עוד פסטיבל חוצמזה עבר וכמו פעם שעברה, גם הפעם יש לי מה להגיד על זה:

שני GPS'ים ועדיין כמעט הגענו לסכנין. לא שיש לי בעיה עם סכנין אבל בכל זאת, "חיה מילר" צריכים לעלות בכל רגע כבר.

הגענו. החניון ריק, כנראה שלא רק אנחנו כמעט הגענו לסכנין.

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. אבל לך תמצא עץ מספיק גדול שיצל על 5 אוהלים.

תזכורת מס' 1: פעם הבאה להביא פינצטה. זה נראה ומרגיש כאילו אנשי פרוד מתמחים ביצור קוצים חודרי עור בד ניילון הכל.

איפה כולם?!?!  זה אני או ששנה שעברה היו הרבה יותר אנשים…

אחל'ה לימונדה, אחל'ה פיצה, אני עדיין מנסה לבלוע את הפיתה עם הלבנה.

מוזיקה חברים, קדימה עם המוזיקה.

ראיתי את קולולוש בפעם הראשונה וזו הייתה ההופעה הכי שמחה שהייתה בפסטיבל. מסיבה, לא הופעה.

רגע, מי בדיוק מחברי קולולוש מייצג את החלק ה"ישראלי" בהגדרת האינדי-ישראלי?

לכל המאחרים, באמת שמחים שבאתם. קדימה להתמקם יהוא ירון עוד רגע על הבמה.

חוויה, יהוא על הבמה.

למה אנשים מרגישים צורך עז לדבר תוך כדי הופעות!

באתי בשביל דיוויד בלאו, נשארתי בגלל המתופפת.

הערב הגיע ואיתו כאב הראש שנבע מהחום, חוסר בנוזלים לא אלכוהולים, שינה מועטה ורעב גדול.

אדם קומן מחמם את הלב ושובר לרגע את השבלונה של ההופעות.

הערב הגיע ואיתו משטרת ישראל שבאה להגיד שלום ולהצטרף לקומזיץ.

"לא, אין סמים, מכרנו הכל."

סוף סוף זה קרה. גלעד כהנא הצליח להמאיס עליי את הדיבורים שלו. אולי זה בגלל שהוא יצא על הבלוגרים.

חייב לנוח אחרת אני מת.

מי חיבר את הגיים-בוי שלו למערכת סאונד.

אה, אז זו ההופעה מברלין שדיברו עליה. אחל'ה, מגניב, ברלין. בדיוק מה שהייתי צריך לכאב ראש.

למה אנחנו היחידים עם מדורה?!?

קדימה מיינסטרים. אבל למה כנסיית השכל לא הפתיעו קצת יותר עם רשימת השירים. כן, כן, אני יודע, תמי יודעת.

איזה שידרוג בתאורה, ממש אמריקה בפרוד.

מזל שהבאתי בגדים ארוכים, מסתבר שבצפון יותר קר.

אסף אמדורסקי נותן את השואו של הערב ושוב משטרת ישראל תורמת לחגיגה ומשביתה שמחות.

מצאתי את ניצה ולחם בתזמון מדויק כדי להשכיח את הכאבים. איך לא ראיתי אותם עד היום?!?

תזכורת מס' 2: בגדים חמים זה אחל'ה, אבל גם מעיל מפרוות יאק לא היה עוזר לי בלילה. בפעם הבאה שק שינה.

הבוקר בא ואיתו זמן השקשוקה המסורתית.

לא יודע אם אלו היו "The Aprons" או "The Inhibitors" אבל בפעם הבאה פחות זיוני שכל ויותר מוזיקה. דווקא הפתעתם לטובה.

לא יודע איך, אבל השנה הצליחו להיות אפילו יותר חבר'ה עם עדשות בכל מקום. קדימה, לחלוק את התוצאות.

אז לא הבנתי, יעל דקלבאום עדיין בבדיקת סאונד או שכבר התחילה ההופעה??

איך חשבו לוותר בכלל על נעם רותם. מזל שהגעת, חבל שלא נשארת עוד.

רצף בירות להעלאת המורל לפני האחים רמירז.

משום מה זכרתי אותם שמחים יותר, אולי החום מעך גם אותם.

עמיר לב, האיש שהוא הפסטיבל. מניה בטוחה, תענוג אמיתי.

מי גנב לי את הרעיון של הארטיקים!

ברור שיתחילו לחלק אותם בחינם 5 דקות אחרי שקניתי חצי קרטון.

