ארכיון פוסטים עם התג "מאיר אריאל"
יום שישי, 31 ביולי, 2009

הרבה זמן לא שפכתי עליכם לינקים לכל מיני שטויות שאהבתי או שחשבתי שאתם תאהבו ולכן הפעם הכץה מורכב מהמון דברים שחלקם קצת ישנים אבל טובים וחלקם חדשים וכמובן, טובים. אז רגע לפני שחיי עומדים להשתנות בצורה דרסטית ולהתחיל לקבל תבנית של בן אדם נורמאלי (מה נורמאלי בלקום כל בוקר ב-7!!) אתם מוזמנים לקחת נשימה עמוקה, להתרווח לאחור, לנקות את המחשב מכל תוכנית זוללת זכרון שתעמיס על המחשב שלכם כי הדפדפן שלכם הולך לעבוד שעות נוספות הפעם. תהנו.
(המשך…)
תגים: beck, buffalo boots, buffalo's, calexico, dysfunctional heroes, kings of leon, kukula, placebo, red cotton, ronan, soko, the walking man, thom yorke, why?, אביתר בנאי, אדם בן אמיתי, אוסף פולארויד, אור בזווית, אטליז וקוואמי, אינדינגב, אינפקציה, אסף ארליך, באפולו בוטס, באפולו'ס, בני בשן, דיוויד בלאו, האוזן השלישית, האזרח צודרוב והשפנפן, חגיגות יום הולדת לאנובה, חולצות, חוצמזה, טום יורק, יאיר יונה, יוני וולף, מאיר אריאל, מוזיקה נטו, עוזי נבון, עונג שבת, עינב ג'קסון כהן, עמיר לב וברי סחרוף, עננה, ערן צור, פסטיבל יערות מנשה, פתח תקווה, קוקולה, קלקסיקו, ראיונטו, רונה קינן, רונן, רועי וילנר, רמי פורטיס, רני שחר, שולי רנד, שלומי שבן שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שלישי, 3 במרץ, 2009
 
K שבוע מעולה כבר החל מתגלגל לו. הופעות של "האזרח צודרוב והשפנפן", בני בשן, אביב גדג', ה"מידנייט פיקוקס" ביחד עם קוואמי ועוד. כל זאת בצירוף עם הרבה מוזיקה טובה פה בהמשך הופכים את הימים שנשארו לשבוע הזה כמו גם את ניצול הזמן החופשי (להופעות) או בעבודה (לקריאת הבלוג) למהנים ביותר. והפעם, עוד קצת על פורטיס, פרידה מהיוצר של "היה היה", פרידה מ"הדוגמניות" וממועדון הפטיפון, הכרות עם לאורה גיבסון, האזנה לנדב אזולאי, יהושוע לימון, מור שטייגל ועוד, שיחזורי מועדון קרב שכאלו ועוד המון המון לינקים עד שיישבר לכם העכבר או כל דבר אחר לצורך העניין. שיהיה שמח ובהצלחה.
K ככל שחולפים הימים אני יותר ויותר אוהב את היצירה החדשה של פורטיס ושמח לחלוק את טעמי עם מבקרי המוזיקה השונים. ביום שישי האחרון התקיימה הופעה של פורטיס כחלק הראשון מתוך שלושה שכל אחד מהם הוקדש לדיסק אחד מהשילוש. ביקור בחזרות להופעת ה"חימושניגיגי" מראה שכנראה הפסדתי שלא הייתי שם. הזדמנות לתקן ביום שישי הזה בזאפה וגם בשבוע שלאחר מכן.
K וחוצמזה כדאי גם לקפוץ לאתר המחודש והיפה של פורטיס. המון הפתעות מחכות לכם בפנים.
(המשך…)
תגים: dark was the night, icast, Iphone, laura gibson, my second surprise, בני בשן, גורי אלפי, האזרח צודרוב והשפנפן, הדוגמניות, היה היה, הפטיפון, הקציצות של דליה, חורף, יהושוע לימוני, לורה גיבסון, מאיר אריאל, מונוקרייב, מועדון קרב, מור שטייגל, נדב אזולאי, נשים נוהגות, סיפורים באוזן, עברי לידר, ערוץ 24, פורום ישראלית ב-ynet, פפסי מקס, קורן שדמי, רדיו הר הצופים, רועי ריק, רשת ג שייך לקטגוריות על הכץה |
יום רביעי, 25 בפברואר, 2009
אני לא מבקר מוזיקה. אף פעם לא התיימרתי להיות אחד כזה או כל דבר דומה לכך. אני פשוט בן אדם, זכר במראהו, ממוצע לגילו, משועמם לפרקים שמייחס לצלילים שבוקעים ממקורות שונים משמעות רבה וחיבה אינסופית.
