ארכיון פוסטים עם התג "נעה בביוף"
יום שבת, 13 בדצמבר, 2008

"יש בן אדם תחת גל המילים הזה
או בתוך ערמת מילים בונה אדם מאורה
או יש בן אדם
והוא רע"
(1:1 - "לעולם")
עושה מה שאני צריך לעשות, לא עושה מה שאני רוצה לעשות. מגיע למצבים שלא ברור לי איך הגעתי אליהם ונמנע ממצבים שלא אדע איך אהיה בהם. כך עוברת לה תקופה שכזו, זמנים של חורף, עונה אהובה עליי ברוב חיי שבה האווירה היום-יומית, צבע השמיים והריח באוויר כאילו מתאימים את עצמם לפסקול המוזיקאלי שמלווה אותי בדרך כלל. בין לילות מוזיקאלים מנתקי מציאות, שיחות ותהיות על הגשמה עצמית, בין ימים של עבודה וערבים של שוכרה לא נמצא לו הרגע המתאים פשוט לשבת ולכתוב. אבל פתאום מגיע רגע אחד קטן ואני מתיישב ללא מטרה ועם הרבה כוונה ומתחיל לתופף על המקלדת בלי לדעת איך זה ייגמר. זמן רב מידי עבר מאז אסופת התופינים האחרונה שלי והרבה לינקים הצטברו במאגר הכץה, חלקם התעופפו מפאת חוסר רלוונטיות וחלקם נמצאים פה למטה. תהנו.
 
K בני יא מלך. בני בשן עתיד להוציא את אלבומו השלישי בקרוב ובינתיים החודש ישוחרר סינגל ראשון מתוכו העונה לשם "67″. מיותר לציין כי אני מחכה לאלבום הזה בציפייה גדולה ואחרי שמיעה של חלק מהשירים מהאלבום (לפחות אלו שבני ביצע בהופעות) לא נראה לי שאני או מישהו מחובבי הבשניה וגם כאלה שלא נמנים על חובביה יוכל להתאכזב. בין לבין אני ארשה לעצמי לזרוק פה איזה טיזינג על העובדה שבני גם שיתף פעולה עם איזה הרכב מוכר אחר (נציג מההרכב ניגן בהשקת הספר של בני "חמישים גיטרות קטנות" בלבונטין 7, מי שלא היה הפסיד) לאלבום שעתיד לצאת בקיץ באווירה יותר קלילה ובלתי מחויבת. בצינור אפשר לראות קטעים מתוך הופעה בלבונטין שהייתה לא מזמן ולשמוע את "67″, "חושו אחים חושו", "מה קרה לך ברחם" וגירסה מיוחדת ששמה "אני בני בשן 2″. ואפשר לקרוא מה היה להיא מקול הקמפוס להגיד על הופעה של בני ומה היה לבני להגיד על עצמו, על הלבונטין ועל המלצרית שם. כבר ציינתי שבני הוא המלך???
K ואם כבר חורף בראשית הפוסט אז אוסף החורף של גיאחה מ"עונג שבת" עדיין זמין להורדה לכל מי שטרם עשה זאת. אסופת שירי חורף ולאו דווקא קלאסיים (משמע לא כולם שירי בעסה/בהייה דרך חלון תוך כדי טיפטוף/נסיעה בגשם סוער תחת שמיים אפורים או כל קלישאה חורפית אחרת שאתם יכולים לדמיין). הפייבוריט שלי בעל השם הכה קצר "Here it never snowed. Afterwards it did" של ה-"The twilight sad", צעקות חורפיות.
K יש לכם שירים של אמנים ישראלים שאתם רוצים שכולם יכירו, בא לכם שיפתיעו אותכם עם אוסף שירים ערוך במיוחד בשבילכם (אולי אפילו של הח"מ), אם התשובה לשאלות חסרות סימני השאלה האלה היא כן אז "פרויקט האסיף" לרגל חגיגות היום הולדת של פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet זה הדבר בשבילכם. כל הפרטים בלינק וכל מה שצריך זו רק אהבה למוזיקה ורצוי גם מחשב, צורב וסניף דואר קרוב.
