(Calexico - בארבי תל אביב - 18.08.2009)

החיוך שקלקסיקו הצליחו להדביק לי לפנים התחיל ערב לפני ההופעה בבארבי. הוא התחיל כשקלקסיקו הגיעו לאוזן-בר, צפוף לעייפה (או שסתם הייתי עייף כבר) בשעת לילה מאוחרת, טיילו להם הלוך וחזור בחדר האחורי של האוזן ופיזרו חיוכים בין אדי החום הכבד ועשן הסיגריות שעמד ברחבי האוזן. באו, חיברו את הציוד, באלאנס רגעי ויאללה מתחילים לנגן. אני תפסתי לי מקום על רצפת הבמה, נמעך כנגד מוניטור מרעיד ומרוצה עד הגג. אז נכון שההקלטות מההופעה הזו יצאו כאילו בוצעו במהלך סרט דוקומנטרי דל תקציב בעזרת צלם בעל חיבה מיוחדת לצילומי גב, נעליים וכתמים שחורים, שלא בדיוק סגור על מה הוא עושה, אבל היה לי כל כך כיף היה לשמוע אותם שלא ממש היה אכפת לי. רגע לפני שהם סיימו את ההופעה הקצרה והזמינו את כל אנשי האוזן לבוא ולדבר, לשאול ולהציק כאוות נפשם, אני חתכתי שוב לחדר האחורי כדי לחדש את זרימת הדם לגפיים. לא הספקתי להדליק סיגריה והסולן כבר תפס אותי לשיחה שהתחילה ב"תודה, תודה, תודה. איך היה?" והסתיימה אחרי כמה דקות בהבטחה הדדית שהערב למחרת יהיה כזה ששנינו לא נשכח.

מהצד שלי אני יכול להגיד שהוא צדק. את ההופעה של קלקסיקו ביום שלישי האחרון אני לא אשכח. הבארבי היה כל כך חם, גם ממזג האוויר התל אביבי ועומס האנשים וגם בגלל מצב הרוח המעולה, הפיזוזים והחיוכים שהופיעו בכל מקום שהסתכלתי. מהופעת החימום המעולה של "Depedro" (דוגמא מעולה לכוחה של המוזיקה. לא הבנתי מילה ובכל זאת ריחפתי בחלל הבארבי כמו צופה טלנובלות מכור) שהייתה פחות מופע חימום נפרד ויותר הקדמה להולך לבוא כאשר כל פעם מגיח אחד אחר מחברי ההרכב שלשמו התכנסנו, לצורך תיגבור כוחות ספרד, עד לשיר הסיום של "Depedro" שבו כבר כל חברי קלקסיקו לקחו חלק ונתנו הרגשה שהנה אנחנו עוברים למנה העיקרית בלי רגע אחד של מנוחה.

7 אנשים היו אתמול על הבמה, מחליפים ביניהם את הכלים, את תפקידי השירה, מחליפים חיוכים ועושים חיים. הקהל בבארבי חיבק ואהב אותם ולא הפסיק למחוא כפיים ולזוז. לא ראיתם שמחה בבארבי עד שלא ראיתם את שאול מזרחי הבעלים מנסה למצוא פינה כדי שיוכל לנענע את רמ"ח אבריו אדירי המימדים כשחיוך של אושר מרוח על פניו, מחליף קריצות עם מכרים ומאושר מכך שהוא כנראה היחיד שלא מבואס מזה שאין לו כסף להגיע להופעה השניה של השביעיה המדהימה הזו שתהיה באותו מקום למחרת. הייתי הולך שוב בלי לחשוב פעמיים אם רק הייתי יכול. הייתי הולך גם אם אהוד בנאי לא היה מגיח שוב להופעת אורח הכי מפתיעה שנצפתה במחוזותינו אי פעם. הייתי הולך רק בשביל החיוך הזה שהגעתי איתו לבארבי ורק הלך ונמרח לו ככל שהערב התגלגל. אבל במקום זאת נשארתי עם חולצה של האנשים שעשו לי כל כך טוב באותו ערב, עם זיכרונות מהסוג שפסיכולוגים ממליצים לחזור אליהם כדי להירגע ולהתנקות ועם סרטונים באיכות שרק הבלוגיה (והמצלמה של הדוקטור) מסוגלים להפיק.

