מכיוון שמדובר בתקופת החגים ובתקופת הסליחות ההולכת וקרבה, אני אתחיל עם צמד סליחות קטנות משלי:

סליחה מבני בשן. לא הספקתי לפרסם את פוסט סיבוב ההופעות שלי בו התלוננתי על עייפות החומר בהופעותיו של בני בשן וכבר נחת מייל על שולחני שכותרתו "רצית שינוי..". כאילו מילא בני אחר בקשתי ובסוף החודש (ה-30 לספטמבר) יופיע בני בשן במופע הסיום של סיבוב ההופעות המלווה את אלבומו השלישי "מעשה באדם". ההופעה תיערך בלבונטין 7 ובני יארח את בועז בנאי, שלומי שבן, שרון טייכר (מר טוסטר משולשים) וערן זרחוביץ. תחילת ההופעה בשמונה בערב, סיום משוער יערך כמה שעות לאחר מכן וכל זה בחינם. מה לא הבנתם, חינם! איזה כיף! ולראיה לכך שבני עושה הכל על מנת שכל פלחי האוכלוסיה יוכלו להינות מיצירתו, שיחרר בני גירסה חדשה לשירו "יברך מבורך" המותאמת לציבור הדתי, בהכשרת הבד"ץ ואינה מכילה את המילה "אלוהים". השם ירחם.

סליחה מהבאפלוס. באותו פוסט בו התלוננתי על הופעתו של בני, רשמתי גם על חוויותי ממופע ההשקה של הבאפלוס, בין היתר ציינתי שהאלבום של הבאפלוס ניתן להורדה מאתר הלהקה אבל באיכות מזעזעת. ובכן, מסתבר שמדובר בתקלה שתוקנה ממש מיד לאחר שהלינק להורדה התפרסם אבל מכיוון שהייתי בין הראשונים לקבל את הלינק, זכיתי שעל מחשבי תונח הגירסה הבעייתית. אז קודם כל לכו תורידו ותקשיבו, אם אהבתם תקנו, אם אתם עדיין לא סגורים על דעתכם בנושא, תגיעו ללבונטין 7 ב-22 לחודש ותבינו למה בפעם הקודמת שראיתי אותם בלבונטין, התמוגגתי כל כך, ואז תקנו את האלבום.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

זהו, נגמרו הסליחות, עברו הכפרות, קדימה לעבודה.

K בהתחלה לא התייחסתי לכל הדיבורים על צפיפות פסטיבלי האינדי שמתרחשת ממש בימים אלו. אחרי הכל, אני בסוג של חופשה עם כל החגים וכו' וזה נראה לי זמן מצוין להסתובב בארץ ולהתרווח על צלילים שאני אוהב. אבל כשעוד ועוד עלונים ופירסומים הגיעו, הבנתי שזה הולך להיות בעייתי. זה מתחיל ב"חוצמזה" בקיבוץ פרוד שמתחיל ממש עוד רגע, ב-25 לספטמבר וממשיך ל"הלם כרך" בצוותא תל אביב ב-1 לאוקטובר (גבע אלון, נעם רותם, אסף ארליך, אביב גדג', יהוא ירון, אטליז, עמית ארז, אלי רוזן, שלום גד ועוד ועוד), אירוע "חיפולק" בחיפה ב-3 לאוקטובר (עמית ארז, רועי ריק, עידן רבינוביץ', נדב אזולאי) , פסטיבל התמר במועצה אזורית תמר ב-4 לאוקטובר (אביב גדג', אהוב בנאי, אביתר בנאי, חמי רודנר) פסטיבל "עין חמד" ב…עין חמד ב-5 לאוקטובר (אביתר בנאי, עמיר לב ושוב אביב גדג') ומסתיים בגרנד פינאלה של "אינדינגב" אי שם בנגב ב-16 לאוקטובר (דויד פרץ, בני בשן, אלי רוזן, יהודה לדג'לי, גבע אלון, אדם קומן ו… אביב גדג' ועוד המון המון אחרים). כל זה מבלי להתייחס לפסטיבל ערד שלא הייתי מגיע אליו גם ככה, אבל לכל השאר הייתי שמח ללכת, לפחות לחלק מההופעות. בעיות תקציב, מחויבויות והעובדה שאני לא יכול לחלק את עצמי לשניים (חיפולק פסטיבל התמר ועין חמד חופפים) יוצרות תחושה שמישהו לא חשב על העסק הזה עד הסוף. יש עוד שנה ארוכה לפנינו ולמזלנו בורכנו בארץ שטופת שמש ובדת מלאת חגים ומועדים לשמחה שאפשר לנצל, אין סיבה שלא לפרוס לפחות חלק מהאירועים. בינתיים אני סגור על חוצמזה ואינדינגב, כל השאר יטופלו בהתאם לנסיבות. אבל למה להתלונן על עושר רב כל כך של מוזיקה טובה, אני מעדיף פשוט להינות כל עוד זה קיים. הולך להיות חודש מעולה!!! איזה כיף!!

K אסף לבנון מתחיל את הכתבה שלו על אביב גדג' אי שם בהקלטות הראשונות של אלבומם של חברי אלג'יר, "מנועים קדימה" ומסיים אותה בחיבוק בין גדג' לגבריאל בלחסן בסוף הופעת ההשקה לאלבומו של גדג' "תפילה ליחיד". בין לבין הוא מתייחס לנקודה שהציקה גם לי בדבר מבול הביקורות המפרגנות שצצו בכל מקום מייד לאחר יציאת האלבום: "האם "תפילה ליחיד" באמת עד כדי כך טוב? האמת שקשה כבר לקבוע. תמוה איך מבקרים רבים הצליחו להגיע למסקנה כה חד-משמעית לאחר תקופה קצרה כל-כך (חלק מהביקורות נכתבו כיום-יומיים לאחר שהאלבום הגיע לכלי התקשורת). נדמה ש"תפילה ליחיד" הוא מסוג האלבומים אליהם צריך לצלול עמוק-עמוק, לשמוע שוב ושוב ואז, רק אז, להגיד עליו דברים נחרצים. משימת ההתעמקות בטקסטים של גדג' ובמנגינות שטווה סביבן לא יכולה להגיע לסיום ראוי בחטף."

K ויש גם עוד תמונות מההופעה למי שמחפש לחזור לאותו ערב נפלא. הפעם זו OrlyK שמפנקת והסרטון ל-"השחר החדש" שלי נגמרה הבטריה בו.

K סיפור עלייתו ונפילתו של הלייבל הירושלמי "פאקט" נראה כל כך רחוק ומרוחק. הצלילים, האנשים, הצילומים, המסיבות וכל מה שמסביב נראים כמו זכרון ישן. מעבר לסיפור המעולה והמרתק שמוצג בסרט, העובדה שהסיפור של הלייבל מתרחש בין השנים 1999 ל-2003 גורמת לי להרהר שוב בעד כמה הכל השתנה בזמן קצר כל כך, ואיפה הייתי בשנים האלו.דויד פרץ, שגם מתראיין בסרט, מספר את הצד שלו ב"פאקט" בבלוג שלו ובספייס של הסרט יש גם לינק להורדה מלאה. מומלץ בחום לכל חובב מוזיקה באשר הוא. במיוחד לאלו ממכם שמסתובבים פה הרבה.

K פתיתים שמפציץ לאחרונה במלא דברים טעימים (למרות שאני לא חולה על פתיתים) מביא את הקומיקס לגו המעולה הזה. הומואים, לסביות, אימוץ ילדים, סבתות סטלאניות, הפגנות וכספי שילומים הם רק חלק מהכיף. מה שמעלה את השאלה הנוקבת, מאיפה לעזאזל הם מוצאים את כל החתיכות לגו המוזרות האלו?

K שולי רנד מגיע לקיסריה ואי אפשר שלא לתהות האם לפחות מההופעה הזו יזכה רנד לראות קצת נחת כלכלי. ארקדי דוכין יתארח ואסף אמדורסקי יהיה לצידו של רנד כרגיל כדי להנעים את זמננו עוד יותר. בינתיים משחרר שולי רנד גם את הסינגל הראשון ששמו "א'ביסלה אושר" מתוך מה שכנראה יהיה אלבומו השני. נחכה ונראה.

K אינדי VOD, עדיין לא ערוץ בפני עצמו אבל אולי מתישהו. בינתיים יש שם הופעה של גבע אלון רגע לפני האלבום החדש. (נטולי הכבלים ביננו יודו למי שיוכל לתת איזה לינק להופעה הזו)

K ואם כבר גבע אלון אז ממש לאחרונה שוחרר הסינגל הראשון מהאלבום השלישי של גבע. "The wind whispers love" זה השם, וגבע אלון וחברי Tree שמלווים אותו נשמעים מעולה. מודה, התגעגעתי.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K מי אם לא גיאחה ייתן סיכום של שני הערבים המעולים שהיו בגני התערוכה וכללו את פיית' נו מור, דינוזאור ג'וניור, MGMT, מונוטוניקס ועוד. לא הייתי, לא יכולתי, לא היה כסף. לא מתחרט, רק אולי קצת מתבאס. לפחות היא הייתה וחוויתי דרכה.

