קחו יום, לא משנה איזה, אבל לצורך הדומגא ההיפותטית שאכן התרחשה, בואו ניקח את יום ראשון השבוע. עכשיו, חלקו את היום הזה לשניים.

החלק הראשון יתחיל בסביבות השעה 5 לפנות בוקר (ואם מישהו יגיד לי שזה כבר, בוקר אני אישית אשלח לו ספידו ואת הטלפון של ראובן מהים, חבר של סבא שלי ז"ל, כדי שיהיה לו עם מי לעשות מתיחות בחוף גורדון על הבוקר) בהתעוררות מוקדמת מידי, לקור כואב מידי, רק כדי לצאת ליום פגישות מתישות בדרום הארץ במסגרת עבודתי האחראית על המשך קיומי הפיננסי, התלוי על חוט השערה. נתחיל בנסיעה בכבישי הארץ המפנקים בתנועה הזורמת במהירות באיטיות אופיינית, תוך כדי איסור עישון ושמיעת מוזיקה בווליום תקין אך לא מאושר רפואית, וזאת בגלל שותפי לנסיעה העסוק (לכאורה) בניהול האיחוד האירופי כולו על ידי סלולארי, לפטופ והמון תושיה וחוסר קשב לנהג הנרדם על ההגה. לאחר מכן נתחיל רצף של פגישות ארוכות (3 שעות כל פגישה אשר בהן נשוחח על כלום ושום דבר) ונמשיך בארוחת צהריים בחדר האוכל של הלקוח (אין צורך להוסיף תיאור, תחשבו לבד), דיונים, ויכוחים, רשימות, מיילים, סיכומים, טלפונים ועוד המון המון דברים שממש לא עושים טוב ולא באמת מצליחים לגרום לי להשאיר את העיניים פתוחות ואת הראש דולק. היו כמה שעות שהייתי יותר חד ומפוקס, אבל זה רק בגלל העוזרת של אחד המנהלים שבאגם הטסטוסטרון של חדר הישיבות נראתה כמו אלה יוונית בהתגלמותה הדרומית. נסיים את חלק זה בעצבים מרוטים, כאב ראש ורצון לא להתעורר לעוד יום שכזה שמחכה לי מחר.

 
(צילום: ערן מחלו)

חלקו השני של היום יתחיל מיד עם החזרה מהדרום, בזריקה עצמית למקלחת רותחת לצורך התאוששות, ארוחת ערב תוך כדי קריאת מיילים וחדשות, סיבוב עם הילד תוך כדי כמה טלפונים לפרוק עצבים ויאללה עפים החוצה ומקווים לטוב. אחרי הכל, אני בדרך לרצף חוויות מוזיקאליות מענגות אשר אחראיות על שמירת שפיותי בדיוק בשבועות כמו אלה.

נוסע בכבישים השבורים בדרום תל אביב, צלילי אלבום ההופעה של פונץ' מחזירים לי את הצבע ללחיים,  בדרך לחזרה פתוחה של הבאפלוס. מה זאת אומרת "מה זה אומר חזרה פתוחה?". הם עשו חזרה והזמינו אנשים לבוא לשבת, לשתות כמה בירות, לאכול כמה בורקסים ולדבר עם החבר'ה. אה, סליחה, כמובן, ולשמוע מוזיקה, ממש מקרוב, באקוסטיקה מענגת וווליום שגורם לי לרצות לתקוע את הראש בתוך המגבר ולהתפוצץ מכאב מהנה כל כך. האירוע היה מתועד ואני מקווה שתזכו לראות חלק מהכיף שהיה שם, לשמוע את השירים החדשים (EP עוד רגע מגיע), לגלות את השפעתו של דידי מנוסי על עומר הרשמן (חשיפה ראשונה לקצה הקרחון של בדיחות מוזיקאים), לבהות בעמידה המתוקה של סיוון לשד בקאבר ל-"Missed me",  לחייך מהמופע של רן "Animal" יעקובוביץ' על התופים ולהקשיב להמון מוזיקה טובה. למי שפיספס (וזה כולכם), תהיה הזדמנות להשלים פערים בהופעה הקרובה של הבאפלוס ( 13.3 באוזןבר). החזרת רמת האושר למצב תקין שלב 1, בוצעה.

(צילום: אסף אנטמן)

