(עדכון: נוספו תמונות מהיום הראשון!)
עוד פסטיבל פולקל'ה הסתיים לו בסוף השבוע האחרון ואחרי יומיים ארוכים שהייתי קבור במרתפי הלבונטין 7 ללא תחושה של זמן, ניזון רק מאלכוהול, סיגריות וכמה סוכריות טופי שמצאתי בכיס חזרתי לחיי השיגרה.
יומיים שלמים מלאים בכל כך הרבה הופעות גרמו לערבוב ובילבול נתונים שכזה כך שכל נסיון לסכם את הארוע יגמר ברצף פסקאות לא ברור. ולכן! כמיטב מסורת סיכומי הפסטיבלים של הבלוגיה נעבור לסיכום ותיאור האירועים בנקודות (ייתכן וסדר ההופעות והאירועים היה שונה מהכתוב. תתמודדו) בליווי תמונות וסרטונים שם למטה, בסוף :

תזכורת לעצמי, לפני פסטיבל לא לשתות יותר מידי או לאכול דברים מוזרים. זה עלול לגרום לעיכובים ופספוס של הופעות מצוינות שרציתי לראות כמו רועי ריק , דייויד בלאו והדוגמניות.

שישי אחר הצהריים, איפה כולם? הלבונטין רחוק מלהיות מלא. אולי זה הקור, אולי זו עוד ארוחה משפחתית שכזו.

זהר פאקינג וגנר. הנגנים בשלהם, היא בשלה. השמיעה לגילאי 18 ומעלה.

מי זאת החמודה עם הרעמה המתולתלת שכרגע חלפה לידי?

ב"ש איז אין דה האוס!

יוחנן קרסל, אתה מתבקש לעזוב את ההאוס. לבינתיים לפחות.

שיט! פספסתי גם את נדב אזולאי.

דויד - שוב שכחו לשים יוד בשם שלי - פרץ על הבמה. עולם שלם של לופים וצלילים מאמן אחד.

יש דויד פרץ, יש קהל בלבונטין, ועוד מהסוג המהופנט.

הי, הנה המתולתלת, עולה לבמה.

עינב ג'קסון כהן ואף רחש בקהל. מתרגשת, נבוכה וזוכה בתואר ההפתעה המרגשת של היום הראשון.

יש גם אי.פי חינם.

פוליאנה פרנק עולים.

בעיות סאונד. מחכים.

פוליאנה פרנק יורדים. שמועות אומרות שבתווך בין העליה לירידה נוגנו צלילים וזומרו זמירות. מה שאני בטוח זה שהיו המון רעשים לא נעימים.

חייו של אביב מארק מתקצרים בכמה שנים מעצבים על מה שקרה קודם.

צ'יינה מונדוגס, זוכים בתואר מוזיקת ההזיות וסמים קשים החדשה שלי.

יהוא ירון, בס ולבונטין מלא. פשוט צריך לראות. לראות מה היה, לראות מה עכשיו ולראות אותו בהזדמנות הראשונה שיש לכם. ההופעה הטובה ביותר של היום ללא ספק.(סרטונים בהמשך)

אסף רוז עולה לשאריות הקהל. לא מוגבר ולא מחובר.

רוז: "אחריי, מי שרוצה ומנגן יכול לעלות איתי לסשן מטורף"

מארק: "הלו! יש עוד יום מחר, יש במה לסדר"

בסדר, בסדר. לילה טוב.

בוקר טוב.

לחימה בדרום ואני אוכל ארוחת בוקר ממיטב התוצרת של מבשלת פילסנר ומחלבות פיליפ מוריס.

נתי אורנן כמעט הרדים אותי. אולי היה צריך איזה הרכב ברקע.

רם אוריון נתן לי בראש. בלי הרכב, בלי שום דבר ברקע.

הרבה יותר אנשים באו היום. אולי זו השמש.

ירונה כספי עם נגנים שכל אחד מהם הוא תענוג וביחד איתם היא הייתה ההפתעה הנשית הרועשת של הפסטיבל.

מה זה בכיס? הי, טופי! מעולה!

מר כבד וגברת נמוכה נשמעים כל כך טוב. מתי הם אמרו שיש הופעה?

אחד חלקי אחד בהרכב מצומצם שמורכב מאחד ואחד. מעולים, אבל כבר אמרתי את זה בעבר.(סרטונים בהמשך)

שי טוכנר עם בת הלוויה המוזיקאלית התורנית. והפעם לילך שיר. נו, בסדר.

לילך שיר: "אתה יכול להגביר לי קצת את השירה במוניטור? תודה"

איפה אביב ואיפה את, הוא בכלל הלך רגע לסיבוב. כל המקיפים את עמדת הסאונד עומדים מחויכים.

כמה בירות כבר שתיתי….

עידן רבינוביץ' בביקור מולדת. כמה חודשים בסיבוב בחו"ל ופתאום זה ביקור מולדת?!? גבע אלון התחיל פה קטע חדש כנראה.

ורועי ריק היה איתו אז זכיתי גם להנות מצלילי המפוחית שלו.

קופץ רגע לאוטו. יהוא ירון בא לשאול "יש לך במקרה שקית, אנחנו פשוט רוצים לשבור כמה בקבוקי בירה". הגיוני בסך הכל.

נגה שלו. הפתעת היום השני. מזכירה הרבה דברים טובים ועושה את זה ממש טוב.

עוד יותר טוב שהיא עושה את זה עם יהוא ירון.

לא עושה את זה עושה את זה. הם פשוט שרו ביחד.

הוסיפו את יאיר יונה לליין-אפ. טווווווב!

איתמר רוטשילד עם ערן סער. כל הופעה שלהם היא תענוג.(סרטונים בהמשך)

אבל למה רק שלושה שירים?

עולה בס, וחשמלית, ופסנתר, ומתופף, וחצוצרן, ואקורדיון, וויולה, ואחת יעל קראוס.

פאניק אנסמבל על הבמה, לבונטין מפוצץ. החבר'ה האלה יודעים מה הם עושים.(סרטונים בהמשך)

אבל למה רק שלושה שירים?

"מכולת" עושים חמישה שירים. חמישה!!! מה הגיוני בזה.

נו מה עם יאיר יונה?

