שבוע פלוס מוזרים עברו עליי ועדיין ממשיכים לעבור. חוץ מרצף אירועים אישיים כאלו ואחרים,מד ה"מה נשמע?!?" קיפץ לו מקצה לקצה כאילו לא יודע להחליט אם אני במצב בעסה מהורהרת על החיים או במצב פאנן על העולם - טוב לי בשלי. הופעות הצטמצמו למינימום (שמשום מה היה גם שבוע של 4 הופעות שזה מינימום אם אתה שרית חדד ביום העצמאות, אחרת אין הסבר הגיוני פרט ללחץ חברתי נטו,חלש שכמוני) עקב קיצוצים כלכליים מה שלא עשה טוב למצברוח אבל הסתדרנו. הלימודים לא מציקים באופן חריג (הסוף נראה קרוב מתמיד) ויש זמן פנוי לעשות כאוות נפשי. אז איפה הבעיה ? זהו שאני לא בטוח שיש בעיה אבל משהו מוזר עומד באוויר. אולי זה הקיץ שמתחיל מחר. איזה מחר,כבר חודש אני סובל מהחום העומד הזה,רואה רק ציורים של שמש בצבע לבה במהדורות החדשות וחי עם מזגן צמוד לבלוטת התריס 24/7. לא סובל ת'קיץ,חם,דביק ומציק. חוץ מהבקרים… סיבוב בוקר עם ההוא שמכנה את עצמו הכלב שלי,בבוקר,כשעוד קצת קריר,שקט בשדרה לפני שכולם מתחילים את היום וחיוך שעולה על שפתיי ובקשה שגם עוד שעה יהיה כל כך נעים. לא משנה. בין תופעות הלוואי של ה-PMS שלי ובעקבות הצטרפות מחדש למעגל רווקי העיר (לא שיצאתי מהמעגל להרבה זמן,אבל בכל זאת) נזכרתי באיזה מנשר שמישהי בעבר מצאה על עמוד ברחבי העיר הגדולה והעבירה לי אותו. מדובר בפנייה נרגשת של בחור לנשות העיר שכותרתה "שקופידון ילך להזדיין". קראתי אותו שוב והוא העלה חיוך על שפתיי והזיז את גלגלי מוחי כמו לפני שנתיים. מעניין אם הוא מצא כבר. ומעניין איך יהיה השבוע שבא. תהנו.

