(עקב תקלה טכנית, הפוסט התפרסם ללא כותרת ובכתובת שגויה. הכל תוקן הכל תקין הכל פיקס)

לפני שנה וכמה ימים כתבתי פוסט ששמו "שממת עולם, דממה של סוף". תחילתו של הפוסט, במתכונת העבר של הבלוג, עסקה באמן או להקה מסוימים, וזה הספציפי נכתב על גבריאל בלחסן. בעצם, הוא נכתב עליי, ערב לפני יום ההולדת שלי, על מה שעבר בראשי ועל תקופה אחרת שבה לא היה שקט. והנה חלפה לה שנה ולא חגיגות יום ההולדת שלי ולא של הבלוגיה שהתקיימו בשבועות האחרונים אוזכרו או נחגגו פה ועדיין גבריאל מתנגן לו ברקע, חוזר ועולה לו שוב בימים ובלילות ובתפילות בלי דרך. קראתי לפני מספר ימים את חוויותיה של מישהי מהופעה של בלחסן אשר הסתיימו בתהייה כיצד אנשים יכולים לקבוע תוכניות לאחר הופעה של גבריאל בעוד היא נאבקת בלגלגל את עצמה, שבורה ומרוסקת, אל מיטתה, אל מחשבותיה. למרות המזוכיזם שבדבר, רציתי להתחלף איתה באותו רגע. אז במקום לחגוג את האירועים שאוזכרו קודם לכן, נחגוג שנה לתקווה שבלחסן יחזור להופיע, שהאלבום החדש יראה אור ועד אז נהנה מכל הטוב שבא אלינו ועלינו. מאסף ארליך, מאביב גדג', מברי, אביתר, רונה ושאר האנשים שסבלם, אושרם וכישרונם העצום גורם לימים שלי לעבור יותר בכיף וללילות להסתיים עם חיוך ותקווה שמחר, גם מחר, יהיה בסדר.  תיהנו.

K אסף ארליך חוזר להופיע אחרי הפסקה ארוכה. זה יקרה ביום שישי הבא, 12 ליוני, בלבונטין 7 תל אביב. אני חושב שזו אחל'ה דרך לפתוח את מקבץ הכץה הזה.

K אביב גדג' סוף סוף משחרר סינגל ראשון מאלבום שאני כל כך מחכה לו (מישהו הבטיח סינגל ראשון אחרי פסח, אנחנו עוד נתחשבן על זה). "עיר בלי זיכרון" הוא בהחלט מנה ראשונה ראויה לאלבום שעתיד להיות עמוס ברגעים מעולים וזאת לפי החוויות מההופעות של אביב.

K ראיון אישי ומעולה עם עמיר לב התפרסם בבלייזר של החודש. לא רק מוזיקה אבל הרבה מאוד יצירה והרבה עמיר לב יש בתוך הראיון. כל משפט שהוא אומר נשמע לי כמו התחלה, אמצע או סוף של אחד מסיפוריו ששמעתי כל כך הרבה פעמים. רגע לפני סוף הראיון עמיר לב אומר בצורה כל כך אופיינית להתנהגותו, להופעותיו ולשיריו "יש משהו מסוכן מאוד בהתבסמות של אמן מעצמו…ויש משהו בריא מאוד בלקום בבוקר וללכת לעבודה." איזה מזל שיש לנו אותו.

K אני ממש אוהב דוקומנטרים על סיבובי הופעות, התחברויות של להקות וחוויות של מאחורי הקלעים. "One of my kind" של קונור אוברסט הידוע יותר כ-"Bright Eyes", המספר את תהליך החיבור בין הנגנים, ההקלטות וההופעות עד לצאת האלבום של קונור עם ה-"Mystic Valley Band" שעונה לשם "Outer South" הוא ממש מהנה ומצליח להעביר משהו שלא הצלחתי לשים עליו את האצבע (שילוב בין הנופים, המונולוגים, המוזיקה ותחושת החופש המוחלט בסרט) אבל גרם לי להרגיש ממש טוב ולהנות מהסרט עד לסופו. להבדיל מהסרט, האלבום שיצא בסופו של דבר מהפרויקט הזה הוא די מעאפן וכמעט באף שלב לא מגיע להנאה מעבודותיו הקודמות של קונור. אבל בגלל זה אני ממליץ על הסרט ולא על האלבום.

