עוד פסטיבל חוצמזה עבר וכמו פעם שעברה, גם הפעם יש לי מה להגיד על זה:

שני GPS'ים ועדיין כמעט הגענו לסכנין. לא שיש לי בעיה עם סכנין אבל בכל זאת, "חיה מילר" צריכים לעלות בכל רגע כבר.

הגענו. החניון ריק, כנראה שלא רק אנחנו כמעט הגענו לסכנין.

לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. אבל לך תמצא עץ מספיק גדול שיצל על 5 אוהלים.

תזכורת מס' 1: פעם הבאה להביא פינצטה. זה נראה ומרגיש כאילו אנשי פרוד מתמחים ביצור קוצים חודרי עור בד ניילון הכל.

איפה כולם?!?!  זה אני או ששנה שעברה היו הרבה יותר אנשים…

אחל'ה לימונדה, אחל'ה פיצה, אני עדיין מנסה לבלוע את הפיתה עם הלבנה.

מוזיקה חברים, קדימה עם המוזיקה.

ראיתי את קולולוש בפעם הראשונה וזו הייתה ההופעה הכי שמחה שהייתה בפסטיבל. מסיבה, לא הופעה.

רגע, מי בדיוק מחברי קולולוש מייצג את החלק ה"ישראלי" בהגדרת האינדי-ישראלי?

לכל המאחרים, באמת שמחים שבאתם. קדימה להתמקם יהוא ירון עוד רגע על הבמה.

חוויה, יהוא על הבמה.

למה אנשים מרגישים צורך עז לדבר תוך כדי הופעות!

באתי בשביל דיוויד בלאו, נשארתי בגלל המתופפת.

הערב הגיע ואיתו כאב הראש שנבע מהחום, חוסר בנוזלים לא אלכוהולים, שינה מועטה ורעב גדול.

אדם קומן מחמם את הלב ושובר לרגע את השבלונה של ההופעות.

הערב הגיע ואיתו משטרת ישראל שבאה להגיד שלום ולהצטרף לקומזיץ.

"לא, אין סמים, מכרנו הכל."

סוף סוף זה קרה. גלעד כהנא הצליח להמאיס עליי את הדיבורים שלו. אולי זה בגלל שהוא יצא על הבלוגרים.

חייב לנוח אחרת אני מת.

מי חיבר את הגיים-בוי שלו למערכת סאונד.

אה, אז זו ההופעה מברלין שדיברו עליה. אחל'ה, מגניב, ברלין. בדיוק מה שהייתי צריך לכאב ראש.

למה אנחנו היחידים עם מדורה?!?

קדימה מיינסטרים. אבל למה כנסיית השכל לא הפתיעו קצת יותר עם רשימת השירים. כן, כן, אני יודע, תמי יודעת.

איזה שידרוג בתאורה, ממש אמריקה בפרוד.

מזל שהבאתי בגדים ארוכים, מסתבר שבצפון יותר קר.

אסף אמדורסקי נותן את השואו של הערב ושוב משטרת ישראל תורמת לחגיגה ומשביתה שמחות.

מצאתי את ניצה ולחם בתזמון מדויק כדי להשכיח את הכאבים. איך לא ראיתי אותם עד היום?!?

תזכורת מס' 2: בגדים חמים זה אחל'ה, אבל גם מעיל מפרוות יאק לא היה עוזר לי בלילה. בפעם הבאה שק שינה.

הבוקר בא ואיתו זמן השקשוקה המסורתית.

לא יודע אם אלו היו "The Aprons" או "The Inhibitors" אבל בפעם הבאה פחות זיוני שכל ויותר מוזיקה. דווקא הפתעתם לטובה.

לא יודע איך, אבל השנה הצליחו להיות אפילו יותר חבר'ה עם עדשות בכל מקום. קדימה, לחלוק את התוצאות.

אז לא הבנתי, יעל דקלבאום עדיין בבדיקת סאונד או שכבר התחילה ההופעה??

איך חשבו לוותר בכלל על נעם רותם. מזל שהגעת, חבל שלא נשארת עוד.

רצף בירות להעלאת המורל לפני האחים רמירז.

משום מה זכרתי אותם שמחים יותר, אולי החום מעך גם אותם.

עמיר לב, האיש שהוא הפסטיבל. מניה בטוחה, תענוג אמיתי.

מי גנב לי את הרעיון של הארטיקים!

ברור שיתחילו לחלק אותם בחינם 5 דקות אחרי שקניתי חצי קרטון.

תפסיקו לדבר תוך כדי הופעות!!!!

אטליז, אטליז, אטליז. הולכים ומשתבחים בכל הופעה שאני רואה אותם.

למי יש כח לקפצץ על טרמפולינה עכשיו…

ולמה לעזאזל לא מכרו חולצות של הפסטיבל. סתם מבעסים. עכשיו אני אצטרך לצייר על חולצה קקטוס ולרשום עליה חוצמזה 3.

קדימה לקפל, לנקות, להתארגן והביתה.

רגע, תשאיר הכל באוטו, גם ככה עוד שבועיים נוסעים שוב.

"אינדינגב" Here We Come !

