ארכיון פוסטים עם התג "אביתר בנאי"
יום שישי, 31 ביולי, 2009

הרבה זמן לא שפכתי עליכם לינקים לכל מיני שטויות שאהבתי או שחשבתי שאתם תאהבו ולכן הפעם הכץה מורכב מהמון דברים שחלקם קצת ישנים אבל טובים וחלקם חדשים וכמובן, טובים. אז רגע לפני שחיי עומדים להשתנות בצורה דרסטית ולהתחיל לקבל תבנית של בן אדם נורמאלי (מה נורמאלי בלקום כל בוקר ב-7!!) אתם מוזמנים לקחת נשימה עמוקה, להתרווח לאחור, לנקות את המחשב מכל תוכנית זוללת זכרון שתעמיס על המחשב שלכם כי הדפדפן שלכם הולך לעבוד שעות נוספות הפעם. תהנו.
(המשך…)
תגים: beck, buffalo boots, buffalo's, calexico, dysfunctional heroes, kings of leon, kukula, placebo, red cotton, ronan, soko, the walking man, thom yorke, why?, אביתר בנאי, אדם בן אמיתי, אוסף פולארויד, אור בזווית, אטליז וקוואמי, אינדינגב, אינפקציה, אסף ארליך, באפולו בוטס, באפולו'ס, בני בשן, דיוויד בלאו, האוזן השלישית, האזרח צודרוב והשפנפן, חגיגות יום הולדת לאנובה, חולצות, חוצמזה, טום יורק, יאיר יונה, יוני וולף, מאיר אריאל, מוזיקה נטו, עוזי נבון, עונג שבת, עינב ג'קסון כהן, עמיר לב וברי סחרוף, עננה, ערן צור, פסטיבל יערות מנשה, פתח תקווה, קוקולה, קלקסיקו, ראיונטו, רונה קינן, רונן, רועי וילנר, רמי פורטיס, רני שחר, שולי רנד, שלומי שבן שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שישי, 5 ביוני, 2009

 
(עקב תקלה טכנית, הפוסט התפרסם ללא כותרת ובכתובת שגויה. הכל תוקן הכל תקין הכל פיקס)
לפני שנה וכמה ימים כתבתי פוסט ששמו "שממת עולם, דממה של סוף". תחילתו של הפוסט, במתכונת העבר של הבלוג, עסקה באמן או להקה מסוימים, וזה הספציפי נכתב על גבריאל בלחסן. בעצם, הוא נכתב עליי, ערב לפני יום ההולדת שלי, על מה שעבר בראשי ועל תקופה אחרת שבה לא היה שקט. והנה חלפה לה שנה ולא חגיגות יום ההולדת שלי ולא של הבלוגיה שהתקיימו בשבועות האחרונים אוזכרו או נחגגו פה ועדיין גבריאל מתנגן לו ברקע, חוזר ועולה לו שוב בימים ובלילות ובתפילות בלי דרך. קראתי לפני מספר ימים את חוויותיה של מישהי מהופעה של בלחסן אשר הסתיימו בתהייה כיצד אנשים יכולים לקבוע תוכניות לאחר הופעה של גבריאל בעוד היא נאבקת בלגלגל את עצמה, שבורה ומרוסקת, אל מיטתה, אל מחשבותיה. למרות המזוכיזם שבדבר, רציתי להתחלף איתה באותו רגע. אז במקום לחגוג את האירועים שאוזכרו קודם לכן, נחגוג שנה לתקווה שבלחסן יחזור להופיע, שהאלבום החדש יראה אור ועד אז נהנה מכל הטוב שבא אלינו ועלינו. מאסף ארליך, מאביב גדג', מברי, אביתר, רונה ושאר האנשים שסבלם, אושרם וכישרונם העצום גורם לימים שלי לעבור יותר בכיף וללילות להסתיים עם חיוך ותקווה שמחר, גם מחר, יהיה בסדר. תיהנו.
K אסף ארליך חוזר להופיע אחרי הפסקה ארוכה. זה יקרה ביום שישי הבא, 12 ליוני, בלבונטין 7 תל אביב. אני חושב שזו אחל'ה דרך לפתוח את מקבץ הכץה הזה.