K הבייסמנט ממשיכים במפגשים אישיים עם אומנים והפעם עמרי לוי מדבר עם בן בלבינדר על אינטרנט, קורט קוביין וכמובן מוזיקה כולל ביצועים חיים. על גבול שיחת סלון מלווה במצלמות האח הגדול.

K עכבר העיר בהמלצה על שלושה אלבומים חדשים של אורי מרק, מוטי ביקובסקי ונדב אזולאי. מבחינתי האלבום של אזולאי הוא היחיד שראוי להמלצה כאלבום שלם, לעומת ביקובסקי ומרק שנופלים לאותו מקום של אלבום שלם שמכיל מספר מועט מידי של רצועות שנחרטות באוזן.

K גם זו דרך להשאיר פרטים אחרי תאונה.

K מעניין מה ייצא מהאלבום החדש של גלעד כהנא. בהתחלה לא התלהבתי, אחרי זה הייתי בערב המיוחד שהיה לו באוזן-בר ומשהו שם נדלק אצלי על הרעיון. השירים ששמעתי בינתיים הם חמודים ולא יותר מזה, המשחק של כהנא עם העברית באלבומים הקודמים שלו ושל הג'ירפות נעלם בחילופי השפות לאנגלית אבל עם רשימת אמנים שמשתתפים באלבום העתידי הכוללת את עמית ארז, גבע אלון, רם אוריון, ימי ויסלר, קרני פוסטל ונועם ענבר הכל פתוח והאוזן ממתינה לאחת ההופעות שמתקימות ברחבי הארץ החודש. בינתיים כהנא משחרר עוד סינגל עם סיפור עצוב מאחוריו למרות שכשכהנא מספר את זה זה בטוח מעלה חיוך קל אם לא יותר מזה.

K ראיונטו מבית היוצר של מוזיקה-נטו ממשיכים בסדרת הראיונות המקיפים עם יוצרים והפעם מדברים עם רונה קינן על אלבומה החדש. צריך סבלנות וריכוז כדי לצלוח את הראיונות באתר, במיוחד אחרי שהתרגלנו (ומחקרים איששו את הנושא) שקשה לנו להתרכז בקריאת טקסטים ארוכים על גבי המחשב. היופי הוא שכמו כל דבר ברשת, הראיונות הם פה להישאר, חלקים חלקים, לאט לאט, בסוף נקרא את הכל.

צולם על ידי גרבולון

K אלי לס הוא מסוג האומנים שאני רוצה לאהוב אבל משהו לא מצליח להתחבר לי. למרות המילים היפות שמלוות בלחנים פשוטים ויפים לא פחות לס לא מצליח לשבור את המחסום ולהישאר בראשי שניה לאחר שאני מסיים לשמוע את הדיסק שלו. בניגוד למה שאני חושב יש אחרים שאצלהם לס מתנגן דרך קבע. מי יודע, אולי באלבום הבא או בהזדמנות אחרת גם אני אוכל להגיד ש"שינויי אמת קורים לאט".

K הייתי בשתי הופעות של אלי רוזן ובשתיהן הוא לא הצליח להרשים אותי (לא שהוא ניסה, אבל בכל זאת) למעט שירים בודדים, דווקא בביצועים המינימליסטיים יותר, בדרך כלל בהדרן. אבל האלבום של רוזן כבר מצליח לשקוע אצלי יותר ויותר. אחרי הסינגל המצוין של "בתים בעיר" כבר המשכתי הלאה להנאה מ"חולפים הימים" המעולה (להאזנה פה למטה). הדעות ברחבי הרשת מפרגנות ובגדול (וגם הוא התראיין לראיונטו), אני עדיין לא שם אבל ממשיך להאזין ולגבש דעה משל עצמי.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K מי אם לא גיאחה מעונג שבת ימצא את הדבר המדהים הבא. הקליפ האינטראקטיבי של "Cold War Kids" המעולים ל-"I've Seen Enough" הוא אחד הדברים הממכרים שראיתי/שמעתי. אתם בוחרים את כלי הנגינה של כל אחד מחברי ההרכב מה שמוביל לביצועים שונים ומשונים לאותו שיר. רעיון ענק וביצוע מעולה. חובה לבקר.