ומה איתכם, איך היה לכם? הספקתם ל"חיה מילר", התאכזבתם שדקלבאום ירדה כל כך מהר, עדיין מחכים לאורן ברזילי שעשה "מאור כהן" ולא הגיע, מצאתם את קקטוס הזהב או שאתם בכלל עדיין מחפשים טרמפים כדי לחזור הביתה, קדימה ספרו.

ולויז'ואל בהרחבה. נסיעה לפסטיבל ללא המצלמה של הדוקטור זה כמו חוצמזה מבלי השקשוקה המפורסמת. זה פשוט לא זה. אז הנה הסרטונים שקלטה עדשת הכץ ותודה לכל המדסכסים בענייני דיומא במהלך ההופעות, אם עוד לא הבנתם, סתמו! תודה:
1. יהוא ירון - קיים ונעלם
2. יהוא ירון - זה לא זמן טוב לכתוב שירים
3. אדם קומן - (???) הטירוף - חלק א'
4. אדם קומן - (???) הטירוף - חלק ב'
5. גלעד כהנא - נאום תוכחה וטרחנות
6. אסף אמדורסקי - גולשים
7. אסף אמדורסקי - 15 דקות
8. עמיר לב - עננים שחורים
9. אטליז - Hey+Must get laid
10. אטליז - Bolsheviks 1 
11. אטליז - Bolsheviks 2

עוד קצת תמונות אפשר לראות פה למטה וגם להקליק ולראות הכל בגדול. חפשו את עצמכם, נראה לי שגם אתם שם. ואם גם אתם צילמתם, שימו לינק בתגובות כדי שכולנו נוכל להינות.

 

K על הכץה, אסופת הלינקים, דעות ושאר עניינות חוזרת לאחר הפוגה קלה מענייני הבלוגיה ועומס רב בעניינים אשר מחוץ לבלוגיה. והפעם קצת מחו"ל (כריס קורנל, Mew) והרבה מארצנו (יאפים עם ג'יפים ואלבומם החדש, יוחנן קרסל ואלבומו "אושר", רועי ריק באלבומו המצופה, עוד הופעה של שולי רנד שפיספסתי ועוד המון טובים ומענגים) כולל המון שירים להאזנה/הורדה. צאו לדרכם וכמו העיתון של סוף השבוע, תקראו קצת אבל לעומק ותחזרו להמשיך כל פעם שיש לכם כמה דקות פנויות.

K חודש מרץ תיכף מגיע ואיתו אמורים להגיע המון דברים טובים כמו אלבומים חדשים ליאיר יונה, מרסדס בנד, עמיר לב, נדב אזולאי, רמי פורטיס באלבום משולש, מריונטה סול (בתקווה…), עוד מהאלבום הבא של בני בשן, האזרח צודרוב והשפנפן בדרכם להופעת הרכב, Buffalo Boots חוזרים להופיע/משחררים חומרים חדשים ועוד מלא דברים שבטח סתם נעלמו לי מהראש בינתיים. נשאר רק לחכות.

K סיטימיול מבית משפחת העונג סגר את שעריו. וחבל. מעבר קצר על חלק מהלינקים בתחתית פוסט הפרידה מזכיר נשכחות וממלא תקווה שעוד ישובו ימיו הגדולים של הפרד. ואם זה לא הספיק אז גם "אפילו עז" הלכה לה לחופשה והשאירה אותנו מאחור. הנה סיבה אחת למה להתבאס מזה.

K אחת הלהקות האהובות עליי "Mew" בדרך לאלבום חדש. הלהקה הדנית הזו שקיימת כבר קרוב ל-15 שנה היא סוג של מנה מדויקת העונה לכל הצרכים שהגוף שלי מבקש. סאונד עשיר, סולן עם קול שלא ניתן להגדיר, הפקה מוקפדת, רועשים כשצריך ושקטים כשאפשר וכיף אחד גדול. לאילו שמכירים אפשר לקרוא ראיון איתם לקראת האלבום הבא ולמעוניינים להכיר תקליקו פה למטה ותקשיבו. אני אמשיך לחפש טעימות מהאלבום הקרב ובא בשבילכם, ובעיקר בשבילי.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K הבאלקן ביט בוקס באל-ג'זירה. לא נראה לי שצריך להוסיף כדי שתעיפו מבט.

K בעודי מתלבט אם רק אני שומע בשירים יותר ממה שיש בהם באותם ימי טרום הבחירות שעברו, מצאתי עוד ריכוז פוליטי שכזה שהסתובב לו בוואלה!.

K מוסף בני בשן של החודש כולל: קטע קריאה, טור אישי של בני על עצמו, מה הקשר בין בני בשן לדייב שאפל ועוד כמה אותיות מסודרות שלי למי שפיספס.

K אחרי שפיספסתי עוד הופעה של שולי רנד מטעמים לא טעימים וקראתי את השבחים באנרג'י וקול הקמפוס, נשארתי רק עם הביצוע הזה של "בס"ד" (יחס של אחד לאחד בין המרכאות לאותיות, משעשע)  אצל קוטנר וכרטיסים להופעה הבאה.