K אביב גדג' סוף סוף משחרר סינגל ראשון מאלבום שאני כל כך מחכה לו (מישהו הבטיח סינגל ראשון אחרי פסח, אנחנו עוד נתחשבן על זה). "עיר בלי זיכרון" הוא בהחלט מנה ראשונה ראויה לאלבום שעתיד להיות עמוס ברגעים מעולים וזאת לפי החוויות מההופעות של אביב.
K ראיון אישי ומעולה עם עמיר לב התפרסם בבלייזר של החודש. לא רק מוזיקה אבל הרבה מאוד יצירה והרבה עמיר לב יש בתוך הראיון. כל משפט שהוא אומר נשמע לי כמו התחלה, אמצע או סוף של אחד מסיפוריו ששמעתי כל כך הרבה פעמים. רגע לפני סוף הראיון עמיר לב אומר בצורה כל כך אופיינית להתנהגותו, להופעותיו ולשיריו "יש משהו מסוכן מאוד בהתבסמות של אמן מעצמו…ויש משהו בריא מאוד בלקום בבוקר וללכת לעבודה." איזה מזל שיש לנו אותו.
(המשך…)
תגים: cold war kids, kings of leon, m83, mess, mew, sem, why?, אביב גדג', אביתר בנאי, אדומי השפתות, אורי מרק, אלי לס, אלי רוזן, אסף ארליך, בן בלבינדר, ברונו, ברי סחרוף, גבריאל בלחסן, גלעד כהנא, טרי פויזן, מוטי ביקובסקי, מועדון קרב, מור שטייגל, מחשבות יכולות לשנות, מיכל גבע, מרסדס בנד, נדב אזולאי, נעם רותם, סיפורים באוזן, עזרה בדרך, עמית ארז, קונור אוברסט, ראיונטו, רדיו מהות החיים, רונה קינן, רות דולורס וייס, רע מוכיח, שירים ליואל, שמתי ברז למורה, שפם שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שני, 23 במרץ, 2009

 
K אם רק היה לי תירוץ לתקופה רגשנית שכזו. זו חייבת להיות תקופה שכזו, קשה לי להאמין שפתאום נפלו עלי מעוררי אמוציות חזקים שכאלה. למרות שאני בטוח שכל מי שהקשיב לאלבום של עמיר לב "הכל כאן" לא יכול להישאר אדיש אליו, אבל הצמרמורת הבלתי נגמרת שרצה לי בגוף בכל פעם שאני שומע את "חולון" היא הרבה מעבר לנורמאטיבית אצלי. שלא נדבר על הלחלוחית בעיניים שהצטברה סתם כך פתאום בפעם המאה ששמעתי את "סוכריה" מהחדש של פורטיס והייתי בטוח שהוא גם הוא עוד רגע פורץ בבכי באמצע הפזמון. ואז ראיתי את "שבע נשמות" של וויל סמית' והייתי מהופנט, ו"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ריגש אותי במשך 3 שעות בערך. והתחלתי לקרוא שוב את "אנשים נוטים למות" של בני בשן וגיליתי דברים שכאילו עד לאותו רגע ההסתתרו להם בין השורות. אז אולי אלו באמת הדברים מסביב שהיו מרגשים יותר מכרגיל ואולי זה סתם היה שבוע בו כמה חלקים השוכנים במקומות שונים בגופי החליטו לעשות חלוקת אחריות קצת אחרת. בתקווה שבהמשך השבוע אני אפרט יותר בנושא ואביא דוגמאות מוזיקאליות לעניין. בינתיים מפה והלאה אני מבטיח שהולך להיות יותר משעשע. תהנו.
K סבב טעויות אינטרנטיות משעשע עד מאוד: הידד לעורכים המשקיעים - גלובס כתבו על שלומי שבת אבל התמונה וחלק מהאיזכורים בכתבה הם בכלל של שלומי שבן. הידד לקוראים המוגבלים - טעות קריטית בקריאה של הכתבה שגוררת תגובה משעשעת/עצובה. הידד לצופים המסכנים - חגיגות 100 שנה לתל אביב עם אורח מיוחד, דני רובס, החבר המיסתורי במוניקה סקס (1:06).
K אפשר לראות את הסרטון הזה של הכלב שרץ תוך כדי שינה ולצחוק כל פעם מחדש. ואפשר לראות את שיחזור המקרה על ידי בחור מוזר עד מאוד ולהיות מוטרדים מאוד מכמה זמן פנוי יש לאנשים.