קטב מרירי עושים קטע אחד. ארוך, ממגנט ומיוחד. (מיוחד=שימוש בבקבוקים השבורים של יהוא ממקודם, בובות ילדים, שלשלאות ועוד. הכל מתועד בהמשך)

יעל דקבלאום נותנת הופעה ארוכה ופולקית במיוחד.

הקהל מחזיר לה בהמון אהבה והנאה. רק רוצה שהיא תמשיך.

הנה יאיר יונה! מאלתר על הסלייד עם דקלבאום.

יאיר יונה נשאר לבד על הבמה.

לאיפה כולם הולכים?

יאיר מתחיל לנגן, האורות כבים. רק שניים אדמומיים נשארים להאיר את הבמה.

איזה תענוג של צלילים הוא מוציא.

חבל שלא כיבו את האור בעוד כמה הופעות.

לילה טוב.

יש! מצאתי עוד טופי.

ועוד כמה נקודות לטוב, לרע ולמחשבה:

K טוב - אביב מארק. זה האיש שגרם לכך שאני אצליח לשבת יומיים בחלל הקטן בלבונטין בלי לצאת עם כאב ראש, להנות מהמוזיקה ושהכל יתקתק. נתן בראש לצעירים, סידר הכל בשניות למנוסים יותר, התעסק עם הסאונד, התאורה וארוחת הצהריים שלו במקביל ופשוט היה שם כל הזמן. טוב, חוץ מהקטע עם לילך שיר אבל זה לא באמת היה חשוב.

K רע - אנשים שבאו רק כדי לראות את ההופעות של השוליים הגבוהים. פאניק אנסמבל, יהוא ירון, אחד חלקי אחד, Mr heavy & Ms low. לכו תראו הופעות שלהם. כל הקטע של הפסטיבל זה גם להכיר דברים אחרים, חדשים. תנו צ'אנס.

K מחשבה - אחרי כמויות האנשים בחוצמזה ואינדינגב הייתי בטוח שהלבונטין יהיה מלא כל הסופ"ש. כנראה שכאשר מוציאים את שקי השינה, האוהלים, הטבע והמדורות מהתמונה זה קצת פחות מגניב לבוא סתם ככה לפסטיבל מוזיקת שוליים. כך יצא שהקהל שהיה זה אותו קהל שתמיד נמצא ואותם פרצופים שראיתי כבר הרבה פעמים. חבל.

K עוד מחשבה - איזה פולק ואיזה נעליים. בחוסר חישוב מהיר נראה לי שהיו משהו בין 10-15 אחוז אמנים פולקיים באמת ועוד עשרה אחוז עם נגיעות פולק. לא שזה לא בסדר אבל המתכונת המקורית של הפסטיבל השתנתה מאוד. הרבה פחות הופעות סולו והרבה יותר אמנים שעולים עם הרכב חשמלית, בס, תופים, לפחות. אחד חלקי אחד היו חריגים בנוף כאשר באמת השילו מעצמם את כל שאר חברי ההרכב (ויש עוד הרבה) ועלו בצמד אקוסטית ופסנתר. אם זה טוב או אם זה רע, כל אחד יחליט לעצמו. אולי פשוט צריך למצוא שם חדש.

רגע, רגע, לא סיימנו.

הנה כל התמונות מהפסטיבל (המון תודה לאיש שצילם הרבה ולא אכל: ארז בז'רנו). הן כולן מהיום השני חוץ מאחת, זה מה יש עדכון: התווספה גלריה של היום הראשון באדיבות אורלי קוטיק . לחיצה על הכפתור בצד שמאל למטה תגרום לכם לאושר גדול יותר  :

פולקל'ה 5 - היום השני+ (צילום: ארז בז'רנו)

ולסיום הנה כל הלינקים לסרטונים מפולקל'ה ה-5. עכשיו שאני רואה אותם שוב אני חושב שממש נהנתי בכל אחד מהרגעים האלו ובכלל. מומלץ לבעלי יכולת ללחוץ על הלינק  "watch in high quality" ממש מתחת לסרטון בצד ימין לצפייה באיכות גבוהה יותר:

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 1

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 2

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 3

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "לעולם"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "שמש מתכת"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "אין לי חוש הומור"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "לפעמים אני פוגע"

איתמר רוטשילד בפולקל'ה 5 - "בדרך לעבודה"

איתמר רוטשילד בפולקל'ה 5 - "הלילה תדע"

פאניק אנסמבל בפולקל'ה 5 - סרטון 1

פאניק אנסמבל בפולקל'ה 5 - "On this night"

תודה לכל מארגני הפסטיבל ולכל מי שמעורב בצורה כזו או אחרת. היה תענוג.

K נתחיל עם מוזיקה. את דעתי על האלבום של "בוסה" אני אביע בקרוב (רמז, נרגעתי, עצמתי עיניים ואהבתי) בינתיים אפשר לשמוע את הביצוע שלהם ל"דברים שרציתי לומר" בוואלה! ואפשר גם להוריד אותו מפה. איתמר רוטשילד מבצע את "פתאום זה קרה" בשבלול רגע לפני שמסתיים סבב אירוחי הופעות הקיץ של קוטנר. מאור כהן עם סינגל חדש לקראת אוסף כפול בעל השם "דיסקגרפי". הבן אדם הזה כבר ביקר בכל כך הרבה מחוזות מוזיקליים וגם הפעם הוא מוציא משהו שלא נראה ששמעתי ממנו אי פעם (חושבים שאתם יודעים את כל הלהקות/ההרכבים/הפרויקטים שמאור השתתף, נראה אותכם בתגובות). ו-1:1, שבהופעה שלהם הייתי השבוע, מבצעים את "טלפון" ב-Ynet וגורמים לי להיזכר מחדש כמה נהניתי.

K אני כל הזמן מפספס את ההופעות של "לא דובים" בגלל אילוצים מפגרים כאלו ואחרים (עבודה, שינה, לימודים ועוד דברים לא הכרחיים). אני ממשיך לשמוע רק דברים טובים עליהם וגלריית התמונות שלהם בספייס (מסתבר שהם היו עם הצנחנים בכותל, עם אינשטיין בצעירותו, בימיו הראשונים של ערוץ 1 ואפילו בהכרזת העצמאות, כבוד) היא אחד הדברים היותר משעשעים שראיתי. אה כן, והם דיברו קצת במומה.