משום מה נראה לי שגם הם לא ישכחו כל כך מהר את הקהל הישראלי, את הלחות ואת הטירוף שהיו אתמול בבארבי. כנראה שגם אני צדקתי. שנינו צדקנו וכולם נהנו.

פה בהמשך יש ארבע הקלטות מההופעה באוזן-בר ועוד חמישה קטעים מההופעה הראשונה בבארבי תל אביב. כרגיל, להעצמת החוויה (ולשיפור הסאונד) פנקו את עצמכם בלחיצה על כפתור ה-ה"ד. ובפעם הבאה שאתם רואים מישהו עם מצלמה קטנה, מנסה לשמור על איזון ויציבות, בדיוק כשכל הרצפה זזה כשאהוד בנאי עולה, אל תדפקו לו חשבון, ותהנו.

(המשך…)

מצטער,לא יכול להתאפק. היה כזה תענוג אתמול בערב ולטובת מי שלא היה ולקנאת אלו שיזכו ללכת היום בערב (מי ששוקל אם ללכת או לא, התשובה היא ברורה יותר מאי פעם. כן!) הנה קטע קופצני (הבארבי רעד מהתלהבות) מההופעה של "Calexico" שנערכה אמש בבארבי תל אביב.
שם הקטע: קלקסיקו מארחים את אהוד בנאי !!!!!!

ולמקרה שדילגתם על השורה האחרונה מסיבה כזו או אחרת:

קלקסיקו מארחים את אהוד בנאי !!!!!!

(עוד מההופעה ועל ההופעה בקרוב)

(כרגיל לפינוק אמיתי, חפשו את HD)

K אתמול הייתה ההופעה של Low בבארבי תל אביב. הייתי מתאר איך היה, חולק את המחשבות והמילים אשר חלקתי עם גע"ז לאחר ההופעה, אבל מצאתי את המילים שלי אצל מישהו אחר:  "בעולם אידאלי לא הייתי יודע שיש להקה בשם LOW. ההוויה הLOWית הייתה מזדמרת מאליה כשהיא הייתה מתאימה, הייתי שומע אותה ברקע ולא יודע שיש שם משהו. הייתי יושב במועדון קטנצ'יק עם עוד עשרים איש שבאו לראות להקה לא מוכרת. הייתי מקשיב בחצי אוזן תוך שתיית בירה, ואנשים מסביב היו מדברים. לא הייתי מקדיש יותר מדי מחשבה למה שהייתי שומע באותו ערב. הייתי שוכח שבכלל ראיתי אותם. אח"כ מלים וצלילים וחתיכות של תודעה ורגש היו מרחפות לי בחלל הפה…בעולם אידאלי לא הייתה LOW. בעולם שלנו הבארבי הערב היה חת'כת מקום מרגש להיות בו.." (אורן שץ מתוך פורום אלטרנטיבית ב-YNET) אפשר לקרוא עוד על ההופעה אצל טאפאס וטאפאס.

K ומחר, יום שבת, בארבי תל אביב, "הכוכב הלבן" חוזרים להופיע אחרי 7 שנים. אם אתם לא מכירים או אם אתם מכירים אבל לא חושבים לבוא אז כדאי מאוד שתכירו ותגיעו, לפחות זה מה שאני חושב. זה מה שמומה חושבים ויש ביצוע ל"טיול בחינם" ב-Ynet.

K הייתה גם הופעה של שולי רנד השבוע ואני נזכרתי ברגע האחרון להשיג כרטיסים. לא היו. איזה עצבים. אבל נותר רק לפרגן לרנד ולהבטיח לעצמי ללכת להופעה הבאה. בינתיים בשבילכם, תקראו את מומה אוכלים לי ת'לב, את עמוס אורן ב"הבמה" מפליא לתאר ואת אבי רט דן בסוגיית הדת והשירה בעקבות ההופעה בטור אישי ב-Ynet.

