ארכיון פוסטים עם התג "ראיונטו"
יום שישי, 31 ביולי, 2009

הרבה זמן לא שפכתי עליכם לינקים לכל מיני שטויות שאהבתי או שחשבתי שאתם תאהבו ולכן הפעם הכץה מורכב מהמון דברים שחלקם קצת ישנים אבל טובים וחלקם חדשים וכמובן, טובים. אז רגע לפני שחיי עומדים להשתנות בצורה דרסטית ולהתחיל לקבל תבנית של בן אדם נורמאלי (מה נורמאלי בלקום כל בוקר ב-7!!) אתם מוזמנים לקחת נשימה עמוקה, להתרווח לאחור, לנקות את המחשב מכל תוכנית זוללת זכרון שתעמיס על המחשב שלכם כי הדפדפן שלכם הולך לעבוד שעות נוספות הפעם. תהנו.
(המשך…)
תגים: beck, buffalo boots, buffalo's, calexico, dysfunctional heroes, kings of leon, kukula, placebo, red cotton, ronan, soko, the walking man, thom yorke, why?, אביתר בנאי, אדם בן אמיתי, אוסף פולארויד, אור בזווית, אטליז וקוואמי, אינדינגב, אינפקציה, אסף ארליך, באפולו בוטס, באפולו'ס, בני בשן, דיוויד בלאו, האוזן השלישית, האזרח צודרוב והשפנפן, חגיגות יום הולדת לאנובה, חולצות, חוצמזה, טום יורק, יאיר יונה, יוני וולף, מאיר אריאל, מוזיקה נטו, עוזי נבון, עונג שבת, עינב ג'קסון כהן, עמיר לב וברי סחרוף, עננה, ערן צור, פסטיבל יערות מנשה, פתח תקווה, קוקולה, קלקסיקו, ראיונטו, רונה קינן, רונן, רועי וילנר, רמי פורטיס, רני שחר, שולי רנד, שלומי שבן שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שישי, 5 ביוני, 2009

 
(עקב תקלה טכנית, הפוסט התפרסם ללא כותרת ובכתובת שגויה. הכל תוקן הכל תקין הכל פיקס)
לפני שנה וכמה ימים כתבתי פוסט ששמו "שממת עולם, דממה של סוף". תחילתו של הפוסט, במתכונת העבר של הבלוג, עסקה באמן או להקה מסוימים, וזה הספציפי נכתב על גבריאל בלחסן. בעצם, הוא נכתב עליי, ערב לפני יום ההולדת שלי, על מה שעבר בראשי ועל תקופה אחרת שבה לא היה שקט. והנה חלפה לה שנה ולא חגיגות יום ההולדת שלי ולא של הבלוגיה שהתקיימו בשבועות האחרונים אוזכרו או נחגגו פה ועדיין גבריאל מתנגן לו ברקע, חוזר ועולה לו שוב בימים ובלילות ובתפילות בלי דרך. קראתי לפני מספר ימים את חוויותיה של מישהי מהופעה של בלחסן אשר הסתיימו בתהייה כיצד אנשים יכולים לקבוע תוכניות לאחר הופעה של גבריאל בעוד היא נאבקת בלגלגל את עצמה, שבורה ומרוסקת, אל מיטתה, אל מחשבותיה. למרות המזוכיזם שבדבר, רציתי להתחלף איתה באותו רגע. אז במקום לחגוג את האירועים שאוזכרו קודם לכן, נחגוג שנה לתקווה שבלחסן יחזור להופיע, שהאלבום החדש יראה אור ועד אז נהנה מכל הטוב שבא אלינו ועלינו. מאסף ארליך, מאביב גדג', מברי, אביתר, רונה ושאר האנשים שסבלם, אושרם וכישרונם העצום גורם לימים שלי לעבור יותר בכיף וללילות להסתיים עם חיוך ותקווה שמחר, גם מחר, יהיה בסדר. תיהנו.
K אסף ארליך חוזר להופיע אחרי הפסקה ארוכה. זה יקרה ביום שישי הבא, 12 ליוני, בלבונטין 7 תל אביב. אני חושב שזו אחל'ה דרך לפתוח את מקבץ הכץה הזה.
K אביב גדג' סוף סוף משחרר סינגל ראשון מאלבום שאני כל כך מחכה לו (מישהו הבטיח סינגל ראשון אחרי פסח, אנחנו עוד נתחשבן על זה). "עיר בלי זיכרון" הוא בהחלט מנה ראשונה ראויה לאלבום שעתיד להיות עמוס ברגעים מעולים וזאת לפי החוויות מההופעות של אביב.
K ראיון אישי ומעולה עם עמיר לב התפרסם בבלייזר של החודש. לא רק מוזיקה אבל הרבה מאוד יצירה והרבה עמיר לב יש בתוך הראיון. כל משפט שהוא אומר נשמע לי כמו התחלה, אמצע או סוף של אחד מסיפוריו ששמעתי כל כך הרבה פעמים. רגע לפני סוף הראיון עמיר לב אומר בצורה כל כך אופיינית להתנהגותו, להופעותיו ולשיריו "יש משהו מסוכן מאוד בהתבסמות של אמן מעצמו…ויש משהו בריא מאוד בלקום בבוקר וללכת לעבודה." איזה מזל שיש לנו אותו.
(המשך…)
תגים: cold war kids, kings of leon, m83, mess, mew, sem, why?, אביב גדג', אביתר בנאי, אדומי השפתות, אורי מרק, אלי לס, אלי רוזן, אסף ארליך, בן בלבינדר, ברונו, ברי סחרוף, גבריאל בלחסן, גלעד כהנא, טרי פויזן, מוטי ביקובסקי, מועדון קרב, מור שטייגל, מחשבות יכולות לשנות, מיכל גבע, מרסדס בנד, נדב אזולאי, נעם רותם, סיפורים באוזן, עזרה בדרך, עמית ארז, קונור אוברסט, ראיונטו, רדיו מהות החיים, רונה קינן, רות דולורס וייס, רע מוכיח, שירים ליואל, שמתי ברז למורה, שפם שייך לקטגוריות על הכץה |
מריץ FireStats
|