הראשון מראה שאמונה לבדה כן מספיקה (וגם לא מזיק להביע משאלה). בשקט מופתי, בלי בלעדיות ל"וואלה!" או כל דבר דומה. גבריאל בלחסן שיחרר סינגל ראשון מתוך אלבומו הבא. שם הסינגל - "דשא חלק ב'" וכנראה ששם האלבום המלא יהיה "אדמה חרבה". את הסינגל אפשר להשיג באוסף של התו השמיני שמחולק חינם אין כסף בחנויות הרשת. הוא עושה את דרכו אליי ברגעים אלו ממש ופשוט לא יכולתי לחכות עד שהוא יגיע והייתי חייב לחלוק את ההתרגשות שאחזה בי הבוקר כשגיליתי את זה. לפני יותר משנה, בשיחה עם גבריאל, הוא אמר שהאלבום הבא יהיה מורכב מיותר מעשרים שירים, ארוכים, מפותלים ובלחסנים בכל רמ"ח צליליהם, כנראה שהיה שינוי בתוכניות והאלבום יחולק לשניים (למרות שבטח החלק השני יגנז) וכל שנשאר הוא להמתין להתפתחויות ולחכות להופעות שיבואו בעקבותיו.
"אדמה חרבה", אופטימיות תמיד הייתה הצד החזק של גבריאל.
השני הוא לא בשורה או הפתעה כמו הראשון אלא פשוט משהו שעשה לי טוב איך שנכנסתי לרכב בשעת בוקר מוקדמת, עושה את דרכי לקוביה המשרדית שלי. ממש לפני שעזבתי את דירתי הקודמת, מילאה מעטפה שמנה את תיבת הדואר שלי. איזה תענוג היה לפתוח אותה ולגלות בפנים את האלבום החדש של דויד פרץ "כולם מעשים בודדים" (תודה!). מאז היה לי הרבה בלאגן וכל חפציי נארזו והושלכו ממקום למקום עד שפתאום נתקלתי באלבום שוב אתמול בערב. הכנסתי אותו הבוקר למערכת השמע האהובה עליי ברכבי וכל רחובות העיר החלו לחלוף על פניי כמו סרט נע כשקולו של פרץ ומילותיו של אורי ברנשטיין מקריינות ומספרות את סיפורי האנשים מסביב, או אולי אלה היו סיפוריי שלי. הרצועה שפה למטה (שהייתה גם הסינגל הראשון מתוך האלבום) חזרה לה שוב, ושוב, ושוב, ורוממה את יומי אל מעל העננים.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
לא יודע אם בגלל השגרה החדשה שלי או למרות השגרה, על מנת לשמור על שפיות, הגדלתי את היקף ואת תדירות הביקורים בהופעות. בשילוב של ערבים מרובי משתתפים, יצא שלפניכם מוצגת סקירה מהירה ולא תמיד עניינית של תשע הופעות. מערב ההופעות של חברת ההפצה "היי פידאליטי" עם אלי רוזן, בני בשן ומוטי ביקובסקי, דרך מופע כפול של דויד פרץ ונדב אזולאי ב"בית השני" בכפר סבא (פעם ראשונה שאני שם ואם יתאפשר אז בהחלט לא פעם אחרונה. ותודה לברמנית.), מופע השקה למי שהיו ה"באפלו בוטס" והשאירו את המגפיים מאחוריהם וכנראה גם עוד כמה דברים ומופע ההשקה המבטיח של אביב גדג' לאלבום הסולו שלו "תפילה ליחיד", עד למכרים ותיקים כמו אסף ארליך מרפא המיגרנות ועמית ארז ויחסיי החד-מיניים-מוזיקאלים איתו. יש מילים, סרטונים ושאר צלילים. רק תקליקו על ההופעה המבוקשת ומיד תשוגרו לערב הנתון.
(גם לי היו התנסויות עם לופר ששווה להעלות לטיוב, אבל מסיבות אחרות לגמרי ומצחיקות הרבה יותר שכוללות חוסר תיאום בקנה מידה ישראלי-פלסטינאי בין היד לרגל)
דויד פרץ והלופר מתוך הופעה ב"בית השני" בכפר סבא - 22.08.2009
אלי רוזן והלופר מתוך הופעה בתאטרון "תמונע" בתל אביב - 19.08.2009
* לחצופים ביניכם שאולי מעיזים להרים גבה על שמוליק.
אני יודע, אני יודע. המון פוסטי וידאו עולים לאחרונה. לא מדובר בעצלנות כתיבתית אלא בפרץ הופעות ורצון לתעד כמה רגעים שלא יצא לי לתעד לפני כן. המלל יחזור בקרוב, בינתיים תקשיבו לקצת מוזיקה טובה. ושוב, תודה ענקית לדוקטור בעל המצלמה.
