(יהוא ירון מארח את אביב גדג' - אוזן בר תל אביב - 17.08.2009)
כל הופעה של יהוא ירון היא תענוג גדול. כל הופעה של יהוא ירון היא שונה מקודמתה. פעם בחודש מתייצב לו יהוא על בימת ה"אוזן בר" בתל אביב, משלח בקהל את מילותיו, הבעות פניו, חיוכו ואת כל כובד כישרונו. כל חודש מארח יהוא ירון אמן אחר שמצטרף אליו להופעה ובכל פעם מחדש מצליחים יהוא ושותפו החד-פעמי ליצור רגעים קסומים שכל אחד מהם הוא מצרך נדיר שצריך להיות מתועד.
שבוע שעבר אירח יהוא ירון את אביב גדג', סולן אלג'יר לשעבר. לצורך הגילוי הנאות אציין כי יהוא מנגן בהרכב שמלווה את אביב גדג' בסיבוב ההופעות החדש שלו לרגל צאת אלבום הסולו הראשון שלו "תפילה ליחיד" (הרחבה בנושא, המענג עד כאב, בקרוב) ולצורך הגילוי הנאות ציין יהוא כשהזמין את אביב גדג' לבמה כי הוא לא פחות ממעריץ של אביב והתכוון לכך לגמרי. מתוך פלייליסט שכלל 10 שירים, אם אינני טועה, אירח יהוא את אביב לחמישה מהם ובנוסף, ההדרן היה כולו של אביב גדג' עם שירו "השחר החדש" כשהוא מלווה על ידי יהוא על הבס כמו היה אביב גדג' רות דולורס וייס.
מדובר לפי דעתי בשניים מהכותבים המרגשים ביותר שיש במוזיקה הישראלית היום. כל כך שונים אחד מהשני. יהוא עם הכתיבה הסיפורית, איזכורי שלום גד והאווירה האורבנית של מילותיו ומולו אביב גדג' עם תפילות על מצע של גיטרות וכאב כועס מלטף. השילוב של השניים הראה את היופי בכתיבה של שניהם ובכשרון האדיר שלהם כשאחד מבצע את שיריו של השני ומצליח לקעקע את סגנונו האישי והמיוחד בשירו של האחר. ההנאה מלשמוע את יהוא שר את "בוסר" ו"הגולם" (שתואר על ידי יהוא כ-"אחד השירים שאני הכי אוהב בעולם") הרועשים של אביב ומכניס את עצמו לתוך המילים, לתוך הצלילים, כמו שהוא תמיד עושה, ולראות את אביב מבצע את "נמלים קטנות" ו"דגל שחור" ("ועכשיו אני מגשים חלום" אמר יהוא) הכל כך שונים אחד מהשני וגורם להם להישמע שלו, כאילו היו בי-סייד שלא שוחרר מעולם.
היה ערב מעולה שאת חלקו המרגש הגישו יהוא ירון ואביב גדג' ועל חלקו השמח היו אחראים חברי "Calexico" שהפציעו להופעה קצרה מאוחר יותר באותו ערב. ידעתי לקראת מה אני הולך כשבאתי לראות את יהוא ואביב ושניהם לקחו את ציפיותיי אפילו מעבר להנאה שחיכיתי לה.
אביב גדג' יופיע ב-27.08 בבארבי תל אביב בהופעת השקה לאלבומו "תפילה ליחיד". ההופעה האחרונה של גדג' בבארבי הייתה כל כך טובה שהס מלחשוב על האופציה שאני לא אהיה שם בהופעה הקרובה. וכדאי גם לכם.
"נמלים קטנות", "דגל שחור" ו-"בוסר" מההופעה של יהוא ירון ואביב גדג' פה למטה בהמשך.