K יהוא ירון ממשיך במסורת ההופעות שלו באוזן-בר וממשיך לקצור מחמאות ושבחים. אם עוד לא יצא לכם לראות אותו בהופעה אז השבוע באוזן בר הוא יופיע עם נגה שלו (שהייתה מדהימה בפולקל'ה האחרון).
(המשך…)
תגים: 100 שנה לתל אביב, amiram inc, boazshaf, buffalo boots, into the wild, monotalk, terry poison, trixerin, useless id, אביתר בנאי, אדם בן אמיתי, איסר טננבאום, אלי רוזן, אנובה, אסף ארליך, בני בשן, גוטל בוטל, גלעד כהנא, דיגיטל מי, הופעות, טרי פויזן, יאיר יונה, יהוא ירון, כנסיית השכל, כריס קורנל, מאיר בנאי, מצוירים בסלון, מרסדס בנד, נדב אזולאי, נקודותיים, סדנת אמן, סרטונים, עמיר לב, פורטיס, קרני פוסטל, רועי טל, רשימת שידור, שולי רנד, שחר אבן צור, שי להב, שלומי שבן, שפם, תימורה לסינגר שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שבת, 13 בדצמבר, 2008

"יש בן אדם תחת גל המילים הזה
או בתוך ערמת מילים בונה אדם מאורה
או יש בן אדם
והוא רע"
(1:1 - "לעולם")
עושה מה שאני צריך לעשות, לא עושה מה שאני רוצה לעשות. מגיע למצבים שלא ברור לי איך הגעתי אליהם ונמנע ממצבים שלא אדע איך אהיה בהם. כך עוברת לה תקופה שכזו, זמנים של חורף, עונה אהובה עליי ברוב חיי שבה האווירה היום-יומית, צבע השמיים והריח באוויר כאילו מתאימים את עצמם לפסקול המוזיקאלי שמלווה אותי בדרך כלל. בין לילות מוזיקאלים מנתקי מציאות, שיחות ותהיות על הגשמה עצמית, בין ימים של עבודה וערבים של שוכרה לא נמצא לו הרגע המתאים פשוט לשבת ולכתוב. אבל פתאום מגיע רגע אחד קטן ואני מתיישב ללא מטרה ועם הרבה כוונה ומתחיל לתופף על המקלדת בלי לדעת איך זה ייגמר. זמן רב מידי עבר מאז אסופת התופינים האחרונה שלי והרבה לינקים הצטברו במאגר הכץה, חלקם התעופפו מפאת חוסר רלוונטיות וחלקם נמצאים פה למטה. תהנו.
 
K בני יא מלך. בני בשן עתיד להוציא את אלבומו השלישי בקרוב ובינתיים החודש ישוחרר סינגל ראשון מתוכו העונה לשם "67″. מיותר לציין כי אני מחכה לאלבום הזה בציפייה גדולה ואחרי שמיעה של חלק מהשירים מהאלבום (לפחות אלו שבני ביצע בהופעות) לא נראה לי שאני או מישהו מחובבי הבשניה וגם כאלה שלא נמנים על חובביה יוכל להתאכזב. בין לבין אני ארשה לעצמי לזרוק פה איזה טיזינג על העובדה שבני גם שיתף פעולה עם איזה הרכב מוכר אחר (נציג מההרכב ניגן בהשקת הספר של בני "חמישים גיטרות קטנות" בלבונטין 7, מי שלא היה הפסיד) לאלבום שעתיד לצאת בקיץ באווירה יותר קלילה ובלתי מחויבת. בצינור אפשר לראות קטעים מתוך הופעה בלבונטין שהייתה לא מזמן ולשמוע את "67″, "חושו אחים חושו", "מה קרה לך ברחם" וגירסה מיוחדת ששמה "אני בני בשן 2″. ואפשר לקרוא מה היה להיא מקול הקמפוס להגיד על הופעה של בני ומה היה לבני להגיד על עצמו, על הלבונטין ועל המלצרית שם. כבר ציינתי שבני הוא המלך???
