נאסף אל בלוגיתו
יום חמישי, 21 באוגוסט, 2008
חודש שלם לא כתבתי,התפזרתי לי לכל עבר. מבחנים,עבודה,לימודים ומחשבות על שטויות הביאו אותי לחוסר כתיבה פושע. אז קודם כל תודות: לכל אלו ששלחו מיילים,הגיבו,שאלו,עודדו,צעקו ואיימו כי רק ככה הצלחתי להושיב את עצמי ולחזור לעניינים.
שינויים קלים בבלוגיה. הפוסט הזה כפי שתראו אינו מתחיל על פי מיטב המסורת אלא ישר קופץ לעניינים שהצטברו אצלי בחודש האחרון ונשפכים לכם כאן לפניכם (שאני אומר נשפכים אני מתכוון לכמויות שטרם נראו,יותר מ-50 אייטמים וכמות לינקים שתספיק לכם לחודש). זאת ועוד,מדור "ארועי השבוע בכץרה" נפל חלל עקב העובדה שמלאכת העדכון שלי לא מתבצעת כראוי ולכן כל שנותר לי לעשות בעניין הוא להפנות אותכם למקומות ברחבי הרשת שיעזרו לכם להתמצא.(פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet,אטמי אזניים ועכבר העיר הם רק חלק). מדור "כץת טעימות" משנה כיוון ויעלה כפוסט עצמאי עם המלצות ולינקים להורדה ברגע שיהיה לי מה לחלוק איתכם (יש לי כבר מה לחלוק,אני פשוט בונה את המתח). כמו כן אני אשתדל להעלות את תדירות הכתיבה,מה שאומר שפוסטים נוספים בתצורות שונות יעלו ככל העולה על רוחי (כמה מהם כבר מתבשלים להם) ועליכם מוטלת האחריות לחזור לבקר פה לעתים יותר תכופות.
תקראו,תהנו,תגיבו ותכתבו כי עם כמה שאני נהנה לכתוב ולעשות,ההנאה מוכפלת כשאתם נהנים ואני יודע מזה. ואל תשכחו להמשיך לשלוח לינקים לכל שטות שעולה על רוחכם בכל שעה של היום או הלילה.
שבו בנוח,תרגעו,זה הולך להיות ארוך. (משרד החינוך,המדע והמין ממליץ לקרוא את הבלוגיה בחלקים לאורך מספר ימים על מנת למנוע משהו כלשהו שנגרם ממה שאתם עושים לא נכון,תהנו)
כל התמונות בפוסט הזה מתנת הפליקר של Orlyko שבו אתם מוזמנים לבקר,לראות ולא לגעת.
תודה נוספת מוקדשת ל"מישהי מפעם" על תרומתה לעריכת פוסט עמוס זה
והנה הוא הגיע,יצא לחנויות בליווי יחצ"ני באתרי המוזיקה השונים ובשולי העיתונות,מספיק שוליים כדי שתצטרך להיות חובב רוטשילד בשביל לדעת שיצא דיסק. הדיסק שקט מאוד כאשר ברובו מלווה איתמר בפריטת גיטרה בודדת והבלחות קצרות של כלים שונים ומעמיד את המילים ואת עצמו בחזית האלבום כמעט ללא כיסוי של להקה או הפקה. הדיסק נפתח ברצועה "הלילה תדע" שאיתמר נוהג לכנות בהופעות כ"להיט" שהושמע ברדיו מספר פעמים,עצוב אבל נכון. אין ספק כי מדובר בשיר הקליט ביותר בדיסק (מתמודד נוסף על התואר נחתך בעריכה.פרטים בהמשך) ודרך נהדרת להתחיל את האלבום לפני שעוברים בהמשך לחומרים הקשים יותר. שלושת הרצועות שלאחר מכן "בשנה האחרונה","בואי לים" ו"עצוב פה בלעדיה" ממשיכות בקו היותר קליט של האלבום ולמרות החומרים האישיים והלא תמיד שמחים,הלחנים שלהם מלווים במן אופטמיות עדינה ("בואי לים") ושלווה של אחרי ("עצוב פה בלעדיה") שגורמים לחיבור קליל בין הלחן,המילים והאוזניים שלי. הרצועה החמישית "עשי עמי חסד" כבר עוצרת לרגע וחושבת לשנות כיוון באלבום וככזאת מעבירה כאב ועצב בצורה יותר ישירה ופחות עטופה ברכות. "שירים לאישה" שממשיך את האלבום כבר קשה לי מידי לימים אלו שמלווים במצב רוח די מרומם (גם אם ללא סיבה נראית לעין) ומחייב אותי להעביר שיר ולהגיע לחידוש של איתמר ל"תפילה" של עפרה חזה. החידוש הזה שליווה את מועד יציאת הדיסק מצליח להישאר לי בין האוזניים רק בגלל השינוי המרענן בהגשת השיר מביצוע אופטימי שמח ומלא חיים שבוצע בעבר,לגרסת הדכאים הפסימית שאיתמר מציג. אני תמיד אוהב גירסאות כיסוי שמורידות הילוך לשיר ומציגות אותו בצורה אישית,רכה יותר או בקיצור מבעסת יותר. "שיר לאבי הקרח" זה השיר שלא תזכרו מהדיסק כנראה,אחרי שמיעה של מרבית הדיסק הרצועה הזו נראית פשוט משתלבת באלבום אבל מבלי להשאיר כל סימן,תמיד מפתיעה אותי ונשמעת כמו שיר חדש ולא כל כך מרתק שגיליתי באלבום. "סיכוי",שיר לפני אחרון, ואולי עדיף היה אם היה בא אחרי השיר האחרון,הרבה אחרי השיר האחרון,מן טראק נסתר,כל כך נסתר שממש לא צריך אותו באלבום. אנחנו בסימן ירידה מתמשך ואני כולי מחכה כבר שהדיסק יתחיל מהתחלה ויחזור לאיתמר שאהבתי בהתחלה. והנה הוא מתחיל שוב…או שלא,"מגע עיניים" של איתמר בשיתוף עם רונה קינן הוא השיר החותם את האלבום ומהווה עלייה בחזרה לאותה אווירה של ראשית הדיסק עם לחן מלטף ושירה עדינה ונעימה חסרת דקלום. כל מה שנשאר זה להתחיל מהתחלה ולקוות שזכרתי ללחוץ על כפתור ה-Repeat All כדי שלא אצטרך לקום מהמיטה.