החיוך שקלקסיקו הצליחו להדביק לי לפנים התחיל ערב לפני ההופעה בבארבי. הוא התחיל כשקלקסיקו הגיעו לאוזן-בר, צפוף לעייפה (או שסתם הייתי עייף כבר) בשעת לילה מאוחרת, טיילו להם הלוך וחזור בחדר האחורי של האוזן ופיזרו חיוכים בין אדי החום הכבד ועשן הסיגריות שעמד ברחבי האוזן. באו, חיברו את הציוד, באלאנס רגעי ויאללה מתחילים לנגן. אני תפסתי לי מקום על רצפת הבמה, נמעך כנגד מוניטור מרעיד ומרוצה עד הגג. אז נכון שההקלטות מההופעה הזו יצאו כאילו בוצעו במהלך סרט דוקומנטרי דל תקציב בעזרת צלם בעל חיבה מיוחדת לצילומי גב, נעליים וכתמים שחורים, שלא בדיוק סגור על מה הוא עושה, אבל היה לי כל כך כיף היה לשמוע אותם שלא ממש היה אכפת לי. רגע לפני שהם סיימו את ההופעה הקצרה והזמינו את כל אנשי האוזן לבוא ולדבר, לשאול ולהציק כאוות נפשם, אני חתכתי שוב לחדר האחורי כדי לחדש את זרימת הדם לגפיים. לא הספקתי להדליק סיגריה והסולן כבר תפס אותי לשיחה שהתחילה ב"תודה, תודה, תודה. איך היה?" והסתיימה אחרי כמה דקות בהבטחה הדדית שהערב למחרת יהיה כזה ששנינו לא נשכח.
מהצד שלי אני יכול להגיד שהוא צדק. את ההופעה של קלקסיקו ביום שלישי האחרון אני לא אשכח. הבארבי היה כל כך חם, גם ממזג האוויר התל אביבי ועומס האנשים וגם בגלל מצב הרוח המעולה, הפיזוזים והחיוכים שהופיעו בכל מקום שהסתכלתי. מהופעת החימום המעולה של "Depedro" (דוגמא מעולה לכוחה של המוזיקה. לא הבנתי מילה ובכל זאת ריחפתי בחלל הבארבי כמו צופה טלנובלות מכור) שהייתה פחות מופע חימום נפרד ויותר הקדמה להולך לבוא כאשר כל פעם מגיח אחד אחר מחברי ההרכב שלשמו התכנסנו, לצורך תיגבור כוחות ספרד, עד לשיר הסיום של "Depedro" שבו כבר כל חברי קלקסיקו לקחו חלק ונתנו הרגשה שהנה אנחנו עוברים למנה העיקרית בלי רגע אחד של מנוחה.
7 אנשים היו אתמול על הבמה, מחליפים ביניהם את הכלים, את תפקידי השירה, מחליפים חיוכים ועושים חיים. הקהל בבארבי חיבק ואהב אותם ולא הפסיק למחוא כפיים ולזוז. לא ראיתם שמחה בבארבי עד שלא ראיתם את שאול מזרחי הבעלים מנסה למצוא פינה כדי שיוכל לנענע את רמ"ח אבריו אדירי המימדים כשחיוך של אושר מרוח על פניו, מחליף קריצות עם מכרים ומאושר מכך שהוא כנראה היחיד שלא מבואס מזה שאין לו כסף להגיע להופעה השניה של השביעיה המדהימה הזו שתהיה באותו מקום למחרת. הייתי הולך שוב בלי לחשוב פעמיים אם רק הייתי יכול. הייתי הולך גם אם אהוד בנאי לא היה מגיח שוב להופעת אורח הכי מפתיעה שנצפתה במחוזותינו אי פעם. הייתי הולך רק בשביל החיוך הזה שהגעתי איתו לבארבי ורק הלך ונמרח לו ככל שהערב התגלגל. אבל במקום זאת נשארתי עם חולצה של האנשים שעשו לי כל כך טוב באותו ערב, עם זיכרונות מהסוג שפסיכולוגים ממליצים לחזור אליהם כדי להירגע ולהתנקות ועם סרטונים באיכות שרק הבלוגיה (והמצלמה של הדוקטור) מסוגלים להפיק.