K מר כבד וגברת נמוכה הוציאו אלבום חדש (פרטים, דעות ועוד בקרוב) עליו עבדו במשך זמן רב. למי שלא מכיר מדובר בצמד שפתח את האוסף "Where is the sunshine" של קול הקמפוס לפני כך וכך זמן ברצועה המדהימה (שלא נכללת באלבום אבל בכל זאת מדהימה) "Big city". לפרטים נוספים אפשר לקרוא עליהם ואיתם פה וגם פה, לראות וידאו מהופעת ההשקה בתמונע כאן ולשמוע את הרצועה היפה ממקודם פה למטה.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K בעוד שבועיים אני עובר דירה. לא משהו קבוע, רק לסופ"ש. פולקל'ה 5 מגיע ואני אורז את עצמי ועובר לגור בלבונטין 7 ליומיים. 37 אומנים בשתי הקומות של הלבונטין (התחתונה רוהטה מחדש לצורך אווירת מעיכות ונוחות בפסטיבל) הם סיבה יותר מטובה בשבילי לנתק קשר עם העולם החיצון ולצלול לעולם שכולו מיתרים, כלי הקשה וניגונים בלתי פוסקים. אני הולך כדי לראות את דוד פרץ, האזרח צודרוב והשפנפן, רועי ריק, נדב אזולאי (טעימה בהמשך), יהוא ירון, הדוגמניות ועוד כאלה שאני לא מכיר או שלא יצא לי לראות וזה עוד רק ביום הראשון. ביום השני יופיעו פאניק אנסמבל, רם אוריון, 1:1, עידן רבינוביץ ועוד כל כך הרבה אמנים מעולים. כמאמר האימרה הכל כך שחוקה "אין דברים כאלה", אבל זהו שיש, והם קורים פה ליד הבית עוד שבועיים. אז תזיזו את עצמכם ותקנו כרטיס משולב מראש (80 זלוטי ליומיים) או תבחרו יום ותגיעו אליו (50 רופי לראש) אבל אל תתנו לעצמכם להפסיד את זה.
(המשך…)
תגים: 1:1, hey, mr heavy and ms low, אביתר בנאי, אורן זילברשטיין, אטליז, אליוט סמית', אסף אמדורסקי, אסף רוז, אריק ברמן, בני בשן, ברוך פרידלנד, גדי אלטמן, דוד פרץ, האזרח צודרוב והשפנפן, הבייסמנט, הג'ירפות, הדוגמניות, חורף, טל הפטר, יהוא ירון, יונתן כנען, לבונטין 7, מאור כהן, מועדון הופעות, מריונטה סול, מרסדס בנד, נדב אזולאי, נועם קובץ', ניסים והנפלאות, נעה בביוף, סיאם, עידן רבינוביץ, עיר הפועלים, פאניק אנסמבל, פולקל'ה 5, רועי ריק, רוקבר, רמי פורטיס, שולי רנד, שי נובלמן, תופעת דופלר שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שני, 9 ביוני, 2008
"עומר הרשמן" , לא אומר לכם כלום ?
"ליידי מקבת" , "ג'ט סאם" , "פאניק - אנסמבל" ? ? ?
משהו מהשמות האלו חייב לצלצל מוכר אם הגעתם לכאן , ואם לא אז לכו קודם כל לטיול קצר ברחבי הספייס שלהם ותחזרו.
אפשר להתחיל. (תקליקו פה למטה - שיהיה מה לשמוע תוך כדי קריאה)
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

עומר הרשמן כותב מלחין ומנגן בהרכבים שם למעלה וכנראה עקב חוסר זמן ועודף יצירתיות החליט גם לפנות ליצירת חומרים והקלטות עצמאיות שהביאו ליצירת דיסק הסולו הראשון שלו,רובו באנגלית,העונה לשם "Limited Dose Of Affection".