K נדמה לי שכבר כתבתי פה על פרויקט "פזמון חוזר" של nrg שבו אומנים מבצעים משיריהם (אריק ברמן, פיטר רוט ועוד) בעיבודים קטנים ומרגשים על מנת לקדם את המודעות בדבר חזרתו של גלעד שליט שמלאו לו 22 לפני כחודש. אין יותר מידי מה להרחיב בנושא אלא רק להגיד שמבחינתי החיבור לצלילים מתבקש ושמיעה של הביצועים באתר גורמת לך לחשוב על המילים המושרות בהקשרים אחרים לגמרי מאלו שחלפו באוזניי בשמיעות קודמות.

K לא הבנתי מה בדיוק הקשר של זה לבורגר קינג אבל כנראה העובדה שאני שואל וכותב על זה מספיקה. אם לא קיבלתם את הסרטון הזה במייל על "מה באמת הולך בתוך המשחק האחים מריו" מהיוצר של איש משפחה אז אתם חייבים לראות את זה ולבקר גם בערוץ הטיוב של הסדרה האינטרנטית שלו ולראות גם "למה בוב מרלי לא צריך לייצג את עצמו".

K בבלוג של המרתף מודיעים לנו שעמרי לוי (בית ישן וחלל מעודכן) ממקסס בימים אלו אלבום חדש ועל הדרך יש שני שירים לצפייה שהוקלטו בפאב הארובה. ופה למטה תוכלו להקשיב לשיר האהוב עליי ביותר של עמרי.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K בובות פרוותיות מדברות, לא מדובר ברד בנד אלא ב-FurTV שמשודרת ב-MTV ועוסקת בחייהם של מרווין, אד ולפינו (האהוב עלי) כל אחד מהם שרוט בדרכו המיוחדת וטמבל בדרכו השגרתית. כל פרק הוא בערך 10 דקות. תישענו לאחור, תדליקו סיגריה ותהנו. מה כבר יש לעשות. שני פרקים מובחרים - Hot Pussy (הסוף לא מיועד לחלשי קיבה) ו-Ladies Love Lapino. אפשר למצוא עוד מלא באתר ובטיוב.

K נדב רביד משחרר אוסף רימיקסים שלו מכל מיני תקופות. בין הממוקססים אפשר למצוא את אמילי קרפל, יאפים עם ג'יפים, קוואמי ועוד. נותנים לכם חינם, אין סיבה לא להוריד.

K "לא תאמינו שזו מוזיקה ישראלית" הוא שמו של המדור החדש בעכבר העיר האמור לחשוף את כלל הציבור (בהנחה שהם קוראים את עכבר העיר) לשלל אומני שוליים ישראלים. יוזמה מבורכת, ביצוע פחות ממבורך. אחרי ש"חשפו" את אסף אבידן במדור הראשון הפעם הם מתפנים להציג את עמית ארז, יהודה לדג'לי ויעל דקלבאום אבל עושים זאת בצורה חפיפניקית בצירוף ניימדרופינג של כל מיני אומנים גדולים בתקווה שזה מה שיגרום למישהו להקשיב להם. לא אהבתי את הדרך, הצורה והפורמט. כמה משפטים סתמיים על האומנים ועוד כמה לינקים לאתרים, אתם באמת חושבים שזה יעבוד. אם כבר לעשות פרויקט שכזה אז לפחות להשקיע בו כמו שצריך ולגייס את האומנים והלייבלים לעזרה על מנת לקבל תוצאה איכותית ומעניינת.

K לאלו ממכם שבטעות לא שמעו על זה אני אסביר בקצרה. Monocrave יביאו איזה אומן שאתם רוצים לארץ. אני מקווה שזה מספיק ברור. לפרטים, בירורים והצבעות כנסו לאתר שלהם ותגידו את מי אתם רוצים לראות ותקראו עוד כמה מילים עליהם ומהם בעכבר העיר. נכון לזמן כתיבת שורות אלו רדיוהד ובק מובילים את הרשימה. אמן ואמן.

K בינתיים הם מביאים את חוזה גונזלס לבארבי ב-11 לאוקטובר ואני לא אהיה בארץ כדי להנות מזה. לא יודעים מי זה חוזה גונזלס? תקראו עליו קצת באתר של monocrave. רוצים כרטיס לחוזה? זה כבר אצל גיאחה. או שפשוט תלכו להופעה ותגידו לי תודה אחר כך.

K הגורילה של קאדבורי כבר מפורסמת מעלילותיה עם פיל קולינס, אבל עכשיו שוחררה גירסה חדשה לצלילי " Total Eclipse Of The Heart" והיא ענקית. מה הקשר לשוקולד?!? מי אמר שצריך. פה למטה. 

K הקליפ של אטליז ל-"Attractive" היה מדהים לפחות כמו השיר המענג הזה ועכשיו מסתבר ש-MTV בחרו אותו כאחד השירים שייטחנו בתחנה (כמו קרן פלס בגלגל"צ, אבל לא). איזה כיף זה לראות את החבר'ה האלה מצליחים ואני בטוח שההורים באנובה מלאים בגאווה.

K בני חוזר, בני חוזר, בני חוזר!!!!! בני בשן חוזר להופיע בסוף השבוע הבא עלינו לטובה ועושה את זה בדרכו הייחודית. בצהרי שישי יערך ארוע השקה לספר השירים של בני "חמישים גיטרות קטנות"  בלבונטין 7 אשר יכלול הקראה של קטעים מהספר, כל מיני גיטרות קטנות מפוזרות ועוד הפתעות. במקום יהיה אפשר לרכוש את הספר+כרטיס להופעה של בני שתערך למחרת (מוצ"ש, 20:30, לבונטין 7) וכל זה ב-60 ש"ח בלבד. כבר אמרתי שבני הוא המלך.

K אחרי כל הבלאגן (במובן החיובי של המילה) שהיה סביב אסף אבידן בחודשים האחרונים הוא נפגש עם אור ברנע ובין שיחות על בחורות, צבא, ירושלים ותל אביב, אבידן היטיב לסכם את כל הבאז במשפט הבא: "כמו ש'הוולף' מ'ספרות זולה' אומר: 'בואו עוד לא נתחיל למצוץ אחד לשני את הזין', בסופו של דבר נכנס רק שיר אחד לגלגלצ". ידעתי שיש סיבה שאני אוהב אותו.

