בעקבות שינוי חיי השגרה שעוברים עליי בשבועיים האחרונים (עייף עד עילפון בשעה עשר בלילה, אומרים שזה יעבור) ועוד דברים אחרים שעשו את זה ממש קשה להתרכז מול המחשב, כבר שבוע אני מנסה לסיים את הפוסט הזה, מוסיף, מוריד, עורך, משנה, קורא שוב, ושוב. והנה רק עכשיו הגעתי לנקודת הסיום. לאור התגובות מהפוסט האחרון עולה השאלה מה עדיף. פוסטים קצרים יותר שלא דורשים לפנות יום שלם כדי להגיע לכל הלינקים או שמתכונת על-הכץה הנוכחית והעמוסה כל טוב היא הדבר האמיתי? נדרשת התייחסותכם לנושא בתגובות או במייל. לא מבטיח שאני אתייחס למה שתגידו אבל כמו בישראל ככה בבלוג, לפחות תרגישו כאילו שלטון העם הוא הקובע. יאללה שיהיה בהצלחה, יש המון מוזיקה טובה (שאת חלקה הגדול אפשר להוריד) שתעביר לכם את השבוע בכיף. [מוקדש לעזרא השף]
טוב, אז ככה. תקופה לחוצה, כזאת שאנשים לא יוצאים מהבית חודשים בגללה והדבר היחידי שמצליח להחזיק אותי שפוי במהלך הלימודים ובלילות שבסופם זו המוזיקה. הרעיון היה פשוט, לקחת חלק מפלייליסט של יום לימודים כלשהו, לסדר, לארגן, לכווץ, להעלות ולתת לכם לשפוט. את מה שיש בפנים תצטרכו לגלות לבד. אני מבטיח לכם שתמצאו שם לפחות עונג מוזיקלי אחד וזה כבר שווה הקלקה והורדה. תיהנו.
K עליתי לבירתנו שתיזכה לחיים ארוכים שבוע שעבר. לא מדובר בחוויה שחוזרת על עצמה יותר מידי וכרגיל, הסיבה היחידה שגורמת לי לצאת מגבולות עיר ה-100 היא הופעה. ולא סתם הופעה, אני מנסה לתפוס את יהודה לדג'לי בהופעה כבר הרבה זמן. עד לאחרונה זה היה ממש קשה להתעדכן בהופעות של הבחור אז כשיאיר יונה בישר על הופעה שלו באוגנדה בירושלים ועל יהודה כמופע הפותח ידעתי שאני עתיד לכבוש את ירושלים בתאריך היעד. ללדג'לי יש את אחד הקולות האהובים עלי ביותר בארץ ובשילוב הקור הירושלמי, האווירה באוגנדה ותפאורת הרחוב קיבלה חווית ההופעה ניחוח של חו"ל. חבל שיהודה לא מגיע יותר לתל אביב, אני בטוח שהיה צובר קהל רחב ונאמן שהיה מתמכר לקולו ולצליליו. אבל אז לא הייתה לי סיבה לבקר בירושלים. אפשר לשמוע קטע מההופעה פה וגירסת כיסוי ל"The man who sold the world" שמתחברת לאירוע ולמחשבות האלו.
K בוקר אחד לאחרונה התעוררתי רק כדי למצוא את הלינק הזה לשמיעה של כל הדי.וי.די החדש של לאונרד כהן מתוך הופעה בלונדון. לא יכולתי לחשוב על דרך מופלאה יותר לפתוח את הבוקר והדי.וי.די כבר בדרכו אלי. מדובר במקבץ כל כך מעולה של לאונרד כהן שמתחיל כל כך גבוהה עם "Dance me to the end of love" רק כדי להמשיך ולהישאר גבוהה גבוהה, הרבה מעבר לכל דבר אחר שיכול היה לפתוח לי את הבוקר ההוא. אפשר לראות חלקים מההופעה באתר של CBS ולקרוא רשמים בשפת הקודש ממי שכבר הספיק להנות מפיסת ההיסטוריה הענקית הזו.