K אחרי ההצלחה של "סיפורים באוזן" עם יהלי סובול, ערן צור וגלעד כהנא, מונוקרייב ממשיכים ומשחררים כמה שמות חדשים שיופיעו בסדנאות האמן שלהם ויספרו סיפורים, חוויות ושאר תופינים. החודש יהיה אפשר לשמוע את דניאל סולומון ובחודש הבא רונה קינן תתארח על בימת האוזן. לאור העומס הרב ששרר בכל אחת מהערבים הללו שכלל תורים ארוכים עד מאוד, עומס ומחנק בחלל האוזן-בר ופגיעה באינטימיות ובשקט הנדרש מסוג כזה של ערבים אולי יעשו בחוכמה מונוקרייב אם יעבירו את סדרת המפגשים למקום קצת יותר מרווח. תשאירו את הסלוגן, נסלח לכם תמורת קצת יותר אוויר או כיסא לשבת עליו.

K בועז כהן מחלק כמה נתונים על תעשיית הדיסקים בסוג של צעקה שקטה. אחד המדהימים ביניהם הוא זה שהיקף מכירות הדיסקים בעולם ירד מ-38 מיליארד ב-1997 ל-8 מיליארד ב-2008. מה זה אומר?! מילא אם כולם היו קונים מוזיקה בצורה מקוונת וכו' אך מכיוון שבתוך עמי אני חי ומכיר את סביבתי נותר לי רק לצעוק עליכם שוב "לכו לקנות דיסקים!!!" זה תענוג, זה כיף, זו אחל'ה מתנה למישהו אחר וגם לעצמכם. תנסו להיזכר מתי פעם אחרונה נאבקתם עם עטיפת הניילון האימתנית של דיסק ותבינו שכנראה עבר יותר מידי זמן.

K שנות ה-80, "שמתי ברז למורה", פאריס ביולר, קמרון חבר שלו, פרארי 250GT שנת 61 של אבא של קמרון, הקילומטרז', הנסיעה ברוורס, ההתרסקות. פשוט קלאסיקה. סיבה טובה לקנות את הבית.

K [זהירות, פורנו!] קלאסיקה קולנועית אחרת חוגגת עשור עוד רגע. "מועדון קרב" הבלתי נשכח יצא לאקרנים ב-99 ועשר שנים לאחר מכן מגיע שיחזור סצינות הקרב במרתף בעזרת נשים מקועקעות, מפורסנגות, חשופות חזה.

K אם לא היה מספיק ש-"Why" מגיעים לארץ אז גם חברי " M83 " באים ובזמן שמדונה לוקחת 500 ש"ח מינימום להופעה, אלו מאיתנו שלא בעד המלכה אלא יותר אוהבים את ילד האינדי שצועק שהיא ערומה (והיא באמת די ערומה רוב הזמן)  יכולים לרכוש כרטיס משולב להופעות של השתיים בבארבי אי שם באיזור 250 ש"ח לשתי ההופעות. הולך להיות שמח ביולי והנה רק שתי דוגמאות למה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K יש משהו בביקורת הזו על מיכל גבע (שאם עוד לא הכרתם אז כנראה שתכירו בעתיד) שממש נהניתי ממנו. למרות האנונימיות היחסית של נושא הכתבה ישנה התייחסות רצינית לצדדים שונים, טובים ורעים בהופעה ובמוזיקה של גבע. למרות הכיוון החיובי אליו הולכת הביקורת ההרגשה היא שההחלטה כולה בידי הקורא ומשאירה רצון לדעת עוד. נכון, זה טריוויאלי, ככה צריך להיות וכו'. בפועל אני קורא מלא ביקורות שנראה כאילו נכתבו בכוח תוך כדי נסיון לדחוף כמה מילים בומבאסטיות (כמו "בומבאסטיות") ולהראות את רמת הידע של כותב הביקורת בארכיון המוזיקאלי הישראלי/בריטי/אמריקאי/פיני/צ'רקסי.

K טרי פויזן בפארק הירקון VS לבונטין 7.

K איזה תענוג של פתיחה יש לאלבום החדש של ברי סחרוף ורע מוכיח משירי אבן גבירול. "אדומי השפתות" פותח לי כל בוקר, כל נסיעה ברכב וכל שטות אחרת שאני בוחר רק כי הוא עושה לי כל כך טוב וישר גורם לי לתנועות בלתי רצוניות ומעלה בי חיוך של כיף. אפשר לשמוע את "מה לך יחידה",  "מליצתי בדאגתי הדופה" (המעולה!!!) ו"כתב סתיו". מומלץ בחום.