תפסיקו לדבר תוך כדי הופעות!!!!

אטליז, אטליז, אטליז. הולכים ומשתבחים בכל הופעה שאני רואה אותם.

למי יש כח לקפצץ על טרמפולינה עכשיו…

ולמה לעזאזל לא מכרו חולצות של הפסטיבל. סתם מבעסים. עכשיו אני אצטרך לצייר על חולצה קקטוס ולרשום עליה חוצמזה 3.

קדימה לקפל, לנקות, להתארגן והביתה.

רגע, תשאיר הכל באוטו, גם ככה עוד שבועיים נוסעים שוב.

"אינדינגב" Here We Come !

ומה איתכם, איך היה לכם? הספקתם ל"חיה מילר", התאכזבתם שדקלבאום ירדה כל כך מהר, עדיין מחכים לאורן ברזילי שעשה "מאור כהן" ולא הגיע, מצאתם את קקטוס הזהב או שאתם בכלל עדיין מחפשים טרמפים כדי לחזור הביתה, קדימה ספרו.

ולויז'ואל בהרחבה. נסיעה לפסטיבל ללא המצלמה של הדוקטור זה כמו חוצמזה מבלי השקשוקה המפורסמת. זה פשוט לא זה. אז הנה הסרטונים שקלטה עדשת הכץ ותודה לכל המדסכסים בענייני דיומא במהלך ההופעות, אם עוד לא הבנתם, סתמו! תודה:
1. יהוא ירון - קיים ונעלם
2. יהוא ירון - זה לא זמן טוב לכתוב שירים
3. אדם קומן - (???) הטירוף - חלק א'
4. אדם קומן - (???) הטירוף - חלק ב'
5. גלעד כהנא - נאום תוכחה וטרחנות
6. אסף אמדורסקי - גולשים
7. אסף אמדורסקי - 15 דקות
8. עמיר לב - עננים שחורים
9. אטליז - Hey+Must get laid
10. אטליז - Bolsheviks 1 
11. אטליז - Bolsheviks 2

עוד קצת תמונות אפשר לראות פה למטה וגם להקליק ולראות הכל בגדול. חפשו את עצמכם, נראה לי שגם אתם שם. ואם גם אתם צילמתם, שימו לינק בתגובות כדי שכולנו נוכל להינות.

 

טוב, אז ככה. תקופה לחוצה, כזאת שאנשים לא יוצאים מהבית חודשים בגללה והדבר היחידי שמצליח להחזיק אותי שפוי במהלך הלימודים ובלילות שבסופם זו המוזיקה. הרעיון היה פשוט, לקחת חלק מפלייליסט של יום לימודים כלשהו, לסדר, לארגן, לכווץ, להעלות ולתת לכם לשפוט. את מה שיש בפנים תצטרכו לגלות לבד. אני מבטיח לכם שתמצאו שם לפחות עונג מוזיקלי אחד וזה כבר שווה הקלקה והורדה. תיהנו.

מתילפנידאט תוך אוזני - הורדה

והנה עוד כמה דברים שהחזירו אותי לשפיות בזמן האחרון.

(המשך…)

K עליתי לבירתנו שתיזכה לחיים ארוכים שבוע שעבר. לא מדובר בחוויה שחוזרת על עצמה יותר מידי וכרגיל, הסיבה היחידה שגורמת לי לצאת מגבולות עיר ה-100 היא הופעה. ולא סתם הופעה, אני מנסה לתפוס את יהודה לדג'לי בהופעה כבר הרבה זמן. עד לאחרונה זה היה ממש קשה להתעדכן בהופעות של הבחור אז כשיאיר יונה בישר על הופעה שלו באוגנדה בירושלים ועל יהודה כמופע הפותח ידעתי שאני עתיד לכבוש את ירושלים בתאריך היעד. ללדג'לי יש את אחד הקולות האהובים עלי ביותר בארץ ובשילוב הקור הירושלמי, האווירה באוגנדה ותפאורת הרחוב קיבלה חווית ההופעה ניחוח של חו"ל. חבל שיהודה לא מגיע יותר לתל אביב, אני בטוח שהיה צובר קהל רחב ונאמן שהיה מתמכר לקולו ולצליליו. אבל אז לא הייתה לי סיבה לבקר בירושלים. אפשר לשמוע קטע מההופעה פה וגירסת כיסוי ל"The man who sold the world" שמתחברת לאירוע ולמחשבות האלו.