"מתסכל למצוא בת זוג שווה בימינו. נמאס להכיר מישהי בפאב ולגלות שהיא אהבלה ואז להמשיך לפלרטט ולהתבאס מכל שניה איתה,אבל מלא זמן לא היית עם מישהי ואולי בכל זאת ומה תגיד לחבר'ה. נמאס למצוא מישהי שהיא ממש אחלה, והכל סבבה איתה, והיא מחייכת אליך, והיא שנונה כזאת, והפירסינג שלה משגע אותך כבר חצי שעה, ויש לה חבר. נמאס מאלה שלעולם לא תדע אם הן אחלה או ל… כי נופנפת בטיל. כמה בנות כבר יוצא לבנאדם להכיר? אני אשם שאני לא צלם דוגמנות? אני אשם שאני טיפה בררן? מאיפה אני יביא מסה של בנות באמצע החיים (אמצע, תחת הנחת הנעורים השחצנית שגיל חמישים זה הסוף…)? ניסיתי איזה אתר דייטינג. נרשמתי, ונתנו לי מין טופס כזה, ספק טראגי-ביורוקראטי ספק קומי-אינפנטילי אבל בטוח מותאם למכנה המשותף הנמוך ביותר, עם רשימת תיוג מטופשת ומקום לכתוב שלוש שורות על עצמי ושלוש שורות על מי שאני מחפש. שלוש שורות. שלוש שורות? שלוש שורות?! איך אני יכול לכתוב בשלוש שורות מי אני ומה אני רוצה? אני רוצה מישהי שאם תשאלו בסביבתה יגידו עליה שיש לה הרבה בטחון עצמי, אבל היא לא תמיד בטוחה בזה. כנראה שלילה אחד היא חושבת שהיא לכלוכית ובלילה הבא חושבת שהיא וונדרוומן וחוזר חלילה. מישהי מילולית, כזאתי שאין לה בעיה לומר מה שהיא חושבת - לא מביישנות ולא מחוסר יכולת רטורית. אפרופו, רצוי שהיא תיעצר ליד עמוד מלא מלל ברחוב ושלא תהיה לה בעיה להשתמש במילה "לומר" במקום "להגיד", שהמילה "רשימת תיוג" תעבור לה חלק בנוירונים ושהשימוש בהטיה "יביא" במקום "אביא" ממקודם הציק לה. מישהי שחושבת שהבנה הדדית היא האושייה המרכזית במערכת יחסים. מישהי שיודעת להגיד על מה שלא חשוב שהוא לא חשוב ושצריך לזרום, ובאמת לזרום עם העולם כי מה לעשות כזה הוא ולא נשנה אותו. מישהי שאין הרבה דברים שחשובים לה מחד ומאידך עבור מה שבאמת חשוב לה היא מוכנה להזיז את העולם או לפחות את התחת. רצוי שתאהב צורה כלשהי של ספורט ולזפזפ לא נחשב (הכי טוב בכלל בלי טלביזיה). מישהי צינית-שנונה-מרשעת לפרקים, אבל לא יותר מדי ולא מרוע לב. באותו עניין - מישהי עם לב טוב, אבל לא טוב מדי. מזותומרת? זותומרת שהיא לא נעשית מושימושי ורדרדה חדשות לבקרים בגלל החדשות בבקרים, אבל בכל זאת בשורה התחתונה יש לה רגש אנושי והיא עושה משהו התנדבותי למען הקהילה, ע"ע מזיזה את התחת. אני מוכן להתפשר גם על מישהי שלא עושה כלום, אבל לפחות מרגישהדי רע בגלל זה ורוצה לשנות. אפרופו, כדאי שנלך להתנדב ביחד, בחייאת נו, אני מרגיש די רע בגלל זה. בכלל,מישהי שתרגיש. אני לפעמים כזה ישימון קפוא בהחצנת רגשות, ורק מעטים(/ות) גילו את אדמת הרגש הפורייה להפליא שמתחת. מישהי עם תחומי עניין. אמנות לחימה, ספרות אנגלית, כימיה פטרוציקלית (???) או נגרות לחובבים, לא אכפת לי. אבל שתהיה לה תשוקה בקשר לזה ושהיא תהיה טובה בזה. מישהי שהתלהבה מהסרט "אמילי" באיזה רובד עמוק יותר מהויזואל הירוק-אדום המקסים, וגם היא רוצה בסתר לתלות מודעות בכל העיר לאהוב ליבה הנוכרי אבל איכשהו זה לא יצא לה כי היא מתביישפדחת ועסוקסקפטית מדי. גם יש לה עוד כמה רעיונות מטורפים כאלה, של גרפיטי שנון או מופע רחוב ביזארי וזה. רצוי מישהי שמימשה רעיון כנ"ל, פסיכי ככל שיהיה, אבל זה לא חובה. הרי יום אחד היא תממש, באמת באמת באמת. מישהי שאוהבת את הגוף שלה ושומרת עליו (למרות שהיא לא דוגמנית, כמו כולנו) וגם לא מתביישת יותר מדי להשתמש בו, אבל גם לא איבדה את העשתונות בעיר החטאים והסיטואציה של גניחות מהירות בשירותים המסריחים של מועדון בכל זאת נראית לה זרה ופרברטית. אפילו רק קצת זרה, אני לא בודק בציציות. הא הא. מישהי שיכולה להתלהב מחופשת סקי בשוויץ לא פחות מלהסתלבט על החוף עם פיתה ועגבנייה ומלח גרוס גס. כסף זה רק כסף ומה לעשות, לפעמים יש ולפעמים אין אבל זה לא אומר כלום על הבנאדם. מישהי שעדיין לא התעייפה מהטקסט הארוך והאסוציאטיבי הזה, רצוי מישהי שחושבת שהוא טיפה משעשע או מעניין או קלמנטינות. מישהי שחשוב לה שאני אראה טוב (מה שנכון, למרות שגם אני לא דוגמן, כמו כולנו), אבל באמת יותר חשוב לה מה שכתוב כאן. מישהי נורמלית, לעזאזל, אני מבקש כל כך הרבה? מישהי שאפילו אם שום דבר ממה שרשום כאן לא מתאים לה בדיוק, אני מחפש אחת שהבינה את הקו הכללי והיא יודעת שהיא בכל זאת מתאימה לי. אולי. אני אומר "אולי" כי עמוד זה לא מספיק והמישהי רוצה להגיב. ולשמוע עוד. מה שבטוח - גם את מסכימה שנשבר הזין מפיק-אפ-בארס וששלוש שורות ורשימת תיוג זה פשוט עלבון מגעיל. אני תולה שלטים. את עונה בדוא"ל. כן, אני רציני. את הרי בחורה מיוחדת, ראוי שיתחילו איתך בדרך הולמת. מצידי נגיד לכל הקונפורמים שנפגשנו בפאב מחורבן עם עשן סיגריות. ולא, אני לא יודע איך נמשיך משם"