K אלבומו הראשון של נדב אזולאי כבר בדרכו אלי (מכירה מוקדמת באתר של היס רקורדס) בצירוף דיסק בונוס שאני תולה בו הרבה ציפיות. היס גם נותנים את כל האלבום להאזנה מלאה ברשת לכל מי שרוצה ואני רציתי אז גם אתם זוכים לשמוע. נדב משחרר היישר מהדרום, ביחד עם חבורת דויד פרץ המופלאה, אלבום אישי עם הפקה שלא מתפרעת יותר מידי אבל מצליחה לגרום לי להודות להם על ההשקעה הרבה שנעשתה באלבום הזה. לא היו לי ציפיות מיוחדות מהאלבום והסינגל הראשון ששוחרר בזמנו "אוטובוס אחרון" לא העלה את רף הציפיות אבל אחרי הרבה האזנות (לא יכולתי לחכות לדיסק שיגיע בדואר והוא כבר יושב לו על המחשב בבית, בדיסק באוטו ועל הנגן התורן) אני כבר מוצא את עצמי מקפץ משיר לשיר, צועק תוך כדי נסיעה יחד עם קולו של נדב, מזמזם לעצמי את השירים בעבודה וגוזר בראשי שורות שכאילו נכתבו במיוחד בשבילי. תקשיבו לאלבום, ואז תקשיבו שוב, אתם תאהבו אותו. רצועות כגון "האביב", "לאסוף שאריות" ו"ניצנים" חושפות את נדב בשיא יופיו והמילים הן כל כך אישיות שסיפחתי אותן לעצמי מייד. מעולה!
הרכב.
לא מקרה של שלם הגדול מסך חלקיו אלא כזה שבו כל חלק עושה את תפקידו החיוני כל כך בצורה שגורמת לשאר הרכיבים להיות טובים יותר ולהפוך ליחידה אחת נפלאה, מרכב יפיפה.
"Buffalo Boots" שבחזיתם תמיד מוצגים עומר הרשמן וסיוון "בלה" לשד הם הרבה יותר מרק הצמד הזה. ההרכב שכולל בתוכו חוץ מהצמד עומר וסיוון גם את יאיר יונה על הבס, רן יעקובוביץ' על התופים ואייל דיין על חשמלית מצליח ליצור בהופעה מצב בו לא קיימים כלים מלווים. כולם מתלווים אחד לשני למסע בו בכל שיר מחדש, כל אחד מחברי ההרכב מהווה חלק אחד ותענוג בפני עצמו כאשר במהלך הערב עומדת בפני הקהל הבחירה המלאה במי להתמקד וזאת מבלי לפגום ואף להעצים את ההנאה מההרכב כולו.
באפולו מחליפים במהלך ההופעה סגנונות כאילו היו הכלים והמקומות על הבמה שהוחלפו באותה תדירות לפחות. רוק, פולק, קברט ועוד, מתחלפים להם מבעד לרמקולים בחלל הלבונטין עטופים בסאונד מעולה. בנסיון לשים את הכל תחת הגדרת סגנון אחת שאיננה "מוזיקה שלקחנו לכל כיוון שרצינו" אפשר לרשום בהערת שוליים, רק כדי שיהיה אפשר לקטלג במיי-ספייס, "רוק-בלוז-אלטרנטיבי-אוונגרדי". החלק המפתיע הוא שזה עובד ועובד טוב. השירים לא בהכרח נעים בתוך מסגרת כלשהי והתחלה של שיר אינה מעידה על סגנונו או על העתיד לבוא. לעזאזל, היו שירים שבחצי דקה הראשונה התבאסתי שהשיר הקודם נגמר אבל הבאפולו הצליחו לשאוב אותי שוב לתוך ההנאה מהשיר רק כדי שגם זה יסתיים ואני אשאר עם טעם של עוד.
תביעת האצבע, או יותר נכון, לחיצת היד המוזיקאלית של עומר הרשמן מורגשת על תחילת ההופעה לאלו שמכירים את פועלו בעבר ובהווה (לייד מקבת', ג'ט סם, פאניק אנסמבל, אלבום סולו ועוד) אבל מהר מאוד האחיזה משתחררת ושלל הקולות שמרכיבים את הבוטס חוברים להם יחדיו. במיוחד קול אחד, זה של סיוון לשד. סיוון עומדת במרכז הבמה, ידיה בכיסי שמלתה, עדיין מעט נבוכה מהמעמד החדש, ומפליאה בקול שלא יכול להשאיר אף אחד אדיש אליו. יכולתי להמשיך לשמוע אותה שרה עוד שעות, כל דבר, רק שתבחר, רק שלא תפסיק. חינניות, עוצמה ומתיקות שלא ברור היכן הסתתרו להם מבימותינו במרוצת השנים.