K באפלו בוטס ערכו את הופעת הבכורה שלהם בלבונטין 7 (תמונות, ערוץ וידאו, יאיר יונה מחמם) ומיד למחרת עומר הרשמן (חצי מהצמד) עף לו לסיבוב הופעות בארה"ב. שמעתי שהיה מעולה וקול הקמפוס מאשרים גם כן ונותנים את האירוח של הבוטס להורדה או האזנה.

K השנקל כובש את העולם. שער השנקל מתפרסם ומתעדכן בכל רגע, עסקאות ענק תלויות בו והוא כובש כותרות.

K ראיון ארוך ומפנק עם הטווס הראשי, איתן רדושינסקי מהמידנייט פיקוקס באתר אינדי החוזר לאיתנו. ושוב אני אזכיר שבעסה למי שלא ראה אותם בחוצמזה 2.

K סטיבן ווילסון מפיק לעומר אפרת, עזר ל-Bedtime story ויפיק לאורפנד-לנד את האלבום הקרוב שלהם. אולי תיקח רגע הפסקה ותפנק אותנו בהופעה של "Porcupine tree"  אם אתה כל כך אוהב אותנו.

K אני חייב את עזרתכם. האם עופר בשן דומה יותר ליגאל בשן או לבני בשן? בין הפותרים והמנמקים תוגרל קלטת של הופה-היי.

(המשך…)

מחר בערב (יום שלישי) יערוך שולי רנד את מופע הבכורה לאלבומו "נקודה טובה" שיצא לאור לפני מספר חודשים. הייתה לי הזכות להיות נוכח במופע לרגל השקת האלבום שנערך בחנות "סטימצקי" בגן העיר בתל אביב בנוכחות אנשי תקשורת רבים, קרובי משפחה ועוד מתעניינים כמוני ששמעו את טיפטופי המילים ששוחררו להאזנה טרם יציאת האלבום. עוד משמיעה ראשונה של המילים והלחנים של שולי התאהבתי וזמזתי את זמירותיו בליבי ועל שפתיי במשך זמן רב. שילוב כל כך יפה בין כתיבה סיפורית בלשון עוקצנית לבין הקול המחוספס של רנד והלחנים שנעים משמחים לעצובים אבל תמיד מלווים את מילותיו של רנד בדיוק רב, גרם לי לחייך זמן רב ורק להמתין למופע המלא. רנד מפליא לשזור בין שיריו סיפורים והגיגים שונים מחייו, חיי חבריו ותהליך החזרה בתשובה שלו ואומנים אשר שוזרים בהופעותיהם סיפורים אישיים וחוויות מהעבר תמיד היו אהובים עלי במיוחד (ראה מקרה בני בשן אהוב הבלוגיה אך גם ערן צור, שלומי שבן ועוד רבים וטובים אחרים) והופעותיהם מלוות בתחושת אינטימיות וקירבה לאמן בעוצמות גבוהות יותר.

אין ספק שלא מדובר בצלילי האינדי החולפים בין אוזניי בצורה יומיומית ולמרות מכירות של מעל 30 אלף עותקים ותקליט זהב שולי רנד אינו שם שגור בפי כל חובב מוזיקה. אבל כל אוהבי השמחות הקטנות, הסיפורים הנוגים והכתיבה הכל כך לא שגרתית (במיוחד במחוזותינו)  טוב יעשו אם יפרגנו לעצמם ערב שירים וסיפורים וישימו מבטחם בהוא שם בצוותא.

את רנד ילוו מחר אסף אמדורסקי אשר היה אמון גם על ההפקה המוזיקאלית של המופע ואהוד בנאי שמתארח גם באלבום עצמו. טעימות קטנות אפשר לקבל מהכתבה הבאה לקראת ההופעה בווינט, הקלטה של מופע ההשקה בסטימצקי בשני חלקים, כתבה במומה לקראת ההופעה, כתבה בתכנית המגזין מערוץ 24, "מוחין דקטנות" ו-"אייכה" מתוך האלבום.