K לא פעם יצא לי לדבר עם חברים או לקרוא קטעים של אחרים שמדברים על ההתנגשות בין הרצון שאותו אמן שוליים קטן שאתה מכיר יצליח, יהיה מפורסם ויחייה מיצירתו לבין הפחד שכאשר זה יקרה כל האינטימיות, הקירבה והייחודיות שלו יעלמו. אצלי לרוב הצד של ההצלחה והרצון לראות את האמן מקבל הכרה על פועלו וכישרונו הוא המנצח אבל יש בי הבנה עמוקה גם כלפי הדעות מצידו השני של המתרס. מסתבר שהפחד הזה והתחושה הזו קיימים אצל כל אחד שמתאהב בצליליו של אמן בראשית דרכו גם אם אלו "Kings Of Leon" והיטיב לנסח הכותב: "הרגשתי כאילו הסוד שלנו יצא לאויר העולם, הקינגס שייכים לעולם כולו כעת. אני שמח בשבילם… אבל כמו במקרים רבים עם להקות בעבר, קיוויתי שאוכל להחזיק באותו פרץ התרגשות ראשוני רק לעוד קצת זמן".

K ביצוע יפיפה מאלבום יפיפה לא פחות. רונה קינן מבצעת את "אתה מתעורר" מתוך אלבומה האחרון "שירים ליואל".

K מור שטייגל (החלק הנשי של פרויקט 1:1 האהוב) משחררת לעולם את אלבומה השני "מחשבות יכולות לשנות" ואפשר לשמוע את כולו בתוספת תמונות וקטעי וידאו באתר החדש והיפה שלה. לפי דעתי לא מספיק אמנים בישראל משקיעים באתרים משלהם, זו השקעה יחסית לא גבוהה אשר טומנת בחובה אינסוף אפשרויות וצורות ביטוי יחודיות לאמן שבוודאי לא קיימות בדף חלל כלשהו (למרות שיש דפי חלל כאלה שמעבירים מסר ברור. מפחיד. אבל ברור).

K הראשון מבין הקוראים שיידע את פירוש המילה "Saccadic" יזכה בשלושה דיסקים. האמת היא שגם אם אתם לא יודעים מה פירוש המילה ובא לכם על שלושה אלבומים מלאים להורדה בחינם של "Saccadic Eye Movement" אתם מוזמנים ומומלצים לקפוץ להמלצה של מורפלקסיס על המוזיקה שיוצר בחור אחד מאוד מוכשר שעומד מאחורי השם ומתוארת על ידי מר פלקסיס כ"מוזיקה שנעה בין הגדרות שלא באמת אומרות כלום כמו: דרים-פופ, שוגייז, פסיכאדליה, פולק, נוייז ועוד תויות מיותרות שהדבר הכי טוב שניתן לעשות איתן הוא להתעלם מהן ופשוט להטות אוזן ולהקשיב כי מדובר כאן פשוט במוזיקה טובה"

K אביתר בנאי משחרר סינגל שני מאלבומו הקרב ובא. אחרי "אותיות פורחות באוויר" המעולה מגיע "עד מחר"  (להאזנה פה למטה) ורק גורם לי להרהר עד כמה טוב הולך להיות האלבום כולו ועד מתי נצטרך להסתפק בטעימות.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K האלבום החדש של עמית ארז מתרוצץ לו אצלי במערכת כבר כמעט שבועיים. עדיין לא גיבשתי דעה עליו אבל בכל פעם שאני שומע אותו הוא משרה בי אווירה נוזלית שכזו, כאילו מוטיב המים שזור בין השירים וקולות של טיפטוף עדין נשמעים ברקע. לא ידעתי אם זו השפעת שם האלבום (בתרגום חופשי: "אתמול בלילה שניסיתי לישון הרגשתי את האוקינוס בקצות אצבעותיי") או אולי משהו אחר ואז קראתי את הראיון שעמית נתן למוסף גלריה של "הארץ" וגיליתי שלזה התכוון הסינגר-סונגרייטר. הוא רצה אוקיינוס, אני חשבתי על הכנרת, נתפשר איפשהו באמצע. אפשר לשמוע את הסינגל השני מהאלבום "Secret Cards" ואני אוסיף ואפנק בעוד טעימה מאלבום הבונוס שצורף לאלבום שקיבלתי בו עמית מבצע את "אמצע ספטמבר"  (במקור בביצוע של גלי עטרי). הזדמנות מצוינת לשמוע את עמית שר בעברית.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

K "שפם" המשעשעים תמיד ותקינים פוליטית/מגדרית לעיתים רחוקות העלו את הפוסט הזה על ההופעה של M.E.S.S באולפן השקוף. הוידאו עצמו הוא ענק ושווה רק כדי לראות את מיכל אמדורסקי וליאון אבודים בחלל השקוף, את המתופף של הלהקה מאבד את זה, בכיף, ואחרי כל זה מגיעה רוח השטות של "שפם" ונחה לה על כותבי התגובות שמשלבות עברית, אנגלית, יידיש ועוד שאר הגיגים.