חיבוק, לחיצת יד, חיוך על הפנים ויאללה, אני חייב לעוף, הבטחתי ליוחנן (כמה יוחנן אתם כבר מכירים?!?! יוחנן קרסל) שאני אגיע להופעה שלו בצוזאמן. יותר מכל דבר אחר, שמעתי על אופיו החם והנעים של יוחנן שלא יצא לי להיפגש איתו עד אותו יום, רק רצף מיילים ארוך שהתחיל מאיזכור ישן נושן שלו, פה אצלי בבית. נשנוש של נקניקיה אלוהית מהחבר ברחוב הרצל והגעתי בזמן. פגישה ראשונה עם יוחנן ותוך חצי דקה אנחנו כבר בשיחה קולחת בנוכחות יוחנן ואנשים שעד לפני רגע היו זרים לי לגמרי, העוסקת בבאר-שבע, יוסי בבליקי, אלגי'ר, עשן הזמן, תל אביב, סיגריות, להקת "הנסיכים", מכנסי פדלפון ועוד כל כך הרבה ענינים לא קשורים אבל כל כך מהנים. השיחה מסתיימת כעבור כמעט שעה ויוחנן עולה להופיע. יותר מכל אני זוכר את ההרגשה שמהפה שלו, מהגיטרה שלו, יוצאת תחושה כל כך חמימה ועוטפת שמצליחה להשכיח את הקור בחוץ, כזו שגורמת לי לפעמים לשקוע בחלומות בהקיץ עם פסקול מוזיקאלי ולא לשים לב למילים, עד שאני מתאפס בחזרה ושומע משפט שתופס אותי ואז שוב חוזר לחלום, עוצר רק לרגע כדי למחוא כפיים ולהיבהל מניתוקי הגיטרה מהמגבר, וחוזר חלילה.

"תקשיבו רגע" אומר יוחנן לקראת סוף ההופעה ולפני שמישהו בקהל מספיק להבין מה הולך, מתברר שהחל מרגע זה כולנו ניצבים בסרט שמצולם עכשיו. יש סצינה בה יוחנן (שלא קשור לסרט) מקדיש שיר לזוג שיושב בפאב ו-1,2,3 קדימה מצלמים! וזה נראה כל כך הגיוני וכל הקהל פשוט חוזר למצב הקשבה בין רגע. בסיום הצילומים, אני נפרד מיוחנן לשלום בחיבוק חברי שכאילו הכרנו כבר שנים ונזכר שכבר אמרו זאת לפני, איזה תענוג של בחור.

בדרך החוצה מהצוזאמן אני נתקל ביוסי בבליקי יושב בפינה, לא יכולתי שלא לעצור ולדבר איתו על אותם שני ערבים מדהימים שקרו זה מכבר. "איזה כיף היה" הוא אומר, כאילו הוציא לי את המילים מהפה. אני פשוט באתי להגיד תודה קיבלתי תודה גדולה עוד יותר ממנו. איזה כיף היה.

טסתי לאוטו, כבר כמעט 1 בלילה. הגעתי הביתה  מחויך, עייף ומרוצה. נזכר איך היום התחיל ומה קרה בשעות האחרונות. החזרה הפתוחה, הנקניקיה הטעימה, יוחנן, האנשים הטובים, הסרט, בבליקי והמוזיקה. נזכרתי שוב במוזיקה וכמה שהיא עושה לי טוב.

ורגע לפני השינה נזכרתי בעוד דבר אחד, שכחתי לשלם על הבירה בצוזאמן. מצטער, הייתי חייב לעוף, אני קם מחר ב-5 בבוקר.

"איך מסכמים את הדבר הזה" אמרו פעם חכמינו אסי וגורי (ע"ע דקה 8:56) וזה בערך היה מה שעבר לי בראש שרציתי לכתוב ולהמליץ על הצמד חמד שעונים לשם "האזרח צודרוב והשפנפן".

פגישה ראשונה-קפה מרסנד, תל אביב, איחור קליל אחרי עצירה בסביח בפרישמן להרגיע את הרעב, המקום נראה די ריק מבחוץ. אני נכנס בעדינות ותופס מקום השענות בקרבת הקופה.

חם, המזגן במרסנד כנראה לא היה ערוך כראוי לקיץ הזה וכך יצא שכל הנוכחים העבירו ערב בבית קפה/בית מרחץ טורקי, רחמיי על האזרח והשפנפן. (ובגדול המרסנד זה לא מקום שכיף לראות בו הופעות)

נחזור להופעה. לא הכרתי שום דבר שלהם והגעתי בגלל המלצות של מקורבים ומרוחקים כאלו ואחרים. אחרי כמה דקות כבר הבנתי שהצמד הזה עושה משהו שהוא לא מנת המוזיקה היומית שלי בדרך כלל. שירים קצרים של דקה וחצי עד שלוש, שינויי קצב חדים בשירים, מילים שמצד אחד יושבות מאוד טוב עם הלחן ונכנסות לראש ומצד שני כל נסיון למצוא בהם הגיון נועד לכשלון וכל אחד מוזמן לקחת את זה לאן שירצה (יש כאלו שיגידו שמדובר בסוג של גלעד כהנא פוגש את כוורת תחת השפעות מוזיקליות של יהלי סובול/יוני בלוך. הכל תלוי באיזה שיר בוחרים).

הקהל במרסנד (שרובו היה מורכב מקרובים/חברים וכמה נספחים) הגיב לכל השירים והיה נראה שמדובר בחבורה מגובשת שזר לא יבין זאת ובכל זאת אחרי ההופעה נשארתי עם טעם של עוד שהביא אותי לערוך מחקר יותר מקיף בנושא ולהתחיל לזמזמם לעצמי את האזרח והשפנפן.