 השבוע הגיע אליי הדיסק החדש של איתמר רוטשילד. ציפייה גדולה הייתה לדיסק הזה,מבחינתי בכל אופן,ולכן רק חיכיתי להכניס אותו למערכת ולשמוע. לפני שנגיע לדיסק,קצת על הכרותי עם ה"ברון" בגירסתו התל-אביבית. שני דברים קרו במקביל,אני התוודעתי לבני בשן (סיפור אחר,שכבר סופר בעבר) שאיתמר משמש כגיטריסט שלו וגם חבר לעת צרה וסתם לעט,והשני היה שאיתמר התארח בקול הקמפוס בתוכנית של ידידה יצירתית שלי לשיחה ושירה. הצירוף הכפול הזה של אהבתי לבני ואהבתי ל"יצירתית" הוביל למנת איתמר דחוסה בזמן קצר שהתקבלה באהבה. לא עבר זמן רב עד לזמזום השירים המופיעים בספייס של איתמר והמתנה מתקתקת להופעה של איתמר בצוזאמן בתל אביב אי שם לפני כך וכך זמן. אחרי ההופעה העניין היה סגור וחתום,איתמר הפליא בביצועים לשירים שחלקם היכרתי וחלקם חילחלו מיד אחרי שמיעה ראשונה. ההגשה האינטימית של איתמר בהופעה בצירוף מילים שלא פעם נראות כאילו נשלפו משיחת חולין או ריב כועס בין איתמר לחבריו,נשותיו או סתם מכרים והלחנים הלעיתים קליטים לעיתים לא ממש קיימים אלא רק כליווי רקע למלל היוצא בשיר עשו את שלהם. ההופעה לא הייתה ארוכה מידי ולמרות זאת הייתה גם הרגשה ששיר או שניים אינם בשלים מספיק והיה ניתן לוותר עליהם באלבום הקרב ובא באותה עת.

והנה הוא הגיע,יצא לחנויות בליווי יחצ"ני באתרי המוזיקה השונים ובשולי העיתונות,מספיק שוליים כדי שתצטרך להיות חובב רוטשילד בשביל לדעת שיצא דיסק. הדיסק שקט מאוד כאשר ברובו מלווה איתמר בפריטת גיטרה בודדת והבלחות קצרות של כלים שונים ומעמיד את המילים ואת עצמו בחזית האלבום כמעט ללא כיסוי של להקה או הפקה. הדיסק נפתח ברצועה "הלילה תדע" שאיתמר נוהג לכנות בהופעות כ"להיט" שהושמע ברדיו מספר פעמים,עצוב אבל נכון. אין ספק כי מדובר בשיר הקליט ביותר בדיסק (מתמודד נוסף על התואר נחתך בעריכה.פרטים בהמשך) ודרך נהדרת להתחיל את האלבום לפני שעוברים בהמשך לחומרים הקשים יותר. שלושת הרצועות שלאחר מכן "בשנה האחרונה","בואי לים" ו"עצוב פה בלעדיה" ממשיכות בקו היותר קליט של האלבום ולמרות החומרים האישיים והלא תמיד שמחים,הלחנים שלהם מלווים במן אופטמיות עדינה ("בואי לים") ושלווה של אחרי ("עצוב פה בלעדיה") שגורמים לחיבור קליל בין הלחן,המילים והאוזניים שלי. הרצועה החמישית "עשי עמי חסד" כבר עוצרת לרגע וחושבת לשנות כיוון באלבום וככזאת מעבירה כאב ועצב בצורה יותר ישירה ופחות עטופה ברכות. "שירים לאישה" שממשיך את האלבום כבר קשה לי מידי לימים אלו שמלווים במצב רוח די מרומם (גם אם ללא סיבה נראית לעין) ומחייב אותי להעביר שיר ולהגיע לחידוש של איתמר ל"תפילה" של עפרה חזה. החידוש הזה שליווה את מועד יציאת הדיסק מצליח להישאר לי בין האוזניים רק בגלל השינוי המרענן בהגשת השיר מביצוע אופטימי שמח ומלא חיים שבוצע בעבר,לגרסת הדכאים הפסימית שאיתמר מציג. אני תמיד אוהב גירסאות כיסוי שמורידות הילוך לשיר ומציגות אותו בצורה אישית,רכה יותר או בקיצור מבעסת יותר. "שיר לאבי הקרח" זה השיר שלא תזכרו מהדיסק כנראה,אחרי שמיעה של מרבית הדיסק הרצועה הזו נראית פשוט משתלבת באלבום אבל מבלי להשאיר כל סימן,תמיד מפתיעה אותי ונשמעת כמו שיר חדש ולא כל כך מרתק שגיליתי באלבום. "סיכוי",שיר לפני אחרון, ואולי עדיף היה אם היה בא אחרי השיר האחרון,הרבה אחרי השיר האחרון,מן טראק נסתר,כל כך נסתר שממש לא צריך אותו באלבום. אנחנו בסימן ירידה מתמשך ואני כולי מחכה כבר שהדיסק יתחיל מהתחלה ויחזור לאיתמר שאהבתי בהתחלה. והנה הוא מתחיל שוב…או שלא,"מגע עיניים" של איתמר בשיתוף עם רונה קינן הוא השיר החותם את האלבום ומהווה עלייה בחזרה לאותה אווירה של ראשית הדיסק עם לחן מלטף ושירה עדינה ונעימה חסרת דקלום. כל מה שנשאר זה להתחיל מהתחלה ולקוות שזכרתי ללחוץ על כפתור ה-Repeat All כדי שלא אצטרך לקום מהמיטה.