K ואם כבר אסף אבידן אז תקופת סיכומי השנה באה לקראתנו וב-nrg עושים טרום סיכום ואומרים שפשוט הייתה שנה טובה תוך כדי התייחסות למגמות המשתנות במוזיקה, פחות כוכב נולד ויותר עבודה קשה, אמונה וצמיחה מלמטה. למרות שהייתי מוסיף כמה שמות טובים לרשימה שלהם, אני מסכים עם הכתוב ומקווה ששנה הבאה תהיה אפילו טובה עוד יותר.

K איזבו הופיעו בזאפה שבוע שעבר במופע ישיבה ועוררו את חמתם של כמה מכותבי הרשת. תקראו מה היה לעמוס אורן להגיד על זה ולמה לזרבוי מכריז שהזאפה ניצח.

K הפו פייטרס אולי מתפרקים. מה זאת אומרת אולי? הסולן שלהם, דייב גרוהל, הכריז על הפסקה ארוכה. בעסה. אני חובב של הפייטרס כבר שנים רבות ולכן הידיעה על פירוק אפשרי לא גרמה לי לאושר רב מידי, אבל יחד עם זאת, אם ההפסקה של דייב היא על מנת לעבוד על חומרים אישיים אז יישר כח דייבי, אנחנו איתך. נותר רק להמתין ולקוות להפתעות ובינתיים להאזין לקלאסיקת פייטרס תוך כדי המשך קריאה בבלוגיה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K הבחירות בתל-אביב הולכות וקרבות אלינו ומלא אנשים מתעסקים בקידום של המועמדים דרך האינטרנט שזה מדליק לגמרי. אני יודע שמבחינתי לפחות זה הביא לכך שראיתי יותר פרסומות וקראתי יותר חומר תעמולה מאשר בכל קמפיין בחירות ארצי או מקומי שהיה בעבר. אבל מה שיותר חשוב זה הסרטון האדיר הבא של מפלגת הירוקים בו מככב התחת של לא אחר מאשר שותפי לספסל הלימודים בשלוש השנים האחרונות שחלקו האחורי הפך לסלב בקנה מידה שלא נראה במחוזיתינו מאז התחת של אברם גרנט. למעוניינות בפרטים על העכוז, נא לפנות למערכת הבלוגיה.

K קליה מור מעכבר העיר מביעה את דעתה על ביקורת מוזיקה עתירת פרטים עובדתיים ומעוטת רגש ומציגה את עמדתה בנושא תוך כדי פירוט ביקורת על האלבומים החדשים של 1:1 ואסף אמדורסקי. הבעיה היא שבהמשך הכתבה כאשר באה הגברת להביע את דעתה על האלבום החדש של אמדורסקי היא פותחת באותם מילים אשר התנגדה להם מספר פסקאות קודם לכן. צריך לקרוא על מנת להבין וגם על מנת להכיר את קשת הצבעים של הכלים המוזיקאליים השונים. 

K להקת המטאל "סליפנוט" מגיעה לישראל. הם לא הטעם האישי שלי (למרות שהמסכות שלהם ממש מדליקות) אבל כיף לראות שמכל קצוות הקשת המוזיקאלית ממשיכים להגיע אלינו אומנים ויש עוד בדרך.

K אחד שיופיע היום בערב ויעצור את תל אביב לכמה שעות הוא אדון מקרטני. שכמו בדרמה יומית היו עדכונים כל הזמן לגבי נושא שידור ההופעה. יש שידור, מגרשים את צוות הצילום, אין שידור. מקצוענות גבירותי ורבותי זו לא מילה גסה אבל זו גם לא מילה שמכירים בארץ.

K והנה דעת יחיד קצת שונה לגבי פול, החיפושיות ועוד כמה דברים.

K תגיד לי ג'ורג'י בוי, לא למדת כלום? בפעם הבאה נשים שלט "בשירותים אלו אסור לקיים יחסי מין, אסור להשתמש בסמים, ועוד כל מיני דברים שאתה אולי חושב שמותר אבל אסור. קקי, פיפי בלבד"

K אינדי ישראלי אהבו את התגובות על הכתבה הישנה עם צ'רלי מגירה אז הם הלכו להרבה הופעות שלו וישבו לכתוב על זה, הפעם מנקודת מבט אחרת. לצערי גם את צ'רלי אני מפספס כל הזמן, אפילו בחוצמזה פספסתי אותו.

K הלהקה הישראלית .Amiram Inc שכבר הוציאה אלבום אחד (חמוד מאוד לפי דעתי) נרשמה באתר SellaBand ומחכה שאתם תשקיעו קצת כסף ובתקווה תקחו בחזרה הרבה כסף. למי שלא מכיר את הקונספט של האתר אז בגדול מדובר באתר המרכז להקות שצריכות כסף על מנת להוציא אלבום, כל אחד יכול להשקיע (להשקיע, לא לתרום) כאוות נפשו ובמידה והלהקה מגיעה לסכום מסוים (וקבוע מראש) הם מוציאים את האלבום. מאותו רגע הרווחים מהאלבום מחולקים בין המשקיעים השונים על פי החלק היחסי אותו השקיעו. אם תאמינו, תשקיעו ואולי תרוויחו. בינתיים תקשיבו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K הבלוג "אחד שיודע" עבר לאנגלית. הוא בעצם עבר לשבדיה ולכן התחיל לכתוב באנגלית. הגירסא העברית שלו מוצעת למכירה אבל זה פחות חשוב מהעובדה שבצד שמאל של האתר העברי יש תמונה של "שבדית השבוע" ונחזיק אצבעות שהיא תוחלף כל שבוע.

K לא הצלחתי לגייס פרטים נוספים על זה אבל כנראה שיהיה ארוע לציון שנה לסגירת הסינדרום בירושלים (לכל הכצים המעורבים, ברכות) בהשתתפות ירמי קפלן, דן תורן ועוד. מישהו יודע משהו?, הפרטים הושגו ומסתבר שהארוע נערך ביום שלישי האחרון במועדון התקליט בירושלים בנוכחות המוזכרים קודם לכן ובצירוף דודי לוי והפתעות אחרות שטרם הספיקותי להתעדכן אודותם. חבל שלא טרחו לפרסם את הנושא בצורה יותר רצינית. דע מאין באת ולאן אתה הולך. כבוד לסינדרום. מישהו היה?