תוצאות המחקר בפן השיתופי: דף החלל של האזרח והשפנפן, קטעי צינור מהופעה בצוזאמן, דף ב-last.fm שאפשר לשמוע ולהוריד (!!) סקיצות של הצמד, אירוח ברדיו הר הצופים להורדה ב-iCast (יש שם שירים נוספים והרבה סיפורים טובים).

מהר מאוד נפלתי לנפלאות האזרח, מזמם לעצמי להיטי שפנפנים כגון "לסבית", "היי מוסקבה" ו"ז'אן פול". הכתיבה שבשמיעה ראשונית נשמעת לא מתוחכמת ורצינית מתגלה כבעלת מסר או אמירה (לא תמיד ברומו של עולם אבל עדיין) בהאזנות חוזרות.

קחו דוגמא, תקראו את המילים של השיר "לצחוק" מהלינק הזה ואז תקשיבו לו פה למטה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בקיצור, אחרי זמן מה של האזנות ודיקלומים של הגיגי האזרח צודרוב והשפנפן הגיע הזמן להופעה נוספת.

בלום בר, הפעם כבר באתי מוכן, מכיר את החומר, והבלום בר הוא מקום הרבה יותר חביב להופעות.

שני החברים עולים, בועז האזרח מצויד בשפם ואקוסטית והשפנפן מצויד חשמלית. הם מעבירים את ההופעה בשיחות עם הקהל (סיפור המגירה עם הבוף והמסמרים כמסר לחיים), התייעצויות ביניהם (שכבר הפכו לסימן היכר שלהם נראה לי) ושתייה מרובה (שבגלל חוסר שיתוף פעולה של הברמנית, נלקחה מהקהל). אבל כשמגיעים לתכלס שניהם מנגנים בשיא הרצינות ובהנאה שממש כיף לראות, לשמוע ולשיר איתם. הופעה שהיא כמו סט של סיפורים קצרים מנוגנים. הנגינה של בועז מהווה את סיפור המסגרת ואילו השפנפן מביא את הטוויסטים עם אילתורי חשמלית מפנקים.

לא יודע למה, אבל אם אני כבר הולך להמון הופעות קטנות בעיר הגדולה אז אני תמיד אוהב שיש בהם קטע נוסף, חצי סיפורי והרבה מעבר לרק שירים. כמו לדוגמא הרצאות של גלעד כהנא במהלך ההופעות של הג'ירפות או הסיפורים/השירים שבני בשן מקריא במהלך הופעותיו. גם האזרח והשפנפן מספקים לי את מנת שעת הסיפור שלי (כבש-הו שטרם הוקלט יכול להיות שיר ערש מושלם לילדי אלטרנטיבה), רק שאצלהם (תוקן על ידי פורום השפה העברית בהנהגת ערן ומישהי מפעם, תודה) זה פשוט משולב בתוך השירים, קצרים ככל שיהיו.

אין לי מושג איך יהיו ההקלטות הסופיות שלהם אחרי הפקה, מיקסים ועריכה אבל בינתיים אני נהנה ממה שיש.

ומה שיש זה את האזרח צודרוב והשפנפן מחר, יום שלישי 26 באוגוסט בצוזאמן, לילינבלום 25.

אם בא לכם על ערב מהנה, מוזיקלי וגם משעשע מדובר בהמלצה חמה.

כמה טעימות לפני שנלך:

בשעת אחר הצהריים -

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

ז'אן פול -                   

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

לסבית -                     

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

תהנו.

ישיבת שישי בצהריים ,דירה של חבר ,לא רחוק מהבית

"בוא נעלה אתר,תכתוב בלוג. אתה גם ככה מחפש מקום לכתוב , לא ? "

"מה קשור בלוג ?!?! פתאום לבנות אתר ולהתחיל להשקיע "

"בוא למחשב נברר מחירים ומי נגד מי "

5 דקות אחר כך הכתובת "www.KatzKatz.com" כבר הייתה שייכת לח"מ ולשותף השקט (יותר מידי שקט,תתחיל לעשות משהו כבר) שלו.

על מה יהיה הבלוג , מתי הוא יתעדכן ומי לעזאזל יקרא אותו ? ? ?

שאלות אלו ועוד רבות וטובות אחרות נשאלו ונותרו ללא מענה .

אבל מה כן אני יודע ? ! ?

אני יודע שהבלוג הזה יהיה על דברים שאני אוהב, דברים שמעניינים אותי , כל שטות שתעלה ברוחי ושאני ארגיש דחף בלתי נשלט לחלוק אותה עם העולם.

מה שאומר בגדול הרבה ענייני מוסיקה (שירים , הופעות , הורדות ועוד ) וקצת מכל דבר אחר שיעלה על רוחי.

כל מי שירצה להיכנס מוזמן (מתוך תקווה להתרחב מעבר למעגל החברים המצומצם המחויבים על פי חוק להיכנס לאתר על בסיס יומי) ואתם מוזמנים להגיב , להציע הצעות או סתם לפדבק ככל העולה על רוחכם .

הבלוגיה על פי שמוליק כץ מתחילה עם מעט מאוד מטרות והרבה כוונות טובות.

שיהיה בהצלחה , צאו לדרך

שמוליק כץ

(המשך…)