(עקב תקלה טכנית, הפוסט התפרסם ללא כותרת ובכתובת שגויה. הכל תוקן הכל תקין הכל פיקס)

לפני שנה וכמה ימים כתבתי פוסט ששמו "שממת עולם, דממה של סוף". תחילתו של הפוסט, במתכונת העבר של הבלוג, עסקה באמן או להקה מסוימים, וזה הספציפי נכתב על גבריאל בלחסן. בעצם, הוא נכתב עליי, ערב לפני יום ההולדת שלי, על מה שעבר בראשי ועל תקופה אחרת שבה לא היה שקט. והנה חלפה לה שנה ולא חגיגות יום ההולדת שלי ולא של הבלוגיה שהתקיימו בשבועות האחרונים אוזכרו או נחגגו פה ועדיין גבריאל מתנגן לו ברקע, חוזר ועולה לו שוב בימים ובלילות ובתפילות בלי דרך. קראתי לפני מספר ימים את חוויותיה של מישהי מהופעה של בלחסן אשר הסתיימו בתהייה כיצד אנשים יכולים לקבוע תוכניות לאחר הופעה של גבריאל בעוד היא נאבקת בלגלגל את עצמה, שבורה ומרוסקת, אל מיטתה, אל מחשבותיה. למרות המזוכיזם שבדבר, רציתי להתחלף איתה באותו רגע. אז במקום לחגוג את האירועים שאוזכרו קודם לכן, נחגוג שנה לתקווה שבלחסן יחזור להופיע, שהאלבום החדש יראה אור ועד אז נהנה מכל הטוב שבא אלינו ועלינו. מאסף ארליך, מאביב גדג', מברי, אביתר, רונה ושאר האנשים שסבלם, אושרם וכישרונם העצום גורם לימים שלי לעבור יותר בכיף וללילות להסתיים עם חיוך ותקווה שמחר, גם מחר, יהיה בסדר.  תיהנו.

K אסף ארליך חוזר להופיע אחרי הפסקה ארוכה. זה יקרה ביום שישי הבא, 12 ליוני, בלבונטין 7 תל אביב. אני חושב שזו אחל'ה דרך לפתוח את מקבץ הכץה הזה.

K אביב גדג' סוף סוף משחרר סינגל ראשון מאלבום שאני כל כך מחכה לו (מישהו הבטיח סינגל ראשון אחרי פסח, אנחנו עוד נתחשבן על זה). "עיר בלי זיכרון" הוא בהחלט מנה ראשונה ראויה לאלבום שעתיד להיות עמוס ברגעים מעולים וזאת לפי החוויות מההופעות של אביב.

K ראיון אישי ומעולה עם עמיר לב התפרסם בבלייזר של החודש. לא רק מוזיקה אבל הרבה מאוד יצירה והרבה עמיר לב יש בתוך הראיון. כל משפט שהוא אומר נשמע לי כמו התחלה, אמצע או סוף של אחד מסיפוריו ששמעתי כל כך הרבה פעמים. רגע לפני סוף הראיון עמיר לב אומר בצורה כל כך אופיינית להתנהגותו, להופעותיו ולשיריו "יש משהו מסוכן מאוד בהתבסמות של אמן מעצמו…ויש משהו בריא מאוד בלקום בבוקר וללכת לעבודה." איזה מזל שיש לנו אותו.

(המשך…)

טוב, אז ככה. תקופה לחוצה, כזאת שאנשים לא יוצאים מהבית חודשים בגללה והדבר היחידי שמצליח להחזיק אותי שפוי במהלך הלימודים ובלילות שבסופם זו המוזיקה. הרעיון היה פשוט, לקחת חלק מפלייליסט של יום לימודים כלשהו, לסדר, לארגן, לכווץ, להעלות ולתת לכם לשפוט. את מה שיש בפנים תצטרכו לגלות לבד. אני מבטיח לכם שתמצאו שם לפחות עונג מוזיקלי אחד וזה כבר שווה הקלקה והורדה. תיהנו.

מתילפנידאט תוך אוזני - הורדה

והנה עוד כמה דברים שהחזירו אותי לשפיות בזמן האחרון.