את הדיסק קיבלתי מחבר שנמצא בצוות ההפקה של עומר,מה שלכאורה שם אותי בעמדת ביקורת בעייתית,במיוחד עקב גודלו של החבר והידע שלו באומניות לחימה שונות.אך לא יישברו רוחי ויושרי המוסיקלי,גם אם אצטרך לעבור דירה/לחפש עבודה חדשה. את מה שיש לי להגיד על עומר אני אגיד.
דיסק והיפוכו
מביקורים קטנים בספייס של עומר לפני שהגיע אלי הדיסק התחבב עלי הבחור וסיגנונו למרות שלא הפיל אותי מאוזניי. שמיעה של הדיסק בפעם הראשונה בהחלט הייתה יותר מעניינת. האלבום נפתח ברצועה "Early Bird" (שמתנגנת לכם ברקע כרגע אם פעלתם לפי ההוראות של שמוליק),קטע מענג שבהחלט נותן טעימה יפה מקולו של עומר,נעים ומחוספס בליווי נגינת גיטרה אקוסטית משכרת.
Today , I wish We'd fly away higher then Venus "
And keep the time from Moving on
Today , Every thing you say , look at the full moon
It lights the night and guides us through the way
" ? Don’t you wanna stay
(Stay)
הרצועה השלישית ממנה נלקח הפזמון שכתוב פה היא היפה ביותר בדיסק ואחת היפות ששמעתי בזמן האחרון. היא חוזרת אצלי במערכת כמה פעמים עד שממשיכה הלאה לשאר הדיסק . תקשיבו לכולה.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
הבעיה הייתה שאיפשהו פה איבדתי את עומר,ואת הקו של הדיסק.
נכון שמדובר בדיסק רגוע שקט פולקי שכזה,שמתבסס על גיטרות אקוסטיות,אבל גם בסוג מוזיקה שכזה,צריך ליצור איזשהו רצף שגורם למאזין למשוך משיר לשיר,ואם להירדם אז לפחות בסופו.
זה לא שאין רגעים יפים אחרים בהמשך הדיסק. "Bird Of Passage" הוא שיר יפה שבעצימת עיניים אפשר לדמיין את עמית ארז עושה אותו כקאבר בערב אליוט סמית נוסף בריף ראף,ואת "We Pay" אפשר לזמזם אחרי שמיעה אחת (במובן החיובי של הזמזום).
קטעי המעבר האינסטרומנטאלים המשולבים בין קטעי השירה השונים מיותרים לדעתי ולא בגלל שאני לא אוהב את נגינת הגיטרה אלא מכיוון שהיא לא חדה מספיק,בעלת אופי משלה,בשביל למשוך קטע שלם לכשעצמה ומצד שני לא קצרה מספיק על מנת להיות קטע מעבר בלבד. וככזו הנגינה מתבזבת בין שיר לשיר וגורמת לך להעביר לשיר הבא.
שמעתי , חיבבתי וחזרתי לחבר להביע את דעתי ללא מורא.
וכל מה שהיה לו להגיד זה " תבוא להופעה שבוע הבא , הרכב מלא בצוזאמן "
הופעה והיפוכה

הופעה,צוזאמן,הזמנות ובירה מהחבית. איזו סיבה בעולם יש לי לא להגיע. באמת הגעתי לצוזאמן,המלא למחצה,ריק למלאה,כרגיל בשעה היעודה לתחילת ההופעות במקום.
ידעתי שעומר אמור להופיע עם הרכב שכולל את יהוא ירון על הקונטרה בס (או דאבל בס , לא סגור על השם של הדבר המפלצתי הזה) ורן יעקובוביץ על תופים. איפה כל זה ייכנס לחלל הקטן של הצוזאמן לא היה ברור אבל כשבאתי הכל כבר היה ערוך ומוכן.