K עליתי לבירתנו שתיזכה לחיים ארוכים שבוע שעבר. לא מדובר בחוויה שחוזרת על עצמה יותר מידי וכרגיל, הסיבה היחידה שגורמת לי לצאת מגבולות עיר ה-100 היא הופעה. ולא סתם הופעה, אני מנסה לתפוס את יהודה לדג'לי בהופעה כבר הרבה זמן. עד לאחרונה זה היה ממש קשה להתעדכן בהופעות של הבחור אז כשיאיר יונה בישר על הופעה שלו באוגנדה בירושלים ועל יהודה כמופע הפותח ידעתי שאני עתיד לכבוש את ירושלים בתאריך היעד. ללדג'לי יש את אחד הקולות האהובים עלי ביותר בארץ ובשילוב הקור הירושלמי, האווירה באוגנדה ותפאורת הרחוב קיבלה חווית ההופעה ניחוח של חו"ל. חבל שיהודה לא מגיע יותר לתל אביב, אני בטוח שהיה צובר קהל רחב ונאמן שהיה מתמכר לקולו ולצליליו. אבל אז לא הייתה לי סיבה לבקר בירושלים. אפשר לשמוע קטע מההופעה פה וגירסת כיסוי ל"The man who sold the world" שמתחברת לאירוע ולמחשבות האלו.
K בוקר אחד לאחרונה התעוררתי רק כדי למצוא את הלינק הזה לשמיעה של כל הדי.וי.די החדש של לאונרד כהן מתוך הופעה בלונדון. לא יכולתי לחשוב על דרך מופלאה יותר לפתוח את הבוקר והדי.וי.די כבר בדרכו אלי. מדובר במקבץ כל כך מעולה של לאונרד כהן שמתחיל כל כך גבוהה עם "Dance me to the end of love" רק כדי להמשיך ולהישאר גבוהה גבוהה, הרבה מעבר לכל דבר אחר שיכול היה לפתוח לי את הבוקר ההוא. אפשר לראות חלקים מההופעה באתר של CBS ולקרוא רשמים בשפת הקודש ממי שכבר הספיק להנות מפיסת ההיסטוריה הענקית הזו.
K אלבומו הראשון של נדב אזולאי כבר בדרכו אלי (מכירה מוקדמת באתר של היס רקורדס) בצירוף דיסק בונוס שאני תולה בו הרבה ציפיות. היס גם נותנים את כל האלבום להאזנה מלאה ברשת לכל מי שרוצה ואני רציתי אז גם אתם זוכים לשמוע. נדב משחרר היישר מהדרום, ביחד עם חבורת דויד פרץ המופלאה, אלבום אישי עם הפקה שלא מתפרעת יותר מידי אבל מצליחה לגרום לי להודות להם על ההשקעה הרבה שנעשתה באלבום הזה. לא היו לי ציפיות מיוחדות מהאלבום והסינגל הראשון ששוחרר בזמנו "אוטובוס אחרון" לא העלה את רף הציפיות אבל אחרי הרבה האזנות (לא יכולתי לחכות לדיסק שיגיע בדואר והוא כבר יושב לו על המחשב בבית, בדיסק באוטו ועל הנגן התורן) אני כבר מוצא את עצמי מקפץ משיר לשיר, צועק תוך כדי נסיעה יחד עם קולו של נדב, מזמזם לעצמי את השירים בעבודה וגוזר בראשי שורות שכאילו נכתבו במיוחד בשבילי. תקשיבו לאלבום, ואז תקשיבו שוב, אתם תאהבו אותו. רצועות כגון "האביב", "לאסוף שאריות" ו"ניצנים" חושפות את נדב בשיא יופיו והמילים הן כל כך אישיות שסיפחתי אותן לעצמי מייד. מעולה!
(עדכון: נוספו תמונות מהיום הראשון!)
עוד פסטיבל פולקל'ה הסתיים לו בסוף השבוע האחרון ואחרי יומיים ארוכים שהייתי קבור במרתפי הלבונטין 7 ללא תחושה של זמן, ניזון רק מאלכוהול, סיגריות וכמה סוכריות טופי שמצאתי בכיס חזרתי לחיי השיגרה.
יומיים שלמים מלאים בכל כך הרבה הופעות גרמו לערבוב ובילבול נתונים שכזה כך שכל נסיון לסכם את הארוע יגמר ברצף פסקאות לא ברור. ולכן! כמיטב מסורת סיכומי הפסטיבלים של הבלוגיה נעבור לסיכום ותיאור האירועים בנקודות (ייתכן וסדר ההופעות והאירועים היה שונה מהכתוב. תתמודדו) בליווי תמונות וסרטונים שם למטה, בסוף :
תזכורת לעצמי, לפני פסטיבל לא לשתות יותר מידי או לאכול דברים מוזרים. זה עלול לגרום לעיכובים ופספוס של הופעות מצוינות שרציתי לראות כמו רועי ריק , דייויד בלאו והדוגמניות.
שישי אחר הצהריים, איפה כולם? הלבונטין רחוק מלהיות מלא. אולי זה הקור, אולי זו עוד ארוחה משפחתית שכזו.
פוליאנה פרנק יורדים. שמועות אומרות שבתווך בין העליה לירידה נוגנו צלילים וזומרו זמירות. מה שאני בטוח זה שהיו המון רעשים לא נעימים.