K שלומי שבן שתמיד חשבתי שהוא הרבה מעבר לזמר אלא גם פרפורמר אדיר, מספר סיפורים מעולה ושחקן לכל דבר מגיע לשפוך את כל כשרונו על היושבים באוזן-בר במסגרת סדרת "סיפורים באוזן" של אלילי המונוקרייב. זה יקרה ממש עוד מעט ב-26 לחודש, מיד אחרי פסטיבל חוצמזה, מה שייתן לכם הזדמנות מעולה להשתמש שוב באוהל שכרגע קיפלתם בקיבוץ פרוד כדי להמתקם אל מול הקופות באוזן בר. יהיה עמוס + +. בינתיים אפשר לשמוע את הגיגיו של שלומי באירוח אצל גיל ריבה.

K והנה שוב אני והיא נפגשים. אפרת גוש משתתפת בפרויקט "סקאזי דרייב" שמשלב זמרים ישראלים יחד עם ערסים עם שיער שמנוני שיודעים להקפיץ רחבות בעזרת מחשב. מזל שסקאזי ו-"Void" המעולים בתחומם ידעו לשים את עצמם מאחורי הקלעים ולהרגיע את האגו הגדול שהם מפורסמים בו כדי לתת את הבמה לקולה של גוש. טוב, לפחות עד לשניה האחרונה עם הצעקה המיותרת.

K אביב גפן הוציא דיסק חדש באנגלית שיצא בתחילה בגרמניה ולאחר מכן בבריטניה. כמעט ולא נשמע אף רחש בנושא בארץ, מה שיכול לעצבן את המעריצים ולעומת זאת להרתיח את השונאים על ניחוח הפלצנות שעולה מהאקט הזה. אבל אחרי שרואים את הקליפים החדשים של אביב ל-"Black & White"  (או בשמו השני- "בוא נרוץ עד אינסוף עד שנגיע לסינכרון בין השפתיים למוזיקה") ול-"It was meant to be a love song" ("כבר אין לי כח לרוץ, שההיא עם הגלבייה תרוץ") מבינים שזה רק חלק מרצף ההחלטות המטופשות שאביב עשה. כי פעם היו לו קליפים יפים, זה כנראה האובר מאמץ שלו שהורס. איפה הימים היפים שלנו ביחד, איפה.

K לאט, לאט אני מתעצבן עוד ועוד. עוד כמה גרסאות יעשו לשיר הזה של קינגס אוף ליאון. כבר התלוננתי בעבר על הגירסה הזאת, ועכשיו גברת סוכריית הבוקר שמה את הגירסה הזאת. יש גם את זאת, ואת זאת, וזאת, וכמובן את זאת. חברים יקרים, אכן מדובר באחל'ה שיר (למרות שבהחלט לא הטוב ביותר של הקינגס) אבל ככה עושים את זה.

K ברט אנדרסון מוציא אלבום חדש ממש עוד מעט. אני כל פעם כבר שם את הקול של מר אנדרסון בצד, ממשיך בחיי ואז לאחר תקופה כלשהי הוא חוזר ומעיף לי סטירה שמרעידה לי את כל הגוף. האלבום החדש "Slow attack" עתיד לצאת ב-21 לאוקטובר ובינתיים משחרר אנדרסון גירסאות ביתיות לשירים מהאלבום בערוץ הצינור שלו. מה אני אגיד לכם, לא קל לי לשקוע לתוך השירים שלו, אבל כמו תמיד שמדובר בעצב אצלי, זה כאב מתוק. כבונוס, הוציא אנדרסון את גירסת הכיסוי הזאת לשירו של פרינס "When Doves Cry", תתעצבו בכיף.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K אני כל כך אוהב את ההתנהלות של העומדים בראשה של חנות המוזיקה המקוונת הטובה בארץ, מוזיקה נטו, שלא מפסיקים להתפתח ולהרחיב את החוויה המוזיקאלית שהם נותנים למבקרים אצלהם. החידוש האחרון, פודקאסטים מפנקים עם שלל אוצרות. הראשון כולל בתוכו את אלי רוזן, אביב גדג', ווילקו, Bat for lashes, פטריק ווטסון ועוד ועוד. איזה כיף.

K אה, כן. יש גם ראיונטו עם גלעד כהנא. כמה שהוא אוהב לדבר הבחור.

K לא יכולתי להתאפק. אחרי שפתאום גיליתי ששלום תשובה העלה שישה שירים חדשים לספייס שלו וגם הקליט קליפ יפיפה ראשון וכל זאת מבלי שידעתי על זה שום דבר, כל אלו דרשו נזיפה באיש התשובה. אחרי הכל, אני הלכתי להופעות של שלום כשהוא רק התחיל את המעבר ממאחורי הסאונד לקדמת הבמה, הפצרתי באנשים לשמוע ולהכיר ואפילו הכנסתי אותו באיזה אוסף ישראלי כלשהו. יישבנו את ההדורים ביננו וסולחה סופית תיחתם בלחיצת יד ובירה בקפה ביאליק ב-26.9 כשאני אזכה לראות ולשמוע את שלום תשובה, לראשונה בהרכב מלא. תקפצו לספייס לשמוע, לראות ולחוות.

K את ירונה כספי שמעתי לראשונה מתישהו בלבונטין באיזה רצף הופעות המכונה "פולקל'ה" והופתעתי לטובה. עכשיו אחרי שירונה פינקה בלינקים להורדה כשרה למהדרין של שני אלבומיה אני יכול לבחון את העניין יותר לעומק בזמני החופשי. כדאי גם לכם.

K עכבר העיר פירסמו דירוג של האורחים מחו"ל שבאו לפרגן לנו פה בציון הקטנה. מדפש מוד ומדונה ועד ל-why וקלקסיקו. את הדירוג המלא (שאתם יותר ממוזמנים לחלוק עליו) תצטרכו לגלות לבד, אבל בואו רק נגיד שמי שנמצא במקום הראשון אחראי על אחד הערבים השמחים ביותר שהיו לי בשנה האחרונה.

K לקרוא ראיון עם ברי סחרוף בו הוא מדבר על המשפחה, הכלא ובת ים בין שלל הנושאים האישיים שעלו בשיחה בינו לבין בועז כהן, זה לא משהו שכדאי לדלג עליו. גם אם הראיון הזה נערך לפני כמעט 20 שנה.

K בין שלל סיכומי השנה, טבעי שאני אתייחס יותר לזה של קול הקמפוס מאשר לזה של Ynet. לא בגלל שאני חושב שהוא מייצג יותר, אלא בגלל שמראש העניין שלי בסוג המוזיקה והקהל אליו פונה התחנה, גדול יותר. פחות מעניין אותי למה אייל גולן אחראי על שיר השנה, שלא יצא לי לשמוע בשום מקום מחוץ לחתונות, ויותר מעניין אותי למה הדיסק האחרון של עמית ארז (שגם בשרת העיוור פורסמה ביקורת מפרגנת) הוא המנצח מבחינתם. שווה לבדוק גם את רשימת אלבומי השנה של עכבר העיר שהיא בהחלט לא מכוונת למרכז אבל מכילה כל כך הרבה אלבומים שאני אוהב ואלבום אחד במקום הראשון, שאני ממש ממש לא אוהב.

K ועוד עמית ארז. את הקאבר הזה של עמית ל"אמצע ספטמבר" של גלי עטרי, שמעתי כבר ממזמן בהופעה ולאחר מכן קיבלתי אותו כדיסק בונוס שצורף לאלבומו האחרון של עמית. עכשיו באמצע ספטמבר הוא יוצא כסינגל ובבת אחת מחזיר אותי שוב לשירים שעמית שר בעברית בתחילת דרכו ונעלמו כליל מהרפרטואר בהופעות. למרות שעמית הסביר לי בעבר שהוא מנסה לשים את השירים האלו מאחוריו כי הוא לא שלם איתם, אני עדיין הייתי מעדיף לשמוע בהופעה שיר מהעבר, אולי אפילו בעיבוד חדש, מאשר עוד קאבר שעמית עושה לאחד מהזמרים האהובים עליו. אולי זה עוד יקרה.

K כל כך נהניתי בהופעה של נעם רותם לפני כמה שבועות. הגעתי באיחור קל, היה עיכוב קל בכניסה, אבל הכל הרגיש כל כך טוב ברגע שנכנסתי פנימה. נעם בהרכב צנוע (בס, תופים והוא על חשמלית) מצליח לתת הופעה שלא באה להפיל אותך מהרגליים או לסחוף אותך לשיכרון חושים, אלא פשוט להעביר ערב של הנאה מוזיקאלית, כמעט אינטימית, שדופקת לך חזק על הלב. והלב שלי נעצר לרגעים מסוימים בהופעה. זה קרה בגירסה הכל כך מהפנטת של "לפני תהום" שפשוט הושיבה אותי על הריצפה, גרמה לי לעצום את העיניים, להעלות חיוך על שפתיי וכל זאת מבלי שתהיה לי שליטה על הנעשה. שיר חדש של נעם, "הכיתה שלנו" (במקור בפולנית), גרם לי לחייך גם כן מהנאה, אבל הנאה מסוג אחר. כזו שמתפשטת בגופי כשאני שומע סיפור נהדר כרוך בתוך שיר. השיר אמור לצאת ממש עוד מעט לרגל שנת פולין בישראל שמסתבר שחלה לה ממש עכשיו, ואפשר לקרוא עליו עוד קצת כאן וכאן.

K כששמעתי את "Monotalk" לראשונה לפני כך וכך זמן, רשמתי לעצמי לחזור ולבדוק התפתחויות בגיזרה. כששמעתי את האלבום שלהם, "Fix me up", שיצא לאחרונה הייתי חייב ללכת לבדוק שוב אם מדובר במשהו ישראלי לגמרי. וכן, זה שלנו לגמרי. אולי זה בגלל שאני כל כך אוהב את הסגנון הזה, עירבוב הרוק הרך עם האלקטרוניקה שיושבים כל כך טוב עם הרגשת האפרוריות המועדפת עליי. חבל שלא חורף עכשיו, אני צריך קצת גשם בחוץ ביחד עם העונג הזה.