(המשך…)

K עליתי לבירתנו שתיזכה לחיים ארוכים שבוע שעבר. לא מדובר בחוויה שחוזרת על עצמה יותר מידי וכרגיל, הסיבה היחידה שגורמת לי לצאת מגבולות עיר ה-100 היא הופעה. ולא סתם הופעה, אני מנסה לתפוס את יהודה לדג'לי בהופעה כבר הרבה זמן. עד לאחרונה זה היה ממש קשה להתעדכן בהופעות של הבחור אז כשיאיר יונה בישר על הופעה שלו באוגנדה בירושלים ועל יהודה כמופע הפותח ידעתי שאני עתיד לכבוש את ירושלים בתאריך היעד. ללדג'לי יש את אחד הקולות האהובים עלי ביותר בארץ ובשילוב הקור הירושלמי, האווירה באוגנדה ותפאורת הרחוב קיבלה חווית ההופעה ניחוח של חו"ל. חבל שיהודה לא מגיע יותר לתל אביב, אני בטוח שהיה צובר קהל רחב ונאמן שהיה מתמכר לקולו ולצליליו. אבל אז לא הייתה לי סיבה לבקר בירושלים. אפשר לשמוע קטע מההופעה פה וגירסת כיסוי ל"The man who sold the world" שמתחברת לאירוע ולמחשבות האלו.

K בוקר אחד לאחרונה התעוררתי רק כדי למצוא את הלינק הזה לשמיעה של כל הדי.וי.די החדש של לאונרד כהן מתוך הופעה בלונדון. לא יכולתי לחשוב על דרך מופלאה יותר לפתוח את הבוקר והדי.וי.די כבר בדרכו אלי. מדובר במקבץ כל כך מעולה של לאונרד כהן שמתחיל כל כך גבוהה עם  "Dance me to the end of love" רק כדי להמשיך ולהישאר גבוהה גבוהה, הרבה מעבר לכל דבר אחר שיכול היה לפתוח לי את הבוקר ההוא. אפשר לראות חלקים מההופעה באתר של CBS ולקרוא רשמים בשפת הקודש ממי שכבר הספיק להנות מפיסת ההיסטוריה הענקית הזו.

K אלבומו הראשון של נדב אזולאי כבר בדרכו אלי (מכירה מוקדמת באתר של היס רקורדס) בצירוף דיסק בונוס שאני תולה בו הרבה ציפיות. היס גם נותנים את כל האלבום להאזנה מלאה ברשת לכל מי שרוצה ואני רציתי אז גם אתם זוכים לשמוע. נדב משחרר היישר מהדרום, ביחד עם חבורת דויד פרץ המופלאה, אלבום אישי עם הפקה שלא מתפרעת יותר מידי אבל מצליחה לגרום לי להודות להם על ההשקעה הרבה שנעשתה באלבום הזה. לא היו לי ציפיות מיוחדות מהאלבום והסינגל הראשון ששוחרר בזמנו "אוטובוס אחרון" לא העלה את רף הציפיות אבל אחרי הרבה האזנות (לא יכולתי לחכות לדיסק שיגיע בדואר והוא כבר יושב לו על המחשב בבית, בדיסק באוטו ועל הנגן התורן) אני כבר מוצא את עצמי מקפץ משיר לשיר, צועק תוך כדי נסיעה יחד עם קולו של נדב, מזמזם לעצמי את השירים בעבודה וגוזר בראשי שורות שכאילו נכתבו במיוחד בשבילי. תקשיבו לאלבום, ואז תקשיבו שוב, אתם תאהבו אותו. רצועות כגון "האביב", "לאסוף שאריות" ו"ניצנים" חושפות את נדב בשיא יופיו והמילים הן כל כך אישיות שסיפחתי אותן לעצמי מייד. מעולה!

  (המשך…)

K אם רק היה לי תירוץ לתקופה רגשנית שכזו. זו חייבת להיות תקופה שכזו, קשה לי להאמין שפתאום נפלו עלי מעוררי אמוציות חזקים שכאלה. למרות שאני בטוח שכל מי שהקשיב לאלבום של עמיר לב "הכל כאן" לא יכול להישאר אדיש אליו, אבל הצמרמורת הבלתי נגמרת שרצה לי בגוף בכל פעם שאני שומע את "חולון" היא הרבה מעבר לנורמאטיבית אצלי. שלא נדבר על הלחלוחית בעיניים שהצטברה סתם כך פתאום בפעם המאה ששמעתי את "סוכריה" מהחדש של פורטיס והייתי בטוח שהוא גם הוא עוד רגע פורץ בבכי באמצע הפזמון. ואז ראיתי את "שבע נשמות" של וויל סמית' והייתי מהופנט, ו"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ריגש אותי במשך 3 שעות בערך. והתחלתי לקרוא שוב את "אנשים נוטים למות" של בני בשן וגיליתי דברים שכאילו עד לאותו רגע ההסתתרו להם בין השורות. אז אולי אלו באמת הדברים מסביב שהיו מרגשים יותר מכרגיל ואולי זה סתם היה שבוע בו כמה חלקים השוכנים במקומות שונים בגופי החליטו לעשות חלוקת אחריות קצת אחרת. בתקווה שבהמשך השבוע אני אפרט יותר בנושא ואביא דוגמאות מוזיקאליות לעניין. בינתיים מפה והלאה אני מבטיח שהולך להיות יותר משעשע. תהנו.

