אינדי .Vs הינדו
בנים ובנות, נשים ושאר אנשים, ילדים, ילדות וסתם עוברי אורח, הבלוגיה (שמתם לב לכמה שינויים שנעשו בצד השמאלי של הבלוגיה) והח"מ טסים להודו לשאוף קצת אויר הרים צלול מנאלי. מחר בבוקר בזמן הזה אני כבר אהיה על המטוס בדרכי לתת היבשת שכולה טוב. אחרי סיום לימודיי האקדמאים ורגע לפני שאני מתחיל לנהל אורח חיים מסודר (לצערי…) החלטתי לטוס ולנקות מעליי את שכבות הג'יפה שמכסות את הנפש שלי. ברגעים אלו ממש מסתנכרן לו הנגן שלי עם מיטב הצלילים ששוכנים אצלי ואמורים לשמש כפסקול של החופש שלי לחודש הקרוב.
מה זה אומר? האמת היא שאין לי מושג מה יהיה ואיך יהיה. אם להסתמך על ביקורי הקודם בהודו אז צפויים קשיים לא מעטים בגיזרת האינטרנט (כל מי שאי פעם ביקר בהודו יודע כמה סבלני/מסטול אתה צריך להיות על מנת שלא לשבור את המחשב בזמן שאתה מחכה שהמייל שלך יעלה) אבל אולי עם השנים שחלפו המצב השתפר ואני אוכל לחלוק איתכם את חוויותיי ולהפוך את הבלוגיה ליומן הטיול האישי שלי.
לצערי אני גם מפספס את פסטיבל אינדינגב הבא עלינו לטובה בסוף החודש. הולך להיות שם מעולה וכנראה שמדובר בכינוס האינדי הישראלי הגדול והמושקע ביותר שהיה בארצנו הקטנה. חבל שאני לא אהיה שם לראות את האהבה שהולכת וגוברת, את כל האנשים שמכירים את השירים והאמנים שמיתר קולם לא הושמע מעולם באף מדיה מרכזית, לגלות מיהו אותו אמן סודי שאמור להגיע (יש הימורים???) ופשוט להינות מכמות כל כך גדולה של הופעות ואוירה טובה. את האחריות על התמונות והסיפורים מאינדינגב אני משאיר בידיים של "גברת עם זקן", יקירת הבלוגיה, שהתנדבה למשימה ובתקווה שתוכלו לקרוא את רשמייה זמן קצר לאחר הפסטיבל.
זה המקום להגיד תודה לכל מי שעזר ועוזר, מעודד ומפרגן או סתם פשוט בא לקרוא. תמשיכו לכתוב לי, לשלוח לינקים, להוסיף תגובות או סתם לשפוך את ליבכם. כולי מלא תקווה שאתם נהנים לקרוא את הבלוגיה כמו שאני נהנה לשפוך את עצמי על המקלדת מפעם לפעם ולקוות לטוב.
שתהיה לכולנו שנה של צלילים מענגים שילטפו לנו את האוזניים אבל יהיו מכוונים עמוק לנבכי הלב.
ראש השנה, סוכות, צום גדליה, יום כיפור, הושענא רבא, שמחת תורה, רמאדן ועיד אל-פיטר קל/שמח/מבורך (מחק את המיותר) לכולם.
שמוליק כץ והבלוגיה
30 בספטמבר, 2008 בשעה 5:13 pm
קודם כל שתהיה שנה טובה.
ושתיהנה המון בהודו.
(עדייין יש זמן בשביל לבקש שתבריח אותי לשם במזוודה?)
ולגבי האורח הסודי…
אחרי שפורטיס בא לחוצמזה להראות שהוא עדיין יכול ללמד את אנשי האינדי דבר או שניים.
אני מהמר שלאינדינגב יגיע האלטר-אגו שלו, ברי.
30 בספטמבר, 2008 בשעה 11:05 pm
תיהנה בהודו, יא שמוליקץ! איזה כיף לך, ואני מקווה שאכן שכבות הג'יפה יוסרו מהנפש כמו לכלוך ממחבת בפרסומות לנוזל כלים.
ובחייך, אל תתאמץ להתחבר לאינטרנט שם. תתנתק, החיים אופליין נפלאים (אני עדיין נישא על השלווה של 24 שעות נטולות מחשב אתמול) (כתב גיא בתגובה באינטרנט. כן. המ.)
1 באוקטובר, 2008 בשעה 12:53 am
איזה כיף לך.
לך תתהפך לך על החיים ואל תחשוב על כלום.
אנחנו נחכה לך פה שתחזור עם כוחות מחודשים והמון המון אנרגיות.
קצת געגועים זה לא דבר רע.
2 באוקטובר, 2008 בשעה 11:43 am
אני מאוד מעריכה את זה שבאותה נשימה עם "גברת עם זקן" באה לך גם לאון שניידרובסקי.
געגועים רבים,
ד"ש להרים
נשיקות לפרות
ואל תחזור לי דולפין.