K איטליז בדרך לאלבום/מיני אלבום/EP (או משהו כזה) חדש. ממה ששמעתי עד עכשיו (וגם אתם יכול לשמוע אם תצטרפו למיילינג ליסט שלהם) זה נשמע טוב, טוב מאוד. אטליז נתפסת אצלי כאחת הלהקות עם הסגנון הכי קל לזיהוי. אני שומע שיר שלהם והוא מלא בכל כך הרבה טביעות אצבע אטליזיות שאי אפשר לפספס. אני לא יודע להגיד אם זה דבר חיובי (כי הם טובים במה שהם עושים) או שזה דבר שלילי (כי הם לא מגוונים, מנסים ומעיזים) אבל עד שאני אאלץ להחליט כי חיי יהיו תלויים בזה, אני בוחר להינות מלוחמי המזון פה למטה (יש גם קליפ).

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K איש האור בזוויות מביא תיעוד של המפגשים שנערכו במסגרת וועידת המוזקיה של הייניקן לפני שבועיים (יש גם תימלול מלא של הדיונים למי שחפץ). למי שלא יודע, בשעות היום שקדמו להופעות של פיית' נו מור , MGMT ועוד, התנהלו דיונים ברומה של בירה בדבר אספקטים שונים של תעשיית המוזיקה. אותי הכי עניין נושא קידום המוזיקה דרך המדיה בפאנל שכלל נציגים יחצ'"נות, מבקרי מוזיקה, אנשי תעשיה, מנהל תחנת רדיו קמפוסית, עורך מוזיקה צה"לי ועוד (אנשים רציניים בסך הכל שסתם אין לי כח לפרט את שמותיהם הלא בהכרח מוכרים לכולם). למי שמתעניין בהשפעתם של אתרי האינטרנט, מבקרי המוזיקה, תחנות הרדיו ועוד על מה שמגיע לאוזניים שלכם, על העתיד של המדיה ככלי לקידום ועל קצת לכלוכים של מאחורי הקלעים של התעשיה, מומלץ להשקיע ולראות.

K נשים יקרות, אם עוד לא הבנתם משלל החידודים בנושא מה עובר לנו בראש בזמן שאתן מדברות, הנה עוד מקרה מחקר מרתק ממר נקודותיים.

K אז קודם היתה את הכתבה במעריב עם שלושת בוגרות רימון: איה זהבי-פייגלין, עינב ג'קסון כהן ומיכל גבע-גבע (כי אם כבר שלוש, אז לכולן). ואז התחילו דיבורים על משיכה למיינסטרים, ראיונות סרק, יושרה אומנותית וכו', ואז גברת ג'קסון האהובה חוותה את דעתה, ונדב לזר (שמסתבר יזם את הרעיון אבל לא את צורת הביצוע) פרס את משנתו בנושא ולא הסתפק בכך אלא פירסם פוסט משלו בנוגע לבית הספר למוזיקה המדובר ביחד עם פירוט הבוגרות ששווה להכיר (כי קטינות ששווה להכיר זה לא חוקי). וכך הגיע סיפורנו לסיומו המתוק כרימון ומלא בצלילים חדשים בשבילכם.

K עכבר העיר מחלקים תופינים מוזיקאליים ונותנים להאזנה 13 שירים חדשים של יוצרים ישראלים. מרות דולורס וייס (חדש!) דרך אביב גדג', רונה קינן, אסף אבידן, נגה שלו (חדש!) עמיר לב ועוד. מומלץ לפתוח את היום עם רשימת ההשמעה הכיפית הזו שמחלק לנו העכבר.

K חיפושים קדחתניים אחר זמרת האינדי שעומדת מאחורי ההקלטה הביתית פה למטה. מקור ההקלטה אינו ידוע, כל היודע על מקום הימצאה מוזמן למסור פרטים.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K אהבתי לחברי ההרכב "The XX" רק הולכת וגדלה בכל האזנה לאלבום הבכורה המעולה שלהם. מה שעוד יותר כיף זה שההתלהבות מהם מתפשטת כל כך מהר שעוד ועוד ממתקים מוזיקאליים שקשורים לחבר'ה צצים להם ברשת. הגילוי האחרון שלי בנושא היא הגירסה האקוסטית הזו ל-"Crystalised" מתוך גילוי גדול לא פחות של סדרת סשנים אקוסטיים שנקראת "Amsterdam Acoustics" ומצולמת על גדותיה של (נו, תנחשו) אמסטרדם. אני צופה בזה שוב ושוב ואומר לעצמי "בטוח שיש גם אצלנו כמה חבר'ה צעירים (הם בני 19!!), מוכשרים לא פחות, שיכולים להתפוצץ עם דיסק ראשון כל כך טוב. מה חסר….".  תראו, תהנו ותדפדפו בין כל הביצועים שיש שם, מבטיח לכם שתמצאו משהו שיפיל אותכם (אצלי זה היה "The Black Atlantic" ו-Gary Go).

K אמור לי את שמך ואומר לך את שירך (בהנחה שכתבו שיר ששמך מופיע בו).

K אם תסתכלו טוב, טוב בסרטון הזה של הבחור שמתופף על בקבוקים, מצילה ועוד כל מיני דברים ויוצר את מנגינת הפתיחה של אינספקטור גאדג'ט (אחחח, היו ימים…) אני בטוח שתסכימו איתי שמדובר בלא אחר מאשר גיל נמט.

K למרות שההופעה של אוקרביל ריבר שייכת לעבר, הקליפ הזה של "The Carsitters" ביחד עם עידן אלתרמן לשירם של הריברים "Our Life is not a Movie or Maybe", כחלק מפרויקט הקאברים שקדם להופעה, הוא כל כך מדליק שאני חוזר אליו כל פעם שבא לי סתם לחייך.

K הם עברו ליד האוזניים שלי עשרות פעמים עד שהגיע הקליפ הזה. מר זעתר רקח את הקליפ המצוין לשיר 'Going Far" של חברי "Kitzu" ומאז אני רק מחפש לשמוע עוד ועוד מהכצקיצו האלה.

K אני אנושי, מה לעשות. השתדלתי להדחיק את הזימזום הברווזי שרץ לי בראש, להגיד לעצמי שזה הקיץ שהרג אותי, שיש דברים שהם רפלקסים עור תופיים שאני לא יכול להילחם בהם והכי חשוב, לא לחלוק את זה עם אף אחד. אבל אז באו "החדשות" ועשו גירסת כיסוי ומחויבותי הבלוגיסטית הכריחה אותי להאזין. ואז כבר לא יכולתי לעצור את זה. אז סססאמק, אני אוהב את השיר הזה, ליידי גאגא, פאפארצי. לפני שאתם מוחקים אותי מקורא הרסס, מבטלים את העדכון במייל ומפילים לי את האתר, תקשיבו לה עוד פעם אחת, רק היא, הפסנתר ועיוותים חינניים.

K נכון שהאינטרו למשחק הביטלס-רוק בנד הוא מעולה. אבל נראה לי שהגברת הזאת לקחת את זה צעד אחד יותר מידי והתחילה לדמיין איזכורי שירים נסתרים. גברת! פעמון מפוקסל זו לא רמיזה למישל, My belle.

K הייתי בהופעה אחת, ריקה כמעט לגמרי של, חברי "Solstice coil" וזה היה ממש מזמן. מסתבר שיש חדש בגיזרה ובנוסף לחומרים חדשים, יש/היו הופעות ברחבי הגלובוס. פרוגרסיב זה לא סגנון המוזיקה האהוב עליי ביותר ולפעמים אפילו לא אהוב בכלל, אבל בין לבין מצאתי כמה דברים שכדאי לבדוק ושממש כיף להגביר חזק חזק ולהתחרע על שטיפת כלים כאילו אין מחר.

K היה לי חבר שנסע לפסטיבל הברנינג מן, אי שם מתישהו (לשון העבר מתייחסת גם לאירוע וגם להיותו של החבר, חבר). לא היה לי מושג מה זה הדבר הזה וככל שקראתי יותר זה גם הפחיד אותי וגם גרם לי לרצות לעזוב הכל ולסוע לשם. עוד לא נסעתי. בינתיים גיאחה (שמצטרף לדחף בנוגע לנסיעה לאיש הבוער) לינקק לסט תמונות מדהים מהפסטיבל של השנה ואני שוב חשבתי שאף פעם לא שאלתי את אותו חבר איך היה. תראו את התמונות ולמעוניינים, פרטים וחוויות פרוסים ברחבי הרשת.

K הדבר היחידי שמעיב על השמחה שבחזרתו של ערן צור להופעות משירי האלבום "אתה חברה שלי" משירי יונה וולך, היא העובדה שרונה קינן לא תהיה שם לבצע את "קסיוס". אז הנה קסיוס למתגעגעים.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K הדיילי דולי שלחה אותי לשאלה הבאה: מה קדם למה, הכיור לחללית או החללית לכיור?