K סבב טעויות אינטרנטיות משעשע עד מאוד: הידד לעורכים המשקיעים - גלובס כתבו על שלומי שבת אבל התמונה וחלק מהאיזכורים בכתבה הם בכלל של שלומי שבן. הידד לקוראים המוגבלים -  טעות קריטית בקריאה של הכתבה שגוררת תגובה משעשעת/עצובה. הידד לצופים המסכנים - חגיגות 100 שנה לתל אביב עם אורח מיוחד, דני רובס, החבר המיסתורי במוניקה סקס (1:06).

K אפשר לראות את  הסרטון הזה של הכלב שרץ תוך כדי שינה ולצחוק כל פעם מחדש. ואפשר לראות את שיחזור המקרה על ידי בחור מוזר עד מאוד ולהיות מוטרדים מאוד מכמה זמן פנוי יש לאנשים.

K יהוא ירון ממשיך במסורת ההופעות שלו באוזן-בר וממשיך לקצור מחמאות ושבחים. אם עוד לא יצא לכם לראות אותו בהופעה אז השבוע באוזן בר הוא יופיע עם נגה שלו (שהייתה מדהימה בפולקל'ה האחרון).

(המשך…)

"אתה דורך לה על הרגל הקטנה שלה
שהציפורניים שלה צבועות באדום כהה
אתה צובט אותה בלחי.
אתה מנשק לה על הפה הקפוץ והיא קרה ולא נשמעת.
אתה מרים לה את עפעף עין ימין
והעין- אוקיינוס קפוא עם דגים כסופים קפואים, אלמוגים וצמחים קפואים.
ואתה נותן לה לצנוח בחזרה ולהיעצם." ("אוקינוס קפוא")

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מסתובב במיטה,אחת בלילה,חושב על הכל וכנראה גם על לא כלום,לא מצליח להירדם. כבר ניסיתי עם טלויזיה,בלי טלויזיה,מוזיקה,שקט מוחלט,אכלתי משהו וחזרתי למיטה,שום דבר. הראש שלי,למרות שאמור להיות מעוך מעוד יום חם ומעייף,נוסע על 180 קמ"ש בלי כוונה לעצור. כבר היינו במצבים האלו,כל ניסיון ותקווה לנצח במאבק הזה,אבודים מראש,אני לא אצליח להירדם,ועוד בוקר יגיע,ואני שוב אהיה עירני בשעות הבוקר ומיואש ועייף בצהריים,רק אחכה לחזור למיטה ולישון ולישון ולישון.

אז אני קם,הולך לחדר העבודה,מתיישב מול המסך ומשייט בין ספריות המחשב ישר לכיוון מטרה ברורה,גבריאל בלחסן. אבל הפעם אני אלך אחורה,לקולות הישנים יותר,שני אלבומים שניסיתי מספר פעמים כבר להאזין להם ולהתמכר אבל ללא הצלחה. למעט נקודות חושך יפות יותר שלקחתי איתי ( "תלמי אליהו" , מתוך רכבות , לדוגמא ) הם לא הצליחו לחלחל לי לאוזן,הם היו קשים מידי,רעים מידי,רעים כמו רעש אלקטרוני,ניסור גיטרות ודיקלומי אין חיים שמופצצים לך ישר לעור התוף דרך זוג אוזניות גדולות,מבודדות מכל הסביבה,וכמעט שאתה לא יכול להוריד אותן,להתנתק. אז אתה נכנע לרוע,מתמכר.

"עשרה זקנים כפופים , יכסו אותך בחול.

ואתה תשכב שם מתחת , והחול האדום ייפול לך על הבטן.

ואז הם יבואו , ארבעה מלאכים קטנים , הם ייקחו אותך איתם.