משום מה נראה לי שגם הם לא ישכחו כל כך מהר את הקהל הישראלי, את הלחות ואת הטירוף שהיו אתמול בבארבי. כנראה שגם אני צדקתי. שנינו צדקנו וכולם נהנו.
פה בהמשך יש ארבע הקלטות מההופעה באוזן-בר ועוד חמישה קטעים מההופעה הראשונה בבארבי תל אביב. כרגיל, להעצמת החוויה (ולשיפור הסאונד) פנקו את עצמכם בלחיצה על כפתור ה-ה"ד. ובפעם הבאה שאתם רואים מישהו עם מצלמה קטנה, מנסה לשמור על איזון ויציבות, בדיוק כשכל הרצפה זזה כשאהוד בנאי עולה, אל תדפקו לו חשבון, ותהנו.
K עליתי לבירתנו שתיזכה לחיים ארוכים שבוע שעבר. לא מדובר בחוויה שחוזרת על עצמה יותר מידי וכרגיל, הסיבה היחידה שגורמת לי לצאת מגבולות עיר ה-100 היא הופעה. ולא סתם הופעה, אני מנסה לתפוס את יהודה לדג'לי בהופעה כבר הרבה זמן. עד לאחרונה זה היה ממש קשה להתעדכן בהופעות של הבחור אז כשיאיר יונה בישר על הופעה שלו באוגנדה בירושלים ועל יהודה כמופע הפותח ידעתי שאני עתיד לכבוש את ירושלים בתאריך היעד. ללדג'לי יש את אחד הקולות האהובים עלי ביותר בארץ ובשילוב הקור הירושלמי, האווירה באוגנדה ותפאורת הרחוב קיבלה חווית ההופעה ניחוח של חו"ל. חבל שיהודה לא מגיע יותר לתל אביב, אני בטוח שהיה צובר קהל רחב ונאמן שהיה מתמכר לקולו ולצליליו. אבל אז לא הייתה לי סיבה לבקר בירושלים. אפשר לשמוע קטע מההופעה פה וגירסת כיסוי ל"The man who sold the world" שמתחברת לאירוע ולמחשבות האלו.
K בוקר אחד לאחרונה התעוררתי רק כדי למצוא את הלינק הזה לשמיעה של כל הדי.וי.די החדש של לאונרד כהן מתוך הופעה בלונדון. לא יכולתי לחשוב על דרך מופלאה יותר לפתוח את הבוקר והדי.וי.די כבר בדרכו אלי. מדובר במקבץ כל כך מעולה של לאונרד כהן שמתחיל כל כך גבוהה עם "Dance me to the end of love" רק כדי להמשיך ולהישאר גבוהה גבוהה, הרבה מעבר לכל דבר אחר שיכול היה לפתוח לי את הבוקר ההוא. אפשר לראות חלקים מההופעה באתר של CBS ולקרוא רשמים בשפת הקודש ממי שכבר הספיק להנות מפיסת ההיסטוריה הענקית הזו.
K אלבומו הראשון של נדב אזולאי כבר בדרכו אלי (מכירה מוקדמת באתר של היס רקורדס) בצירוף דיסק בונוס שאני תולה בו הרבה ציפיות. היס גם נותנים את כל האלבום להאזנה מלאה ברשת לכל מי שרוצה ואני רציתי אז גם אתם זוכים לשמוע. נדב משחרר היישר מהדרום, ביחד עם חבורת דויד פרץ המופלאה, אלבום אישי עם הפקה שלא מתפרעת יותר מידי אבל מצליחה לגרום לי להודות להם על ההשקעה הרבה שנעשתה באלבום הזה. לא היו לי ציפיות מיוחדות מהאלבום והסינגל הראשון ששוחרר בזמנו "אוטובוס אחרון" לא העלה את רף הציפיות אבל אחרי הרבה האזנות (לא יכולתי לחכות לדיסק שיגיע בדואר והוא כבר יושב לו על המחשב בבית, בדיסק באוטו ועל הנגן התורן) אני כבר מוצא את עצמי מקפץ משיר לשיר, צועק תוך כדי נסיעה יחד עם קולו של נדב, מזמזם לעצמי את השירים בעבודה וגוזר בראשי שורות שכאילו נכתבו במיוחד בשבילי. תקשיבו לאלבום, ואז תקשיבו שוב, אתם תאהבו אותו. רצועות כגון "האביב", "לאסוף שאריות" ו"ניצנים" חושפות את נדב בשיא יופיו והמילים הן כל כך אישיות שסיפחתי אותן לעצמי מייד. מעולה!