K יאיר יונה כבר דורש פוסט משלו מרוב אייטמים שקשורים אליו. אז בואו נעשה תימצות של העניין: יאיר יונה יושב בבית ונותן בסלייד, יאיר יונה מתחזה לשדר רדיו ומראיין את אלי רוזן על אלבומו האחרון (זו יותר שיחה חברית עם המון כיף), יאיר יונה פותח דיון על למה אמני האינדי לא יוצאים להופעות מחוץ לתל אביב ואחרון חביב, יאיר יונה נתפס משתולל בעירום חלקי בהופעה של מדונה (הלינק הוסר לבקשת המתערטל). אולי בגלל כל זה החליט יאיר להוריד הילוך ולהתמקד בעשיית המוזיקה האישית. הזמן לאלבום הבא מתחיל לתקתק.

K פוסט על אמונה. אמונה של ילדה קטנה, של מאמין גדול ושל כל מה שבאמצע. הפוסט מעניין והדיון בתגובות, גם אם מעייף לעיתים, שווה קריאה. כמו שאחת המגיבות ציטטה: "את מקום אי-הידיעה תופסת האמונה", ותקחו את זה לאן שאתם רוצים.

K אסף אבידן הוציא אלבום חדש ועל הדרך מסכם את סיבוב ההופעות בחו"ל שעשו הוא וחברי המוג'וס שלו. השיר הראשון ששמעתי מהאלבום "Small Change Girl" התנגן לו שוב ושוב ושוב ועוד לא נמאס לי ממנו. יש הרגשה של שינוי, התפתחות, התבגרות כלשהי באלבום הזה. אני אצטרך לתת לו את הזמן הראוי בשביל לבדוק מה בדיק הוא גורם לי להרגיש. בינתיים זה פשוט כיף.

KKK אז מה אתם אומרים, לאילו פסטיבלים אתם הולכים, איפה אתם עושים את החגים ומתי יגמרו החופשות של כל הפעוטים? בין כל החופשה, הבילויים, הפסטיבלים והמנוחה אני צריך גם לעבור דירה. תודה לכל מי שעזר והציע, עכשיו מתחיל שלב ב' (הקל יותר), החיפוש אחר השותפה. למעוניינות לחלוק דירה עם שמוליק וכלבו הלא נאמן בעליל, צרו קשר. חגים שמחים, מועדים לששון, צום קל וכמו שאמרה יעל (המקורית), שנהיה לכץ ולא לדץ. אמן.

אוגוסט המזיע עוד רגע נגמר ולמרות מזג האויר המעולה שהיה בסופ"ש הזה אני עדיין איש של חורף ורק מחכה כבר שהחום יעבור, שהלחות תיעלם ושהלילות יהיו קרירים ומכורבלים. אבל בינתיים נסתפק בשיא הקיץ שנגמר ושולח את הפעוטים בחזרה לבית ספר ונותן אות לתחילתו של חודש הסטודנטים שבין סוף החופש הגדול לתחילת השנה האקדמית, שעל הנאותיו אפשר למנות ים נטול משפחות, צרפתים ושאר מזיקין, אתרי קניות מיותמים מקהל ומיעוט צווחות ילדים במהלך היום וחבורות רחוב משוטטות בלילה. ספטמבר הבא עלינו לטובה מביא עלינו את שלל החגים לאוהבי האחדות המשפחתית מביניכם, חופש מהעבודה לעצלנים שכמוני וחשוב משני אלה, פסטיבל חוצמזה מתדפק לו על דלתנו ויערך ב-25-26.09 אי שם בצפון הארץ (קריאה למארגנים, מה עם לשחרר קצת פרטים?). בין כל אלה אני צריך למצוא דירה חדשה בעיר הגדולה (כל עזרה תתקבל במטר תופינים על ראשכם. מייל) שתמלא אחר רצונותיי ורצון מנהל הבנק שלי (משום מה יש לנו אג'נדה שונה בנושא). אז בתקווה שאתם מתרווחים לכם ביום-יום קצת יותר ממני, ישנים עד מאוחר ונטולי דאגות מיוחדות, הנה המקבץ שיעביר לכם את הזמן בכיף.

(המשך…)

הפוסט הבא נכתב ביום גשום, ימים ספורים לאחר הפסטיבל. סופהשבוע החמים התחלף בימים קרירים ובבריזה מצוינת (ובריח של גשם טרי!). כבר יומיים שיורד גשם ואני יושבת במרפסת הבית שלי ורואה פרקים של "עקרות בית נואשות" ו"נמלטים" וקופאת מקור. לא נורא, אני מתכרבלת בשק"ש המצוין ששירת אותי נאמנה באינדינגב. כמה קר היה שם בלילה. הספקתי לשכוח מה זה כשהשיניים נוקשות. הסופ"ש החמים והנעים היו רצוף עבורי רעידות נפשיות קלות וכבדות כאחד, ועכשיו, אחרי כל זה, עם בוא הגשם, אני יכולה להרשות לעצמי להירגע ולתת לעצבות להישטף ממני קצת.

הגענו לאתר באדיבותו של הדר היקר. למזלנו לא היו לנו לא בעיות כרטיסים ופקקים שהיו מנת חלקם של רבים מבאי הפסטיבל. התברכנו (תודות לזוהר ב.). ההפתעה הייתה שאתר הקמפינג היה עמוס אוהלים לעייפה, כל מטר רבוע התהדר בשני אוהלים ובמקרים קיצוניים אף הסתפחה לשני האוהלים גינה, להלן, שטח אדמה יקר, עליו נפרסה מחצלת ענק ששימשה למנגלים ולמשחקי טאקי.

אני.. אני יש לי בעיה עם צפיפות. זה מביא לי חררה. מצאתי את עצמי בלילה מגיעה לאכסניה נטושה בקיבוץ הסמוך, ועל כך בהמשך.

הגענו בסביבות שתיים בצהריים לערך. פספסתי את גורביץ' הזמיר ולצערי הרב עד מאוד גם את אנטיביוטיקה שקיבלה מיקום מבעוסי לגמרי בליין-אפ, על הצהריים בשישי. קראתי עליהם שהם להקה אפלה, ממשיכי דרכם של הקליק. חבל, אבל היום והפסטיבל עוד היו רחוקים מלהסתיים.

אחרי התארגנות קלה במתחם, שתיית סנגריה באוהל של בועז (יא אללה המשקיעים האלו שבאים עם שתיות, קוקטיילים, ויסקי, מיליון בקבוקי מים ואוכל. שמוליק, אהלן) הלכתי לחפש את עצמי מול הבמה המרכזית. בדרך חלפתי על דוכן פיתקית המבורך (מספרים שנמכרו המון דיסקים, הידד), על דוכן של חולצות מעולות, כולל החולצה הרשמית של האינדינגב (אזלו כבר לקראת סוף היום הראשון!!) וכמובן על הבר (ג'יימסון ב-20 ש"חים, גם אליו נגיע).

מרוב הסאטלה, אל תהרגו אותי (נשבעת, לא עישנתי כלום) פספסתי את רועי ריק. מי יושב באוהל כשרועי ריק מופיע. אבל אני לא טרחתי להתעדכן בסדר ההופעות. עכשיו, רועי ריק הוא אחד האנשים האהובים עליי. אחד המוזיקאים שעושים לי נעים בפופיק, אחד האנשים שמוקפים בהילת שמחה סביבם, לפחות כשהם מופיעים. אוהבת כאלו. שמחה כשאני מקבלת למייל את הפוסט של ה"קולקטיב" הכולל עדכוני חדשות ופוליטיקה (זה טוב לי, אני לא רואה חדשות ולא קוראת עיתון), כתיבה חכמה ורהוטה משובצת בפניני הומור וכמובן עדכונים על ההופעות של עידן רבינוביצ'י, של רועי ריק בעצמו ושל הקולקטיב המהולל. על הפספוס של ההופעה שם אני מלקה את עצמי, ומי שפוגש אותי בימים הקרובים מוזמן לתת לי פלאק לפנים.

ההופעה הראשונה שראיתי היתה של "Mad Bliss". אני לא זוכרת כלום מההופעה הזאת. אני מדגישה, שוב, אני עדיין לא שותה. מאד בליס במדבר זה אידאלי. יש לקול של תומר, הסולן, מידות התרחבות ורחיפה אדירה על חולות הנגב.

ההפתעה של הפסטיבל היתה מבחינתי יהוא ירון. הבחור השקט הזה שמתחבא מאחורי הקונטרבס שלו ליד הפסנתר של רות דולורס ומוסיף מדי פעם פם-פם-פם ברקע, דפק הופעה מרתקת ולא צפויה בעליל. אחרי שיר אחד בלבד בליווי הלהקה והקונטרבס, זנח יהוא את הקונטרבס בצד, והופיע רק עם מיקרופון. ציפיתי ממנו לשירים יותר רומנטיים אולי, למשהו יותר מלודי, שקט כזה, בלדות קורעות לב. אבל ההופעה היתה קצבית, יהוא רקד, ולצערי התאורה היתה מחורבנת, כך שלא יכולתי לתעד את המאורע בצורה ראויה אבל זה לא גרע מההנאה וההפתעה מההופעה המעולה הזו. קיצור, בלי בלבולי ביצים מיותרים, דחוף ללכת לראות את ההופעה שלו.

חברי "Pits" היקרים הולכים ומשתבחים מהופעה להופעה ומתהדרים במתופפת יפיפיה כטליה פרי (שהסתבר לי אחרי הפסטיבל שהיא חברה גם באייפרונס שהופיעו בבמה האקוסטית. שוב, להרביץ לעצמי שהפסדתי) שהולכת ומרוויחה עם הזמן נוכחות חזקה עם קול שהיה פעם עדין ונשמע בקושי, והיום מורגש היטב ומעמיק יותר ויותר.