K ואם כבר חורף בראשית הפוסט אז אוסף החורף של גיאחה מ"עונג שבת" עדיין זמין להורדה לכל מי שטרם עשה זאת. אסופת שירי חורף ולאו דווקא קלאסיים (משמע לא כולם שירי בעסה/בהייה דרך חלון תוך כדי טיפטוף/נסיעה בגשם סוער תחת שמיים אפורים או כל קלישאה חורפית אחרת שאתם יכולים לדמיין). הפייבוריט שלי בעל השם הכה קצר "Here it never snowed. Afterwards it did" של ה-"The twilight sad", צעקות חורפיות.
K יש לכם שירים של אמנים ישראלים שאתם רוצים שכולם יכירו, בא לכם שיפתיעו אותכם עם אוסף שירים ערוך במיוחד בשבילכם (אולי אפילו של הח"מ), אם התשובה לשאלות חסרות סימני השאלה האלה היא כן אז "פרויקט האסיף" לרגל חגיגות היום הולדת של פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet זה הדבר בשבילכם. כל הפרטים בלינק וכל מה שצריך זו רק אהבה למוזיקה ורצוי גם מחשב, צורב וסניף דואר קרוב.
K מר כבד וגברת נמוכה הוציאו אלבום חדש (פרטים, דעות ועוד בקרוב) עליו עבדו במשך זמן רב. למי שלא מכיר מדובר בצמד שפתח את האוסף "Where is the sunshine" של קול הקמפוס לפני כך וכך זמן ברצועה המדהימה (שלא נכללת באלבום אבל בכל זאת מדהימה) "Big city". לפרטים נוספים אפשר לקרוא עליהם ואיתם פה וגם פה, לראות וידאו מהופעת ההשקה בתמונע כאן ולשמוע את הרצועה היפה ממקודם פה למטה.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K בעוד שבועיים אני עובר דירה. לא משהו קבוע, רק לסופ"ש. פולקל'ה 5 מגיע ואני אורז את עצמי ועובר לגור בלבונטין 7 ליומיים. 37 אומנים בשתי הקומות של הלבונטין (התחתונה רוהטה מחדש לצורך אווירת מעיכות ונוחות בפסטיבל) הם סיבה יותר מטובה בשבילי לנתק קשר עם העולם החיצון ולצלול לעולם שכולו מיתרים, כלי הקשה וניגונים בלתי פוסקים. אני הולך כדי לראות את דוד פרץ, האזרח צודרוב והשפנפן, רועי ריק, נדב אזולאי (טעימה בהמשך), יהוא ירון, הדוגמניות ועוד כאלה שאני לא מכיר או שלא יצא לי לראות וזה עוד רק ביום הראשון. ביום השני יופיעו פאניק אנסמבל, רם אוריון, 1:1, עידן רבינוביץ ועוד כל כך הרבה אמנים מעולים. כמאמר האימרה הכל כך שחוקה "אין דברים כאלה", אבל זהו שיש, והם קורים פה ליד הבית עוד שבועיים. אז תזיזו את עצמכם ותקנו כרטיס משולב מראש (80 זלוטי ליומיים) או תבחרו יום ותגיעו אליו (50 רופי לראש) אבל אל תתנו לעצמכם להפסיד את זה.
(המשך…)
תגים: 1:1, hey, mr heavy and ms low, אביתר בנאי, אורן זילברשטיין, אטליז, אליוט סמית', אסף אמדורסקי, אסף רוז, אריק ברמן, בני בשן, ברוך פרידלנד, גדי אלטמן, דוד פרץ, האזרח צודרוב והשפנפן, הבייסמנט, הג'ירפות, הדוגמניות, חורף, טל הפטר, יהוא ירון, יונתן כנען, לבונטין 7, מאור כהן, מועדון הופעות, מריונטה סול, מרסדס בנד, נדב אזולאי, נועם קובץ', ניסים והנפלאות, נעה בביוף, סיאם, עידן רבינוביץ, עיר הפועלים, פאניק אנסמבל, פולקל'ה 5, רועי ריק, רוקבר, רמי פורטיס, שולי רנד, שי נובלמן, תופעת דופלר שייך לקטגוריות על הכץה |
יום שני, 9 ביוני, 2008
"עומר הרשמן" , לא אומר לכם כלום ?
"ליידי מקבת" , "ג'ט סאם" , "פאניק - אנסמבל" ? ? ?