אל מול קהל מגוון ושמח בצורה חריגה ומבורכת להופעות שכאלו נמצאים יאיר יונה שמלהטט בבס ובסלייד ואף מפתיע בביצוע לשיר חדש, רן יעקובוביץ' כלוא מרצון בעולם ההקשה ההזוי והנפלא שלו בעוד אייל דיין ועומר הרשמן על הגיטרות מחליפים חיוכים ביניהם וכולם מסתכלים אחד על השני כל ההופעה, נהנים, כי הם ביחד, מורכבים.
אין הרבה הופעות שאני שומע לראשונה וחיוך תופס את מקומו על פניי מתוך הנאה, הרגשה וידיעה שאני הולך להנות עוד הרבה מאלו שנמצאים כרגע על הבמה כי הם פה קרובים ובינתיים שלנו.
"Buffalo Boots" בהחלט גרמו לי לחייך באותו ערב וחיוך אמיתי שכזה, שבא מבפנים, לא קל להשיג בשביל כל כך מעט כסף.
(Buffalo Boots - לבונטין 7 - 31.3)
האזנה:
Buffalo Boots - Stairway Lullaby
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
Buffalo Boots - 23 Buildings
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
Buffalo Boots - Sandglass Rivers
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
K אתמול הייתה ההופעה של Low בבארבי תל אביב. הייתי מתאר איך היה, חולק את המחשבות והמילים אשר חלקתי עם גע"ז לאחר ההופעה, אבל מצאתי את המילים שלי אצל מישהו אחר:"בעולם אידאלי לא הייתי יודע שיש להקה בשם LOW. ההוויה הLOWית הייתה מזדמרת מאליה כשהיא הייתה מתאימה, הייתי שומע אותה ברקע ולא יודע שיש שם משהו. הייתי יושב במועדון קטנצ'יק עם עוד עשרים איש שבאו לראות להקה לא מוכרת. הייתי מקשיב בחצי אוזן תוך שתיית בירה, ואנשים מסביב היו מדברים. לא הייתי מקדיש יותר מדי מחשבה למה שהייתי שומע באותו ערב. הייתי שוכח שבכלל ראיתי אותם. אח"כ מלים וצלילים וחתיכות של תודעה ורגש היו מרחפות לי בחלל הפה…בעולם אידאלי לא הייתה LOW. בעולם שלנו הבארבי הערב היה חת'כת מקום מרגש להיות בו.."(אורן שץ מתוך פורום אלטרנטיבית ב-YNET) אפשר לקרוא עוד על ההופעה אצל טאפאס וטאפאס.
K ומחר, יום שבת, בארבי תל אביב, "הכוכב הלבן" חוזרים להופיע אחרי 7 שנים. אם אתם לא מכירים או אם אתם מכירים אבל לא חושבים לבוא אז כדאי מאוד שתכירו ותגיעו, לפחות זה מה שאני חושב. זה מה שמומה חושבים ויש ביצוע ל"טיול בחינם" ב-Ynet.
K הייתה גם הופעה של שולי רנד השבוע ואני נזכרתי ברגע האחרון להשיג כרטיסים. לא היו. איזה עצבים. אבל נותר רק לפרגן לרנד ולהבטיח לעצמי ללכת להופעה הבאה. בינתיים בשבילכם, תקראו את מומה אוכלים לי ת'לב, את עמוס אורן ב"הבמה" מפליא לתאר ואת אבי רט דן בסוגיית הדת והשירה בעקבות ההופעה בטור אישי ב-Ynet.
שמוליק נולד לאם הדרך ואב הבית, גודל על ידי חבורה של תקליטני חתונות ששלטו
באולמות הארועים בשנות השמונים. התחנך על מורשתו של ד"ר אלבן והצמד טו-אנלימיטד
והיה שותף בהפקת האוספים טופ-פופ 94 והיט-מן 2. שמוליק הופיע כחצי מהצמד
"סופר-מיוזיק", תקליטני העל לגילאי 8-14 בקריית בן גוריון בחולון. בגיל ההתבגרות
עבר שמוליק מרד מוזיקאלי ויצא לשוטט ברחבי תל אביב בחיפוש אחר אהבה חדשה. מאז ועד היום
מסתובב שמוליק בין הופעות, נרדם בחנויות דיסקים ומשוטט ברחבי הרשת בתקווה לעתיד
טוב יותר. לפעמים הוא גם כותב על זה.