פה כבר הגיע הויסקי. הוא היה מצוין. כל כך מצוין שהוא פירק לי את המעיים.

קפץ לי הלב כשראיתי שיש פסנתר. אני דמיינתי לי את ההופעה של רות דולורס כמו אז בכפוסתא בפלורנטין, רק יהוא וקונטרבס ורות ותוף מרים. וזה היה מספיק. וזה היה מקסים. אבל פה היה גם פסנתר. יש בה משהו, שעוד לפני שהיא שרה.. אני לא יודעת, או שזו העדינות שלה, או שיש בה משהו שנשפך החוצה ואני לא יודעת מה זה בדיוק, אבל זה גורם לי לבכות. זה גורם לי לבכות ברמות שאני לא יודעת מה הכה בי. זה ממלא אותי באהבה. זה עושה לי תחושה שמבינים אותי. מתחשק לי לחבק אותה ולהגיד לה שאני אוהבת אותה. מתחשק לי להתפרק ולהתרפק עליה. אני חושבת שאני יודעת מה זה. זה הטוהר שלה. זה ההריון שלה.

אחרי "קיץ" ו"I love this blue life of mine" שמרחו אותי על הרצפה כבר לא ראיתי שום דבר. העיניים שלי התחילו לטבוע, ומזל שמיכל בדיוק באה, כי יכולתי להתייפח לה על הצוואר דקות ארוכות מאוד. אולי עד סוף ההופעה של רות. 

אחרי רות עלה גבע אלון שהופיע בתוך מסך עשן (רבאק, באף הופעה לא היה כל כך הרבה עשן) ועשה את מיטב להיטיו האקוסטיים. ("In my head", לשמוע ולחתוך ורידים) אני לא ממשיכה להלל כעת את גבע אלון. בשעה זו ניסיתי לייבש את הדמעות מההופעה של רות וכבר הייתי אפופה לא רק בעשן אלא גם באדי ויסקי כבדים. היה מדהים כרגיל, לא הגיוני כרגיל, מפחיד ומרתק כרגיל. הנגינה שלו מפילה אותי לקרשים (להרחבה בנושא).

אחר כך עצבות כבדה נחתה על שפחתכם. זו מצאה את עצמה נודדת מכאן ולשם, שוקלת את צעדיה. מחפשת מזור לנפשה ומזון לגופה. הדוכנים של האוכל היו לא רעים בכלל. איש עם נוצות בשיער מכר קופונים לרעבים (ארוחה ב-25, פיתה עם לבנה או פיצה מהממת ב-15). הלכתי על ארוחה. אורז עם פויקה. היה טוב. ישבתי ואכלתי בחברתו של כלב שישב לידי על מזרון זרוק. נוודים הצטרפו אליי גם. אלו היו הרגעים המוזרים ביותר בפסטיבל. שלושה אנשים שלא מכירים אחד את השני (וכלב) יושבים ואוכלים ושותקים, מעשנים כל אחד סיגריה ומתחפפים לבסוף כל אחד לדרכו. מרחוק נשמעו זעקותיו של גלעד כהנא שאיים להתאבד והתלונן על זה שאין לו סקס כבר 18 חודשים. הוא הצחיק אותי כשהדמעות המשיכו לזלוג לי, כמו שאני תמיד אומרת, אחת- אחת, זוגות ושלשות שהופכות לנהר. לא מצאתי את עצמי מול הבמה עד ההופעה של הפקינז הטיבטי (קרדיט לכלבת היהלומים), הלא הוא אסף אבידן.

יש לי בעיה איתו. למה? או. מעבר לתספורת הבואש, שאיתה דווקא די הסתדרתי בהתחלה, בהופעה הראשונה שלו שראיתי, החימום למוריסי, הייתי די בשוק. הפרצוף שלו במסך היה די מגניב, התספורת שלו היתה מעניינת והקול שלו משך אותי באוזניים. עם המוג'וס הוא בכלל נשמע אמריקה. השירים התיישבו לי אחלה באוזן. אממה, עם הזמן, אחרי "חוצמזה 2″, אחרי כל הבלאגן שהוא עשה ברדיו ואחרי כל האוהדים המטורפים שלו (שקנו, אגב, המוני דיסקים שלו בדוכןן של פיתקית, שמכר גם דיסקים של אמנים אחרים שהופיעו בפסטיבל. אני יודעת, כי שרצתי שם) השטיקים שלו כבר נהיו לי שחוקים. העוויות של הקול התחילו לעצבן. תשיר רגיל, יש לך קול מצוין. כל האנחות והאנקות הג'ניס ג'ופליניות שלו מביאות את הסעיף, והמוזיקה שלו התחילה לטחון לי, ורק חיכיתי שייגמר כדי שאהוביי היקרים - הלא הם הפיקוקס + הגיישות יעלו כבר. רק שאז נהייתה הפסקת חשמל, והוא סוף סוף נדם. אלא מה, כשהחשמל חזר, הוא עלה לסיים את ההופעה. לדעתי הוא הופיע שעתיים, אלא אם כן תחושת הזמן שלי השתבשה קשות עקב עצבים וציפייה לפסיכופטים האהובים עליי. 

אוי אבל כשגיישה עלו. ליסטן חביבי… הטריט של הערב. בשלב זה כבר הייתי מאושרת למדי, הדמעות יבשו, החיוכים התפזרו לכל עבר והידיים הונפו באוויר. גיישה והפיקוקס עשו הופעה משותפת, שקצת התפזרה לי, כי כל להקה עשתה שיר לסירוגין, התערבבות מוחלטת עד קבלת שייק משגע - הפלסטיק פיקוקס, שהוביל לשיר המעולה "Blank" . שיר רצחני, יוחזר לאלתר להופעות של הגיישות. ירון מהפיקוקס התגלה כזמר מצוין ופרפורמר עוד יותר מצוין בלי הבס שלו. זו היתה ההפתעה השניה של הפסטיבל. ובכן, הפיקוקס עלו עטויים במסכות של חזירים וחיות אחרות, והאיש עטוי המסכה שאני לא סגורה על איזו חיה היא מייצגת, החזיק את הזרנגול התרנגולי והמסיבה החלה. מאז כיתה י"ב לא השתתפתי בריקודי פוגו, גם לא הפעם האמת, אבל זה היה קרוב. יקירותיי הבנות (גדוד מצומצם של אוהדות הפיקוקס והגיישות) חטפו כאפות אול אובר וגם החזירו, כראוי לדבילים המשתוללים.

על הבמה התנהלה מסיבת שיכורים, כל להקה הפריעה לרעותה להופיע והאיש עטוי מסכת החזיר רץ סביב הבמה שיכור כלוט. גיישה לא עושים לצערי יותר את "Oblivious inc" וגישושים בנושא העלו כי נמאס להם ממנו ושיש שירים חדשים. לא תירוץ בשבילי, אבל שוין. אפילו את קיטצ'ן הם לא עשו … עם זאת זה היה תענוג ענק. שמחתי שחזי שוחט הטריח את עצמו עד הנגב. הפרצוף שלו תמיד עושה לי טוב על הלב, והבטן הבולטת שלו הזאת, והוא נורא מצחיק אותי. רקדנית הבטן המהוללת גם הטריחה את עצמה ורקדה בקור הכלבים המדברי בתלבושת החושפנית והנוצצת שלה. "Indian sun" סגר את ההופעה, שהיתה חייבת להסתיים. תודות למשטרת ישראל.  (למי לעזאזל אנחנו מפריעים?!! אנחנו באמצע המדבר!!) וההופעה היתה עתידה להמשך עד השעה 2:30 בלבד… היינו חייבים להתפנות מהמתחם באופן מיידי.

בשלב זה הייתי די מרוטה והייתי חייבת למצוא פינה לישון. מסתבר שמקום לאוהל לא היה במתחם, אלא אם כן הייתי מוכנה להרחיק קילומטר. לשמחתי הציעו לי שינה באכסניה נטושה בקיבוץ גבולות (זוהר היקר, תודות!) זה הבטיח לי שינה שקטה ורגועה ללא ריחות משונים, ללא דיבורים ברקע ושירות של "הוטל קליפורניה". אני כבר לא בגיל הזה. ואם אני אשמע את השיר הזה עוד פעם, אני פשוט אירה במישהו. הייתי באכסניה הזו (שפעם היתה בית ילדים) עם עוד מישהי שהכרתי באותו היום, אחרת זה היה הופך להיות קריפי לגמרי. (עשרה חדרים נטושים, רצפה מאובקת וקירות צהובים). אבל גולת הכותרת שם היתה מקלחת חמה (!!) זה היה תענוג. צנחתי לשק"ש שלי כמו לתוך ענן וישנתי שינת ישרים עד 12:00 בצהריים. אל תצעקו עליי, אני יודעת, פספסתי הרבה דברים טובים שהיו על הבוקר….

כמו למשל "Buffalo boots" שרציתי (בהמלצתו של זוהר) לראות והופיעו ב-10 בבוקר (!!!) (ביום חול אני לא קמה בשעה כזו!!), אלי לס, פאניק אנסמבל, שלא לדבר על הבמה האקוסטית - יאיר יונה, הדס בלאס והדס קליינמן, האזרח צודרוב והשפנפן (ידוע לי שעל ההופעה הזאת לפחות, מר כץ יפליק לי על שפספסתי). אני חושבת שפספסתי יותר הופעות ממה שכן ראיתי.

