במהלך השלוש השנים האחרונות , אין הרבה אומנים/המלצות שסירבתי להאזין להם , אם בכלל. בין אם זה היה מחבר ששמע על מישהו , גברת קול הקמפוס שמארחת אומן חדש כזה או אחר בתוכניתה , בלוג מוזיקה אקראי כלשהו , הודעה בפורום  על "אמן שאתם חייבים לשמוע" ועד שיטוטי אינטרנט בלילות נטולי שינה שהובילו לתגליות מפתיעות יותר או פחות. וכך היה גם במקרה הזה , שם (מוזר משהו) שחזר ועלה ממקומות שונים , מה שנקרא באזז אלטרנטיבי-מהשוליים-לא גלגל"צי-שטות כזו או אחרת ואמר "בני בשן". כן , גם אני ישר חשבתי על הבחור מ"הופה-היי" , הבן של , האח של או קשר כלשהו אליו , האם זו תחילתה של שושלת בנאי חדשה ??? אך לא יגאל ולא נעליים , מדובר במר בשן שאין לו קשר לאף גורם בהופה היי (אולי ליונתן מילר , ההוא על הכינור , שניהם נראים לא קשורים למציאות) ובבדיקה ראשונית , אף אחד לא מוכן להכיר בקשר משפחתי כלשהו אליו .

הסבר קצר לתהליך הטמעת אמן חדש באוזני מר כץ : שמיעה ראשונית , צריבה ראשונית לרכב (שם מתקבלות כל ההחלטות הגורליות לגבי מוזיקה) , הפצה ראשונית לחברים , קבלת פידבק (לא מחייב,אם הם לא אהבו עכשיו יאהבו בסוף,בכח) , אם הכל טוב ויפה , הופעה , דיסק ושאיבת כל פריט מידע רלוונטי או לא רלוונטי כלפי האומן (אסף ארליך הינו דוגמא מצוינת לאיסוף מידע לא רלוונטי על האומן-חפשו אותו במסעדת מרמורק בתל אביב-אחראי משמרת בשעות היום) .

אבל בכל מה שקשור לבני  אפשר לזרוק את זה לזבל , הפעם הכל הלך הפוך.

אחרי שאת הופעת ההשקה של בני בכנסיית עמנואל ביפו הפסדתי (לא זוכר מה היה ואיך הרשיתי לעצמי להפסיד אותה , עד היום לא סלחתי לעצמי על זה) נפלה הזדמנות בסוף עוד יום לימודים לעוף ישר מהאוניברסיטה ללבונטין 7 לתפוס אותו . סבב הודעות קצר  בין חברים העלה עובש ואף אחד לא רצה לבוא והמתחכמים החזירו בשאלת יגאל בשן כזו או אחרת . אין לי מושג גם למה החלטתי ללכת , לא שמעתי מילה שלו עד אותו רגע אבל זה פשוט נראה מתאים . ביציאה לכיוון הלבונטין הואילה בטובה להצטרף ידידתי לאהבות הווקאליות (החלטה שהיא תעריך עוד זמן רב לאחר מכן) ולבוא לשמוע את בני.

חלל הלבונטין , חלקו עם שולחנות ומקומות ישיבה , חלקו כסאות בר גבוהים ומאחורה העומדים ברינה. אני וידידתי התיישבנו לנו על מדרגות הלבונטין האחוריות כאורחים לרגע שלא מעוניינים להפריע כאילו הגענו למסיבה בה אנחנו לא מכירים אף אחד , על הבמה עלו גיטרה בס , אקוסטית וקלרינט והשאירו מאחור עמדת תופים מיותמת שנשארה כך כל ההופעה . ואז הוא הגיע , הבשן , האנטי-תזה לכל דבר שיכולתי לתאר שיעלה לבמה , בחור עגלגל עם חולצה חצי מכופתרת החושפת שיערות חזה לרוב (שייזכו ליחס רב ממנו במהלך ההופעה) , קרחת ושיער ארוך אסוף למשהו לא מוגדר , לא ניתן להתעלם מהחיצוניות של הבן אדם שכאילו אומרת "אני בא מכיוון אחר , אני נאלץ לעמוד פה על הבמה , חשוף מולכם , עדיף שפשוט תעצמו עיניים ותקשיבו למילים , כן גבירותיי , המילים".

מאותו רגע , שיר אחרי שיר , בין אם הוא מלווה עם הלהקה שאיתו או מקריא שירים שלו שכאילו רק הוא יצליח להעביר את המסר שנחבא בין השורות שלו , בין צחוק רם של הקהל מההומור שלו לשקט מוחלט והקשבה לכאב המתואר במילותיו כיופי , הייתי מהופנט. בעצם מהופנט לא תהיה ההגדרה הנכונה , הייתי מאושר , מחויך , מלא ברגשות ורק רוצה לשמוע עוד. לא זכורה לי הופעה ראשונה של אמן שכל כך התחברתי , בלי לדעת את המילים , בלי לשמוע את השירים קודם או לדעת איזה סגנון אני עומד לשמוע. רק חיכיתי לקנות את הדיסק בסוף ההופעה ולחזור הביתה עם הבשורה בחיקי כאילו לוחות הברית בידי ועלי להעביר את האמת לעמי (במקרה זה לחברים שכבר אין להם כח לשמוע ממני על עוד אמן חדש , לא מוכר שאתם חייבים לשמוע) .

אני לא יכול להגיד שבני היה קל לעיכול לאנשים סביבי , אבל אני התעקשתי. והם ….הם לא ידעו מאיפה זה נפל עליהם. בהופעה הבאה כבר הגעתי עם תגבורת , ולהופעת סיום הסיבוב בצוותא כבר היה ברור שאנחנו מגיעים בהרכב מלא כולל כרטיסים מראש ושריון תאריך.

בני בשן נותן הופעה שהיא הרבה מעבר למוזיקה , הרבה מעבר למילים , בוודאי שלא מדובר בשואו של בן אדם אחד אלא של מילים רבות. ניצוצות של שירים חדשים כבר עולים בהופעות והנה זה כנראה קורה. בני בשן לוקח פסק זמן כדי לעבוד על אלבום חדש. ואתם, מה אתם צריכים לעשות ??? ביום ראשון הקרוב , 25.5.08 , תהיה ההופעה האחרונה של בני בשן לתקופה הקרובה , בלבונטין 7 תל אביב , תאמינו לי שאתם רוצים להיות שם גם בלי לשמוע תו או מילה אחת ממנו לפני כן. החזר כספי מובטח על ידי הבלוגיה למתחרטים.

קצת על בני ממקומות אחרים : הספייס של בני , אתר הבית , על בני אצל ניימן , קובי אריאלי בא כי היה חייב והמתכר , בני במומה , ראיון וקטעים מההופעה בכנסיית עמנואל , ת.ז פיקטיבית לגמרי לבני בשן על פי שמוליק כץ

(המשך…)