקול הקמפוס להגיד על הופעה של בני ומה היה לבני להגיד על עצמו, על הלבונטין ועל המלצרית שם. כבר ציינתי שבני הוא המלך???
K ואם כבר חורף בראשית הפוסט אז אוסף החורף של גיאחה מ"עונג שבת" עדיין זמין להורדה לכל מי שטרם עשה זאת. אסופת שירי חורף ולאו דווקא קלאסיים (משמע לא כולם שירי בעסה/בהייה דרך חלון תוך כדי טיפטוף/נסיעה בגשם סוער תחת שמיים אפורים או כל קלישאה חורפית אחרת שאתם יכולים לדמיין). הפייבוריט שלי בעל השם הכה קצר "Here it never snowed. Afterwards it did" של ה-"The twilight sad", צעקות חורפיות.
K יש לכם שירים של אמנים ישראלים שאתם רוצים שכולם יכירו, בא לכם שיפתיעו אותכם עם אוסף שירים ערוך במיוחד בשבילכם (אולי אפילו של הח"מ), אם התשובה לשאלות חסרות סימני השאלה האלה היא כן אז "פרויקט האסיף" לרגל חגיגות היום הולדת של פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet זה הדבר בשבילכם. כל הפרטים בלינק וכל מה שצריך זו רק אהבה למוזיקה ורצוי גם מחשב, צורב וסניף דואר קרוב.
K מר כבד וגברת נמוכה הוציאו אלבום חדש (פרטים, דעות ועוד בקרוב) עליו עבדו במשך זמן רב. למי שלא מכיר מדובר בצמד שפתח את האוסף "Where is the sunshine" של קול הקמפוס לפני כך וכך זמן ברצועה המדהימה (שלא נכללת באלבום אבל בכל זאת מדהימה) "Big city". לפרטים נוספים אפשר לקרוא עליהם ואיתם פה וגם פה, לראות וידאו מהופעת ההשקה בתמונע כאן ולשמוע את הרצועה היפה ממקודם פה למטה.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K בעוד שבועיים אני עובר דירה. לא משהו קבוע, רק לסופ"ש. פולקל'ה 5 מגיע ואני אורז את עצמי ועובר לגור בלבונטין 7 ליומיים. 37 אומנים בשתי הקומות של הלבונטין (התחתונה רוהטה מחדש לצורך אווירת מעיכות ונוחות בפסטיבל) הם סיבה יותר מטובה בשבילי לנתק קשר עם העולם החיצון ולצלול לעולם שכולו מיתרים, כלי הקשה וניגונים בלתי פוסקים. אני הולך כדי לראות את דוד פרץ, האזרח צודרוב והשפנפן, רועי ריק, נדב אזולאי (טעימה בהמשך), יהוא ירון, הדוגמניות ועוד כאלה שאני לא מכיר או שלא יצא לי לראות וזה עוד רק ביום הראשון. ביום השני יופיעו פאניק אנסמבל, רם אוריון, 1:1, עידן רבינוביץ ועוד כל כך הרבה אמנים מעולים. כמאמר האימרה הכל כך שחוקה "אין דברים כאלה", אבל זהו שיש, והם קורים פה ליד הבית עוד שבועיים. אז תזיזו את עצמכם ותקנו כרטיס משולב מראש (80 זלוטי ליומיים) או תבחרו יום ותגיעו אליו (50 רופי לראש) אבל אל תתנו לעצמכם להפסיד את זה.
(המשך…)
תגים: 1:1, hey, mr heavy and ms low, אביתר בנאי, אורן זילברשטיין, אטליז, אליוט סמית', אסף אמדורסקי, אסף רוז, אריק ברמן, בני בשן, ברוך פרידלנד, גדי אלטמן, דוד פרץ, האזרח צודרוב והשפנפן, הבייסמנט, הג'ירפות, הדוגמניות, חורף, טל הפטר, יהוא ירון, יונתן כנען, לבונטין 7, מאור כהן, מועדון הופעות, מריונטה סול, מרסדס בנד, נדב אזולאי, נועם קובץ', ניסים והנפלאות, נעה בביוף, סיאם, עידן רבינוביץ, עיר הפועלים, פאניק אנסמבל, פולקל'ה 5, רועי ריק, רוקבר, רמי פורטיס, שולי רנד, שי נובלמן, תופעת דופלר שייך לקטגוריות על הכץה |
יום ראשון, 24 באוגוסט, 2008

פסטיבל חוצמזה עבר וזה מה שיש לי להגיד על זה:
- אני צריך לצאת לקמפינג לעתים תכופות יותר. יש משהו בחופש הזה, בצפון, בנוף, בללכת לישון תחת מיליון כוכבים עם אש בוערת לידך שמוריד ממך המון שכבות של גועל שצברת בתקופה האחרונה.