K אינדי נגב בא עלינו לטובה בתאריכים 24-25 לאוקטובר. הליין אפ ושאר הפתעות אמורים לעלות בקרוב אבל בינתיים אתם יכולים להכין מיקסטייפים שינוגנו בין ההופעות, כן אתם.

K האלבום החדש של רות דולורס וייס "בעברית" היכה גלים ברחבי הרשת, הפורומים ושיחות החולין בין האנשים. הביקורות על ההופעות שלה מתחלקות למתענגות מאוד ולמתענגות עד דמעות. נראה כאילו כולם מחבקים את רות. הקשבתי לאלבום הרבה פעמים ואת דעתי עליו אתן לאחר ההופעה שמתוכננת למחר. אבל זכורה לי התלהבות שכזו מאלבום לפני יותר משנה, "הייקו בלוז" שמו, של מר דויד פרץ, שפשוט לא הצלחתי להתחבר אליו ללא קשר למספר הנסיונות שנעשו. את החומה שעטפה את הייקו שברה בזמנו KetterCat בפוסט שפרסמה באתר Qube וגררה אחריה שורה של תגובות ומספר לא קטן של מזדהים שכנראה פחדו לפתוח את פיהם קודם לכן על מנת שלא ייתפסו ב"טיפשותם". והנה אנחנו חוזרים לימינו אלה ולרות היקרה. זה התחיל בין השורות של לזרבוי שלא ידע בדיוק מה לעשות עם המנה שהוגשה לו באותו ערב בלבונטין והתפרץ אצל אביהו גאון, גם הפעם באתר Qube. אני מכיר הרבה אנשים שהאלבום החדש של רות לא מסתדר להם באוזן, קשה מידי. אנשים שאהבו ועדיין אוהבים אותה אבל מעדיפים אותה באנגלית, במילים אחרות, בכאב אחר. אני עדיין מתלבט בדרכי ורק שאהיה פנים מול פנים אדע מה באמת אני חושב. מה אתם חושבים?

KKK ימים של רעש מתוק לפנינו. שבת בני בשנית לכולנו.

הוא סיים את ההופעה עם "In Bloom" של נירוונה.

הוא סיים את ההופעה האחרונה שלו,עם ההרכב שמלווה אותו כבר שנתיים לפחות,בביצוע אישי שלו לשיר שנירוונה כתבו כהתרסה לכל אותם מעריצים חדשים שלהם שהתחילו להגיע להופעות אחרי הצלחת אלבומם הראשון "Bleach".

And he's the one who likes all our pretty songs"
And he likes to sing along
And he likes to shoot his gun
"But he don't know what it means

(Nirvana-In bloom)

"הוא זה שאוהב את כל שירינו היפים , הוא אוהב לשיר איתנו והוא אוהב לירות באקדחו , אבל הוא לא מבין מה זה אומר." ככה הם שרים.

נירוונה אמרו שהם כתבו את השיר לכל אותם מעריצים שלא מקשיבים למילים אלא רק אוהבים את המנגינה ושרים איתה בלי לשים לב מה הם שרים. בלי שהתכוונו הם יצרו את ההמנון הכי מושר בהופעות שליוו את יציאת האלבום "Nevermind" שמתוכו לקוחה הרצועה,לקול קהל שצווח את מילות הפזמון,אולי שוב מבלי לדעת למה התכוון המשורר.

ואת המילים שלו כולם מבינים…

אל מול מקום מלא,דחוס באנשים,מעט אחרי חצות הוא עולה להופעה שראיתי כל כך הרבה פעמים בשנתיים האחרונות. בלבונטין,בארבי,סינדרום,המרתף 10,Katza ועוד מקומות שבטח כבר שכחתי וכל פעם מחדש אני מקשיב לכל מילה,צווח לעצמי משפטים סתומים שרק אני מבין.

אולי אלו בכלל הצלילים…

מספיק תו ראשון של "עשרה ימים",כיוון גיטרה של עידו אגמון לפני "גשר" או אפילו השהייה קלה לפני ההתחלה של "אמצע החיים" בשביל שאני אדע מה הולך לבוא,אריץ את כל השיר בראש ואעלה זכרונות וחזיונות עטופים בצלילים.

הוא בכלל לא רוצה…

פעם בחודש,לפעמים אפילו פחות. לפעמים הציפייה והרצון כל כך גדולים שאתה בכלל רוצה לפגוש אותו לרגע ברחוב באמצע תל אביב ולהגיד לו כמה אתה מחכה כבר להופעה הבאה,ולמה הוא לא מופיע,יצא סינגל חדש,ומה עם האלבום הבא ? אבל חוץ ממפגשים מקריים מחוץ למסעדה התל אביבית אותה הוא מנהל או התקלות בזוית העין בהופעה של מישהו אחר נדמה כאילו הוא מתחפר לו מתחת לאספלט החם בעיר ויוצא לגיחות מרגשות רק כי גם הוא חייב את זה לעצמו פעם בחודש,לפעמים אפילו פחות.

אבל הם יודעים…

"קח,תקשיב" , "פשוט תני לזה לרוץ במערכת". הקלטה ביתית,לא בדיוק ביתית כי זה היה בבארבי,אבל בהחלט לא מקצועית. מי צריך מקצוענות כשהוא על הבמה,רק הוא,הגיטרה והמילים. והבשורה מתחילה מפה,כמו חזרה בתשובה,נגיעה ראשונה בדת,גם לאלו שלא מחפשים תשובה. הקלטה שיכולה להסתובב ימים ושבועות במערכת,לזעזע כל חלל בין האוזניים,לגרום להתמכרות שלא חשבת שאפשר ולהפסיק כל סוג של האזנה למשהו אחר. "הופעה בישיבה" נחרט שמה,מהצד שלו בכל אופן,מהצד שלי אני עף כל פעם מחדש.