K מידי פעם נכנס לי שיר לראש שאני לא מבין מה הוא עושה שם. כל הנסיונות להוציא אותו משם כי הוא מטופש/מציק/לא קשור לשום דבר שאני אוהב פשוט לא מצליחים. דחף בלתי נשלט גורם לי ללחוץ על כפתור הפליי והראש והרגל מתחילים לזוז ללא הוראה מפורשת. והפעם, "The bird & The bee" עם "My love" מתוך אלבומם החדש "Ray Guns Are Not Just the Future". תקליקו ותקשיבו, נראה אם את חסינים לזה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K דוד פרץ מעלה מפעם לפעם רשימות השמעה דרך הבלוג האישי שלו. הן תמיד מלאות הפתעות ממוזיקאי המלא במוזיקה עד בלי סוף וכדאי להאזין להן. האחרונה שבהן המלווה בטקסט בעל השם "הקרנבל שוב כאן" ליוותה אותי באחד הלילות השבוע כאשר כל שיר ברשימה כאילו נשלח ישירות בהתאם למחשבה שעברה בראשי באותו רגע. מאנדרו בירד לנורה ג'ונס, הקרדיגנס, טים באקלי ואליוט סמית ועד לאלטון ג'ון. תנסו ותהנו. 

K יוחנן קרסל לא היה בין המופעים האהובים עלי בפולקל'ה האחרון ולו רק מהסיבה שההרכב בכלל ויוחנן בפרט נשמעו לא מלוטשים, נרגשים מידי או כל סיבה אישית אחרת שלא היתה ברורה לי. אבל אל לנו לשפוט על סמך הופעה אחת, בוודאי לא כאשר יוחנן מגיע מסצינת (נשבר לי מהמילה הזו) מערבות הדרום שם נעטפו ונארזו צליליו על ידי המאסטר דוד פרץ ועוזרו המחונן נדב אזולאי ועוד רבים וטובים. האלבום "אושר" שמתנגן לו אצלי בימים האחרונים הוא לא אלבום שמדביק אותך למערכת או חודר לך מתחת לעור בשמיעה ראשונה. גם לא בשניה ואולי גם לא בשלישית. אבל בכל פעם שהדיסק נגמר, משהו ברצועה שסוגרת את האלבום אומר לי להקשיב לו שוב כי הדקות האחרונות שלו, יש בהם משהו מהפנט. מאוד יכול להיות שאם נריץ את סיום האלבום אחורנית נשמע בשקט בשקט, קול מעוות למחצה לוחש "אני אוהב את דוד פרץ, אני אוהב את דוד פרץ".  בינתיים למי שרוצה האזנה והכרות, יוחנן מדבר ומנגן ופה למטה שיר הסיום מהאלבום המדובר, "היום מתרוקן".

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K לא בהכרח הקשר החזק ביותר לפלטפורמה בלוגית זו אבל בכל זאת, יש משהו בראיון הזה עם עלמה זהר שעושה נעים.

K בין נפלאות תקופה מוזיקאלית זו שמאופיינת בהרבה אלבומים חדשים מעולים, הופעות טובות ועוד נמצא גם עמיר לב עם אלבום חדש. היה ראיון איתו במאקו, הייתה הופעת השקה בצוותא שהתנגשה לי בהופעה אחרת ולכן הוחמצה ויש ראיון וביצוע בווינט לשיר "נוסע וחוזר" וביצוע בוואלה! ל"חולון" (כבוד למקורות) ומה עם האלבום? הוא עוד לא הגיע, מאוחר יותר החודש הוא אמור לצאת אבל זה לא אומר שאי אפשר להזמין כבר למעוניינים.

K אסף ארליך נעלם. כל היודע דבר על מקום הימצאו מלבד סימן החיים בדמות הקליפ החדש ל"כמו אוויר" מוזמן לדווח לבלוגיה הקרובה למקום ביתו.

K נגה שלו (נטולת הספייס כמדומני וחבל שכך) שהייתה מדהימה בפולקל'ה האחרון הוציאה קליפ חדש ומעולה לשיר "עדיף". משום מה הקליפ אבד ברשת וחזר לא מזמן, לקליפ שלום.

K מכירים את הסרטון שצריך להתרכז ולספור את מסירות הכדור בגרסה הזו או בזו החביבה והמובנת יותר אז הנה אחד שונה אך דומה שהוא בכלל פרסומת. חמוד מאוד וכרגיל, צריך להתרכז בפרטים הקטנים.

K הדיסק החדש של יאפים עם ג'יפים עדיין מסתובב לו אצלי במערכת בנסיון להבין מה הולך שם, מי נגד מי ומי ניצח בסוף. הביקורות מהללות אבל כבר היו מקרים בעבר שלא שמעתי אוזן לאוזן עם שאר יודעי דבר (דוד פרץ, רות דולורס וייס ועוד). אין ספק שמדובר במשהו אחר, שונה ומעניין. השאלה היא האם אני אוהב את זה. תשובות בהמשך בתקווה ובינתיים תנו דעתכם עם הטעימות מ"נבל דוד אדום" בדמות "גלגוליו של דורבן", "אמנות צוואר הרחם", "השפל, הגאות וההונאה" ו-"שנת החרב" [להורדה, מתנת אנובה] האהוב עליי.