- אולי זה מוריד שכבות של גועל אבל בסופ"ש הזה עליתי 5 ק"ג באבק, בוץ וקוצים שתקועים לי עדיין במקומות יותר נידחים מקיבוץ פרוד.
- קיבוץ פרוד באמת קיים (מעניין אם זה כמו הפתח-תקוה של הצפונים).
- נראה כאילו כל אוהבי האינדי התל אביבים פשוט היגרו לצפון הארץ ל-24 שעות. נוכחות של אזורי זמן ישראלים אחרים הייתה דלילה עד לא קיימת.
- זה שכל תל אביב הייתה שם לא אומר שחוקי תל אביב תפסו, משמע, ההופעות התחילו בזמן בצורה מפתיעה.
- עוד לא החלטתי אם זה שהכרתי כמעט את כל ההרכבים שהיו זה דבר טוב או רע. מה עם קצת חידושים והפתעות. ליין-אפ של הרכבים לא מוכרים בעליל בצירוף כמה עוגנים חזקים היה יכול להפתיע יותר.
- הופעות בלילה פשוט מעבירות וייב יותר טוב. לא משנה אם אתה קין והבל 90210, מידנייט פיקוקס או עמיר לב. זה פשוט בא יותר טוב. פסטיבל אינדי "Rise2Set" (המון משחקי מילים מכיל השם הזה, זכויות יוצרים לבלוגיה) יכול להיות רעיון לא רע בכלל. (ליין-אפ אופציונאלי מישהו?! מהופעות שקיעה רגועות עד להתפוצצות זריחתית)
- למרות פמפומי פסימיות מהסביבה ערב קודם לגבי רגאיסטאן, היה תענוג להתעורר בבוקר לאור הצלילים שלהם.
- היו המון הרבה קצת מספיק אנשים. פשוט היו. היו הופעות שהיה מלא קהל ואוירה מעולה (מידנייט פיקוקס, פורטיס ואסף אבידן לדוגמא) והיו כאלה שפחות. היה מרבד של אהלים בכל חור שאפשר לחשוב ועדיין היה מקום לכולם. כפי שנאמר,היה בדיוק.
- היה איסור להכניס אלכוהול למתחם, אבל אינדי או לא אינדי, ישראלים אנחנו ולכן כל מאהל הצטייד בנפלאות השיכר המועדף עליו מוצנע בשקי שינה/בגדים/נקבי גוף. (למרות שבמקום נמכר אלכוהול במחירים זולים ונוחים לכל כיס וכיסה)
- מאור כהן הבריז. יא מעאפן. יש אנשים/נשים/גברות שהגיעו רק בשבילך.
- מידנייט פיקוקס נתנו אחלה הופעה עם אינדיאן סאן תחת כיפת השמיים.
- קוואמי נתן את יחס עלות/תועלת הכי טוב בפסטיבל כשעלה לשלושה או ארבעה שירים עם המידנייט ופשוט חרך את הבמה והטריף את כל מי שהיה באזור. ישוחרר "מאבד את הקצה" בגרסת קוואמי והפיקוקס.
- פורטיס, פורטיס, פורטיס.
- היה חום איימים בשבת בבוקר.
- וגם בשבת בצהריים.
- למרות שהקהל התקבץ לראות את שי נובלמן, אחרי שיר שניים אני הלכתי לתפוס את מקומי בצל עם איזו לימונדה קרה.
- בבוקר שבת משטרת ישראל באה לבקר את המאהל. אני מניח שאלו לא ריחות השקשוקה שמשכו אותם אלינו.
- אני לא יודע להכין שקשוקה.
