שנה עברה, שנה חלפה וחוצמזה מה השתנה
עוד פסטיבל חוצמזה עבר וכמו פעם שעברה, גם הפעם יש לי מה להגיד על זה:
שני GPS'ים ועדיין כמעט הגענו לסכנין. לא שיש לי בעיה עם סכנין אבל בכל זאת, "חיה מילר" צריכים לעלות בכל רגע כבר.
הגענו. החניון ריק, כנראה שלא רק אנחנו כמעט הגענו לסכנין.
לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. אבל לך תמצא עץ מספיק גדול שיצל על 5 אוהלים.
תזכורת מס' 1: פעם הבאה להביא פינצטה. זה נראה ומרגיש כאילו אנשי פרוד מתמחים ביצור קוצים חודרי עור בד ניילון הכל.
איפה כולם?!?! זה אני או ששנה שעברה היו הרבה יותר אנשים…
אחל'ה לימונדה, אחל'ה פיצה, אני עדיין מנסה לבלוע את הפיתה עם הלבנה.
מוזיקה חברים, קדימה עם המוזיקה.
ראיתי את קולולוש בפעם הראשונה וזו הייתה ההופעה הכי שמחה שהייתה בפסטיבל. מסיבה, לא הופעה.
רגע, מי בדיוק מחברי קולולוש מייצג את החלק ה"ישראלי" בהגדרת האינדי-ישראלי?
לכל המאחרים, באמת שמחים שבאתם. קדימה להתמקם יהוא ירון עוד רגע על הבמה.
חוויה, יהוא על הבמה.
למה אנשים מרגישים צורך עז לדבר תוך כדי הופעות!
באתי בשביל דיוויד בלאו, נשארתי בגלל המתופפת.
הערב הגיע ואיתו כאב הראש שנבע מהחום, חוסר בנוזלים לא אלכוהולים, שינה מועטה ורעב גדול.
אדם קומן מחמם את הלב ושובר לרגע את השבלונה של ההופעות.
הערב הגיע ואיתו משטרת ישראל שבאה להגיד שלום ולהצטרף לקומזיץ.
"לא, אין סמים, מכרנו הכל."
סוף סוף זה קרה. גלעד כהנא הצליח להמאיס עליי את הדיבורים שלו. אולי זה בגלל שהוא יצא על הבלוגרים.
חייב לנוח אחרת אני מת.
מי חיבר את הגיים-בוי שלו למערכת סאונד.
אה, אז זו ההופעה מברלין שדיברו עליה. אחל'ה, מגניב, ברלין. בדיוק מה שהייתי צריך לכאב ראש.
למה אנחנו היחידים עם מדורה?!?
קדימה מיינסטרים. אבל למה כנסיית השכל לא הפתיעו קצת יותר עם רשימת השירים. כן, כן, אני יודע, תמי יודעת.
איזה שידרוג בתאורה, ממש אמריקה בפרוד.
מזל שהבאתי בגדים ארוכים, מסתבר שבצפון יותר קר.
אסף אמדורסקי נותן את השואו של הערב ושוב משטרת ישראל תורמת לחגיגה ומשביתה שמחות.
מצאתי את ניצה ולחם בתזמון מדויק כדי להשכיח את הכאבים. איך לא ראיתי אותם עד היום?!?
תזכורת מס' 2: בגדים חמים זה אחל'ה, אבל גם מעיל מפרוות יאק לא היה עוזר לי בלילה. בפעם הבאה שק שינה.
הבוקר בא ואיתו זמן השקשוקה המסורתית.
לא יודע אם אלו היו "The Aprons" או "The Inhibitors" אבל בפעם הבאה פחות זיוני שכל ויותר מוזיקה. דווקא הפתעתם לטובה.
לא יודע איך, אבל השנה הצליחו להיות אפילו יותר חבר'ה עם עדשות בכל מקום. קדימה, לחלוק את התוצאות.