כל הדרך למעלה , הם יחזיקו את הנשמה שלך

הם יחזיקו בתוך קופסא מזהב , בעדינות שלא תיפול. " ("תלמי אליהו")

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בכל אחת מהפעמים שניסיתי לתת להם עוד צ'אנס הצלחתי לשמוע רק את הרעש החזק שאף פעם לא הגיע ברגע הנכון. אבל באותו לילה,הפלייליסט שלי היה מורכב רק משני האלבומים האלו,ופתאום הכל שקט,רק הדקלום של גבריאל,מילים ועוד מילים,כמו מספר סיפורים לשעת לילה מאוחרת. וסיגריה אחרי סיגריה,הקשבתי,חיפשתי,קראתי. כל מה שעניין אותי היה גבריאל.

הופעה של אלג'יר במועדון הבארבי בתל אביב היא זו שגרמה לי להתאהב בהם. המקום היה מלא,אנרגיות מטורפות,רעש כל כך טוב שרק רציתי לשמוע עוד ממנו. ואז חזרה לדיסק הראשון שלהם ( "נאמנות ותשוקה" ),חריש עמוק על אלבומם "מנועים קדימה" והפצת הבשורה לכל עבר. והשיר "בתוך הצינורות" חזר והתנגן במערכת ובאוטו ובראש. אז מי זה הקול הזה,מאיפה הוא הגיע ואיפה אפשר לשמוע עוד מהצרוד המלטף הזה.

"עכשיו ארבע בבוקר,מזיע מתחת לשמיכת כותנה שחורה
מסתכל על התיקרה העקומה
הייתי רוצה לאהוב אותך
בלי לחכות,בלי הפסקות,כאן ועכשיו בין ההריסות.
לקחת אותך איתי לתוך הצינורות." ("בתוך הצינורות")

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בלחסן… בלחסן בכלל לא היה בהופעה שאני הייתי,הוא היה מאושפז,מפורק,הרגיש שזה גדול עליו.

אביב גדג' הסולן של אלג'יר וחבר קרוב של בלחסן מימי קדם פותח בדרך חדשה,לבד. סולו.

הופעה של אביב בבארבי. אני על המרפסת המשקיפה על הבמה,מאזין לצלילים החדשים של אביב  ופתאום מזהה בקדמת הקהל,באמצע,צללית בלחסנית שכזו,נעה לצלילי המוזיקה. לאחר מספר דקות שהוא כבר עבר לעמוד על המדרגות המובילות למרפסת,מטרים ספורים לידי,היו קולות של מוזיקה בחלל הבארבי,אבל אני רק בהיתי בו כאילו חשבתי שהוא כבר לא איתנו עוד והנה עומדת לה רוחו של גבריאל לידי. רק שיעלה לשיר אחד,רק שאביב יזמין אותו לבמה לביצוע משותף,או לא משותף,שאביב יירד לנוח,שכל הלהקה תרד לנוח,רק תגידו לו לעלות.

נגמרה ההופעה,והוא לא עלה.

ואין הופעות שלו,חיפשתי ושאלתי וביררתי. בוטלג של הבלחסניה בצוללת הצהובה יושב לו על המחשב כמו אומר " זה הכי קרוב שתגיע , ככה זה נשמע ואתה לא תזכה לזה ". גבריאל מה קרה לך ??? רק הופעה אחת,תיתקע אותה באיזה חור בארץ איפה שאתה רוצה,רק תן לראות,לשמוע,לשאול "מה נשמע ?".

וכלום,הפלייליסט כבר נגמר ואני שם לי שיר סיום מאותה הופעה בצוללת,אחד שהד"ר הסב את תשומת ליבי אליו לפני כמה זמן. והשיר נקטע בסופו כאילו החליט בשבילי שפה זה נגמר. 

"אני מפנטז על אלכוהול , חשיש ,  גראס
הרואין מזוקק ,  קלונקס בחפיסות גדולות
בגט ענק עם חומוס ,  מילקי מרובה קצפת ,  כסף גדול
משהו להישען עליו  , משהו שיחזיק אותי יציב 
שיחמם לי את הלב ,  שיגרש את הסלע בחזה
רק לעוד כמה שעות עד שאלך לישון."  ("רק לעוד כמה שעות")

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 שקט בבית,נראה לי שאלך לישון.

על גבריאל ברחבי הממלכה :החלל של הבלחסניה ,  באתר אינדי  , עוד כתבה מפנקת הפעם מאתר "הארץ"  , סיפור עצוב על ילדה שאהבה את גבריאל  , שרשור מדהים על בלחסן בפורום מוזיקה בווינט מאת תימורה , וקצת מהעיוור , ראיון וידאו לקראת מופע ההשקה של "בשדות" אי שם בעבר פלוס ביצוע חי , עכשיו לכו לקנות .

(המשך…)