התעוררתי בנחת, אחרי שהבחורה שישנה איתי בחדר התחפפה די מוקדם, עישנתי לי סיגריה ועשיתי את דרכי אל הפסטיבל. כבר היה חמים בחוץ, והגעתי ישר לבר (לא ויסקי הפעם) לכוס קפה. ההופעה של דיוויד בלאו יקירי עמדה להתחיל, ושמחתי שבאתי בדיוק בזמן. בחוצמזה האחרון התעלפתי עליו וההופעה הפעם לא נפלה מקודמתה.

נדמה לי שזה היה במהלך ההופעה של נדב אזולאי שלמדתי לעשות ג'אגלינג עם שלושה כדורים.

אביב מארק סיפר שחבר מבום פם נסע על האופניים וחתך את השפה, כך שההופעה שלהם בוטלה. אי לכך, העבירו את עמית ארז מהבמה האקוסטית לבמה המרכזית במקום בום פם. נראה לי שזה יצא לטובה, כי הקהל שלו היה די גדול, וכולם פצחו בשירה, הרבה בחורות עם עיניים נוצצות.. זאת היתה הופעת שקיעה כיאה להופעה של עמית ארז, ורגיעה מצוינת אחרי היום וחצי הלא פשוטים שעברו על שפחתכם.

את רם אוריון שמעתי רק מרחוק, כי הלכתי לחפש לי איזו פיתה עם לבנה (מי שמכיר משהו יותר טעים מפיתה עם לבנה וזעתר, שיקום עכשיו!). אוהבת את ההרמוניות של רם. קלטתי אותו מסתובב יומיים תמימים בפסטיבל, שלא כמו הרבה חבר'ה שבאו להופעה של עצמם והתחפפו מיד אח"כ לחיים השלוים שלהם בעיר או בפרבר. זה מחמם לב ונעים לראות מישהו שאכפת לו, שאוהב את האווירה עד כדי כך שהוא מסתובב בין הופעות ונהנה מהאנשים ומהמדבר, וההופעה של עצמו כנראה היתה בשבילו הממתק של היומיים האלה.

אחרי רם עלו איטליז האדירים. במקום שפלן בא הדר כלשהו, שעשה מילוי לא רע למקומו של השפלן. אפילו שר את "Big Fish". לי טריפון היתה מטריפה כתמיד, ואף שאני מעדיפה גברים דווקא, לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים. כל כך יפה, מהפנטת חושים, מוחצנת וזוהרת. וגם השירים היו מצויינים, גם שם היתה שירה בציבור, במיוחד ב"Attractive", ולצערי הסתובבה שם מצלמת וידאו שצילמה בקהל ואני חוששת שנקלעתי לפריים, שרה. אם מישהו מכיר את האיש שאוחז בצילומים האלה, מתבקש לצוות עליו להשמיד אותם לאלתר או לא להשתמש בהם לעולם. אבוי לפדיחה. מבחינתי איטליז סגרו את הפסטיבל. התחלתי לקפוא מקור מחדש. 

אבל ערן צור עמד בפתח. והטרמפ שלי תל אביבה רצה להישאר להופעה. התחלתי להתענות.

כשאומרים "ערן צור", יש לי ויז'ואל מאוד לא ספציפי בראש. יש לי מערבולת ירוקה. אולי זה העיניים שלו הבהירות, אולי זאת לטאה. כן, ערן צור מזכיר לי איגואנה. לא יודעת, הוא מזכיר לי משהו שובב במובן הרע של המילה. הוא עושה לי בחילה. אני ממש יכולה לדמיין אותו עושה חיוך חנטרישי כזה ומשרבב את לשון הנחש שלו החוצה. שירים כמו "הג'ינס הנמוכים" מביאים לי מבוכה וגועל, ואני לא בחורה שמרנית מי יודע מה. הוא גס וברברי מידי בשבילי בטקסטים שלו. נכון, אי אפשר להתעלם מהכשרון שלו כי מצד שני יש לו שירים מבריקים כמו "קיץ", "פרפרי תעתוע", כל הכרמלה גרוס וגנר שלו, "פרח שחור", "עיוור בלב ים" הענק ועוד. אבל בכל זאת.

דוד פרץ הופיע איתו וגם רם אוריון (מסתבר שהוא מלווה אותו בהופעות כעת). אבל לא הצלחתי להבין איך דוד פרץ קשור לע. צור. בהופעה צור סיפר שדוד התקשר והציע לו להופיע יחד. ולי עלתה השאלה הקשה האם גם בפנטזיות של דוד פרץ יש נשים אמריקאיות ממוצא ברזילאי שלובשות ג'ינס נמוכים והוא זומם לבוא אליהן בין הישבנים? לא הייתי מצמידה לדוד פרץ מישהי ממוצא ברזילאי. ולמען האמת, גם לערן צור לא, אבל לך תתעסק לבנאדם בפנטזיות שלו.

עוד אינדינגב הסתיים בקול תרועה. גם אני רוצה להגיד תודה לאסף ומתן הצדיקים, שעשו יופי של הפקה (עם יופי של תפאורה, אגב!!), אחלה סאונד ועמידה מופתית בלוח זמנים וארגון.

ד"ש לאביב מארק. וווואהההההה!!!

וכן תודה לשמוליק היקר ששיבץ אותי כאן ונתן לי במה לזיוני שכל. חן-חן.

 נ.ב.
לאחר תהייה, יש דברים יותר טעימים מפיתה עם לבנה:

1. הסביח של פרישמן.
2. פשטידת בטטה של אמא שלי.
3. השקשוקה של אבא שלי.
4. השקשוקה של שמוליק.
5. פשטידת גבינה של אמא של דרור, השותף שלי.

*הבלוגיה, שמוליק ושאר אנשים שלא באמת קיימים רוצים להודות לגברת עם זקן היקרה על מילוי חלל אינדינגב 2008 אשר נבצר מהם להגיע אליו. כל הנאמר, נכתב וצולם בפוסט זה נעשה על ידי גע"ז בלבד ועל כך, אלפי תודות.

K נתחיל עם מוזיקה. את דעתי על האלבום של "בוסה" אני אביע בקרוב (רמז, נרגעתי, עצמתי עיניים ואהבתי) בינתיים אפשר לשמוע את הביצוע שלהם ל"דברים שרציתי לומר" בוואלה! ואפשר גם להוריד אותו מפה. איתמר רוטשילד מבצע את "פתאום זה קרה" בשבלול רגע לפני שמסתיים סבב אירוחי הופעות הקיץ של קוטנר. מאור כהן עם סינגל חדש לקראת אוסף כפול בעל השם "דיסקגרפי". הבן אדם הזה כבר ביקר בכל כך הרבה מחוזות מוזיקליים וגם הפעם הוא מוציא משהו שלא נראה ששמעתי ממנו אי פעם (חושבים שאתם יודעים את כל הלהקות/ההרכבים/הפרויקטים שמאור השתתף, נראה אותכם בתגובות). ו-1:1, שבהופעה שלהם הייתי השבוע, מבצעים את "טלפון" ב-Ynet וגורמים לי להיזכר מחדש כמה נהניתי.

K אני כל הזמן מפספס את ההופעות של "לא דובים" בגלל אילוצים מפגרים כאלו ואחרים (עבודה, שינה, לימודים ועוד דברים לא הכרחיים). אני ממשיך לשמוע רק דברים טובים עליהם וגלריית התמונות שלהם בספייס (מסתבר שהם היו עם הצנחנים בכותל, עם אינשטיין בצעירותו, בימיו הראשונים של ערוץ 1 ואפילו בהכרזת העצמאות, כבוד) היא אחד הדברים היותר משעשעים שראיתי. אה כן, והם דיברו קצת במומה.

K נדמה לי שכבר כתבתי פה על פרויקט "פזמון חוזר" של nrg שבו אומנים מבצעים משיריהם (אריק ברמן, פיטר רוט ועוד) בעיבודים קטנים ומרגשים על מנת לקדם את המודעות בדבר חזרתו של גלעד שליט שמלאו לו 22 לפני כחודש. אין יותר מידי מה להרחיב בנושא אלא רק להגיד שמבחינתי החיבור לצלילים מתבקש ושמיעה של הביצועים באתר גורמת לך לחשוב על המילים המושרות בהקשרים אחרים לגמרי מאלו שחלפו באוזניי בשמיעות קודמות.

K לא הבנתי מה בדיוק הקשר של זה לבורגר קינג אבל כנראה העובדה שאני שואל וכותב על זה מספיקה. אם לא קיבלתם את הסרטון הזה במייל על "מה באמת הולך בתוך המשחק האחים מריו" מהיוצר של איש משפחה אז אתם חייבים לראות את זה ולבקר גם בערוץ הטיוב של הסדרה האינטרנטית שלו ולראות גם "למה בוב מרלי לא צריך לייצג את עצמו".

K בבלוג של המרתף מודיעים לנו שעמרי לוי (בית ישן וחלל מעודכן) ממקסס בימים אלו אלבום חדש ועל הדרך יש שני שירים לצפייה שהוקלטו בפאב הארובה. ופה למטה תוכלו להקשיב לשיר האהוב עליי ביותר של עמרי.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K בובות פרוותיות מדברות, לא מדובר ברד בנד אלא ב-FurTV שמשודרת ב-MTV ועוסקת בחייהם של מרווין, אד ולפינו (האהוב עלי) כל אחד מהם שרוט בדרכו המיוחדת וטמבל בדרכו השגרתית. כל פרק הוא בערך 10 דקות. תישענו לאחור, תדליקו סיגריה ותהנו. מה כבר יש לעשות. שני פרקים מובחרים - Hot Pussy (הסוף לא מיועד לחלשי קיבה) ו-Ladies Love Lapino. אפשר למצוא עוד מלא באתר ובטיוב.