- אבל יצאה לי אחלה שקשוקה.
- אסף אבידן זוכה בתואר "הכי הרבה אנשים ראו את ההופעה שלי בהנחה שפורטיס לא נחשב".
- והוא החזיר לכל אחד ואחד מהם במופע ווקאלי מדהים.
- ומאז אני מאוהב בצ'לו של הדס קליינמן.
- עמיר לב הרגיש כמו בבית, מגפי בוקרים לרגליו וחשמלית בידיו. חבל שהיה קצר.
- מעניין אם עדיין "נמכרים דיסקים של פיתקית בדוכן".
- ובסוף, רגע לפני שנוסעים הביתה, היה מבצע חיסול על הבר. אין ספק שהטפה לנהיגה בגילופין היא אחת המטרות של חוצמזה.
- אורי (ממארגני הפסטיבל נראה לי) שפך את כל התסכול שנצבר לו מהטלפונים לפני הפסטיבל בהרצאה על האינדי, הפסטיבל ועוד הרבה דברים שהציקו לו בסוף היום הראשון. אמנון יצחק, מאחוריך.
- כמות הצלמנים החובבים/חברי הרכב בלהקה כלשהי/כתבי מוזיקה עלתה על כמות האנשים שהייתה בפסטיבל. כל אחד היה משהו.
- היה מלא:אוכל, שתיה, אלכוהול, מוזיקה, מצב רוח.
- לא היה:מאור כהן. כבר אמרתי שאתה מעאפן.
- הייתי מת לארטיק משבת בבוקר שקמתי. הייתי עושה מיליונים עם דוכן ארטיקים.
- אינדינגב-אני אהיה הבחור בדוכן הארטיקים של שמוליק כץ (מבטיח ארטיק אבטיח/מלון עם סוכריות למעלה).
- ועמיר לב היטב לסכם "זה לא חוצמזה,זה רק זה" (או משהו בסגנון).
- איך היה לכם? פרט הסבר ונמק.
ולמי שלא היה או היה ורוצה לחפש את עצמו בתמונות. הנה כמה עדויות מחוצמזה 2 שצולמו על ידי מערכת הבלוגיה. (בתקווה שהפלגאין הזה יעבוד כי הוא טמטם לי ת'שכל)
תגים: אסף אבידן, חוצמזה 2, מאור כהן, מידנייט פיקוקס, עמיר לב, פורטיס, קוואמי, קיבוץ פרוד, קמפינג, רגאיסטאן, שי נובלמן, שקשוקה שייך לקטגוריות שמוליק בדרכים |
יום שישי, 20 ביוני, 2008
שבוע פלוס מוזרים עברו עליי ועדיין ממשיכים לעבור. חוץ מרצף אירועים אישיים כאלו ואחרים,מד ה"מה נשמע?!?" קיפץ לו מקצה לקצה כאילו לא יודע להחליט אם אני במצב בעסה מהורהרת על החיים או במצב פאנן על העולם - טוב לי בשלי. הופעות הצטמצמו למינימום (שמשום מה היה גם שבוע של 4 הופעות שזה מינימום אם אתה שרית חדד ביום העצמאות, אחרת אין הסבר הגיוני פרט ללחץ חברתי נטו,חלש שכמוני) עקב קיצוצים כלכליים מה שלא עשה טוב למצברוח אבל הסתדרנו. הלימודים לא מציקים באופן חריג (הסוף נראה קרוב מתמיד) ויש זמן פנוי לעשות כאוות נפשי. אז איפה הבעיה ? זהו שאני לא בטוח שיש בעיה אבל משהו מוזר עומד באוויר. אולי זה הקיץ שמתחיל מחר. איזה מחר,כבר חודש אני סובל מהחום העומד הזה,רואה רק ציורים של שמש בצבע לבה במהדורות החדשות וחי עם מזגן צמוד לבלוטת התריס 24/7. לא סובל ת'קיץ,חם,דביק ומציק. חוץ מהבקרים… סיבוב בוקר עם ההוא שמכנה את עצמו הכלב שלי,בבוקר,כשעוד קצת קריר,שקט בשדרה לפני שכולם מתחילים את היום וחיוך שעולה על שפתיי ובקשה שגם עוד שעה יהיה כל כך נעים. לא משנה. בין תופעות הלוואי של ה-PMS שלי ובעקבות הצטרפות מחדש למעגל רווקי העיר (לא שיצאתי מהמעגל להרבה זמן,אבל בכל זאת) נזכרתי באיזה מנשר שמישהי בעבר מצאה על עמוד ברחבי העיר הגדולה והעבירה לי אותו. מדובר בפנייה נרגשת של בחור לנשות העיר שכותרתה "שקופידון ילך להזדיין". קראתי אותו שוב והוא העלה חיוך על שפתיי והזיז את גלגלי מוחי כמו לפני שנתיים. מעניין אם הוא מצא כבר. ומעניין איך יהיה השבוע שבא. תהנו.