K אני אוהב את כריס קורנל, ממש אוהב אותו. האלבום הראשון שלו הוא יצירת מופת בעיניי ואת קול הזעקה שלו אף אחד לא יכול לחקות או לקחת ממנו. האלבום השני לא היה מה שציפיתי שיהיה והביטול של ההופעה בארץ כדי לעבוד על האלבום השלישי היה מבאס עוד יותר. כל העולם כבר התבאס על הדיסק החדש של קורנל (אהבתי במיוחד את הביקורת של איזה אתר מוזיקה בחו"ל בו תואר האלבום כ-"מהנה בצורה של הנאה מלראות קוף רוכב על תלת אופן") ואני עוד מנסה ללקט נקודות קטנות להנות מהן, מדמיין לעצמי כאילו כל האלבום הוא כמו רימיקס אלקטרוני/R&B שכזה לקולו של קורנל, כמו המיקס המשובח של N.O.W ל-"Letting the cables sleep" של "Bush", אבל זה לא קל. נמשיך לנסות. בינתיים ניתן לכם טעימה ממה שהיה כריס קורנל באלבומו הראשון ומה נהיה ממנו באחרון.

Chris Cornell - Moonchild

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

Chris Cornell - Scream

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K אהבתי לעינב "ג'קסון" כהן רק הולכת וגדלה. והיא התעצמה עוד יותר כשגיליתי את אסופת השירים היפיפיה הזו שבוצעה במסגרת פרויקט "פזמון חוזר" בו אמנים שרים לחזרתו של גלעד שליט. רכות ענוגה ומלטפת שכזו, רק לשכב במיטה בחדר חשוך, להביט לתקרה ולהקשיב. נדב לזר גם היה בהופעה משותפת שלה ושל נעם נבו וסיכם במילים "לעינב ג'קסון כהן יש כל מה שדרוש כדי להיות היוצרת הגדולה הבאה: היא פסנתרנית מחוננת, הטקסטים שלה מסמרי שיער, הלחנים שלה מורכבים להפליא אך עדיין מאוד נגישים, והיא זמרת רגישה ומרגשת. יש בה שילוב נדיר בין הווירטואוזיות של שלומי שבן והרגישות המצמררת והפוצעת של אביתר בנאי."

K רועי ריק אותו שמעתי לראשונה לפני כמה שנים בהקלטות ראשוניות שהתגלגלו לידי וליוויתי בהופעות קטנות בצוזאמן וקטנות הרבה פחות בבארבי הוציא לאויר העולם את אלבומו הראשון עם ה"מאדלי בנד" רק כדי להיעלם מהמדפים כמה ימים לאחר מכן עקב בעיה לא ידועה. אבל עכשיו הוא חזר וכולי תקווה שיצליח כי הוא רק הולך ומשתפר ואם יש אמן שגרם לי לאהוב את צליל המפוחית יותר מאי פעם הרי זה הבחור עם תליון המפוחית על צווארו, רועי ריק.

K מעכשיו אימרו השילוש הקדוש הינו "גבע-גוריון-אמדורסקי". כל מי שהיה ב"הופעה" (20 דקות בסך הכל) שעשו ישראל גוריון, אסף אמדורסקי וגבע אלון השבוע בחנות הספרים בדיזנגוף סנטר יצא המום. מקומות על רצפת החנות נתפסו כשעה וחצי לפני ההופעה והדיבורים שלאחריה סיפרו על עתיד שכולו טוב. לי נשאר רק לקוות שכפי שנאמר "זה ייגמר בהיכל התרבות".

K רפי פרסקי חגג 20 שנה (פאקינג 20 שנה!) לאלבום "כמה פעמים ספרת עד עשר" בדיוק בזמן שאני התחלתי לשמוע את שאר אלבומיו בצורה אינטנסיבית (עם חיבה יתרה לאלבום "מפתח הלב"). חובה לתפוס הופעה של פרסקי בהקדם ובינתיים לרגל החגיגות, שילוב של פרסקי ועמיר לב בביצוע ל"כמה פעמים ספרת עד עשר" מתוך ההופעה בבארבי.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K לפי דעתי האישית אין ספק שנדב לזר הידוע בכינויו לזרבוי ובעליו הגאים של הבלוג "אטמי אוזניים" שנת 2008 יד ראשונה, השתבח בכתיבתו מאז שאנשי מעריב ו-NRG פרסו עליו חסותם. האפשרות שניתנה לו בתור מוזיקאי יוצר ("הדוגמניות", "גיליאם") בעל דעה ויכולת כתיבה משובחת לתת במה או זוית אישית לקלחת האינדי גורמת לא פעם לפרסום כתבות/פוסטים אשר מעירים את אנשי התעשיה ומעוררים דיון מעניין. דוגמא אחת לכך היא הכתבה שפורסמה במעריב שכותרתה "סצינת השוליים אינה שולית" אשר בה אוזכרו כל מיני הרכבי אינדי שגררה אחריה דיון רחב והתייחסות מצד לזר בפוסט המשך בשם "רשימות לא מרשימות" ודוגמא שניה בדמות הפוסט "שנון במחלוקת" בו מבקר לזר את דבריו של עינב שיף על האי.פי של להקת "הפשרות". בשניהם הדיון בתגובות הוא לא פחות מעניין ובעל דעה מאשר כתיבתו של לזר. ישתבח משובח וכן יירבו.