K נדב רביד משחרר אוסף רימיקסים שלו מכל מיני תקופות. בין הממוקססים אפשר למצוא את אמילי קרפל, יאפים עם ג'יפים, קוואמי ועוד. נותנים לכם חינם, אין סיבה לא להוריד.

K "לא תאמינו שזו מוזיקה ישראלית" הוא שמו של המדור החדש בעכבר העיר האמור לחשוף את כלל הציבור (בהנחה שהם קוראים את עכבר העיר) לשלל אומני שוליים ישראלים. יוזמה מבורכת, ביצוע פחות ממבורך. אחרי ש"חשפו" את אסף אבידן במדור הראשון הפעם הם מתפנים להציג את עמית ארז, יהודה לדג'לי ויעל דקלבאום אבל עושים זאת בצורה חפיפניקית בצירוף ניימדרופינג של כל מיני אומנים גדולים בתקווה שזה מה שיגרום למישהו להקשיב להם. לא אהבתי את הדרך, הצורה והפורמט. כמה משפטים סתמיים על האומנים ועוד כמה לינקים לאתרים, אתם באמת חושבים שזה יעבוד. אם כבר לעשות פרויקט שכזה אז לפחות להשקיע בו כמו שצריך ולגייס את האומנים והלייבלים לעזרה על מנת לקבל תוצאה איכותית ומעניינת.

K לאלו ממכם שבטעות לא שמעו על זה אני אסביר בקצרה. Monocrave יביאו איזה אומן שאתם רוצים לארץ. אני מקווה שזה מספיק ברור. לפרטים, בירורים והצבעות כנסו לאתר שלהם ותגידו את מי אתם רוצים לראות ותקראו עוד כמה מילים עליהם ומהם בעכבר העיר. נכון לזמן כתיבת שורות אלו רדיוהד ובק מובילים את הרשימה. אמן ואמן.

K בינתיים הם מביאים את חוזה גונזלס לבארבי ב-11 לאוקטובר ואני לא אהיה בארץ כדי להנות מזה. לא יודעים מי זה חוזה גונזלס? תקראו עליו קצת באתר של monocrave. רוצים כרטיס לחוזה? זה כבר אצל גיאחה. או שפשוט תלכו להופעה ותגידו לי תודה אחר כך.

K הגורילה של קאדבורי כבר מפורסמת מעלילותיה עם פיל קולינס, אבל עכשיו שוחררה גירסה חדשה לצלילי " Total Eclipse Of The Heart" והיא ענקית. מה הקשר לשוקולד?!? מי אמר שצריך. פה למטה. 

K הקליפ של אטליז ל-"Attractive" היה מדהים לפחות כמו השיר המענג הזה ועכשיו מסתבר ש-MTV בחרו אותו כאחד השירים שייטחנו בתחנה (כמו קרן פלס בגלגל"צ, אבל לא). איזה כיף זה לראות את החבר'ה האלה מצליחים ואני בטוח שההורים באנובה מלאים בגאווה.

K בני חוזר, בני חוזר, בני חוזר!!!!! בני בשן חוזר להופיע בסוף השבוע הבא עלינו לטובה ועושה את זה בדרכו הייחודית. בצהרי שישי יערך ארוע השקה לספר השירים של בני "חמישים גיטרות קטנות"  בלבונטין 7 אשר יכלול הקראה של קטעים מהספר, כל מיני גיטרות קטנות מפוזרות ועוד הפתעות. במקום יהיה אפשר לרכוש את הספר+כרטיס להופעה של בני שתערך למחרת (מוצ"ש, 20:30, לבונטין 7) וכל זה ב-60 ש"ח בלבד. כבר אמרתי שבני הוא המלך.

K אחרי כל הבלאגן (במובן החיובי של המילה) שהיה סביב אסף אבידן בחודשים האחרונים הוא נפגש עם אור ברנע ובין שיחות על בחורות, צבא, ירושלים ותל אביב, אבידן היטיב לסכם את כל הבאז במשפט הבא: "כמו ש'הוולף' מ'ספרות זולה' אומר: 'בואו עוד לא נתחיל למצוץ אחד לשני את הזין', בסופו של דבר נכנס רק שיר אחד לגלגלצ". ידעתי שיש סיבה שאני אוהב אותו.

K ואם כבר אסף אבידן אז תקופת סיכומי השנה באה לקראתנו וב-nrg עושים טרום סיכום ואומרים שפשוט הייתה שנה טובה תוך כדי התייחסות למגמות המשתנות במוזיקה, פחות כוכב נולד ויותר עבודה קשה, אמונה וצמיחה מלמטה. למרות שהייתי מוסיף כמה שמות טובים לרשימה שלהם, אני מסכים עם הכתוב ומקווה ששנה הבאה תהיה אפילו טובה עוד יותר.

K איזבו הופיעו בזאפה שבוע שעבר במופע ישיבה ועוררו את חמתם של כמה מכותבי הרשת. תקראו מה היה לעמוס אורן להגיד על זה ולמה לזרבוי מכריז שהזאפה ניצח.

K הפו פייטרס אולי מתפרקים. מה זאת אומרת אולי? הסולן שלהם, דייב גרוהל, הכריז על הפסקה ארוכה. בעסה. אני חובב של הפייטרס כבר שנים רבות ולכן הידיעה על פירוק אפשרי לא גרמה לי לאושר רב מידי, אבל יחד עם זאת, אם ההפסקה של דייב היא על מנת לעבוד על חומרים אישיים אז יישר כח דייבי, אנחנו איתך. נותר רק להמתין ולקוות להפתעות ובינתיים להאזין לקלאסיקת פייטרס תוך כדי המשך קריאה בבלוגיה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K הבחירות בתל-אביב הולכות וקרבות אלינו ומלא אנשים מתעסקים בקידום של המועמדים דרך האינטרנט שזה מדליק לגמרי. אני יודע שמבחינתי לפחות זה הביא לכך שראיתי יותר פרסומות וקראתי יותר חומר תעמולה מאשר בכל קמפיין בחירות ארצי או מקומי שהיה בעבר. אבל מה שיותר חשוב זה הסרטון האדיר הבא של מפלגת הירוקים בו מככב התחת של לא אחר מאשר שותפי לספסל הלימודים בשלוש השנים האחרונות שחלקו האחורי הפך לסלב בקנה מידה שלא נראה במחוזיתינו מאז התחת של אברם גרנט. למעוניינות בפרטים על העכוז, נא לפנות למערכת הבלוגיה.

K קליה מור מעכבר העיר מביעה את דעתה על ביקורת מוזיקה עתירת פרטים עובדתיים ומעוטת רגש ומציגה את עמדתה בנושא תוך כדי פירוט ביקורת על האלבומים החדשים של 1:1 ואסף אמדורסקי. הבעיה היא שבהמשך הכתבה כאשר באה הגברת להביע את דעתה על האלבום החדש של אמדורסקי היא פותחת באותם מילים אשר התנגדה להם מספר פסקאות קודם לכן. צריך לקרוא על מנת להבין וגם על מנת להכיר את קשת הצבעים של הכלים המוזיקאליים השונים. 

K להקת המטאל "סליפנוט" מגיעה לישראל. הם לא הטעם האישי שלי (למרות שהמסכות שלהם ממש מדליקות) אבל כיף לראות שמכל קצוות הקשת המוזיקאלית ממשיכים להגיע אלינו אומנים ויש עוד בדרך.

K אחד שיופיע היום בערב ויעצור את תל אביב לכמה שעות הוא אדון מקרטני. שכמו בדרמה יומית היו עדכונים כל הזמן לגבי נושא שידור ההופעה. יש שידור, מגרשים את צוות הצילום, אין שידור. מקצוענות גבירותי ורבותי זו לא מילה גסה אבל זו גם לא מילה שמכירים בארץ.

K והנה דעת יחיד קצת שונה לגבי פול, החיפושיות ועוד כמה דברים.

K תגיד לי ג'ורג'י בוי, לא למדת כלום? בפעם הבאה נשים שלט "בשירותים אלו אסור לקיים יחסי מין, אסור להשתמש בסמים, ועוד כל מיני דברים שאתה אולי חושב שמותר אבל אסור. קקי, פיפי בלבד"

K אינדי ישראלי אהבו את התגובות על הכתבה הישנה עם צ'רלי מגירה אז הם הלכו להרבה הופעות שלו וישבו לכתוב על זה, הפעם מנקודת מבט אחרת. לצערי גם את צ'רלי אני מפספס כל הזמן, אפילו בחוצמזה פספסתי אותו.

K הלהקה הישראלית .Amiram Inc שכבר הוציאה אלבום אחד (חמוד מאוד לפי דעתי) נרשמה באתר SellaBand ומחכה שאתם תשקיעו קצת כסף ובתקווה תקחו בחזרה הרבה כסף. למי שלא מכיר את הקונספט של האתר אז בגדול מדובר באתר המרכז להקות שצריכות כסף על מנת להוציא אלבום, כל אחד יכול להשקיע (להשקיע, לא לתרום) כאוות נפשו ובמידה והלהקה מגיעה לסכום מסוים (וקבוע מראש) הם מוציאים את האלבום. מאותו רגע הרווחים מהאלבום מחולקים בין המשקיעים השונים על פי החלק היחסי אותו השקיעו. אם תאמינו, תשקיעו ואולי תרוויחו. בינתיים תקשיבו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K הבלוג "אחד שיודע" עבר לאנגלית. הוא בעצם עבר לשבדיה ולכן התחיל לכתוב באנגלית. הגירסא העברית שלו מוצעת למכירה אבל זה פחות חשוב מהעובדה שבצד שמאל של האתר העברי יש תמונה של "שבדית השבוע" ונחזיק אצבעות שהיא תוחלף כל שבוע.

