K אם רק היה לי תירוץ לתקופה רגשנית שכזו. זו חייבת להיות תקופה שכזו, קשה לי להאמין שפתאום נפלו עלי מעוררי אמוציות חזקים שכאלה. למרות שאני בטוח שכל מי שהקשיב לאלבום של עמיר לב "הכל כאן" לא יכול להישאר אדיש אליו, אבל הצמרמורת הבלתי נגמרת שרצה לי בגוף בכל פעם שאני שומע את "חולון" היא הרבה מעבר לנורמאטיבית אצלי. שלא נדבר על הלחלוחית בעיניים שהצטברה סתם כך פתאום בפעם המאה ששמעתי את "סוכריה" מהחדש של פורטיס והייתי בטוח שהוא גם הוא עוד רגע פורץ בבכי באמצע הפזמון. ואז ראיתי את "שבע נשמות" של וויל סמית' והייתי מהופנט, ו"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ריגש אותי במשך 3 שעות בערך. והתחלתי לקרוא שוב את "אנשים נוטים למות" של בני בשן וגיליתי דברים שכאילו עד לאותו רגע ההסתתרו להם בין השורות. אז אולי אלו באמת הדברים מסביב שהיו מרגשים יותר מכרגיל ואולי זה סתם היה שבוע בו כמה חלקים השוכנים במקומות שונים בגופי החליטו לעשות חלוקת אחריות קצת אחרת. בתקווה שבהמשך השבוע אני אפרט יותר בנושא ואביא דוגמאות מוזיקאליות לעניין. בינתיים מפה והלאה אני מבטיח שהולך להיות יותר משעשע. תהנו.

K סבב טעויות אינטרנטיות משעשע עד מאוד: הידד לעורכים המשקיעים - גלובס כתבו על שלומי שבת אבל התמונה וחלק מהאיזכורים בכתבה הם בכלל של שלומי שבן. הידד לקוראים המוגבלים -  טעות קריטית בקריאה של הכתבה שגוררת תגובה משעשעת/עצובה. הידד לצופים המסכנים - חגיגות 100 שנה לתל אביב עם אורח מיוחד, דני רובס, החבר המיסתורי במוניקה סקס (1:06).

K אפשר לראות את  הסרטון הזה של הכלב שרץ תוך כדי שינה ולצחוק כל פעם מחדש. ואפשר לראות את שיחזור המקרה על ידי בחור מוזר עד מאוד ולהיות מוטרדים מאוד מכמה זמן פנוי יש לאנשים.

K יהוא ירון ממשיך במסורת ההופעות שלו באוזן-בר וממשיך לקצור מחמאות ושבחים. אם עוד לא יצא לכם לראות אותו בהופעה אז השבוע באוזן בר הוא יופיע עם נגה שלו (שהייתה מדהימה בפולקל'ה האחרון).

(המשך…)

הוא סיים את ההופעה עם "In Bloom" של נירוונה.

הוא סיים את ההופעה האחרונה שלו,עם ההרכב שמלווה אותו כבר שנתיים לפחות,בביצוע אישי שלו לשיר שנירוונה כתבו כהתרסה לכל אותם מעריצים חדשים שלהם שהתחילו להגיע להופעות אחרי הצלחת אלבומם הראשון "Bleach".

And he's the one who likes all our pretty songs"
And he likes to sing along
And he likes to shoot his gun
"But he don't know what it means

(Nirvana-In bloom)

"הוא זה שאוהב את כל שירינו היפים , הוא אוהב לשיר איתנו והוא אוהב לירות באקדחו , אבל הוא לא מבין מה זה אומר." ככה הם שרים.

נירוונה אמרו שהם כתבו את השיר לכל אותם מעריצים שלא מקשיבים למילים אלא רק אוהבים את המנגינה ושרים איתה בלי לשים לב מה הם שרים. בלי שהתכוונו הם יצרו את ההמנון הכי מושר בהופעות שליוו את יציאת האלבום "Nevermind" שמתוכו לקוחה הרצועה,לקול קהל שצווח את מילות הפזמון,אולי שוב מבלי לדעת למה התכוון המשורר.