תודה לכל אלו שדרשו בשלום הבלוג, לשולחי הלינקים, למחזקים חיובית, לעוקצים שלילית, למגיבים, לספאמרים ולכל הטלפנים בשירות הלקוחות של בזק/הוט/נטויז'ן/BlueHost ששגעתי בעת התרסקות האתר והאינטרנט הביתי שלי. שבת של שלום לכולנו.

"יש בן אדם תחת גל המילים הזה
או בתוך ערמת מילים בונה אדם מאורה
או יש בן אדם
והוא רע"
(1:1 - "לעולם")

עושה מה שאני צריך לעשות, לא עושה מה שאני רוצה לעשות. מגיע למצבים שלא ברור לי איך הגעתי אליהם ונמנע ממצבים שלא אדע איך אהיה בהם. כך עוברת לה תקופה שכזו, זמנים של חורף, עונה אהובה עליי ברוב חיי שבה האווירה היום-יומית, צבע השמיים והריח באוויר כאילו מתאימים את עצמם לפסקול המוזיקאלי שמלווה אותי בדרך כלל. בין לילות מוזיקאלים מנתקי מציאות, שיחות ותהיות על הגשמה עצמית, בין ימים של עבודה וערבים של שוכרה לא נמצא לו הרגע המתאים פשוט לשבת ולכתוב. אבל פתאום מגיע רגע אחד קטן ואני מתיישב ללא מטרה ועם הרבה כוונה ומתחיל לתופף על המקלדת בלי לדעת איך זה ייגמר. זמן רב מידי עבר מאז אסופת התופינים האחרונה שלי והרבה לינקים הצטברו במאגר הכץה, חלקם התעופפו מפאת חוסר רלוונטיות וחלקם נמצאים פה למטה. תהנו.

K בני יא מלך. בני בשן עתיד להוציא את אלבומו השלישי בקרוב ובינתיים החודש ישוחרר סינגל ראשון מתוכו העונה לשם "67″. מיותר לציין כי אני מחכה לאלבום הזה בציפייה גדולה ואחרי שמיעה של חלק מהשירים מהאלבום (לפחות אלו שבני ביצע בהופעות) לא נראה לי שאני או מישהו מחובבי הבשניה וגם כאלה שלא נמנים על חובביה יוכל להתאכזב. בין לבין אני ארשה לעצמי לזרוק פה איזה טיזינג על העובדה שבני גם שיתף פעולה עם איזה הרכב מוכר אחר (נציג מההרכב ניגן בהשקת הספר של בני "חמישים גיטרות קטנות" בלבונטין 7, מי שלא היה הפסיד) לאלבום שעתיד לצאת בקיץ באווירה יותר קלילה ובלתי מחויבת. בצינור אפשר לראות קטעים מתוך הופעה בלבונטין שהייתה לא מזמן ולשמוע את "67″, "חושו אחים חושו", "מה קרה לך ברחם" וגירסה מיוחדת ששמה "אני בני בשן 2″. ואפשר לקרוא מה היה להיא מקול הקמפוס להגיד על הופעה של בני ומה היה לבני להגיד על עצמו,  על הלבונטין ועל המלצרית שם.  כבר ציינתי שבני הוא המלך???

K ואם כבר חורף בראשית הפוסט אז אוסף החורף של גיאחה מ"עונג שבת" עדיין זמין להורדה לכל מי שטרם עשה זאת. אסופת שירי חורף ולאו דווקא קלאסיים (משמע לא כולם שירי בעסה/בהייה דרך חלון תוך כדי טיפטוף/נסיעה בגשם סוער תחת שמיים אפורים או כל קלישאה חורפית אחרת שאתם יכולים לדמיין). הפייבוריט שלי בעל השם הכה קצר "Here it never snowed. Afterwards it did" של ה-"The twilight sad", צעקות חורפיות.

K יש לכם שירים של אמנים ישראלים שאתם רוצים שכולם יכירו, בא לכם שיפתיעו אותכם עם אוסף שירים ערוך במיוחד בשבילכם (אולי אפילו של הח"מ), אם התשובה לשאלות חסרות סימני השאלה האלה היא כן אז "פרויקט האסיף" לרגל חגיגות היום הולדת של פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet זה  הדבר בשבילכם. כל הפרטים בלינק וכל מה שצריך זו רק אהבה למוזיקה ורצוי גם מחשב, צורב וסניף דואר קרוב.

K מר כבד וגברת נמוכה הוציאו אלבום חדש (פרטים, דעות ועוד בקרוב) עליו עבדו במשך זמן רב. למי שלא מכיר מדובר בצמד שפתח את האוסף "Where is the sunshine" של קול הקמפוס לפני כך וכך זמן ברצועה המדהימה (שלא נכללת באלבום אבל בכל זאת מדהימה) "Big city". לפרטים נוספים אפשר לקרוא עליהם ואיתם פה וגם פה, לראות וידאו מהופעת ההשקה בתמונע כאן ולשמוע את הרצועה היפה ממקודם פה למטה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K בעוד שבועיים אני עובר דירה. לא משהו קבוע, רק לסופ"ש. פולקל'ה 5 מגיע ואני אורז את עצמי ועובר לגור בלבונטין 7 ליומיים. 37 אומנים בשתי הקומות של הלבונטין (התחתונה רוהטה מחדש לצורך אווירת מעיכות ונוחות בפסטיבל) הם סיבה יותר מטובה בשבילי לנתק קשר עם העולם החיצון ולצלול לעולם שכולו מיתרים, כלי הקשה וניגונים בלתי פוסקים. אני הולך כדי לראות את דוד פרץ, האזרח צודרוב והשפנפן, רועי ריק, נדב אזולאי (טעימה בהמשך), יהוא ירון, הדוגמניות ועוד כאלה שאני לא מכיר או שלא יצא לי לראות וזה עוד רק ביום הראשון. ביום השני יופיעו פאניק אנסמבל, רם אוריון, 1:1, עידן רבינוביץ ועוד כל כך הרבה אמנים מעולים. כמאמר האימרה הכל כך שחוקה "אין דברים כאלה", אבל זהו שיש, והם קורים פה ליד הבית עוד שבועיים. אז תזיזו את עצמכם ותקנו כרטיס משולב מראש (80 זלוטי ליומיים) או תבחרו יום ותגיעו אליו (50 רופי לראש) אבל אל תתנו לעצמכם להפסיד את זה.