אסף ארליך הופיע ביום ראשון האחרון באברקסס בתל אביב. הופעה אחרונה עם ההרכב שכולל את אורן לאור על הבס , אורן רביב על התופים ועידו אגמון בחשמלית. הפסקה לצורך עבודה על חומרים חדשים והקלטות לאלבום הבא,השלישי של ארליך אחרי "טוקשואו" ו-"חדשות מהמגירה". לא כולם מכירים,כל מי שהכיר אהב,כל מי שאהב נפל,ורק ארליך יכול להרים אותו כל פעם לגבהים חדשים. ושוב מתנגנת לה אותה הופעה בישיבה מהבארבי,ארליך שר לו את "אני הולכת" וגם אני חושב ש"אני אולי אגיע למקום שאף אחד בו לא דרך",כל מילה פשוט גורמת לי להפסיק הכל ולחשוב,ואותה מחשבה יכולה לשנות צורה בכל אחת מאלפי הפעמים ששמעתי אותו אומר את המשפט הזה ותשנה עוד מיליון צורות בפעמים הבאות.  אני חושב שאני מבין למה הוא התכוון.

אני זה שאוהב את כל השירים היפים

אני זה שאוהב לצווח ביחד איתו,מבפנים

אני זה שאוהב לירות את מילותיו,לפנים

ורק אני יודע למה הוא מתכוון.

אסף ארליך - אני הולכת

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

ההופעה בישיבה להורדה בהמשך הפוסט.

אסף נבו כותב למומה על ההופעה ומנסה לשמור על האמוציות מתונות,בניגוד אליי.

עוד על "In Bloom" של נירוונה בויקיפדיה.

  (המשך…)

 השבוע הגיע אליי הדיסק החדש של איתמר רוטשילד. ציפייה גדולה הייתה לדיסק הזה,מבחינתי בכל אופן,ולכן רק חיכיתי להכניס אותו למערכת ולשמוע. לפני שנגיע לדיסק,קצת על הכרותי עם ה"ברון" בגירסתו התל-אביבית. שני דברים קרו במקביל,אני התוודעתי לבני בשן (סיפור אחר,שכבר סופר בעבר) שאיתמר משמש כגיטריסט שלו וגם חבר לעת צרה וסתם לעט,והשני היה שאיתמר התארח בקול הקמפוס בתוכנית של ידידה יצירתית שלי לשיחה ושירה. הצירוף הכפול הזה של אהבתי לבני ואהבתי ל"יצירתית" הוביל למנת איתמר דחוסה בזמן קצר שהתקבלה באהבה. לא עבר זמן רב עד לזמזום השירים המופיעים בספייס של איתמר והמתנה מתקתקת להופעה של איתמר בצוזאמן בתל אביב אי שם לפני כך וכך זמן. אחרי ההופעה העניין היה סגור וחתום,איתמר הפליא בביצועים לשירים שחלקם היכרתי וחלקם חילחלו מיד אחרי שמיעה ראשונה. ההגשה האינטימית של איתמר בהופעה בצירוף מילים שלא פעם נראות כאילו נשלפו משיחת חולין או ריב כועס בין איתמר לחבריו,נשותיו או סתם מכרים והלחנים הלעיתים קליטים לעיתים לא ממש קיימים אלא רק כליווי רקע למלל היוצא בשיר עשו את שלהם. ההופעה לא הייתה ארוכה מידי ולמרות זאת הייתה גם הרגשה ששיר או שניים אינם בשלים מספיק והיה ניתן לוותר עליהם באלבום הקרב ובא באותה עת.

והנה הוא הגיע,יצא לחנויות בליווי יחצ"ני באתרי המוזיקה השונים ובשולי העיתונות,מספיק שוליים כדי שתצטרך להיות חובב רוטשילד בשביל לדעת שיצא דיסק. הדיסק שקט מאוד כאשר ברובו מלווה איתמר בפריטת גיטרה בודדת והבלחות קצרות של כלים שונים ומעמיד את המילים ואת עצמו בחזית האלבום כמעט ללא כיסוי של להקה או הפקה. הדיסק נפתח ברצועה "הלילה תדע" שאיתמר נוהג לכנות בהופעות כ"להיט" שהושמע ברדיו מספר פעמים,עצוב אבל נכון. אין ספק כי מדובר בשיר הקליט ביותר בדיסק (מתמודד נוסף על התואר נחתך בעריכה.פרטים בהמשך) ודרך נהדרת להתחיל את האלבום לפני שעוברים בהמשך לחומרים הקשים יותר. שלושת הרצועות שלאחר מכן "בשנה האחרונה","בואי לים" ו"עצוב פה בלעדיה" ממשיכות בקו היותר קליט של האלבום ולמרות החומרים האישיים והלא תמיד שמחים,הלחנים שלהם מלווים במן אופטמיות עדינה ("בואי לים") ושלווה של אחרי ("עצוב פה בלעדיה") שגורמים לחיבור קליל בין הלחן,המילים והאוזניים שלי. הרצועה החמישית "עשי עמי חסד" כבר עוצרת לרגע וחושבת לשנות כיוון באלבום וככזאת מעבירה כאב ועצב בצורה יותר ישירה ופחות עטופה ברכות. "שירים לאישה" שממשיך את האלבום כבר קשה לי מידי לימים אלו שמלווים במצב רוח די מרומם (גם אם ללא סיבה נראית לעין) ומחייב אותי להעביר שיר ולהגיע לחידוש של איתמר ל"תפילה" של עפרה חזה. החידוש הזה שליווה את מועד יציאת הדיסק מצליח להישאר לי בין האוזניים רק בגלל השינוי המרענן בהגשת השיר מביצוע אופטימי שמח ומלא חיים שבוצע בעבר,לגרסת הדכאים הפסימית שאיתמר מציג. אני תמיד אוהב גירסאות כיסוי שמורידות הילוך לשיר ומציגות אותו בצורה אישית,רכה יותר או בקיצור מבעסת יותר. "שיר לאבי הקרח" זה השיר שלא תזכרו מהדיסק כנראה,אחרי שמיעה של מרבית הדיסק הרצועה הזו נראית פשוט משתלבת באלבום אבל מבלי להשאיר כל סימן,תמיד מפתיעה אותי ונשמעת כמו שיר חדש ולא כל כך מרתק שגיליתי באלבום. "סיכוי",שיר לפני אחרון, ואולי עדיף היה אם היה בא אחרי השיר האחרון,הרבה אחרי השיר האחרון,מן טראק נסתר,כל כך נסתר שממש לא צריך אותו באלבום. אנחנו בסימן ירידה מתמשך ואני כולי מחכה כבר שהדיסק יתחיל מהתחלה ויחזור לאיתמר שאהבתי בהתחלה. והנה הוא מתחיל שוב…או שלא,"מגע עיניים" של איתמר בשיתוף עם רונה קינן הוא השיר החותם את האלבום ומהווה עלייה בחזרה לאותה אווירה של ראשית הדיסק עם לחן מלטף ושירה עדינה ונעימה חסרת דקלום. כל מה שנשאר זה להתחיל מהתחלה ולקוות שזכרתי ללחוץ על כפתור ה-Repeat All כדי שלא אצטרך לקום מהמיטה.