לאחר שזה נאמר, זה לא אומר שאין לי דעה, נהפוכו, לרוב יש לי דעה נחרצת אשר בדרך כלל נשארת שלי ושל סביבתי הקרובה. ברגעים בהם אני מחליט לחלוק ולשפוך את דעתי על אמן/להקה/אלבום/מופע מסוים כל רצוני הוא לתת לאחרים להנות כמוני באותה נקודת זמן ולכן רוב הנושאים המוזיקאליים שאני משעמם אותכם איתם הם דברים שאהובים עליי מתוך תקווה שגם אתם תאהבו.
ומדוע אני טורח בהקדמה שכזו?!? בשבועות האחרונים אשר חלפו להם נתקלתי שוב ושוב בביקורות שעסקינן בשלושה אלבומים שונים. לגבי כל אחד מהם הייתה תמימות דעים (עם סדקים קלים כפי שיפורט בהמשך) בין המבקרים שלא תמיד הסתדרה עם דעתי שלי, דבר שהוא לגיטימי לגמרי וקרה רבות בעבר אלא שבשניים מהאלבומים המדוברים נדמה כי משהו פוספס והרצון להתלהמות מחד ופירגון גורף מאידך קצת טישטשו את עיניי (או סתמו את אוזניי) המבקרים.
האם באמת כך הדבר או שפשוט דעתי שלי היא במיעוט? תשפטו בעצמכם.
(המשך…)
תגים: II, אבי אפרתי, אריק ברמן, ביקורת, בן שלו, גיא חג'ג', יאפים עם ג'יפים, יהודה נוריאל, מאיר אריאל, משו לש, נבל דוד אדום, נעה הרשקוביץ, סנונית ליס, עינב שיף, רוי רגב, רמי פורטיס, שי להב, שלומי שבן, תימורה לסינגר שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שבת, 7 בפברואר, 2009

"לציבור הבוחרים שלום בינם לבין עצמם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין שכנם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין הערבים
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין החרדים
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין סביבתם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין ממונם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין היהודים
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין העולים
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין עצמם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין העולם
לציבור הבוחרים שלום
כל סוג של שלום
בהצלחה בבחירות הקרובות."
בהתקרב יום חג ומועד לקלפיותינו שמתי לב שיותר ויותר שירים מתבלטים לי בהקשר פוליטי, דעתני כזה או אחר. לפעמים מכח המילים שלהם ולפעמים סתם כך מכח האוירה האופפת אותנו בימים אלה.
אספתי מקבץ שכזה של שירים, כולם עברו באוזניי בשבוע האחרון, חלקם במכוון וחלקם סתם תוך כדי שיטוט בטלוויזיה /רדיו או shuffle מפתיע במיוחד במחשב. אני די בטוח שחלקם אפילו לא קשורים לפוליטיקה וחלק מפירוש השירים בראשי נעשה על דעתי שלי בלבד.
אבל עכשיו זה הזמן לשלוח את זה לאוזניים שלכם ולשמוע מה עובר לכם בראש ובאוזניים תוך כדי וסתם כך. האזנה נעימה.
"לציבור הבוחרים שלום" [הורדה]
1. אחד חלקי אחד - שירה פוליטית
2. רפי פרסקי - עולם קטן
3. אלי סורני - עזה תל אביב
4. הדג נחש - שירת הסטיקר
5. מאור כהן - דבר ראש הממשלה
6. נושאי המגבעת - אני טקסט פוליטי
7. אסף ארליך - התאבדות אפלטונית
8. בני בשן - 67
9. תיסלם - פרצופה של המדינה
10. ענבל פרלמוטר - חמדת אבות 2
11. ערן צור- על קו העימות
12. אחד חלקי אחד- פניי הפוליטקאים
13. מאיר אריאל - נאום בחירות
תגים: 1:1, אוסף, אלי סורני, אסף ארליך, בחירות, בני בשן, הדג נחש, לציבור הבוחרים שלום, מאור כהן, מאיר אריאל, נושאי המגבעת, ענבל פרלמוטר, ערן צור, רפי פרסקי, תיסלם שייך לקטגוריות כץת טעימות |
יום רביעי, 23 ביולי, 2008

הוא סיים את ההופעה עם "In Bloom" של נירוונה.
הוא סיים את ההופעה האחרונה שלו,עם ההרכב שמלווה אותו כבר שנתיים לפחות,בביצוע אישי שלו לשיר שנירוונה כתבו כהתרסה לכל אותם מעריצים חדשים שלהם שהתחילו להגיע להופעות אחרי הצלחת אלבומם הראשון "Bleach".
And he's the one who likes all our pretty songs"
And he likes to sing along
And he likes to shoot his gun
"But he don't know what it means
(Nirvana-In bloom)
"הוא זה שאוהב את כל שירינו היפים , הוא אוהב לשיר איתנו והוא אוהב לירות באקדחו , אבל הוא לא מבין מה זה אומר." ככה הם שרים.