תחילת ההופעה,כ-15 אנשים בצוזאמן ועומר מתחיל מ-"Bird Of Passage". הקול שלו עדיין קצת לא מחומם וכך גם החבר'ה שסביבו,אבל מכאן ואילך הכל הולך לעלות גבוהה גבוהה.
קפיצה קטנה קדימה כי זה כבר בוער לי,שורה תחתונה ולא אחרונה - ההופעה הייתה מעולה,הרבה יותר טובה מהדיסק. הביצועים מצוינים,העיבודים הרבה יותר מעניינים והסאונד בצוזאמן היה מעולה הפעם. זהו,אפשר להמשיך.
מה זה אומר ? זה אומר שיהוא ירון הבלתי נגמר בעליל בעל אלף הבעות הפנים,מפליא על הבס כרגיל ויוצר מיני מופע משלו (אייטם לירון בהמשך הבלוגיה),ורן על התופים מתענג על כל הקשה שמשנה כל שיר ששמעתי בדיסק לכיוון קצת שונה אבל הרבה הרבה יותר מהנה.
עומר,הקול שלו והגיטרה מתכווננים סופית מהשיר השלישי,ובהיפוך משעשע מהדיסק,כל שיר מבוצע בצורה טובה יותר מהקודם ואני רק רוצה לשמוע עוד,וזה כולל ביצוע לשיר חדש שאני לא זוכר את שמו,וביצוע לשיר "הלילה",הרצועה היחידה בעברית בדיסק שממש לא התחברתי אליה בדיסק ונשמעת ממש מעולה בהופעה וכמעט וגורמת לי לדרוש ביצוע נוסף לשיר בעברית,לא משנה איזה,מצידי שזה יהיה "איפה העוגה " - עומר הירשמן במחווה לשנים היפות של דץ ודצה.
עומר מסיים את ההופעה בקאבר ל-"Private Dancer" של טינה טרנר (אם חשבתם שהביצוע של עמית ארז ל-"Vouge" של מדונה מפתיע , חכו לזה) וברצועה האחרונה שחותמת גם את הדיסק "The Road".
Where do we start "
? And where do we go from here
It's getting dark and I'm still singing this song
" It's been too long since I've been on the road
(The Road)
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
אין ספק שהדיסק לא עושה חסד לעומר והעיבודים בהופעה בצירוף התופים והבס נשמעים הרבה יותר טוב. זה לא סתם הוייב של הופעה שתמיד מעיר לחיים עיבודים שקטים,אלא זה נראה כאילו משהו בעיבודי האלבום ובהפקה לא ממש הכניס את כל כוחו של עומר לתוך חתיכת הפלסטיק הזו שנמכרת בחנויות.
עומר ייצא בקיץ לסיבוב הופעות ברחבי אמריקה ונקווה שישאיר לנו כמה הקלטות מהופעות שנוכל להנות ובשבילכם אני מקווה שתתפסו אותו בקרוב באזורכם ותהנו מכל רגע.
עוד על עומר ברשת : הספייס שלו , ושל פאניק אנסמבל , וזה של ג'ט סאם ,האתר של ליידי מקבת' עם המון הורדות , הפרויקט הממשמש ובא של עומר באפולו-בוטס , קליפ לשיר "Early Bird" , עומר בקיוב , וכרגיל אין לכם ברירה אז לכו לקנות.
(המשך…)
תגים: anova, buffalo boots, אביתר בנאי, אטליז, איתי בלטר, אל תפני מבטך לאחור, אסף אבידן, בארבי, ג'ט סאם, גיישה נו, יהוא ירון, יובל בנאי, יובל הרינג, מאיר בנאי, מינימל קומפקט, מקסימום כאב, נינט, נעה בביוף, נעם רותם, סקרלט ג'והנסון, עבודה עברית, עומר הרשמן, עמית ארז, פאניק אנסמבל, פיתקית, קוב, רדיוהד, רוקפור, שבוע הספר, שבק ס שייך לקטגוריות על הכץה |
יום רביעי, 28 במאי, 2008
"אתה דורך לה על הרגל הקטנה שלה
שהציפורניים שלה צבועות באדום כהה
אתה צובט אותה בלחי.