K בוקר אחד לאחרונה התעוררתי רק כדי למצוא את הלינק הזה לשמיעה של כל הדי.וי.די החדש של לאונרד כהן מתוך הופעה בלונדון. לא יכולתי לחשוב על דרך מופלאה יותר לפתוח את הבוקר והדי.וי.די כבר בדרכו אלי. מדובר במקבץ כל כך מעולה של לאונרד כהן שמתחיל כל כך גבוהה עם  "Dance me to the end of love" רק כדי להמשיך ולהישאר גבוהה גבוהה, הרבה מעבר לכל דבר אחר שיכול היה לפתוח לי את הבוקר ההוא. אפשר לראות חלקים מההופעה באתר של CBS ולקרוא רשמים בשפת הקודש ממי שכבר הספיק להנות מפיסת ההיסטוריה הענקית הזו.

K אלבומו הראשון של נדב אזולאי כבר בדרכו אלי (מכירה מוקדמת באתר של היס רקורדס) בצירוף דיסק בונוס שאני תולה בו הרבה ציפיות. היס גם נותנים את כל האלבום להאזנה מלאה ברשת לכל מי שרוצה ואני רציתי אז גם אתם זוכים לשמוע. נדב משחרר היישר מהדרום, ביחד עם חבורת דויד פרץ המופלאה, אלבום אישי עם הפקה שלא מתפרעת יותר מידי אבל מצליחה לגרום לי להודות להם על ההשקעה הרבה שנעשתה באלבום הזה. לא היו לי ציפיות מיוחדות מהאלבום והסינגל הראשון ששוחרר בזמנו "אוטובוס אחרון" לא העלה את רף הציפיות אבל אחרי הרבה האזנות (לא יכולתי לחכות לדיסק שיגיע בדואר והוא כבר יושב לו על המחשב בבית, בדיסק באוטו ועל הנגן התורן) אני כבר מוצא את עצמי מקפץ משיר לשיר, צועק תוך כדי נסיעה יחד עם קולו של נדב, מזמזם לעצמי את השירים בעבודה וגוזר בראשי שורות שכאילו נכתבו במיוחד בשבילי. תקשיבו לאלבום, ואז תקשיבו שוב, אתם תאהבו אותו. רצועות כגון "האביב", "לאסוף שאריות" ו"ניצנים" חושפות את נדב בשיא יופיו והמילים הן כל כך אישיות שסיפחתי אותן לעצמי מייד. מעולה!

  (המשך…)

(עדכון: נוספו תמונות מהיום הראשון!)
עוד פסטיבל פולקל'ה הסתיים לו בסוף השבוע האחרון ואחרי יומיים ארוכים שהייתי קבור במרתפי הלבונטין 7 ללא תחושה של זמן, ניזון רק מאלכוהול, סיגריות וכמה סוכריות טופי שמצאתי בכיס חזרתי לחיי השיגרה.
יומיים שלמים מלאים בכל כך הרבה הופעות גרמו לערבוב ובילבול נתונים שכזה כך שכל נסיון לסכם את הארוע יגמר ברצף פסקאות לא ברור. ולכן! כמיטב מסורת סיכומי הפסטיבלים של הבלוגיה נעבור לסיכום ותיאור האירועים בנקודות (ייתכן וסדר ההופעות והאירועים היה שונה מהכתוב. תתמודדו) בליווי תמונות וסרטונים שם למטה, בסוף :

תזכורת לעצמי, לפני פסטיבל לא לשתות יותר מידי או לאכול דברים מוזרים. זה עלול לגרום לעיכובים ופספוס של הופעות מצוינות שרציתי לראות כמו רועי ריק , דייויד בלאו והדוגמניות.

שישי אחר הצהריים, איפה כולם? הלבונטין רחוק מלהיות מלא. אולי זה הקור, אולי זו עוד ארוחה משפחתית שכזו.

זהר פאקינג וגנר. הנגנים בשלהם, היא בשלה. השמיעה לגילאי 18 ומעלה.

מי זאת החמודה עם הרעמה המתולתלת שכרגע חלפה לידי?

ב"ש איז אין דה האוס!

יוחנן קרסל, אתה מתבקש לעזוב את ההאוס. לבינתיים לפחות.

שיט! פספסתי גם את נדב אזולאי.

דויד - שוב שכחו לשים יוד בשם שלי - פרץ על הבמה. עולם שלם של לופים וצלילים מאמן אחד.

יש דויד פרץ, יש קהל בלבונטין, ועוד מהסוג המהופנט.