(המשך…)

 - כדי שלא תגידו שנסעתי בלי להשאיר לכם מתנות לחג, הנה כמה יצירות שרצו לי באוזניים בזמן האחרון ועדיין מתגלגלות להן בנסיעות הארוכות העוברות עליי בימים אלו. תקראו, תשמעו, תתנו צ'אנס ואל תשכחו לקנות אם אהבתם. תהנו, שמוליק כץ.
 

אסף אמדורסקי - הרי את
קצת קשה לא לדעת שא.א הוציא אלבום חדש לאחרונה. כתבות, ביקורות וסיקורים על האלבום הופצו לכל עבר. בלי להתחיל לספר על האלבום, על א.א, מצבו המשפחתי המשתנה, פועלו בשנים האחרונות וכו' אני רק אגיד לכם כמה כיף זה לשמוע את הסאונד של א.א. שוב ואיך כל רצועה בדיסק כאילו מתאימה את עצמה לסיטואציה בה אתה שומע אותה, כמו נכתבה במיוחד. האלבום בועט וקיצבי יותר בחלקו הראשון (רכבת לצפון, הגולשים הצעירים) ורגוע ומתקתק בחלקו השני (גשם מטאורי, בראשית) ומבלי לשים לב תמצאו את עצמכם מתחילים אותו שוב מההתחלה כי זה פשוט מתאים לאותו רגע. [קניה,הורדה]

בוסה
גם על האלבום וההרכב הזה דיברו ודנו רבות בשבועות האחרונים והבלוגיה נחלצה לעזרתכם שוב ובחנה את העניין, להלן התוצאות. למרות גירסאות הכיסוי באלבום, מדובר במוצר חדש לגמרי שלפעמים מביא לסיטואציה בה אתה שר את מילות השיר בלי להבין מאיפה אתה מכיר את המילים ולמה זה נשמע מוכר. זה אלבום שמתאים לסיטואציות שונות אשר מה שמחבר ביניהן היא העובדה שאם היו שמים את האלבום ברקע זה היה מצוין ומתאים בדיוק לרגע, אבל לאף אחד לא היה כח לשים, חבל. [קניה,הורדה]

Fleet foxes - Fleet foxes
"משהו פסיכודלי, לא?" זו הייתה תגובתו של המוכר בחנות הדיסקים לשאלתי "מה דעתו על האלבום של ה-"Fleet foxes"?". עד לאותו רגע לא עברה בי המחשבה בכל הקשור לחיבור הסאונד של הפליט'ס למילה פסיכודלי. צלילי המיתר הקטנים, ההרמוניות הקוליות ולעיתים אווירת הרד-נק'ס היו מנת חלקי מהאלבום, גם אם הסאונד של שנות ה-60 לא נעלם מאוזניי. סוג של פולק, סיקסטי כמעט דתי שפשוט מתערבב בקולות שבאלבום ומביא לרגעי זיכוך קטנים ויפים שמעלים חיוך על הפנים. פסיכודלי, לא… [קניה,הורדה]

The verve - Forth
וידוי פתיחה, אני לא הייתי מעולם מעריץ של הוורב. לא יודע אם זה בגלל שלא התחברתי או ששמעתי דברים אחרים לגמרי בזמנו אבל הם אף פעם לא הצליחו לחדור לעומק הפלייליסט הפרטי שלי. עכשיו נרוץ קדימה ונגיע ל-2008. האלבום האחרון של הוורב, או אם נהיה מדויקים, חצי אלבום של הוורב,  נצרב לי לתודעה במשך חודש בערך, כמו התמכרות קשה ביותר. "Sit and wonder" שפותח את האלבום נוגן לו שוב ושוב בעוצמה הולכת וגוברת (מעניין אם כבר מיקססו את זה ללהיט מועדונים כלשהו, הפוטנציאל שם) ועד לרצועה השישית "I see houses" שמרגיעה את הקצב. לא יודע מה קורה אחרי זה, זה תמיד נשמע לי כמו אלבום אחר משם והלאה. אם לא אהבתם את הוורב עד היום זו אולי ההזדמנות שלכם, אם אהבתם אותם, אז אתם לא צריכים אותי, כבר יש לכם דעה משלכם על האלבום. [קניה,הורדה] 