K כמעט 300 הופעות של "עזרה בדרך" של נעם רותם ולא נראה לי שראיתי אחת בצורה מלאה. ראיתי את רותם בהופעות עם שירים מהאלבום אבל לא נראה לי שאף אחת מהן הייתה שלו לבד ובמסגרת הסיבוב. די מעאפן מצידי וכבוד גדול לרותם (לא על זה שלא הייתי, אלא על ה-300). ולחשוב שפעם לא סבלתי את הקול שלו כשהיה הסולן של "קרח 9″.

K למי שבטעות עוד לא ראה את ברונו (AKA סשה ברון-כהן AKA בוראט AKA עלי ג'י) מעופף בתלבושת המלאך ונוחת לאמינם על הפנים בטקס פרסי ה-MTV לא ידע אושר שטותי בחייו.

K עד כמה "מרסדס בנד" של החיים האמיתיים דומים לאלו שהופיעו בסדרה "תעשה לי ילד" אני לא יודע. מה שאני כן יודע זה שגל תורן, הסולן, בהחלט לוקח את כל תשומת הלב בכל הופעה, ראיון ושביב תקשורת אחר ומציג פרסונה סטארית שאפשר לאהוב או לשנוא אותה, אבל ממש אי אפשר להתעלם ממנה. הנה הם/הוא מבצעים אצל קוטנר את "חזיונות".

K זה פשוט וידאו מעולה של חברת פירסום. מהחיצים על המסך, הלאקוניות של המציג, הציורים הפשוטים, הסיפור והפרסומות שהם עשו. מומלץ מאוד, I Ship U Not !

K רות דולורס וייס חוזרת להופיע בארץ. זהו, מספיק. לא צריך לינק. תסמכו עליי ולכו תזמינו כרטיס.

K אחת הלהקות האהובות עליי בעולם, "Mew", משחררת סינגל ראשון מתוך אלבומם החדש שעתיד לצאת באוגוסט. אני לא יודע מה הקטע הזה של אלבומים עם שמות ארוכים אבל יש מצב שהם הולכים לקחת את הקופה בגדול בהקשר הזה. שימו לב לשם האלבום "No More Stories Are Told Today, I'm Sorry They Washed Away. No More Stories, the World Is Grey, I'm Tired, Let's Wash Away".

K תחנת רדיו שיוסי בבליקי ועמיר לב (עם תוכנית אחרונה מעולה על "אדומי השפתות" של ברי סחרוף ורע מוכיח) הם בין שדרניה היא משהו שלא מומלץ ואסור להתעלם ממנו. "רדיו מהות החיים" פרוס ופתוח לפניכם. ביחרו את השדרן, ביחרו את התוכנית, הישענו לאחור ותהנו.

נשאיר אותכם עם התקווה לתדירות פוסטים גבוהה יותר. יש רצון אבל מה עם הזמן. זמן, זמן, מה זה זמן?!? זה הדבר הזה שאני חושב שאין לי ואז מגלה שאני יושב כבר שעה ובוהה באהרוני מכין קיש חצילים. לא קורה לכם…

תגים: cold war kids, kings of leon, m83, mess, mew, sem, why?, אביב גדג', אביתר בנאי, אדומי השפתות, אורי מרק, אלי לס, אלי רוזן, אסף ארליך, בן בלבינדר, ברונו, ברי סחרוף, גבריאל בלחסן, גלעד כהנא, טרי פויזן, מוטי ביקובסקי, מועדון קרב, מור שטייגל, מחשבות יכולות לשנות, מיכל גבע, מרסדס בנד, נדב אזולאי, נעם רותם, סיפורים באוזן, עזרה בדרך, עמית ארז, קונור אוברסט, ראיונטו, רדיו מהות החיים, רונה קינן, רות דולורס וייס, רע מוכיח, שירים ליואל, שמתי ברז למורה, שפם

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שישי, 5 ביוני, 2009 בשעה 10:54 pm תחת הקטגוריות על הכץה. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.