"מתסכל למצוא בת זוג שווה בימינו. נמאס להכיר מישהי בפאב ולגלות שהיא אהבלה ואז להמשיך לפלרטט ולהתבאס מכל שניה איתה,אבל מלא זמן לא היית עם מישהי ואולי בכל זאת ומה תגיד לחבר'ה. נמאס למצוא מישהי שהיא ממש אחלה, והכל סבבה איתה, והיא מחייכת אליך, והיא שנונה כזאת, והפירסינג שלה משגע אותך כבר חצי שעה, ויש לה חבר. נמאס מאלה שלעולם לא תדע אם הן אחלה או ל… כי נופנפת בטיל. כמה בנות כבר יוצא לבנאדם להכיר? אני אשם שאני לא צלם דוגמנות? אני אשם שאני טיפה בררן? מאיפה אני יביא מסה של בנות באמצע החיים (אמצע, תחת הנחת הנעורים השחצנית שגיל חמישים זה הסוף…)? ניסיתי איזה אתר דייטינג. נרשמתי, ונתנו לי מין טופס כזה, ספק טראגי-ביורוקראטי ספק קומי-אינפנטילי אבל בטוח מותאם למכנה המשותף הנמוך ביותר, עם רשימת תיוג מטופשת ומקום לכתוב שלוש שורות על עצמי ושלוש שורות על מי שאני מחפש. שלוש שורות. שלוש שורות? שלוש שורות?! איך אני יכול לכתוב בשלוש שורות מי אני ומה אני רוצה? אני רוצה מישהי שאם תשאלו בסביבתה יגידו עליה שיש לה הרבה בטחון עצמי, אבל היא לא תמיד בטוחה בזה. כנראה שלילה אחד היא חושבת שהיא לכלוכית ובלילה הבא חושבת שהיא וונדרוומן וחוזר חלילה. מישהי מילולית, כזאתי שאין לה בעיה לומר מה שהיא חושבת - לא מביישנות ולא מחוסר יכולת רטורית. אפרופו, רצוי שהיא תיעצר ליד עמוד מלא מלל ברחוב ושלא תהיה לה בעיה להשתמש במילה "לומר" במקום "להגיד", שהמילה "רשימת תיוג" תעבור לה חלק בנוירונים ושהשימוש בהטיה "יביא" במקום "אביא" ממקודם הציק לה. מישהי שחושבת שהבנה הדדית היא האושייה המרכזית במערכת יחסים. מישהי שיודעת להגיד על מה שלא חשוב שהוא לא חשוב ושצריך לזרום, ובאמת לזרום עם העולם כי מה לעשות כזה הוא ולא נשנה אותו. מישהי שאין הרבה דברים שחשובים לה מחד ומאידך עבור מה שבאמת חשוב לה היא מוכנה להזיז את העולם או לפחות את התחת. רצוי שתאהב צורה כלשהי של ספורט ולזפזפ לא נחשב (הכי טוב בכלל בלי טלביזיה). מישהי צינית-שנונה-מרשעת לפרקים, אבל לא יותר מדי ולא מרוע לב. באותו עניין - מישהי עם לב טוב, אבל לא טוב מדי. מזותומרת? זותומרת שהיא לא נעשית מושימושי ורדרדה חדשות לבקרים בגלל החדשות בבקרים, אבל בכל זאת בשורה התחתונה יש לה רגש אנושי והיא עושה משהו התנדבותי למען הקהילה, ע"ע מזיזה את התחת. אני מוכן להתפשר גם על מישהי שלא עושה כלום, אבל לפחות מרגישהדי רע בגלל זה ורוצה לשנות. אפרופו, כדאי שנלך להתנדב ביחד, בחייאת נו, אני מרגיש די רע בגלל זה. בכלל,מישהי שתרגיש. אני לפעמים כזה ישימון קפוא בהחצנת רגשות, ורק