משהו מהשמות האלו חייב לצלצל מוכר אם הגעתם לכאן , ואם לא אז לכו קודם כל לטיול קצר ברחבי הספייס שלהם ותחזרו.
אפשר להתחיל. (תקליקו פה למטה - שיהיה מה לשמוע תוך כדי קריאה)
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

עומר הרשמן כותב מלחין ומנגן בהרכבים שם למעלה וכנראה עקב חוסר זמן ועודף יצירתיות החליט גם לפנות ליצירת חומרים והקלטות עצמאיות שהביאו ליצירת דיסק הסולו הראשון שלו,רובו באנגלית,העונה לשם "Limited Dose Of Affection".
את הדיסק קיבלתי מחבר שנמצא בצוות ההפקה של עומר,מה שלכאורה שם אותי בעמדת ביקורת בעייתית,במיוחד עקב גודלו של החבר והידע שלו באומניות לחימה שונות.אך לא יישברו רוחי ויושרי המוסיקלי,גם אם אצטרך לעבור דירה/לחפש עבודה חדשה. את מה שיש לי להגיד על עומר אני אגיד.
דיסק והיפוכו
מביקורים קטנים בספייס של עומר לפני שהגיע אלי הדיסק התחבב עלי הבחור וסיגנונו למרות שלא הפיל אותי מאוזניי. שמיעה של הדיסק בפעם הראשונה בהחלט הייתה יותר מעניינת. האלבום נפתח ברצועה "Early Bird" (שמתנגנת לכם ברקע כרגע אם פעלתם לפי ההוראות של שמוליק),קטע מענג שבהחלט נותן טעימה יפה מקולו של עומר,נעים ומחוספס בליווי נגינת גיטרה אקוסטית משכרת.
Today , I wish We'd fly away higher then Venus "
And keep the time from Moving on
Today , Every thing you say , look at the full moon
It lights the night and guides us through the way
" ? Don’t you wanna stay
(Stay)
הרצועה השלישית ממנה נלקח הפזמון שכתוב פה היא היפה ביותר בדיסק ואחת היפות ששמעתי בזמן האחרון. היא חוזרת אצלי במערכת כמה פעמים עד שממשיכה הלאה לשאר הדיסק . תקשיבו לכולה.
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
הבעיה הייתה שאיפשהו פה איבדתי את עומר,ואת הקו של הדיסק.
נכון שמדובר בדיסק רגוע שקט פולקי שכזה,שמתבסס על גיטרות אקוסטיות,אבל גם בסוג מוזיקה שכזה,צריך ליצור איזשהו רצף שגורם למאזין למשוך משיר לשיר,ואם להירדם אז לפחות בסופו.
זה לא שאין רגעים יפים אחרים בהמשך הדיסק. "Bird Of Passage" הוא שיר יפה שבעצימת עיניים אפשר לדמיין את עמית ארז עושה אותו כקאבר בערב אליוט סמית נוסף בריף ראף,ואת "We Pay" אפשר לזמזם אחרי שמיעה אחת (במובן החיובי של הזמזום).
קטעי המעבר האינסטרומנטאלים המשולבים בין קטעי השירה השונים מיותרים לדעתי ולא בגלל שאני לא אוהב את נגינת הגיטרה אלא מכיוון שהיא לא חדה מספיק,בעלת אופי משלה,בשביל למשוך קטע שלם לכשעצמה ומצד שני לא קצרה מספיק על מנת להיות קטע מעבר בלבד. וככזו הנגינה מתבזבת בין שיר לשיר וגורמת לך להעביר לשיר הבא.
שמעתי , חיבבתי וחזרתי לחבר להביע את דעתי ללא מורא.
וכל מה שהיה לו להגיד זה " תבוא להופעה שבוע הבא , הרכב מלא בצוזאמן "
הופעה והיפוכה

הופעה,צוזאמן,הזמנות ובירה מהחבית. איזו סיבה בעולם יש לי לא להגיע. באמת הגעתי לצוזאמן,המלא למחצה,ריק למלאה,כרגיל בשעה היעודה לתחילת ההופעות במקום.