נירוונה אמרו שהם כתבו את השיר לכל אותם מעריצים שלא מקשיבים למילים אלא רק אוהבים את המנגינה ושרים איתה בלי לשים לב מה הם שרים. בלי שהתכוונו הם יצרו את ההמנון הכי מושר בהופעות שליוו את יציאת האלבום "Nevermind" שמתוכו לקוחה הרצועה,לקול קהל שצווח את מילות הפזמון,אולי שוב מבלי לדעת למה התכוון המשורר.
ואת המילים שלו כולם מבינים…
אל מול מקום מלא,דחוס באנשים,מעט אחרי חצות הוא עולה להופעה שראיתי כל כך הרבה פעמים בשנתיים האחרונות. בלבונטין,בארבי,סינדרום,המרתף 10,Katza ועוד מקומות שבטח כבר שכחתי וכל פעם מחדש אני מקשיב לכל מילה,צווח לעצמי משפטים סתומים שרק אני מבין.
אולי אלו בכלל הצלילים…
מספיק תו ראשון של "עשרה ימים",כיוון גיטרה של עידו אגמון לפני "גשר" או אפילו השהייה קלה לפני ההתחלה של "אמצע החיים" בשביל שאני אדע מה הולך לבוא,אריץ את כל השיר בראש ואעלה זכרונות וחזיונות עטופים בצלילים.
הוא בכלל לא רוצה…
פעם בחודש,לפעמים אפילו פחות. לפעמים הציפייה והרצון כל כך גדולים שאתה בכלל רוצה לפגוש אותו לרגע ברחוב באמצע תל אביב ולהגיד לו כמה אתה מחכה כבר להופעה הבאה,ולמה הוא לא מופיע,יצא סינגל חדש,ומה עם האלבום הבא ? אבל חוץ ממפגשים מקריים מחוץ למסעדה התל אביבית אותה הוא מנהל או התקלות בזוית העין בהופעה של מישהו אחר נדמה כאילו הוא מתחפר לו מתחת לאספלט החם בעיר ויוצא לגיחות מרגשות רק כי גם הוא חייב את זה לעצמו פעם בחודש,לפעמים אפילו פחות.
אבל הם יודעים…
"קח,תקשיב" , "פשוט תני לזה לרוץ במערכת". הקלטה ביתית,לא בדיוק ביתית כי זה היה בבארבי,אבל בהחלט לא מקצועית. מי צריך מקצוענות כשהוא על הבמה,רק הוא,הגיטרה והמילים. והבשורה מתחילה מפה,כמו חזרה בתשובה,נגיעה ראשונה בדת,גם לאלו שלא מחפשים תשובה. הקלטה שיכולה להסתובב ימים ושבועות במערכת,לזעזע כל חלל בין האוזניים,לגרום להתמכרות שלא חשבת שאפשר ולהפסיק כל סוג של האזנה למשהו אחר. "הופעה בישיבה" נחרט שמה,מהצד שלו בכל אופן,מהצד שלי אני עף כל פעם מחדש.
אסף ארליך הופיע ביום ראשון האחרון באברקסס בתל אביב. הופעה אחרונה עם ההרכב שכולל את אורן לאור על הבס , אורן רביב על התופים ועידו אגמון בחשמלית. הפסקה לצורך עבודה על חומרים חדשים והקלטות לאלבום הבא,השלישי של ארליך אחרי "טוקשואו" ו-"חדשות מהמגירה". לא כולם מכירים,כל מי שהכיר אהב,כל מי שאהב נפל,ורק ארליך יכול להרים אותו כל פעם לגבהים חדשים. ושוב מתנגנת לה אותה הופעה בישיבה מהבארבי,ארליך שר לו את "אני הולכת" וגם אני חושב ש"אני אולי אגיע למקום שאף אחד בו לא דרך",כל מילה פשוט גורמת לי להפסיק הכל ולחשוב,ואותה מחשבה יכולה לשנות צורה בכל אחת מאלפי הפעמים ששמעתי אותו אומר את המשפט הזה ותשנה עוד מיליון צורות בפעמים הבאות. אני חושב שאני מבין למה הוא התכוון.
אני זה שאוהב את כל השירים היפים
אני זה שאוהב לצווח ביחד איתו,מבפנים
אני זה שאוהב לירות את מילותיו,לפנים
ורק אני יודע למה הוא מתכוון.
אסף ארליך - אני הולכת
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
ההופעה בישיבה להורדה בהמשך הפוסט.
אסף נבו כותב למומה על ההופעה ומנסה לשמור על האמוציות מתונות,בניגוד אליי.
עוד על "In Bloom" של נירוונה בויקיפדיה.
(המשך…)
תגים: beck, m.craft, אביב גפן, איתמר רוטשילד, אסף ארליך, ג'ימי הנדריקס, הדוגמניות, כהן@מושון, לוקץ', מאיר אריאל, מוזיאחלה, מוריסיי, סטנלי ג'ורדן, עוזי חיטמן, עומרי אלון, רד בנד, שחר אבן צור, שני קדר שייך לקטגוריות על הכץה |
מריץ FireStats
|