מעטים(/ות) גילו את אדמת הרגש הפורייה להפליא שמתחת. מישהי עם תחומי עניין. אמנות לחימה, ספרות אנגלית, כימיה פטרוציקלית (???) או נגרות לחובבים, לא אכפת לי. אבל שתהיה לה תשוקה בקשר לזה ושהיא תהיה טובה בזה. מישהי שהתלהבה מהסרט "אמילי" באיזה רובד עמוק יותר מהויזואל הירוק-אדום המקסים, וגם היא רוצה בסתר לתלות מודעות בכל העיר לאהוב ליבה הנוכרי אבל איכשהו זה לא יצא לה כי היא מתביישפדחת ועסוקסקפטית מדי. גם יש לה עוד כמה רעיונות מטורפים כאלה, של גרפיטי שנון או מופע רחוב ביזארי וזה. רצוי מישהי שמימשה רעיון כנ"ל, פסיכי ככל שיהיה, אבל זה לא חובה. הרי יום אחד היא תממש, באמת באמת באמת. מישהי שאוהבת את הגוף שלה ושומרת עליו (למרות שהיא לא דוגמנית, כמו כולנו) וגם לא מתביישת יותר מדי להשתמש בו, אבל גם לא איבדה את העשתונות בעיר החטאים והסיטואציה של גניחות מהירות בשירותים המסריחים של מועדון בכל זאת נראית לה זרה ופרברטית. אפילו רק קצת זרה, אני לא בודק בציציות. הא הא. מישהי שיכולה להתלהב מחופשת סקי בשוויץ לא פחות מלהסתלבט על החוף עם פיתה ועגבנייה ומלח גרוס גס. כסף זה רק כסף ומה לעשות, לפעמים יש ולפעמים אין אבל זה לא אומר כלום על הבנאדם. מישהי שעדיין לא התעייפה מהטקסט הארוך והאסוציאטיבי הזה, רצוי מישהי שחושבת שהוא טיפה משעשע או מעניין או קלמנטינות. מישהי שחשוב לה שאני אראה טוב (מה שנכון, למרות שגם אני לא דוגמן, כמו כולנו), אבל באמת יותר חשוב לה מה שכתוב כאן. מישהי נורמלית, לעזאזל, אני מבקש כל כך הרבה? מישהי שאפילו אם שום דבר ממה שרשום כאן לא מתאים לה בדיוק, אני מחפש אחת שהבינה את הקו הכללי והיא יודעת שהיא בכל זאת מתאימה לי. אולי. אני אומר "אולי" כי עמוד זה לא מספיק והמישהי רוצה להגיב. ולשמוע עוד. מה שבטוח - גם את מסכימה שנשבר הזין מפיק-אפ-בארס וששלוש שורות ורשימת תיוג זה פשוט עלבון מגעיל. אני תולה שלטים. את עונה בדוא"ל. כן, אני רציני. את הרי בחורה מיוחדת, ראוי שיתחילו איתך בדרך הולמת. מצידי נגיד לכל הקונפורמים שנפגשנו בפאב מחורבן עם עשן סיגריות. ולא, אני לא יודע איך נמשיך משם"
פרטיו של הבחור חסויים בבלוגיה. תודה ל-Deeply
(המשך…)
תגים: air, anouk, mad bliss, weeds, אבי ביטר, איתמר רוטשילד, אל באנדי, ברט אנדרסון, דני הדר, האנשים, הקרקס של דולי, השובבים, זאפה, יהוא ירון, יובל הרינג, יום האב, כוכב נולד, לאונרד כהן, מוזיקה נטו, ננוצ'קה, סיגור רוס, סנופ-דוג, עמיר לב, ערוץ 24, פולקלה, קוב, קוואמי, קולדפליי עמית ארז, שי טוחנר, שי נובלמן שייך לקטגוריות על הכץה |
מריץ FireStats
|