אתה מנשק לה על הפה הקפוץ והיא קרה ולא נשמעת.
אתה מרים לה את עפעף עין ימין
והעין- אוקיינוס קפוא עם דגים כסופים קפואים, אלמוגים וצמחים קפואים.
ואתה נותן לה לצנוח בחזרה ולהיעצם." ("אוקינוס קפוא")
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מסתובב במיטה,אחת בלילה,חושב על הכל וכנראה גם על לא כלום,לא מצליח להירדם. כבר ניסיתי עם טלויזיה,בלי טלויזיה,מוזיקה,שקט מוחלט,אכלתי משהו וחזרתי למיטה,שום דבר. הראש שלי,למרות שאמור להיות מעוך מעוד יום חם ומעייף,נוסע על 180 קמ"ש בלי כוונה לעצור. כבר היינו במצבים האלו,כל ניסיון ותקווה לנצח במאבק הזה,אבודים מראש,אני לא אצליח להירדם,ועוד בוקר יגיע,ואני שוב אהיה עירני בשעות הבוקר ומיואש ועייף בצהריים,רק אחכה לחזור למיטה ולישון ולישון ולישון.
אז אני קם,הולך לחדר העבודה,מתיישב מול המסך ומשייט בין ספריות המחשב ישר לכיוון מטרה ברורה,גבריאל בלחסן. אבל הפעם אני אלך אחורה,לקולות הישנים יותר,שני אלבומים שניסיתי מספר פעמים כבר להאזין להם ולהתמכר אבל ללא הצלחה. למעט נקודות חושך יפות יותר שלקחתי איתי ( "תלמי אליהו" , מתוך רכבות , לדוגמא ) הם לא הצליחו לחלחל לי לאוזן,הם היו קשים מידי,רעים מידי,רעים כמו רעש אלקטרוני,ניסור גיטרות ודיקלומי אין חיים שמופצצים לך ישר לעור התוף דרך זוג אוזניות גדולות,מבודדות מכל הסביבה,וכמעט שאתה לא יכול להוריד אותן,להתנתק. אז אתה נכנע לרוע,מתמכר.
"עשרה זקנים כפופים , יכסו אותך בחול.
ואתה תשכב שם מתחת , והחול האדום ייפול לך על הבטן.
ואז הם יבואו , ארבעה מלאכים קטנים , הם ייקחו אותך איתם.
כל הדרך למעלה , הם יחזיקו את הנשמה שלך
הם יחזיקו בתוך קופסא מזהב , בעדינות שלא תיפול. " ("תלמי אליהו")
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
בכל אחת מהפעמים שניסיתי לתת להם עוד צ'אנס הצלחתי לשמוע רק את הרעש החזק שאף פעם לא הגיע ברגע הנכון. אבל באותו לילה,הפלייליסט שלי היה מורכב רק משני האלבומים האלו,ופתאום הכל שקט,רק הדקלום של גבריאל,מילים ועוד מילים,כמו מספר סיפורים לשעת לילה מאוחרת. וסיגריה אחרי סיגריה,הקשבתי,חיפשתי,קראתי. כל מה שעניין אותי היה גבריאל.