ואת המילים שלו כולם מבינים…

אל מול מקום מלא,דחוס באנשים,מעט אחרי חצות הוא עולה להופעה שראיתי כל כך הרבה פעמים בשנתיים האחרונות. בלבונטין,בארבי,סינדרום,המרתף 10,Katza ועוד מקומות שבטח כבר שכחתי וכל פעם מחדש אני מקשיב לכל מילה,צווח לעצמי משפטים סתומים שרק אני מבין.

אולי אלו בכלל הצלילים…

מספיק תו ראשון של "עשרה ימים",כיוון גיטרה של עידו אגמון לפני "גשר" או אפילו השהייה קלה לפני ההתחלה של "אמצע החיים" בשביל שאני אדע מה הולך לבוא,אריץ את כל השיר בראש ואעלה זכרונות וחזיונות עטופים בצלילים.

הוא בכלל לא רוצה…

פעם בחודש,לפעמים אפילו פחות. לפעמים הציפייה והרצון כל כך גדולים שאתה בכלל רוצה לפגוש אותו לרגע ברחוב באמצע תל אביב ולהגיד לו כמה אתה מחכה כבר להופעה הבאה,ולמה הוא לא מופיע,יצא סינגל חדש,ומה עם האלבום הבא ? אבל חוץ ממפגשים מקריים מחוץ למסעדה התל אביבית אותה הוא מנהל או התקלות בזוית העין בהופעה של מישהו אחר נדמה כאילו הוא מתחפר לו מתחת לאספלט החם בעיר ויוצא לגיחות מרגשות רק כי גם הוא חייב את זה לעצמו פעם בחודש,לפעמים אפילו פחות.

אבל הם יודעים…

"קח,תקשיב" , "פשוט תני לזה לרוץ במערכת". הקלטה ביתית,לא בדיוק ביתית כי זה היה בבארבי,אבל בהחלט לא מקצועית. מי צריך מקצוענות כשהוא על הבמה,רק הוא,הגיטרה והמילים. והבשורה מתחילה מפה,כמו חזרה בתשובה,נגיעה ראשונה בדת,גם לאלו שלא מחפשים תשובה. הקלטה שיכולה להסתובב ימים ושבועות במערכת,לזעזע כל חלל בין האוזניים,לגרום להתמכרות שלא חשבת שאפשר ולהפסיק כל סוג של האזנה למשהו אחר. "הופעה בישיבה" נחרט שמה,מהצד שלו בכל אופן,מהצד שלי אני עף כל פעם מחדש.

אסף ארליך הופיע ביום ראשון האחרון באברקסס בתל אביב. הופעה אחרונה עם ההרכב שכולל את אורן לאור על הבס , אורן רביב על התופים ועידו אגמון בחשמלית. הפסקה לצורך עבודה על חומרים חדשים והקלטות לאלבום הבא,השלישי של ארליך אחרי "טוקשואו" ו-"חדשות מהמגירה". לא כולם מכירים,כל מי שהכיר אהב,כל מי שאהב נפל,ורק ארליך יכול להרים אותו כל פעם לגבהים חדשים. ושוב מתנגנת לה אותה הופעה בישיבה מהבארבי,ארליך שר לו את "אני הולכת" וגם אני חושב ש"אני אולי אגיע למקום שאף אחד בו לא דרך",כל מילה פשוט גורמת לי להפסיק הכל ולחשוב,ואותה מחשבה יכולה לשנות צורה בכל אחת מאלפי הפעמים ששמעתי אותו אומר את המשפט הזה ותשנה עוד מיליון צורות בפעמים הבאות.  אני חושב שאני מבין למה הוא התכוון.

אני זה שאוהב את כל השירים היפים

אני זה שאוהב לצווח ביחד איתו,מבפנים

אני זה שאוהב לירות את מילותיו,לפנים

ורק אני יודע למה הוא מתכוון.

אסף ארליך - אני הולכת

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

ההופעה בישיבה להורדה בהמשך הפוסט.

אסף נבו כותב למומה על ההופעה ומנסה לשמור על האמוציות מתונות,בניגוד אליי.

עוד על "In Bloom" של נירוונה בויקיפדיה.

  (המשך…)