Kings of leon - Only By The Night
גם פה, כמו במקרה של ה-Verve, אוהבי הלהקה לא יסכימו איתי ורובם לא ממש מרוצים מהאלבום החדש אבל לעזאזל, אלבום שמתחיל ברצועה (Closer) שיכולה לגרום לך לרצות לראות עד כמה חזק עור התוף שלך או זה של השכנים שלך ולשמוע אותה שוב ושוב ושוב, לא יכול להיות ממש גרוע. אז נכון שהסאונד של הקינגס הוא יותר מסודר ונקי באלבום הזה מאשר בקודמיו וזה מה שכנראה חובבי הקינגס לא אוהבים. אבל גם פה כמו במקרה של הוורב, אם לא אהבתם את הקינגס עד היום, זה אלבום שתפור עליכם ומרצועה לרצועה אתם תיצרחו יותר חזק. [קניה,הורדה]

הבהרה: הסיבה לפרסום הלינקים בהמשך הינה מתוך אמונה שמי ששומע ואוהב גם קונה. זה עבד עליי ובתקווה שתמימותי לא תיסדק, יעבוד גם עליכם. תורידו, תקשיבו, אהבתם??? תקנו. הלינקים המצורפים יעבדו במהלך השבוע שבין בלוגיה לבלוגיה ואינם באחריות מר כץ, הבלוגיה או כל יישות אחרת שטוענת שזה שלה מלבד האמנים עצמם.

K-הבלוגיה נערכה, נכתבה ושופצה בערב יום כיפור, מנאלי, הודו. כל הטעויות שנפלו בפוסט מסיבות כאלו ואחרות נכתבו באהבה ועם ציבור הקוראים סליחה .אתם חייבים לסלוח.

סוף שבוע שהיה אמור להיות שקט, רגוע, מעורבב בין עבודה, שינה ומטלות אקדמאיות הפך להיות מוזיקאלי להפליא בעקבות הזמנות לשתי הופעות שנפלו בחיקי, מריונטה סול באוזן-בר בשישי בערב ו-1:1 ב"תמונע" בשבת בערב. עייפות כרונית ולוח זמנים צפוף עד בלתי אפשרי לא מנעו את ההתענגות על הצלילים בסיומו של כל יום.

מריונטה סול הם שם ששמעתי מספר פעמים בעבר אבל לא באמת שמעתי שום דבר שלהם. הזמנה להופעה שלהם הייתה בשבילי הזדמנות לשמוע אותם לראשונה ולהכיר במה מדובר. האזנות אקראיות באתר הלהקה או בדף החלל של הלהקה נתנו טעימה של משהו נעים שנראה שיתאים למידותיי.

אחרי עיכוב במועד תחילת ההופעה (פתיחת דלתות 21:30, הלהקה עלתה לקראת 11), כמה כוסות בירה והכרות מעמיקה עם התפריט החדש של האוזן-בר (שגרם לי לחשוק בצלוחית קטנה עם גבינת קשקבל בצמוד לבירה שלי, יעודכן התפריט לאלתר!) חברי מריונטה סול עלו לבמה. קהל השותים והסועדים עזב את מתחם הבר ועבר אל מול הבמה במן ערבוביה של ישיבה ועמידה ושמירת מרחק בטחון מהבמה (תופעה די נפוצה בהופעות המלאות לחציין, סוג של חצי מעגל מהבמה שכאילו אסור לחצות על מנת לא לייצר יחסי קירבה חמים מידי או להיראות גרופי נלהב. לא מובן לי). סקירה מהירה של חברי ההרכב והכלים גרמה לי להתמקד בבסיסט ולחשוב לעצמי "האם ייתכן שירמי קפלן, בגירסתו הצעירה אך לא המתולתלת קפץ בזמן לב"ש והצטרף למריונטה?" אכן מדובר בדמיון מדהים (תראו בעצמכם). במהלך ההופעה כבר שטתי לעצמי במחשבות וקולו של הסולן הזכיר לי את אסף אמדורסקי לעיתים, ואם הייתי מאלץ את זה מאוד אז המתופף היה הדבר הכי דומה לג'נגו שהיה על הבמה, וזהו, איחוד של תערובת אסקוט באוזן-בר שישי בערב, עם חילופי תפקידים קלים.

אבל לא, ממש לא. מריונטה סול מנגנים ביחד בצורה מהודקת ויפה, לחנים שלא מתפרעים יותר מידי ויושבים טוב עם המילים שגם הן מתחברות היטב לסיפור כזה או אחר ורוצות שתקשיב להן. זה החלק הטוב, יש גם חלק אחר.

אני לא יודע אם מדובר באירוע חד-פעמי, או סתם עניין של מצב רוח אבל הקול של הסולן פשוט לא מתחבר לי (וזה נאמר בצורה מאוד ברק אובאמית/פוליטיקלי קורקט) למילים ולהרכב שמאחוריו. יש שירים שזה פשוט נשמע לא טוב, כאילו השיר לא אמור להיות מושר על ידו או לא נכתב בשבילו. יש פעמים בהם היה בא לי שהוא יתחיל/ילמד לצרוח עם קצת כאב, שיתעורר קצת שיכניס רגש למה שיוצא לו מהפה, ויש פעמים שזה מתחבר ממש טוב, שנראה כאילו הוא באמת בתוך זה והכל יושב מעולה במקום. ברגעים האלו גם שמעתי קצת את אמדורסקי בקולו.