אז לא הבנתי, יעל דקלבאום עדיין בבדיקת סאונד או שכבר התחילה ההופעה??
איך חשבו לוותר בכלל על נעם רותם. מזל שהגעת, חבל שלא נשארת עוד.
רצף בירות להעלאת המורל לפני האחים רמירז.
משום מה זכרתי אותם שמחים יותר, אולי החום מעך גם אותם.
עמיר לב, האיש שהוא הפסטיבל. מניה בטוחה, תענוג אמיתי.
מי גנב לי את הרעיון של הארטיקים!
ברור שיתחילו לחלק אותם בחינם 5 דקות אחרי שקניתי חצי קרטון.
תפסיקו לדבר תוך כדי הופעות!!!!
אטליז, אטליז, אטליז. הולכים ומשתבחים בכל הופעה שאני רואה אותם.
למי יש כח לקפצץ על טרמפולינה עכשיו…
ולמה לעזאזל לא מכרו חולצות של הפסטיבל. סתם מבעסים. עכשיו אני אצטרך לצייר על חולצה קקטוס ולרשום עליה חוצמזה 3.
קדימה לקפל, לנקות, להתארגן והביתה.
רגע, תשאיר הכל באוטו, גם ככה עוד שבועיים נוסעים שוב.
"אינדינגב" Here We Come !
ומה איתכם, איך היה לכם? הספקתם ל"חיה מילר", התאכזבתם שדקלבאום ירדה כל כך מהר, עדיין מחכים לאורן ברזילי שעשה "מאור כהן" ולא הגיע, מצאתם את קקטוס הזהב או שאתם בכלל עדיין מחפשים טרמפים כדי לחזור הביתה, קדימה ספרו.
ולויז'ואל בהרחבה. נסיעה לפסטיבל ללא המצלמה של הדוקטור זה כמו חוצמזה מבלי השקשוקה המפורסמת. זה פשוט לא זה. אז הנה הסרטונים שקלטה עדשת הכץ ותודה לכל המדסכסים בענייני דיומא במהלך ההופעות, אם עוד לא הבנתם, סתמו! תודה:
1. יהוא ירון - קיים ונעלם
2. יהוא ירון - זה לא זמן טוב לכתוב שירים
3. אדם קומן - (???) הטירוף - חלק א'
4. אדם קומן - (???) הטירוף - חלק ב'
5. גלעד כהנא - נאום תוכחה וטרחנות
6. אסף אמדורסקי - גולשים
7. אסף אמדורסקי - 15 דקות
8. עמיר לב - עננים שחורים
9. אטליז - Hey+Must get laid
10. אטליז - Bolsheviks 1
11. אטליז - Bolsheviks 2
עוד קצת תמונות אפשר לראות פה למטה וגם להקליק ולראות הכל בגדול. חפשו את עצמכם, נראה לי שגם אתם שם. ואם גם אתם צילמתם, שימו לינק בתגובות כדי שכולנו נוכל להינות.
תגים: 15 דקות, eatliz, les trucs, the aprons, the inhibitors, the walking man, אדם קומן, אטליז, אינדינגב, אסף אמדורסקי, גולשים, גלעד כהנא, דיוויד בלאו, האחים רמירז, חוצמזה 3, חיה מילר, יהוא ירון, יעל דקלבאום, כנסיית השכל, ניצה ולחם, נעם רותם, עמיר לב, עננים שחורים, קולולוש, קיבוץ פרוד
28 בספטמבר, 2009 בשעה 2:22 pm
אסף אמדורסקי היה הכי בסדר.
אדם קומן, רואים גם ביוטיוב - מעורר רחמים.
28 בספטמבר, 2009 בשעה 2:32 pm
אני ממש לא מסכים עם הגדרת הב"מעורר רחמים" אבל אני יכול להבין את מי שחושב כך.