הלילה תדע 

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בואי לים     

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

הכץעקתא - דברים לא ברורים מפי שמוליק כץ :בהאזנה הראשונה לדיסק עברתי בין השירים ברפרוף לשמוע כמה אני מכיר כבר וכמה מטעמים חדשים יש לי לשמוע. בסיום הרפרוף,אני וחברי להאזנה באותה עת הסתכלנו אחד על השני כמחפשים משהו שחסר. חמש שניות לאחר מכן קפצה התשובה בדמות השיר "פתאום זה קרה" שמופיע בדף הספייס של איתמר ובוצע בהופעה שהייתי נוכח בה שנזכרת שם למעלה. אחרי אותה הופעה זמזמתי את הפזמון של השיר שבוע שלם ללא כל הצלחה או רצון להפסיק. דעתי האישית,והיא זו שחשובה במקום בו אנו נמצאים,היא שהשיר הזה היה חייב להיכנס לדיסק והיה תופס מקום של כבוד בפתיחת האלבום בין שאר הרצועות הטובות יותר בדיסק. לא ברורה לי הסיבה מדוע הוא הושאר בחוץ,אם עקב העובדה כי איתמר ושאר אנשי ההפקה לא שותפים לדעתי ואינם מחבבים את השיר יותר מידי או בגלל שהשיר נכתב לאחר הקלטות ועריכת האלבום. תהיה התשובה אשר תהיה,נותר לי רק להצטער שלא זכיתי בגרסה איכותית של השיר להנות ממנה ולשאול אותכם שאלה: איך זה יכול להיות שכבר פעם שנייה בחודשים האחרונים שיוצא דיסק של אומן חדש והשיר האהוב עליי ביותר שלו,שחרשתי אותו בספייס של האומן,לא נכלל באלבום ? (ראה מקרה רוטשילד המפורט פה ומקרה אסף אבידן עם הקטע המדהים הזה שנקרא "Your Anchor" - רצועה אחת שבגללה הייתי קונה את הדיסק שלו שוב אם הייתה יוצאת מהדורה חדשה). נתקלתם כבר בתופעה בעבר? תתמרמרו בתגובות.

פתאום זה קרה  

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

וכרגיל,אל תאמינו לי,תסתכלו קצת מה עוד יש ברשת על איתמר:הספייס של איתמר,ראיון במומה,"הלילה תדע" בביצוע חי ב-YNET,עוד כתבה בוואלה,וביקורת במוזיקה 24,כתבה גם במגזין "TimeOut" באזור עמוד 50,איתמר רוטשילד מתארח ב"גשם מקומי". אם אהבתם,קדימה,קליק והאלבום אצלכם.

  (המשך…)

שבוע פלוס מוזרים עברו עליי ועדיין ממשיכים לעבור. חוץ מרצף אירועים אישיים כאלו ואחרים,מד ה"מה נשמע?!?" קיפץ לו מקצה לקצה כאילו לא יודע להחליט אם אני במצב בעסה מהורהרת על החיים או במצב פאנן על העולם - טוב לי בשלי. הופעות הצטמצמו למינימום (שמשום מה היה גם שבוע של 4 הופעות שזה מינימום אם אתה שרית חדד ביום העצמאות, אחרת אין הסבר הגיוני פרט ללחץ חברתי נטו,חלש שכמוני) עקב קיצוצים כלכליים מה שלא עשה טוב למצברוח אבל הסתדרנו. הלימודים לא מציקים באופן חריג (הסוף נראה קרוב מתמיד) ויש זמן פנוי לעשות כאוות נפשי. אז איפה הבעיה ? זהו שאני לא בטוח שיש בעיה אבל משהו מוזר עומד באוויר. אולי זה הקיץ שמתחיל מחר. איזה מחר,כבר חודש אני סובל מהחום העומד הזה,רואה רק ציורים של שמש בצבע לבה במהדורות החדשות וחי עם מזגן צמוד לבלוטת התריס 24/7. לא סובל ת'קיץ,חם,דביק ומציק. חוץ מהבקרים… סיבוב בוקר עם ההוא שמכנה את עצמו הכלב שלי,בבוקר,כשעוד קצת קריר,שקט בשדרה לפני שכולם מתחילים את היום וחיוך שעולה על שפתיי ובקשה שגם עוד שעה יהיה כל כך נעים. לא משנה. בין תופעות הלוואי של ה-PMS שלי ובעקבות הצטרפות מחדש למעגל רווקי העיר (לא שיצאתי מהמעגל להרבה זמן,אבל בכל זאת) נזכרתי באיזה מנשר שמישהי בעבר מצאה על עמוד ברחבי העיר הגדולה והעבירה לי אותו. מדובר בפנייה נרגשת של בחור לנשות העיר שכותרתה "שקופידון ילך להזדיין". קראתי אותו שוב והוא העלה חיוך על שפתיי והזיז את גלגלי מוחי כמו לפני שנתיים. מעניין אם הוא מצא כבר. ומעניין איך יהיה השבוע שבא. תהנו.