אני שוב מסיייג את דבריי, יכול להיות שזו פשוט הייתה הופעה לא טובה שלהם, או שסתם הוא לא הרגיש טוב (כל ההקלטות שיש ברחבי הרשת נשמעות בסדר גמור ואפילו יותר מזה), לא נשארתי לברר אחרי ההופעה. אבל בשישי בערב ההופעה הייתה לא אחידה, התחילה חלש בשני השירים הראשונים, השתפרה מאוד בשניים לאחר מכן ושבה והמשיכה בטלטלות לאורך הדרך. ביצועים מעולים של "עשור" (ופה בביצוע חי, הרבה פחות טוב), "היי" ו"עמום" היו תענוג כמו גם המתופף שהיה מעולה ומלא אנרגיה כמו שצריך להיות וחבל שלא גרר אחריו את שאר חברי הלהקה שנראו עייפים. אבל כשהסולן שר "זה רק הקול שלי, הקול שלי" באחד השירים, לא נשאר לי אלא להסכים.

אני בטוח שאני אתן להם עוד הזדמנות בעתיד והאלבום החדש שלהם ינוח על שולחני בקרוב מאוד לצורך המשך התעניינות, אבל אם צריך לסכם את זה אז מיום שישי יצאתי רק עם חשק לקשקבל.

ונעבור ליום שבת שהיה אמור להיות יום מנוחה אבל התחיל בעבודה בשעה מוקדמת ביותר שחס מלהזכיר אותה מעל דפי בלוג זה מפאת כבוד למקיצים בטבעיות. אבל במשך כל השבת חשבתי על ההופעה שמחכה לי בערב, מופע השקה לאלבום "ברזל" של ההרכב  1:1 אותם הכרתי מאלבומם הראשון ועוד קצת מהאזנות לחומרים עצמאיים של "דבק" ומור שטייגל שביחד פלוס תוספות מהווים את 1:1.

הגעתי לתמונע לקראת 11 (פתיחת דלתות מוצהרת ב-22:30), התמקמות מאחורי עמדת הסאונדמן, חצי הוגרדן והאורות כבים לתחילת ההופעה (ההרגשה של הגעת בדיוק בזמן להופעה, הצלחת לתפוס מקום ולהזמין שתייה הכל ברגע האחרון משווה תחושת ניצחון שרק נפוליאון או הצנחנים בכותל יכולים לחלוק איתי. או יותר נכון, יכלו לחלוק איתי).

על הבמה עולים 6 אנשים וכבר יש לי חיוך על הפנים. הרכבים מרובי חלקים זה תמיד סימן שאתה הולך לשמוע משהו שונה ולא עוד בס, תופים, חשמלית. האחדים פותחים עם "אבק אדם" ואני לא יכול שלא להיזכר במריונטה מאתמול בערב וממחשבותיי עליהם. ככה זה צריך להישמע, המילים יושבות במדויק על הלחן, הקול של הזמר פשוט מספר את הסיפור בדיוק וברגש שקשה להתעלם מהם וכל זה קורה עם מילים שנכתבו לספר (ע"י ערן בר-גיל) בכלל ולא על ידי ההרכב, מדהים. הליין אפ מונח לפני על עמדת הסאונדמן ואני יודע שיש לי עוד 15 שירים להתענג עליהם עד לסיום ההופעה.

ההופעה ממשיכה עם עוד שירים מאלבומם החדש "ברזל" שטרם יצא לי להאזין לו במלואו אבל חוסר ההכרות עם המילים לא מוריד מההנאה ומהידיעה שזה אלבום שהולך להתנגן לי בראש עוד הרבה זמן. לאחר מספר שירים הם עוברים לבצע שירים מאלבומם הראשון ופה אני כבר שולט ביד רמה, עוצם את העיניים ומרשה לעצמי לדמיין את מור שטייגל לוחשת לי את המילים לאוזן.

מור שטייגל. מור שטייגל אתמול הייתה תענוג לעיניים והאוזניים (את התענוג לאוזניים היא חולקת עם שאר חברי ההרכב, את החלק של העיניים אני מייחד לה). פשוט מדהימה על הבמה עם קול מלטף וכואב שהבהיר לי שאני לא רואה או מכיר מספיק זמרות שכאלו בארץ. נהניתי מכל קול שיצא ממנה מכל זעקה מכווצת עיניים שהדהדה באולם במאמץ להכאיב דרך גרונה. הערה לעצמי, לעקוב אחרי מור שטייגל לעקוב אחרי הופעות של מור שטייגל אם ישנן כאלה.

בהדרן הם ביצעו את "מלי בן שושן" שהרגיש ונשמע שונה מכל מה שהיה לפניו. מילים סיפוריות שמעלות חיוך ולחן מקפיץ שאי אפשר להישאר אדיש אליו. לאחריו חתם את ההופעה ביצוע לשיר הסיום מהאלבום הראשון, "שלג", והשאיר את כל הקהל בתמונע עם חיוך לתחילת שבוע וזמזום נעים באוזניים להירדם איתו בלילה.

*תודה להדר ולאלה מ-Ynet על הכרטיסים - תזכו למצוות ומוזיקה טובה