לפי דעתי אין שום דבר רע בקצת לשבור את השגרה של ההופעות ולהביא משהו אחר, קומן עשה את זה גם בפולקל'ה האחרון (שם הוא גם שבר גיטרה) וזה פשוט משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. אני אוהב אומנים שיודעים לא לקחת את עצמם ביותר מידי רצינות. כולם טובים, כולם מוכשרים, כולם יודעים לשיר ולנגן אבל לא כולם אסף אמדורסקי (אולי חלקם יהיו) ובינתיים אדם קומן גרם לך להתייחס אליו בתגובות ולעוד אנשים לדבר עליו לאחר ההופעה.
28 בספטמבר, 2009 בשעה 3:29 pm
אטליז הפגיזו לגמרי
חבל רק שהיה קצר
28 בספטמבר, 2009 בשעה 6:27 pm
לא, לא הבנת אותי.
אני חושב שלא מדובר פה בשום כישרון, אמירה או איזה יציאה.
צרחות כאלה במעגל לא היו עוברות מסיבת סיום בתיכון.
בוודאי לא דאחקות בפסטיבל חוצמזה , נושא הדגל של האינדי והשוליים. מפה לא תבוא לנו הישועה, בשיא הרצינות.
עזוב "אני מבין אותך". אין פה כלום. נקודה.
וההגדרה של "מעורר רחמים" לא טובה. אכן.
לא הייתי רוצה שהסצינה של האינדי תמשיך לתמוך בזוטות כאלה. עד כמה שזה עצוב.
28 בספטמבר, 2009 בשעה 9:31 pm
העלתי וידאואים ב-
http://www.youtube.com/user/yotzmachon#play/user/A2237AF4EFC63AE1 . הגזמתי קצת עם החרטוטים של כהנא אבל קיוותי שהוא יגיד משהו טוב. יש הרבה קטעים של קומן, שהדיסק הראשון שלו הוא לדעתי אחד הטובים ביותר שיצאו השנה. הוא חריג ואני לא מתפלא שלא מבינים אותו, אבל לדעתי הוא משורר אמיתי ופרפורמר גדול. להגיד ש"אין פה כלום" זו צרות אופקים, אם לא לומר שטות.
אהבתי כמובן את יהוא ירון, בלאו הפתיע מאוד לטובה ונהנתי מאוד מתומר יוסף למרות שזה ממש לא הסגנון שלי.
יש תמונות בפייסבוק שלי: http://www.facebook.com/grebulon ובקרוב גם בגלריה שלי ב- grebulon.com
28 בספטמבר, 2009 בשעה 9:34 pm
תודה על קטעי הוידאו!
לשני הקטעים של אטליז חברי השם קוראים Bolshevix
28 בספטמבר, 2009 בשעה 9:41 pm
"תודה לכל המדסכסים בענייני דיומא במהלך ההופעות…" - חייבים למגר את התופעה. איזה נורא!
28 בספטמבר, 2009 בשעה 9:58 pm
גרבולון - ראיתי את הסרטונים שלך, מעולה! כמו שנה שעברה, גם השנה אני מופיע בתמונות או בוידאו שלך, תפסיק כבר לצלם אותי! סתם. ועוד לא יצא לי לשמוע את הדיסק של קומן למרות ששמעתי עליו רק דברים טובים.
ענת - תודה, תודה. משום מה זה התפספס לי.
עודד - בגלל אותם דיבורים לא יכולתי להעלות עוד סרטים כי כמה פאקצות התחילו לדבר על בעיות הזוגיות שלהן או במקרה אחר על כמה חתיך חבר הרכב כזה או אחר. ואני אומר, עזבו אותכם מעישון בהופעות, מיגור תופעת הדיבורים זו משימה הרבה יותר חשובה. בריאות הנפש קודמת לבריאות הגוף. למרות שדיבורים בהופעה יכולים לגרום לי לשלב בין הפגיעה בנפש שלי לפגיעה בגוף של המברבר/ת.