פרטיו של הבחור חסויים בבלוגיה.  תודה ל-Deeply 

(המשך…)

"אתה דורך לה על הרגל הקטנה שלה
שהציפורניים שלה צבועות באדום כהה
אתה צובט אותה בלחי.
אתה מנשק לה על הפה הקפוץ והיא קרה ולא נשמעת.
אתה מרים לה את עפעף עין ימין
והעין- אוקיינוס קפוא עם דגים כסופים קפואים, אלמוגים וצמחים קפואים.
ואתה נותן לה לצנוח בחזרה ולהיעצם." ("אוקינוס קפוא")

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מסתובב במיטה,אחת בלילה,חושב על הכל וכנראה גם על לא כלום,לא מצליח להירדם. כבר ניסיתי עם טלויזיה,בלי טלויזיה,מוזיקה,שקט מוחלט,אכלתי משהו וחזרתי למיטה,שום דבר. הראש שלי,למרות שאמור להיות מעוך מעוד יום חם ומעייף,נוסע על 180 קמ"ש בלי כוונה לעצור. כבר היינו במצבים האלו,כל ניסיון ותקווה לנצח במאבק הזה,אבודים מראש,אני לא אצליח להירדם,ועוד בוקר יגיע,ואני שוב אהיה עירני בשעות הבוקר ומיואש ועייף בצהריים,רק אחכה לחזור למיטה ולישון ולישון ולישון.

אז אני קם,הולך לחדר העבודה,מתיישב מול המסך ומשייט בין ספריות המחשב ישר לכיוון מטרה ברורה,גבריאל בלחסן. אבל הפעם אני אלך אחורה,לקולות הישנים יותר,שני אלבומים שניסיתי מספר פעמים כבר להאזין להם ולהתמכר אבל ללא הצלחה. למעט נקודות חושך יפות יותר שלקחתי איתי ( "תלמי אליהו" , מתוך רכבות , לדוגמא ) הם לא הצליחו לחלחל לי לאוזן,הם היו קשים מידי,רעים מידי,רעים כמו רעש אלקטרוני,ניסור גיטרות ודיקלומי אין חיים שמופצצים לך ישר לעור התוף דרך זוג אוזניות גדולות,מבודדות מכל הסביבה,וכמעט שאתה לא יכול להוריד אותן,להתנתק. אז אתה נכנע לרוע,מתמכר.

"עשרה זקנים כפופים , יכסו אותך בחול.

ואתה תשכב שם מתחת , והחול האדום ייפול לך על הבטן.

ואז הם יבואו , ארבעה מלאכים קטנים , הם ייקחו אותך איתם.

כל הדרך למעלה , הם יחזיקו את הנשמה שלך

הם יחזיקו בתוך קופסא מזהב , בעדינות שלא תיפול. " ("תלמי אליהו")

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בכל אחת מהפעמים שניסיתי לתת להם עוד צ'אנס הצלחתי לשמוע רק את הרעש החזק שאף פעם לא הגיע ברגע הנכון. אבל באותו לילה,הפלייליסט שלי היה מורכב רק משני האלבומים האלו,ופתאום הכל שקט,רק הדקלום של גבריאל,מילים ועוד מילים,כמו מספר סיפורים לשעת לילה מאוחרת. וסיגריה אחרי סיגריה,הקשבתי,חיפשתי,קראתי. כל מה שעניין אותי היה גבריאל.