הופעה של אלג'יר במועדון הבארבי בתל אביב היא זו שגרמה לי להתאהב בהם. המקום היה מלא,אנרגיות מטורפות,רעש כל כך טוב שרק רציתי לשמוע עוד ממנו. ואז חזרה לדיסק הראשון שלהם ( "נאמנות ותשוקה" ),חריש עמוק על אלבומם "מנועים קדימה" והפצת הבשורה לכל עבר. והשיר "בתוך הצינורות" חזר והתנגן במערכת ובאוטו ובראש. אז מי זה הקול הזה,מאיפה הוא הגיע ואיפה אפשר לשמוע עוד מהצרוד המלטף הזה.
"עכשיו ארבע בבוקר,מזיע מתחת לשמיכת כותנה שחורה
מסתכל על התיקרה העקומה
הייתי רוצה לאהוב אותך
בלי לחכות,בלי הפסקות,כאן ועכשיו בין ההריסות.
לקחת אותך איתי לתוך הצינורות." ("בתוך הצינורות")
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
בלחסן… בלחסן בכלל לא היה בהופעה שאני הייתי,הוא היה מאושפז,מפורק,הרגיש שזה גדול עליו.
אביב גדג' הסולן של אלג'יר וחבר קרוב של בלחסן מימי קדם פותח בדרך חדשה,לבד. סולו.

הופעה של אביב בבארבי. אני על המרפסת המשקיפה על הבמה,מאזין לצלילים החדשים של אביב ופתאום מזהה בקדמת הקהל,באמצע,צללית בלחסנית שכזו,נעה לצלילי המוזיקה. לאחר מספר דקות שהוא כבר עבר לעמוד על המדרגות המובילות למרפסת,מטרים ספורים לידי,היו קולות של מוזיקה בחלל הבארבי,אבל אני רק בהיתי בו כאילו חשבתי שהוא כבר לא איתנו עוד והנה עומדת לה רוחו של גבריאל לידי. רק שיעלה לשיר אחד,רק שאביב יזמין אותו לבמה לביצוע משותף,או לא משותף,שאביב יירד לנוח,שכל הלהקה תרד לנוח,רק תגידו לו לעלות.
נגמרה ההופעה,והוא לא עלה.
ואין הופעות שלו,חיפשתי ושאלתי וביררתי. בוטלג של הבלחסניה בצוללת הצהובה יושב לו על המחשב כמו אומר " זה הכי קרוב שתגיע , ככה זה נשמע ואתה לא תזכה לזה ". גבריאל מה קרה לך ??? רק הופעה אחת,תיתקע אותה באיזה חור בארץ איפה שאתה רוצה,רק תן לראות,לשמוע,לשאול "מה נשמע ?".
וכלום,הפלייליסט כבר נגמר ואני שם לי שיר סיום מאותה הופעה בצוללת,אחד שהד"ר הסב את תשומת ליבי אליו לפני כמה זמן. והשיר נקטע בסופו כאילו החליט בשבילי שפה זה נגמר.
"אני מפנטז על אלכוהול , חשיש , גראס
הרואין מזוקק , קלונקס בחפיסות גדולות
בגט ענק עם חומוס , מילקי מרובה קצפת , כסף גדול
משהו להישען עליו , משהו שיחזיק אותי יציב
שיחמם לי את הלב , שיגרש את הסלע בחזה
רק לעוד כמה שעות עד שאלך לישון." ("רק לעוד כמה שעות")
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
שקט בבית,נראה לי שאלך לישון.
על גבריאל ברחבי הממלכה :החלל של הבלחסניה , באתר אינדי , עוד כתבה מפנקת הפעם מאתר "הארץ" , סיפור עצוב על ילדה שאהבה את גבריאל , שרשור מדהים על בלחסן בפורום מוזיקה בווינט מאת תימורה , וקצת מהעיוור , ראיון וידאו לקראת מופע ההשקה של "בשדות" אי שם בעבר פלוס ביצוע חי , עכשיו לכו לקנות .