הי, הנה המתולתלת, עולה לבמה.

עינב ג'קסון כהן ואף רחש בקהל. מתרגשת, נבוכה וזוכה בתואר ההפתעה המרגשת של היום הראשון.

יש גם אי.פי חינם.

פוליאנה פרנק עולים.

בעיות סאונד. מחכים.

פוליאנה פרנק יורדים. שמועות אומרות שבתווך בין העליה לירידה נוגנו צלילים וזומרו זמירות. מה שאני בטוח זה שהיו המון רעשים לא נעימים.

חייו של אביב מארק מתקצרים בכמה שנים מעצבים על מה שקרה קודם.

צ'יינה מונדוגס, זוכים בתואר מוזיקת ההזיות וסמים קשים החדשה שלי.

יהוא ירון, בס ולבונטין מלא. פשוט צריך לראות. לראות מה היה, לראות מה עכשיו ולראות אותו בהזדמנות הראשונה שיש לכם. ההופעה הטובה ביותר של היום ללא ספק.(סרטונים בהמשך)

אסף רוז עולה לשאריות הקהל. לא מוגבר ולא מחובר.

רוז: "אחריי, מי שרוצה ומנגן יכול לעלות איתי לסשן מטורף"

מארק: "הלו! יש עוד יום מחר, יש במה לסדר"

בסדר, בסדר. לילה טוב.

בוקר טוב.

לחימה בדרום ואני אוכל ארוחת בוקר ממיטב התוצרת של מבשלת פילסנר ומחלבות פיליפ מוריס.

נתי אורנן כמעט הרדים אותי. אולי היה צריך איזה הרכב ברקע.

רם אוריון נתן לי בראש. בלי הרכב, בלי שום דבר ברקע.

הרבה יותר אנשים באו היום. אולי זו השמש.

ירונה כספי עם נגנים שכל אחד מהם הוא תענוג וביחד איתם היא הייתה ההפתעה הנשית הרועשת של הפסטיבל.

מה זה בכיס? הי, טופי! מעולה!

מר כבד וגברת נמוכה נשמעים כל כך טוב. מתי הם אמרו שיש הופעה?

אחד חלקי אחד בהרכב מצומצם שמורכב מאחד ואחד. מעולים, אבל כבר אמרתי את זה בעבר.(סרטונים בהמשך)

שי טוכנר עם בת הלוויה המוזיקאלית התורנית. והפעם לילך שיר. נו, בסדר.

לילך שיר: "אתה יכול להגביר לי קצת את השירה במוניטור? תודה"

איפה אביב ואיפה את, הוא בכלל הלך רגע לסיבוב. כל המקיפים את עמדת הסאונד עומדים מחויכים.

כמה בירות כבר שתיתי….

עידן רבינוביץ' בביקור מולדת. כמה חודשים בסיבוב בחו"ל ופתאום זה ביקור מולדת?!? גבע אלון התחיל פה קטע חדש כנראה.

ורועי ריק היה איתו אז זכיתי גם להנות מצלילי המפוחית שלו.

קופץ רגע לאוטו. יהוא ירון בא לשאול "יש לך במקרה שקית, אנחנו פשוט רוצים לשבור כמה בקבוקי בירה". הגיוני בסך הכל.

נגה שלו. הפתעת היום השני. מזכירה הרבה דברים טובים ועושה את זה ממש טוב.

עוד יותר טוב שהיא עושה את זה עם יהוא ירון.

לא עושה את זה עושה את זה. הם פשוט שרו ביחד.

הוסיפו את יאיר יונה לליין-אפ. טווווווב!

איתמר רוטשילד עם ערן סער. כל הופעה שלהם היא תענוג.(סרטונים בהמשך)

אבל למה רק שלושה שירים?

עולה בס, וחשמלית, ופסנתר, ומתופף, וחצוצרן, ואקורדיון, וויולה, ואחת יעל קראוס.

פאניק אנסמבל על הבמה, לבונטין מפוצץ. החבר'ה האלה יודעים מה הם עושים.(סרטונים בהמשך)

אבל למה רק שלושה שירים?

"מכולת" עושים חמישה שירים. חמישה!!! מה הגיוני בזה.

נו מה עם יאיר יונה?

קטב מרירי עושים קטע אחד. ארוך, ממגנט ומיוחד. (מיוחד=שימוש בבקבוקים השבורים של יהוא ממקודם, בובות ילדים, שלשלאות ועוד. הכל מתועד בהמשך)

יעל דקבלאום נותנת הופעה ארוכה ופולקית במיוחד.