29 בספטמבר, 2009 בשעה 12:43 am
חחח, אם עד עכשיו לא התחשק לי לראות וידאואים, עכשיו יש לי סיבה. שמוליק כץ מופיע. חחחחחח
29 בספטמבר, 2009 בשעה 2:32 am
לפי הסיום הדרמטי , אפשר להבין מזה שלא תגיע להלם כרך? הייתי שמח לראות וידאו שלך מהמפגש החוזר של יהוא ירון וגדג' שלא לדבר על המפגש של קרוסלה ועמיר לב…
29 בספטמבר, 2009 בשעה 12:39 pm
אפילו אני הלכתי לנסות ולמצוא את שמוליק בוידאו
נצפה מישהו דומה, צבעתי בצבעים עליזים אבל לא בטוחה שזה אתה
29 בספטמבר, 2009 בשעה 12:56 pm
מאיפה מגיעה הדרישה הפתאומית הזו לחזיון ויזואלי של מר כץ?!? בקרוב! שמוליק כץ, התערוכה.
נשים מפעם, גברות מזוקנות ושאר ירקות, שמוליק פנוי להופעות אורח תמורת שימון גלגלים מתאים בצורת אלכוהול חינם או שסתם תגיעו להופעות, אני בטח אהיה באחת מהן.
ואם תחפשו טוב אז תמצאו גם תמונות של שמוליק בחוצמזה בפרצוספר הקרוב למקום חוסר עבודתכן. (אבל אני עדיין מעדיף את האופציה האלכוהולית)
29 בספטמבר, 2009 בשעה 12:58 pm
אסף - אני אהיה בהלם כרך ואם נצליח אז גם נביא את הצלמניה של הבלוגיה לתיעוד אירועים כאלו ואחרים שיתרחשו שם. פשוט מכיוון שזה בתל אביב אז אני לא ממש מחשיב את זה כפסטיבל-איזה כיף נוסעים-יאללה לצפון/דרום-תביא ת'אוהל-יש שקשוקה בבוקר-אינדי אלא פשוט רצף הופעות מפנקות במיוחד ממש ליד הבית.
29 בספטמבר, 2009 בשעה 2:28 pm
הדרישה אינה פתאומית, היא תמיד הייתה קיימת, לחלקינו פשוט יש אילוצים (כן, אני יודעת, אילוצים מתחרז עם תירוצים…)
29 בספטמבר, 2009 בשעה 3:30 pm
רשמים מהחוויה שלי בחוצמזה 3 כתבתי כאן :
http://beer-il.blogspot.com/2009/09/3.html
30 בספטמבר, 2009 בשעה 4:59 pm
וגם בקהל הקטן של חוצמזה פספסנו זה את זו. נו, מזל שיש גם את הלם כרך ואינדינגב באופק.
הבעיה עם אדם קומן שכמעט כל הקטעים שלו נעשו רחוק ממיקרופון פועל, כך שלא הבנו כלום מההתרחשות. לא חבל?
תודה על הסרטונים. ברגע שהמחשב ישתף פעולה אשמח לצפות.
ואני איתך במאבקך הצודק באשר לתופעת הדיבורים - דחילק, גם ככה עם הווליום אי אפשר לשמוע מילה, אם אתם רוצים לדבר אל תתפסו מקום בשורות האחרונות אלא עופו לאחור. כמה חבר'ה בשורות הקדמיות ב-Les Trucs, א"א וכו' גרמו לי להתגעגע להופעות הפארק האלימות של תחילת הניינטיז, רק כי יכולתי אז לדפוק להם פחית משקה מלאה בראש בלי הצקצוקים מסביב.