הלילה תדע 

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בואי לים     

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

הכץעקתא - דברים לא ברורים מפי שמוליק כץ :בהאזנה הראשונה לדיסק עברתי בין השירים ברפרוף לשמוע כמה אני מכיר כבר וכמה מטעמים חדשים יש לי לשמוע. בסיום הרפרוף,אני וחברי להאזנה באותה עת הסתכלנו אחד על השני כמחפשים משהו שחסר. חמש שניות לאחר מכן קפצה התשובה בדמות השיר "פתאום זה קרה" שמופיע בדף הספייס של איתמר ובוצע בהופעה שהייתי נוכח בה שנזכרת שם למעלה. אחרי אותה הופעה זמזמתי את הפזמון של השיר שבוע שלם ללא כל הצלחה או רצון להפסיק. דעתי האישית,והיא זו שחשובה במקום בו אנו נמצאים,היא שהשיר הזה היה חייב להיכנס לדיסק והיה תופס מקום של כבוד בפתיחת האלבום בין שאר הרצועות הטובות יותר בדיסק. לא ברורה לי הסיבה מדוע הוא הושאר בחוץ,אם עקב העובדה כי איתמר ושאר אנשי ההפקה לא שותפים לדעתי ואינם מחבבים את השיר יותר מידי או בגלל שהשיר נכתב לאחר הקלטות ועריכת האלבום. תהיה התשובה אשר תהיה,נותר לי רק להצטער שלא זכיתי בגרסה איכותית של השיר להנות ממנה ולשאול אותכם שאלה: איך זה יכול להיות שכבר פעם שנייה בחודשים האחרונים שיוצא דיסק של אומן חדש והשיר האהוב עליי ביותר שלו,שחרשתי אותו בספייס של האומן,לא נכלל באלבום ? (ראה מקרה רוטשילד המפורט פה ומקרה אסף אבידן עם הקטע המדהים הזה שנקרא "Your Anchor" - רצועה אחת שבגללה הייתי קונה את הדיסק שלו שוב אם הייתה יוצאת מהדורה חדשה). נתקלתם כבר בתופעה בעבר? תתמרמרו בתגובות.

פתאום זה קרה  

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

וכרגיל,אל תאמינו לי,תסתכלו קצת מה עוד יש ברשת על איתמר:הספייס של איתמר,ראיון במומה,"הלילה תדע" בביצוע חי ב-YNET,עוד כתבה בוואלה,וביקורת במוזיקה 24,כתבה גם במגזין "TimeOut" באזור עמוד 50,איתמר רוטשילד מתארח ב"גשם מקומי". אם אהבתם,קדימה,קליק והאלבום אצלכם.

  (המשך…)