"מתסכל למצוא בת זוג שווה בימינו. נמאס להכיר מישהי בפאב ולגלות שהיא אהבלה ואז להמשיך לפלרטט ולהתבאס מכל שניה איתה,אבל מלא זמן לא היית עם מישהי ואולי בכל זאת ומה תגיד לחבר'ה. נמאס למצוא מישהי שהיא ממש אחלה, והכל סבבה איתה, והיא מחייכת אליך, והיא שנונה כזאת, והפירסינג שלה משגע אותך כבר חצי שעה, ויש לה חבר. נמאס מאלה שלעולם לא תדע אם הן אחלה או ל… כי נופנפת בטיל. כמה בנות כבר יוצא לבנאדם להכיר? אני אשם שאני לא צלם דוגמנות? אני אשם שאני טיפה בררן? מאיפה אני יביא מסה של בנות באמצע החיים (אמצע, תחת הנחת הנעורים השחצנית שגיל חמישים זה הסוף…)? ניסיתי איזה אתר דייטינג. נרשמתי, ונתנו לי מין טופס כזה, ספק טראגי-ביורוקראטי ספק קומי-אינפנטילי אבל בטוח מותאם למכנה המשותף הנמוך ביותר, עם רשימת תיוג מטופשת ומקום לכתוב שלוש שורות על עצמי ושלוש שורות על מי שאני מחפש. שלוש שורות. שלוש שורות? שלוש שורות?! איך אני יכול לכתוב בשלוש שורות מי אני ומה אני רוצה? אני רוצה מישהי שאם תשאלו בסביבתה יגידו עליה שיש לה הרבה בטחון עצמי, אבל היא לא תמיד בטוחה בזה. כנראה שלילה אחד היא חושבת שהיא לכלוכית ובלילה הבא חושבת שהיא וונדרוומן וחוזר חלילה. מישהי מילולית, כזאתי שאין לה בעיה לומר מה שהיא חושבת - לא מביישנות ולא מחוסר יכולת רטורית. אפרופו, רצוי שהיא תיעצר ליד עמוד מלא מלל ברחוב ושלא תהיה לה בעיה להשתמש במילה "לומר" במקום "להגיד", שהמילה "רשימת תיוג" תעבור לה חלק בנוירונים ושהשימוש בהטיה "יביא" במקום "אביא" ממקודם הציק לה. מישהי שחושבת שהבנה הדדית היא האושייה המרכזית במערכת יחסים. מישהי שיודעת להגיד על מה שלא חשוב שהוא לא חשוב ושצריך לזרום, ובאמת לזרום עם העולם כי מה לעשות כזה הוא ולא נשנה אותו. מישהי שאין הרבה דברים שחשובים לה מחד ומאידך עבור מה שבאמת חשוב לה היא מוכנה להזיז את העולם או לפחות את התחת. רצוי שתאהב צורה כלשהי של ספורט ולזפזפ לא נחשב (הכי טוב בכלל בלי טלביזיה). מישהי צינית-שנונה-מרשעת לפרקים, אבל לא יותר מדי ולא מרוע לב. באותו עניין - מישהי עם לב טוב, אבל לא טוב מדי. מזותומרת? זותומרת שהיא לא נעשית מושימושי ורדרדה חדשות לבקרים בגלל החדשות בבקרים, אבל בכל זאת בשורה התחתונה יש לה רגש אנושי והיא עושה משהו התנדבותי למען הקהילה, ע"ע מזיזה את התחת. אני מוכן להתפשר גם על מישהי שלא עושה כלום, אבל לפחות מרגישהדי רע בגלל זה ורוצה לשנות. אפרופו, כדאי שנלך להתנדב ביחד, בחייאת נו, אני מרגיש די רע בגלל זה. בכלל,מישהי שתרגיש. אני לפעמים כזה ישימון קפוא בהחצנת רגשות, ורק מעטים(/ות) גילו את אדמת הרגש הפורייה להפליא שמתחת. מישהי עם תחומי עניין. אמנות לחימה, ספרות אנגלית, כימיה פטרוציקלית (???) או נגרות לחובבים, לא אכפת לי. אבל שתהיה לה תשוקה בקשר לזה ושהיא תהיה טובה בזה. מישהי שהתלהבה מהסרט "אמילי" באיזה רובד עמוק יותר מהויזואל הירוק-אדום המקסים, וגם היא רוצה בסתר לתלות מודעות בכל העיר לאהוב ליבה הנוכרי אבל איכשהו זה לא יצא לה כי היא מתביישפדחת ועסוקסקפטית מדי. גם יש לה עוד כמה רעיונות מטורפים כאלה, של גרפיטי שנון או מופע רחוב ביזארי וזה. רצוי מישהי שמימשה רעיון כנ"ל, פסיכי ככל שיהיה, אבל זה לא חובה. הרי יום אחד היא תממש, באמת באמת באמת. מישהי שאוהבת את הגוף שלה ושומרת עליו (למרות שהיא לא דוגמנית, כמו כולנו) וגם לא מתביישת יותר מדי להשתמש בו, אבל גם לא איבדה את העשתונות בעיר החטאים והסיטואציה של גניחות מהירות בשירותים המסריחים של מועדון בכל זאת נראית לה זרה ופרברטית. אפילו רק קצת זרה, אני לא בודק בציציות. הא הא. מישהי שיכולה להתלהב מחופשת סקי בשוויץ לא פחות מלהסתלבט על החוף עם פיתה ועגבנייה ומלח גרוס גס. כסף זה רק כסף ומה לעשות, לפעמים יש ולפעמים אין אבל זה לא אומר כלום על הבנאדם. מישהי שעדיין לא התעייפה מהטקסט הארוך והאסוציאטיבי הזה, רצוי מישהי שחושבת שהוא טיפה משעשע או מעניין או קלמנטינות. מישהי שחשוב לה שאני אראה טוב (מה שנכון, למרות שגם אני לא דוגמן, כמו כולנו), אבל באמת יותר חשוב לה מה שכתוב כאן. מישהי נורמלית, לעזאזל, אני מבקש כל כך הרבה? מישהי שאפילו אם שום דבר ממה שרשום כאן לא מתאים לה בדיוק, אני מחפש אחת שהבינה את הקו הכללי והיא יודעת שהיא בכל זאת מתאימה לי. אולי. אני אומר "אולי" כי עמוד זה לא מספיק והמישהי רוצה להגיב. ולשמוע עוד. מה שבטוח - גם את מסכימה שנשבר הזין מפיק-אפ-בארס וששלוש שורות ורשימת תיוג זה פשוט עלבון מגעיל. אני תולה שלטים. את עונה בדוא"ל. כן, אני רציני. את הרי בחורה מיוחדת, ראוי שיתחילו איתך בדרך הולמת. מצידי נגיד לכל הקונפורמים שנפגשנו בפאב מחורבן עם עשן סיגריות. ולא, אני לא יודע איך נמשיך משם"

פרטיו של הבחור חסויים בבלוגיה.  תודה ל-Deeply 

(המשך…)