ידעתי שעומר אמור להופיע עם הרכב שכולל את יהוא ירון על הקונטרה בס (או דאבל בס , לא סגור על השם של הדבר המפלצתי הזה) ורן יעקובוביץ על תופים. איפה כל זה ייכנס לחלל הקטן של הצוזאמן לא היה ברור אבל כשבאתי הכל כבר היה ערוך ומוכן.
תחילת ההופעה,כ-15 אנשים בצוזאמן ועומר מתחיל מ-"Bird Of Passage". הקול שלו עדיין קצת לא מחומם וכך גם החבר'ה שסביבו,אבל מכאן ואילך הכל הולך לעלות גבוהה גבוהה.
קפיצה קטנה קדימה כי זה כבר בוער לי,שורה תחתונה ולא אחרונה - ההופעה הייתה מעולה,הרבה יותר טובה מהדיסק. הביצועים מצוינים,העיבודים הרבה יותר מעניינים והסאונד בצוזאמן היה מעולה הפעם. זהו,אפשר להמשיך.
מה זה אומר ? זה אומר שיהוא ירון הבלתי נגמר בעליל בעל אלף הבעות הפנים,מפליא על הבס כרגיל ויוצר מיני מופע משלו (אייטם לירון בהמשך הבלוגיה),ורן על התופים מתענג על כל הקשה שמשנה כל שיר ששמעתי בדיסק לכיוון קצת שונה אבל הרבה הרבה יותר מהנה.
עומר,הקול שלו והגיטרה מתכווננים סופית מהשיר השלישי,ובהיפוך משעשע מהדיסק,כל שיר מבוצע בצורה טובה יותר מהקודם ואני רק רוצה לשמוע עוד,וזה כולל ביצוע לשיר חדש שאני לא זוכר את שמו,וביצוע לשיר "הלילה",הרצועה היחידה בעברית בדיסק שממש לא התחברתי אליה בדיסק ונשמעת ממש מעולה בהופעה וכמעט וגורמת לי לדרוש ביצוע נוסף לשיר בעברית,לא משנה איזה,מצידי שזה יהיה "איפה העוגה " - עומר הירשמן במחווה לשנים היפות של דץ ודצה.
עומר מסיים את ההופעה בקאבר ל-"Private Dancer" של טינה טרנר (אם חשבתם שהביצוע של עמית ארז ל-"Vouge" של מדונה מפתיע , חכו לזה) וברצועה האחרונה שחותמת גם את הדיסק "The Road".
Where do we start "
? And where do we go from here
It's getting dark and I'm still singing this song
" It's been too long since I've been on the road
(The Road)
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
אין ספק שהדיסק לא עושה חסד לעומר והעיבודים בהופעה בצירוף התופים והבס נשמעים הרבה יותר טוב. זה לא סתם הוייב של הופעה שתמיד מעיר לחיים עיבודים שקטים,אלא זה נראה כאילו משהו בעיבודי האלבום ובהפקה לא ממש הכניס את כל כוחו של עומר לתוך חתיכת הפלסטיק הזו שנמכרת בחנויות.
עומר ייצא בקיץ לסיבוב הופעות ברחבי אמריקה ונקווה שישאיר לנו כמה הקלטות מהופעות שנוכל להנות ובשבילכם אני מקווה שתתפסו אותו בקרוב באזורכם ותהנו מכל רגע.
עוד על עומר ברשת : הספייס שלו , ושל פאניק אנסמבל , וזה של ג'ט סאם ,האתר של ליידי מקבת' עם המון הורדות , הפרויקט הממשמש ובא של עומר באפולו-בוטס , קליפ לשיר "Early Bird" , עומר בקיוב , וכרגיל אין לכם ברירה אז לכו לקנות.
(המשך…)
תגים: anova, buffalo boots, אביתר בנאי, אטליז, איתי בלטר, אל תפני מבטך לאחור, אסף אבידן, בארבי, ג'ט סאם, גיישה נו, יהוא ירון, יובל בנאי, יובל הרינג, מאיר בנאי, מינימל קומפקט, מקסימום כאב, נינט, נעה בביוף, נעם רותם, סקרלט ג'והנסון, עבודה עברית, עומר הרשמן, עמית ארז, פאניק אנסמבל, פיתקית, קוב, רדיוהד, רוקפור, שבוע הספר, שבק ס שייך לקטגוריות על הכץה |
מריץ FireStats
|