עוד תמונות מהפסטיבל אצלי, בבלוג עם השם הביזארי:
http://yael.haoneg.com/general/967
4 באוקטובר, 2009 בשעה 11:44 am
תגובה קצת באיחור, ובכל זאת..באמת תמהתי מי החברה האלה שיושבים סביב מדורה מרבית הערב במקום להיות בפסטיבל. תודה שסימנתם לנו את השביל לאוהל שלנו…
סקירת הביקורות השונות ברשת על הפסטיבל גורמות לי לאי-נוחות (דווקא כאן הכי פחות) - זה נראה לי קצת מפונק או פשוט לא לעניין לקטר ולבקר פסטיבל אינדי כזה. ניכר היה שהרבה אנשים הזיעו כדי שהפסטיבל הזה יהיה, ולא בשביל לעשות בוחטה של כסף…אחרי הכל, צריך תמיד לזכור שעדיף שיהיה פסטיבל כזה מאשר לא יהיה, ופשוט להכיר תודה…נכון, התנאים לא היו מפנקים, אבל אפשר קצת לזרום, לפרגן…
שמוליק - היו חסרות לי התייחסויות שלך לשתי הופעות מצוינות לדעתי - של אלקטרה ושל ברמלאי.
הופעות ה"מיינסטרים" של הפסטיבל (אמדורסקי וכנסיית השכל) היו מעולות לכשעצמן, והן עוזרות להביא "חבר'ה" לפסטיבל - הרי בכל חבורה יש כמה שאינדי לא מדבר אליהם. ובכלל - הגיוון המוזיקלי של הפסטיבל הוא נקודת חוזק שלו. השנה הפסטיבל נגע ביותר ז'אנרים מוזיקליים משאר הפסטיבלים, וזה מאפשר לכל אחד להנות מכמה הופעות לטעמו, ולהיחשף להופעות טובות שהוא לא היה הולך אליהן סתם ככה (קולולוש למשל). לנו היתה חויה משפחתית מוצלחת, הבת שלי בת הארבע אהבה הכי הרבה את נועם רותם, רמירז ויעל דקלבאום…
הפסטיבל הזה צריך לגדול, וזה היה ממש טוב אם היו מעבירים חלק מההרכבים הקטנים והלא מוכרים לבמה נוספת קטנה, מה שהיה מותח את זמני ההופעות בשתי הבמות, ועם תכנון נכון היה מונע מאיתנו את ההמתנה בין הופעה להופעה (40 דקות לאמדורסקי…)
מקווה שחוצמזה הבא יהיה באפריל או מאי הקרוב, ויישאר בתאריך הזה. אנחנו נהיה שם…
4 באוקטובר, 2009 בשעה 1:26 pm
ערן - קודם כל בפעם הבאה תבוא ותגיד שלום במדורה, בשביל זה יש פסטיבלים/חיק הטבע/אנשים טובים.
לגבי הישיבה סביב המדורה, עקב ריבוי הנפשות הנוכחות בגסט-האוס האוהלים שלנו (3 אוהלי שינה, 1 אוהל מחסן קשות, 1 ציליה לא מנוצלת ו-11 אנשים בסה"כ לא כולל אורחים) אז באמת יצא שבכל שלב היתה נוכחות ליד המדורה שכבתה בסופו של דבר לקראת 4 בבוקר.
לגבי ההופעות שציינת, ממש השתדלתי לא לחשוב על מה אני אכתוב או לנסח בראש משפטים תוך כדי הפסטיבל (שזו מחלה של הרבה כותבים/בלוגרים/אנשי פורומים/בעלי הפרעת קשב וכו') ולכן כשכבר ישבתי לכתוב, עשיתי את מה שאני עושה בדרך כלל ופשוט שפכתי על המסך כל מיני מחשבות שהיו לי. כנראה שאלקטרה וברמלאי נפלו להם בין מחשבותיי (וכך גם קרוסלה ועוד כמה).
נתראה בשנה הבאה או באינדינגב.
*הלוואי שיותר משפחות היו באות, איזה תענוג זה לראות את הזאטוטים בוהים בבמה.