חייו של אביב מארק מתקצרים בכמה שנים מעצבים על מה שקרה קודם.
צ'יינה מונדוגס, זוכים בתואר מוזיקת ההזיות וסמים קשים החדשה שלי.
יהוא ירון, בס ולבונטין מלא. פשוט צריך לראות. לראות מה היה, לראות מה עכשיו ולראות אותו בהזדמנות הראשונה שיש לכם. ההופעה הטובה ביותר של היום ללא ספק.(סרטונים בהמשך)
הקהל מחזיר לה בהמון אהבה והנאה. רק רוצה שהיא תמשיך.
הנה יאיר יונה! מאלתר על הסלייד עם דקלבאום.
יאיר יונה נשאר לבד על הבמה.
לאיפה כולם הולכים?
יאיר מתחיל לנגן, האורות כבים. רק שניים אדמומיים נשארים להאיר את הבמה.
איזה תענוג של צלילים הוא מוציא.
חבל שלא כיבו את האור בעוד כמה הופעות.
לילה טוב.
יש! מצאתי עוד טופי.
ועוד כמה נקודות לטוב, לרע ולמחשבה:
K טוב - אביב מארק. זה האיש שגרם לכך שאני אצליח לשבת יומיים בחלל הקטן בלבונטין בלי לצאת עם כאב ראש, להנות מהמוזיקה ושהכל יתקתק. נתן בראש לצעירים, סידר הכל בשניות למנוסים יותר, התעסק עם הסאונד, התאורה וארוחת הצהריים שלו במקביל ופשוט היה שם כל הזמן. טוב, חוץ מהקטע עם לילך שיר אבל זה לא באמת היה חשוב.
K רע - אנשים שבאו רק כדי לראות את ההופעות של השוליים הגבוהים. פאניק אנסמבל, יהוא ירון, אחד חלקי אחד, Mr heavy & Ms low. לכו תראו הופעות שלהם. כל הקטע של הפסטיבל זה גם להכיר דברים אחרים, חדשים. תנו צ'אנס.
K מחשבה - אחרי כמויות האנשים בחוצמזה ואינדינגב הייתי בטוח שהלבונטין יהיה מלא כל הסופ"ש. כנראה שכאשר מוציאים את שקי השינה, האוהלים, הטבע והמדורות מהתמונה זה קצת פחות מגניב לבוא סתם ככה לפסטיבל מוזיקת שוליים. כך יצא שהקהל שהיה זה אותו קהל שתמיד נמצא ואותם פרצופים שראיתי כבר הרבה פעמים. חבל.
K עוד מחשבה - איזה פולק ואיזה נעליים. בחוסר חישוב מהיר נראה לי שהיו משהו בין 10-15 אחוז אמנים פולקיים באמת ועוד עשרה אחוז עם נגיעות פולק. לא שזה לא בסדר אבל המתכונת המקורית של הפסטיבל השתנתה מאוד. הרבה פחות הופעות סולו והרבה יותר אמנים שעולים עם הרכב חשמלית, בס, תופים, לפחות. אחד חלקי אחד היו חריגים בנוף כאשר באמת השילו מעצמם את כל שאר חברי ההרכב (ויש עוד הרבה) ועלו בצמד אקוסטית ופסנתר. אם זה טוב או אם זה רע, כל אחד יחליט לעצמו. אולי פשוט צריך למצוא שם חדש.
רגע, רגע, לא סיימנו.
הנה כל התמונות מהפסטיבל (המון תודה לאיש שצילם הרבה ולא אכל: ארז בז'רנו). הן כולן מהיום השני חוץ מאחת, זה מה יש עדכון: התווספה גלריה של היום הראשון באדיבות אורלי קוטיק . לחיצה על הכפתור בצד שמאל למטה תגרום לכם לאושר גדול יותר :
ולסיום הנה כל הלינקים לסרטונים מפולקל'ה ה-5. עכשיו שאני רואה אותם שוב אני חושב שממש נהנתי בכל אחד מהרגעים האלו ובכלל. מומלץ לבעלי יכולת ללחוץ על הלינק "watch in high quality" ממש מתחת לסרטון בצד ימין לצפייה באיכות גבוהה יותר:
שמוליק נולד לאם הדרך ואב הבית, גודל על ידי חבורה של תקליטני חתונות ששלטו
באולמות הארועים בשנות השמונים. התחנך על מורשתו של ד"ר אלבן והצמד טו-אנלימיטד
והיה שותף בהפקת האוספים טופ-פופ 94 והיט-מן 2. שמוליק הופיע כחצי מהצמד
"סופר-מיוזיק", תקליטני העל לגילאי 8-14 בקריית בן גוריון בחולון. בגיל ההתבגרות
עבר שמוליק מרד מוזיקאלי ויצא לשוטט ברחבי תל אביב בחיפוש אחר אהבה חדשה. מאז ועד היום
מסתובב שמוליק בין הופעות, נרדם בחנויות דיסקים ומשוטט ברחבי הרשת בתקווה לעתיד
טוב יותר. לפעמים הוא גם כותב על זה.