K לא הצלחתי לגייס פרטים נוספים על זה אבל כנראה שיהיה ארוע לציון שנה לסגירת הסינדרום בירושלים (לכל הכצים המעורבים, ברכות) בהשתתפות ירמי קפלן, דן תורן ועוד. מישהו יודע משהו?, הפרטים הושגו ומסתבר שהארוע נערך ביום שלישי האחרון במועדון התקליט בירושלים בנוכחות המוזכרים קודם לכן ובצירוף דודי לוי והפתעות אחרות שטרם הספיקותי להתעדכן אודותם. חבל שלא טרחו לפרסם את הנושא בצורה יותר רצינית. דע מאין באת ולאן אתה הולך. כבוד לסינדרום. מישהו היה?

K אינדי נגב בא עלינו לטובה בתאריכים 24-25 לאוקטובר. הליין אפ ושאר הפתעות אמורים לעלות בקרוב אבל בינתיים אתם יכולים להכין מיקסטייפים שינוגנו בין ההופעות, כן אתם.

K האלבום החדש של רות דולורס וייס "בעברית" היכה גלים ברחבי הרשת, הפורומים ושיחות החולין בין האנשים. הביקורות על ההופעות שלה מתחלקות למתענגות מאוד ולמתענגות עד דמעות. נראה כאילו כולם מחבקים את רות. הקשבתי לאלבום הרבה פעמים ואת דעתי עליו אתן לאחר ההופעה שמתוכננת למחר. אבל זכורה לי התלהבות שכזו מאלבום לפני יותר משנה, "הייקו בלוז" שמו, של מר דויד פרץ, שפשוט לא הצלחתי להתחבר אליו ללא קשר למספר הנסיונות שנעשו. את החומה שעטפה את הייקו שברה בזמנו KetterCat בפוסט שפרסמה באתר Qube וגררה אחריה שורה של תגובות ומספר לא קטן של מזדהים שכנראה פחדו לפתוח את פיהם קודם לכן על מנת שלא ייתפסו ב"טיפשותם". והנה אנחנו חוזרים לימינו אלה ולרות היקרה. זה התחיל בין השורות של לזרבוי שלא ידע בדיוק מה לעשות עם המנה שהוגשה לו באותו ערב בלבונטין והתפרץ אצל אביהו גאון, גם הפעם באתר Qube. אני מכיר הרבה אנשים שהאלבום החדש של רות לא מסתדר להם באוזן, קשה מידי. אנשים שאהבו ועדיין אוהבים אותה אבל מעדיפים אותה באנגלית, במילים אחרות, בכאב אחר. אני עדיין מתלבט בדרכי ורק שאהיה פנים מול פנים אדע מה באמת אני חושב. מה אתם חושבים?

KKK ימים של רעש מתוק לפנינו. שבת בני בשנית לכולנו.

פסטיבל חוצמזה עבר וזה מה שיש לי להגיד על זה:

1. אני צריך לצאת לקמפינג לעתים תכופות יותר. יש משהו בחופש הזה, בצפון, בנוף, בללכת לישון תחת מיליון כוכבים עם אש בוערת לידך שמוריד ממך המון שכבות של גועל שצברת בתקופה האחרונה.
2. אולי זה מוריד שכבות של גועל אבל בסופ"ש הזה עליתי 5 ק"ג באבק, בוץ וקוצים שתקועים לי עדיין במקומות יותר נידחים מקיבוץ פרוד.
3. קיבוץ פרוד באמת קיים (מעניין אם זה כמו הפתח-תקוה של הצפונים).
4. נראה כאילו כל אוהבי האינדי התל אביבים פשוט היגרו לצפון הארץ ל-24 שעות. נוכחות של אזורי זמן ישראלים אחרים הייתה דלילה עד לא קיימת.
5. זה שכל תל אביב הייתה שם לא אומר שחוקי תל אביב תפסו, משמע, ההופעות התחילו בזמן בצורה מפתיעה.
6. עוד לא החלטתי אם זה שהכרתי כמעט את כל ההרכבים שהיו זה דבר טוב או רע. מה עם קצת חידושים והפתעות. ליין-אפ של הרכבים לא מוכרים בעליל בצירוף כמה עוגנים חזקים היה יכול להפתיע יותר.
7. הופעות בלילה פשוט מעבירות וייב יותר טוב. לא משנה אם אתה קין והבל 90210, מידנייט פיקוקס או עמיר לב. זה פשוט בא יותר טוב. פסטיבל אינדי "Rise2Set" (המון משחקי מילים מכיל השם הזה, זכויות יוצרים לבלוגיה) יכול להיות רעיון לא רע בכלל. (ליין-אפ אופציונאלי מישהו?! מהופעות שקיעה רגועות עד להתפוצצות זריחתית)
8. למרות פמפומי פסימיות מהסביבה ערב קודם לגבי רגאיסטאן, היה תענוג להתעורר בבוקר לאור הצלילים שלהם.
9. היו המון הרבה קצת מספיק אנשים. פשוט היו. היו הופעות שהיה מלא קהל ואוירה מעולה (מידנייט פיקוקס, פורטיס ואסף אבידן לדוגמא) והיו כאלה שפחות. היה מרבד של אהלים בכל חור שאפשר לחשוב ועדיין היה מקום לכולם. כפי שנאמר,היה בדיוק.
10. היה איסור להכניס אלכוהול למתחם, אבל אינדי או לא אינדי, ישראלים אנחנו ולכן כל מאהל הצטייד בנפלאות השיכר המועדף עליו מוצנע בשקי שינה/בגדים/נקבי גוף. (למרות שבמקום נמכר אלכוהול במחירים זולים ונוחים לכל כיס וכיסה)
11. מאור כהן הבריז. יא מעאפן. יש אנשים/נשים/גברות שהגיעו רק בשבילך.
12. מידנייט פיקוקס נתנו אחלה הופעה עם אינדיאן סאן תחת כיפת השמיים.
13. קוואמי נתן את יחס עלות/תועלת הכי טוב בפסטיבל כשעלה לשלושה או ארבעה שירים עם המידנייט ופשוט חרך את הבמה והטריף את כל מי שהיה באזור. ישוחרר "מאבד את הקצה" בגרסת קוואמי והפיקוקס.
14. פורטיס, פורטיס, פורטיס.
15. היה חום איימים בשבת בבוקר.
16. וגם בשבת בצהריים.
17. למרות שהקהל התקבץ לראות את שי נובלמן, אחרי שיר שניים אני הלכתי לתפוס את מקומי בצל עם איזו לימונדה קרה.
18. בבוקר שבת משטרת ישראל באה לבקר את המאהל. אני מניח שאלו לא ריחות השקשוקה שמשכו אותם אלינו.
19. אני לא יודע להכין שקשוקה.
20. אבל יצאה לי אחלה שקשוקה.
21. אסף אבידן זוכה בתואר "הכי הרבה אנשים ראו את ההופעה שלי בהנחה שפורטיס לא נחשב".
22. והוא החזיר לכל אחד ואחד מהם במופע ווקאלי מדהים.
23. ומאז אני מאוהב בצ'לו של הדס קליינמן.
24. עמיר לב הרגיש כמו בבית, מגפי בוקרים לרגליו וחשמלית בידיו. חבל שהיה קצר.
25. מעניין אם עדיין "נמכרים דיסקים של פיתקית בדוכן".
26. ובסוף, רגע לפני שנוסעים הביתה, היה מבצע חיסול על הבר. אין ספק שהטפה לנהיגה בגילופין היא אחת המטרות של חוצמזה.
27. אורי (ממארגני הפסטיבל נראה לי) שפך את כל התסכול שנצבר לו מהטלפונים לפני הפסטיבל בהרצאה על האינדי, הפסטיבל ועוד הרבה דברים שהציקו לו בסוף היום הראשון. אמנון יצחק, מאחוריך.
28. כמות הצלמנים החובבים/חברי הרכב בלהקה כלשהי/כתבי מוזיקה עלתה על כמות האנשים שהייתה בפסטיבל. כל אחד היה משהו.
29. היה מלא:אוכל, שתיה, אלכוהול, מוזיקה, מצב רוח.
30. לא היה:מאור כהן. כבר אמרתי שאתה מעאפן.
31. הייתי מת לארטיק משבת בבוקר שקמתי. הייתי עושה מיליונים עם דוכן ארטיקים.
32. אינדינגב-אני אהיה הבחור בדוכן הארטיקים של שמוליק כץ (מבטיח ארטיק אבטיח/מלון עם סוכריות למעלה).
33. ועמיר לב היטב לסכם "זה לא חוצמזה,זה רק זה" (או משהו בסגנון).
34. איך היה לכם? פרט הסבר ונמק.

ולמי שלא היה או היה ורוצה לחפש את עצמו בתמונות. הנה כמה עדויות מחוצמזה 2 שצולמו על ידי מערכת הבלוגיה. (בתקווה שהפלגאין הזה יעבוד כי הוא טמטם לי ת'שכל)