(המשך…)
תגים: anova, low, tzvika force, אבי ביטר, איאן בראון, איתמר רוטשילד, אל תפני מבטך לאחור, אלאניס מוריסט, אסף אבידן, ארי ברמן, בני בשן, גבריאל בלחסן, גדי אלטמן, דן תורן, וואלס עם בשיר, טרי פויזן, מינימל קומפקט, נעה בביוף, קוואמי, קופסת התעזוב'תי באמש'ך, שבוע הספר, שלום תשובה שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שלישי, 20 במאי, 2008

במהלך השלוש השנים האחרונות , אין הרבה אומנים/המלצות שסירבתי להאזין להם , אם בכלל. בין אם זה היה מחבר ששמע על מישהו , גברת קול הקמפוס שמארחת אומן חדש כזה או אחר בתוכניתה , בלוג מוזיקה אקראי כלשהו , הודעה בפורום על "אמן שאתם חייבים לשמוע" ועד שיטוטי אינטרנט בלילות נטולי שינה שהובילו לתגליות מפתיעות יותר או פחות. וכך היה גם במקרה הזה , שם (מוזר משהו) שחזר ועלה ממקומות שונים , מה שנקרא באזז אלטרנטיבי-מהשוליים-לא גלגל"צי-שטות כזו או אחרת ואמר "בני בשן". כן , גם אני ישר חשבתי על הבחור מ"הופה-היי" , הבן של , האח של או קשר כלשהו אליו , האם זו תחילתה של שושלת בנאי חדשה ??? אך לא יגאל ולא נעליים , מדובר במר בשן שאין לו קשר לאף גורם בהופה היי (אולי ליונתן מילר , ההוא על הכינור , שניהם נראים לא קשורים למציאות) ובבדיקה ראשונית , אף אחד לא מוכן להכיר בקשר משפחתי כלשהו אליו .
הסבר קצר לתהליך הטמעת אמן חדש באוזני מר כץ : שמיעה ראשונית , צריבה ראשונית לרכב (שם מתקבלות כל ההחלטות הגורליות לגבי מוזיקה) , הפצה ראשונית לחברים , קבלת פידבק (לא מחייב,אם הם לא אהבו עכשיו יאהבו בסוף,בכח) , אם הכל טוב ויפה , הופעה , דיסק ושאיבת כל פריט מידע רלוונטי או לא רלוונטי כלפי האומן (אסף ארליך הינו דוגמא מצוינת לאיסוף מידע לא רלוונטי על האומן-חפשו אותו במסעדת מרמורק בתל אביב-אחראי משמרת בשעות היום) .
אבל בכל מה שקשור לבני אפשר לזרוק את זה לזבל , הפעם הכל הלך הפוך.

אחרי שאת הופעת ההשקה של בני בכנסיית עמנואל ביפו הפסדתי (לא זוכר מה היה ואיך הרשיתי לעצמי להפסיד אותה , עד היום לא סלחתי לעצמי על זה) נפלה הזדמנות בסוף עוד יום לימודים לעוף ישר מהאוניברסיטה ללבונטין 7 לתפוס אותו . סבב הודעות קצר בין חברים העלה עובש ואף אחד לא רצה לבוא והמתחכמים החזירו בשאלת יגאל בשן כזו או אחרת . אין לי מושג גם למה החלטתי ללכת , לא שמעתי מילה שלו עד אותו רגע אבל זה פשוט נראה מתאים . ביציאה לכיוון הלבונטין הואילה בטובה להצטרף ידידתי לאהבות הווקאליות (החלטה שהיא תעריך עוד זמן רב לאחר מכן) ולבוא לשמוע את בני.