הופעה של אלג'יר במועדון הבארבי בתל אביב היא זו שגרמה לי להתאהב בהם. המקום היה מלא,אנרגיות מטורפות,רעש כל כך טוב שרק רציתי לשמוע עוד ממנו. ואז חזרה לדיסק הראשון שלהם ( "נאמנות ותשוקה" ),חריש עמוק על אלבומם "מנועים קדימה" והפצת הבשורה לכל עבר. והשיר "בתוך הצינורות" חזר והתנגן במערכת ובאוטו ובראש. אז מי זה הקול הזה,מאיפה הוא הגיע ואיפה אפשר לשמוע עוד מהצרוד המלטף הזה.

"עכשיו ארבע בבוקר,מזיע מתחת לשמיכת כותנה שחורה
מסתכל על התיקרה העקומה
הייתי רוצה לאהוב אותך
בלי לחכות,בלי הפסקות,כאן ועכשיו בין ההריסות.
לקחת אותך איתי לתוך הצינורות." ("בתוך הצינורות")

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בלחסן… בלחסן בכלל לא היה בהופעה שאני הייתי,הוא היה מאושפז,מפורק,הרגיש שזה גדול עליו.

אביב גדג' הסולן של אלג'יר וחבר קרוב של בלחסן מימי קדם פותח בדרך חדשה,לבד. סולו.

הופעה של אביב בבארבי. אני על המרפסת המשקיפה על הבמה,מאזין לצלילים החדשים של אביב  ופתאום מזהה בקדמת הקהל,באמצע,צללית בלחסנית שכזו,נעה לצלילי המוזיקה. לאחר מספר דקות שהוא כבר עבר לעמוד על המדרגות המובילות למרפסת,מטרים ספורים לידי,היו קולות של מוזיקה בחלל הבארבי,אבל אני רק בהיתי בו כאילו חשבתי שהוא כבר לא איתנו עוד והנה עומדת לה רוחו של גבריאל לידי. רק שיעלה לשיר אחד,רק שאביב יזמין אותו לבמה לביצוע משותף,או לא משותף,שאביב יירד לנוח,שכל הלהקה תרד לנוח,רק תגידו לו לעלות.

נגמרה ההופעה,והוא לא עלה.

ואין הופעות שלו,חיפשתי ושאלתי וביררתי. בוטלג של הבלחסניה בצוללת הצהובה יושב לו על המחשב כמו אומר " זה הכי קרוב שתגיע , ככה זה נשמע ואתה לא תזכה לזה ". גבריאל מה קרה לך ??? רק הופעה אחת,תיתקע אותה באיזה חור בארץ איפה שאתה רוצה,רק תן לראות,לשמוע,לשאול "מה נשמע ?".

וכלום,הפלייליסט כבר נגמר ואני שם לי שיר סיום מאותה הופעה בצוללת,אחד שהד"ר הסב את תשומת ליבי אליו לפני כמה זמן. והשיר נקטע בסופו כאילו החליט בשבילי שפה זה נגמר. 

"אני מפנטז על אלכוהול , חשיש ,  גראס
הרואין מזוקק ,  קלונקס בחפיסות גדולות
בגט ענק עם חומוס ,  מילקי מרובה קצפת ,  כסף גדול
משהו להישען עליו  , משהו שיחזיק אותי יציב 
שיחמם לי את הלב ,  שיגרש את הסלע בחזה
רק לעוד כמה שעות עד שאלך לישון."  ("רק לעוד כמה שעות")

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 שקט בבית,נראה לי שאלך לישון.

על גבריאל ברחבי הממלכה :החלל של הבלחסניה ,  באתר אינדי  , עוד כתבה מפנקת הפעם מאתר "הארץ"  , סיפור עצוב על ילדה שאהבה את גבריאל  , שרשור מדהים על בלחסן בפורום מוזיקה בווינט מאת תימורה , וקצת מהעיוור , ראיון וידאו לקראת מופע ההשקה של "בשדות" אי שם בעבר פלוס ביצוע חי , עכשיו לכו לקנות .

(המשך…)