הקהל מחזיר לה בהמון אהבה והנאה. רק רוצה שהיא תמשיך.

הנה יאיר יונה! מאלתר על הסלייד עם דקלבאום.

יאיר יונה נשאר לבד על הבמה.

לאיפה כולם הולכים?

יאיר מתחיל לנגן, האורות כבים. רק שניים אדמומיים נשארים להאיר את הבמה.

איזה תענוג של צלילים הוא מוציא.

חבל שלא כיבו את האור בעוד כמה הופעות.

לילה טוב.

יש! מצאתי עוד טופי.

ועוד כמה נקודות לטוב, לרע ולמחשבה:

K טוב - אביב מארק. זה האיש שגרם לכך שאני אצליח לשבת יומיים בחלל הקטן בלבונטין בלי לצאת עם כאב ראש, להנות מהמוזיקה ושהכל יתקתק. נתן בראש לצעירים, סידר הכל בשניות למנוסים יותר, התעסק עם הסאונד, התאורה וארוחת הצהריים שלו במקביל ופשוט היה שם כל הזמן. טוב, חוץ מהקטע עם לילך שיר אבל זה לא באמת היה חשוב.

K רע - אנשים שבאו רק כדי לראות את ההופעות של השוליים הגבוהים. פאניק אנסמבל, יהוא ירון, אחד חלקי אחד, Mr heavy & Ms low. לכו תראו הופעות שלהם. כל הקטע של הפסטיבל זה גם להכיר דברים אחרים, חדשים. תנו צ'אנס.

K מחשבה - אחרי כמויות האנשים בחוצמזה ואינדינגב הייתי בטוח שהלבונטין יהיה מלא כל הסופ"ש. כנראה שכאשר מוציאים את שקי השינה, האוהלים, הטבע והמדורות מהתמונה זה קצת פחות מגניב לבוא סתם ככה לפסטיבל מוזיקת שוליים. כך יצא שהקהל שהיה זה אותו קהל שתמיד נמצא ואותם פרצופים שראיתי כבר הרבה פעמים. חבל.

K עוד מחשבה - איזה פולק ואיזה נעליים. בחוסר חישוב מהיר נראה לי שהיו משהו בין 10-15 אחוז אמנים פולקיים באמת ועוד עשרה אחוז עם נגיעות פולק. לא שזה לא בסדר אבל המתכונת המקורית של הפסטיבל השתנתה מאוד. הרבה פחות הופעות סולו והרבה יותר אמנים שעולים עם הרכב חשמלית, בס, תופים, לפחות. אחד חלקי אחד היו חריגים בנוף כאשר באמת השילו מעצמם את כל שאר חברי ההרכב (ויש עוד הרבה) ועלו בצמד אקוסטית ופסנתר. אם זה טוב או אם זה רע, כל אחד יחליט לעצמו. אולי פשוט צריך למצוא שם חדש.

רגע, רגע, לא סיימנו.

הנה כל התמונות מהפסטיבל (המון תודה לאיש שצילם הרבה ולא אכל: ארז בז'רנו). הן כולן מהיום השני חוץ מאחת, זה מה יש עדכון: התווספה גלריה של היום הראשון באדיבות אורלי קוטיק . לחיצה על הכפתור בצד שמאל למטה תגרום לכם לאושר גדול יותר  :

פולקל'ה 5 - היום השני+ (צילום: ארז בז'רנו)

ולסיום הנה כל הלינקים לסרטונים מפולקל'ה ה-5. עכשיו שאני רואה אותם שוב אני חושב שממש נהנתי בכל אחד מהרגעים האלו ובכלל. מומלץ לבעלי יכולת ללחוץ על הלינק  "watch in high quality" ממש מתחת לסרטון בצד ימין לצפייה באיכות גבוהה יותר:

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 1

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 2

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 3

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "לעולם"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "שמש מתכת"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "אין לי חוש הומור"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "לפעמים אני פוגע"

איתמר רוטשילד בפולקל'ה 5 - "בדרך לעבודה"

איתמר רוטשילד בפולקל'ה 5 - "הלילה תדע"

פאניק אנסמבל בפולקל'ה 5 - סרטון 1

פאניק אנסמבל בפולקל'ה 5 - "On this night"

תודה לכל מארגני הפסטיבל ולכל מי שמעורב בצורה כזו או אחרת. היה תענוג.