חלל הלבונטין , חלקו עם שולחנות ומקומות ישיבה , חלקו כסאות בר גבוהים ומאחורה העומדים ברינה. אני וידידתי התיישבנו לנו על מדרגות הלבונטין האחוריות כאורחים לרגע שלא מעוניינים להפריע כאילו הגענו למסיבה בה אנחנו לא מכירים אף אחד , על הבמה עלו גיטרה בס , אקוסטית וקלרינט והשאירו מאחור עמדת תופים מיותמת שנשארה כך כל ההופעה . ואז הוא הגיע , הבשן , האנטי-תזה לכל דבר שיכולתי לתאר שיעלה לבמה , בחור עגלגל עם חולצה חצי מכופתרת החושפת שיערות חזה לרוב (שייזכו ליחס רב ממנו במהלך ההופעה) , קרחת ושיער ארוך אסוף למשהו לא מוגדר , לא ניתן להתעלם מהחיצוניות של הבן אדם שכאילו אומרת "אני בא מכיוון אחר , אני נאלץ לעמוד פה על הבמה , חשוף מולכם , עדיף שפשוט תעצמו עיניים ותקשיבו למילים , כן גבירותיי , המילים".
מאותו רגע , שיר אחרי שיר , בין אם הוא מלווה עם הלהקה שאיתו או מקריא שירים שלו שכאילו רק הוא יצליח להעביר את המסר שנחבא בין השורות שלו , בין צחוק רם של הקהל מההומור שלו לשקט מוחלט והקשבה לכאב המתואר במילותיו כיופי , הייתי מהופנט. בעצם מהופנט לא תהיה ההגדרה הנכונה , הייתי מאושר , מחויך , מלא ברגשות ורק רוצה לשמוע עוד. לא זכורה לי הופעה ראשונה של אמן שכל כך התחברתי , בלי לדעת את המילים , בלי לשמוע את השירים קודם או לדעת איזה סגנון אני עומד לשמוע. רק חיכיתי לקנות את הדיסק בסוף ההופעה ולחזור הביתה עם הבשורה בחיקי כאילו לוחות הברית בידי ועלי להעביר את האמת לעמי (במקרה זה לחברים שכבר אין להם כח לשמוע ממני על עוד אמן חדש , לא מוכר שאתם חייבים לשמוע) .
אני לא יכול להגיד שבני היה קל לעיכול לאנשים סביבי , אבל אני התעקשתי. והם ….הם לא ידעו מאיפה זה נפל עליהם. בהופעה הבאה כבר הגעתי עם תגבורת , ולהופעת סיום הסיבוב בצוותא כבר היה ברור שאנחנו מגיעים בהרכב מלא כולל כרטיסים מראש ושריון תאריך.
בני בשן נותן הופעה שהיא הרבה מעבר למוזיקה , הרבה מעבר למילים , בוודאי שלא מדובר בשואו של בן אדם אחד אלא של מילים רבות. ניצוצות של שירים חדשים כבר עולים בהופעות והנה זה כנראה קורה. בני בשן לוקח פסק זמן כדי לעבוד על אלבום חדש. ואתם, מה אתם צריכים לעשות ??? ביום ראשון הקרוב , 25.5.08 , תהיה ההופעה האחרונה של בני בשן לתקופה הקרובה , בלבונטין 7 תל אביב , תאמינו לי שאתם רוצים להיות שם גם בלי לשמוע תו או מילה אחת ממנו לפני כן. החזר כספי מובטח על ידי הבלוגיה למתחרטים.
קצת על בני ממקומות אחרים : הספייס של בני , אתר הבית , על בני אצל ניימן , קובי אריאלי בא כי היה חייב והמתכר , בני במומה , ראיון וקטעים מההופעה בכנסיית עמנואל , ת.ז פיקטיבית לגמרי לבני בשן על פי שמוליק כץ
(המשך…)
תגים: counting crows, dcfc, mad bliss, rem, אטליז, איאן בראון, איתמר רוטשילד, אסף אמדורסקי, בני בשן, דבק, דן תורן, דני הדר, יום הסטודנט, מוניקה סקס, מוקי, מור שטייגל, נעה בביוף, עבודה עברית, עמית ארז, פאניק אנסמבל, פולארויד, פרויקט האסיף, קסטה שייך לקטגוריות על הכץה |
מריץ FireStats
|