"ירד גשם בחוץ כל הלילה, והייתי עייף
אבל פעם בחודש כמו ירחון על מפתן דלתי
אוזניי שומעות ורוצות להיות שם, מודות"
יש משהו בשירים של יהוא. הם נעים בין הבינוני-טוב למעולים מעל לכל דמיון.
את אלו המעולים יכול כל זמר לשיר ומיד תרגיש שהשיר הזה פשוט טוב.
מאלו הבינוניים יותר יהוא מצליח, בשילוב של הגשה ושירה, להוציא הרבה יותר מהעיבוד הרגיל שיש בהם.
אבל אין שום דבר רגיל בהופעה הזו.
יהוא נע בין מחוזות שונים, לעיתים על גבול חוסר הקומנקטיביות סטייל "יאפים עם ג'יפים" אבל עם משהו נוסף שבכל זאת גורם לך להתחבר למילים/למנגינה (עם עדיפות למילים וההגשה של יהוא) כמו ב"קומי". לעיתים זה כל כך טוב שאתה פשוט עומד באוזן-בר, נשען לאחור ונותן לעצמך לחייך מאוזן לאוזן בתחושה ענקית של תענוג כמו ב"נמלים קטנות" עם נגה שלו.
והיה את שיר הפתיחה המעולה "קיים ונעלם" כשרק יהוא וטליה אליאב (שהייתה מדהימה) על הבמה שגרם לי לקוות שיישאר כך גם בהקלטות הסופיות לאלבום.
ונגה שלו שכבר מאז פולקל'ה האחרון (גם שם יהוא הגיע להתארח איתה) היא סומנה על ידי בדגל ענק מתנוסס כקול "ה"נשי, שהוא הרבה מעבר לנשי, שאני כל כך מצפה לשמוע אותו.
"עדיף" ו"שיר עצוב" שנגה ביצעה בהופעה יחד עם יהוא רק חיזקו בי את הדעה שאם הכל יילך כמתוכנן וההפקה של נגה תיתן את הבמה הראויה לקול שלה התוצאה תהיה האלבום הנשי המעניין ביותר שיצא פה כבר הרבה מאוד זמן.
יהוא ירון - יום חדש מתחיל
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
נגה שלו - שיר עצוב
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
יהוא ירון. פעם בחודש, כל חודש, באוזן בר. עד שיימאס לו.
הופעות קרובות:
נגה שלו - סלון ברלין - תל אביב - 10 באפריל
יהוא ירון - אוגנדה - ירושלים - 27 במרץ
שמוליק נולד לאם הדרך ואב הבית, גודל על ידי חבורה של תקליטני חתונות ששלטו
באולמות הארועים בשנות השמונים. התחנך על מורשתו של ד"ר אלבן והצמד טו-אנלימיטד
והיה שותף בהפקת האוספים טופ-פופ 94 והיט-מן 2. שמוליק הופיע כחצי מהצמד
"סופר-מיוזיק", תקליטני העל לגילאי 8-14 בקריית בן גוריון בחולון. בגיל ההתבגרות
עבר שמוליק מרד מוזיקאלי ויצא לשוטט ברחבי תל אביב בחיפוש אחר אהבה חדשה. מאז ועד היום
מסתובב שמוליק בין הופעות, נרדם בחנויות דיסקים ומשוטט ברחבי הרשת בתקווה לעתיד
טוב יותר. לפעמים הוא גם כותב על זה.