לו"ז ההופעות שלי היה כבר סגור לשבוע הקרוב (שהיה). יום שלישי "האזרח צודרוב והשפנפן" בהופעת הרכב בס-תופים ראשונה שלהם, למחרת בני בשן בשביל מנת הבשן החודשית שלי, יום שבת אביב גדג' בבארבי תל אביב אחרי הפסקה ארוכה מהופעות ולקינוח מור שטייגל ביום ראשון ב"תמונע".

זה לא שהיו שינויים בתוכניות אבל הייתה תוספת אחת נחמדה עד מאוד בדמות חבר טוב ויקיר הבלוגיה "הדוקטור" (השם המלא שמור במערכת כלשהי) שהגיע מתאילנד ובחיקו מצלמת וידאו חדשה ומפנקת שנקנתה במיטב כספו ובמחיר מופקע לכל נפש. התוספת הזו הביאה אותנו לפוסט הנוכחי שהוא סוג של פוסט וידאו/אודיו שכזה עם כמה סרטים איכותיים במיוחד (בהתחשב בתנאי הצילום, איכות הצלמים ואיכות האלכוהול בזמן הצילומים) ועוד כמה שירים חדשים מההופעות. אז בלי עוד הקדמות מיותרות, בואו נתחיל בהופעה.

[ הערה: חפשו את כפתורי ה-HD לצפייה באיכות מפנקת במיוחד היכן שניתן]

(המשך…)

יום שבת הקרוב, ה-7.3, בארבי תל אביב. אביב גדג' בהופעה אחרי הפסקה ארוכה ולקראת אלבום כה מצופה שבדרך. כל צליל ומילה מהשיר "הסוד" שפה למטה הם תענוג נדיר ביופיו במוזיקה הישראלית. כל מילה נוספת מיותרת.
תהנו.

[עדכון: אביב גדג' כתב לי שמדובר בסקיצה ביתית בלבד של השיר וכמו כן, הוא לא עתיד להיכנס לאלבום המיועד שלו. ותרשו לי להוסיף שסקיצה ביתית או לא, זה לא מוריד לשניה מהיופי של השיר הזה. והעובדה שהשיר לא ייכנס לאלבום רק מעוררת את הדעת לחשוב אילו שירים כן ייכנסו ועד כמה טוב יהיה האלבום. ותודה לאביב.]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

הסוד - אביב גדג'
ממה העיניים שלך נוצצות
סתם מהסתיו או ששוב בלעת כוכב
ומדוע אתה בוער
האם זה מהסוד שאתה שומר

אם עוד יש בך אש
עד מתי
עד מתי
תצטער

כל סירות ההצלה
טבעו בדרך לכאן
אתה חיכית מזמן
זאת אהבת חינם
אפילו כשאין
אין לך למי לתת

אהבת חינם
לפעמים מפרשים כחולשה
בשביל מה שאתה צריך
לא משלמים
רק מתפללים
גם אם אין מי שיקשיב

כל אהבה יכולה
לשבור ולעזור
כל דבר
יכול לכאוב

והסוד שאתה שומר
יותר ויותר דוקר
קו סמוי
לב גלוי
חץ עיוור

כל סירות ההצלה
הן כבר בדרך לכאן
אתה חיכית מזמן
זאת אהבת חינם
אפילו עכשיו

תקראו לזה סטייה או כל הפרעה נפשית/מוזיקאלית אחרת אבל אני ממש אוהב את הצמד העונה (רק בשעות הלילה המאוחרות) לשם "האזרח צודרוב והשפנפן". כבר אמרתי את זה בעבר (כולל פירוט, הסברים ודוגמאות) ואני עדיין עומד מאחורי המילים שלי.

לפני המילים שלי עומדים התושב והארנב ובשבוע הבא יצטרפו אליהם גם בס (שיענה לשם אביעד ארליך) ותופים (שלפעמים עונים לשם רון חזקיהו) לצורך השלמת תהליך הפיכתם של הצמד להרכב מלא.

ההופעה תערך ביום ג' ה-3.3 בשעה 22:30 בלבונטין 7  תל אביב. מדובר בשידרוג הרכבי כמו גם בשידרוג פלטפורמת ההופעה כאשר האזרח והשפן הקטן יופיעו לראשונה מחוץ למקומות האינטימיים דוגמת הצוזאמן, מרסנד, בלום-בר והגדה השמאלית ויעברו ללבונטין 7.

איך הכל יעבוד, איך בועז האזרח יסתדר עם גלי ההערצה, האם השפנפן יגלה כי תא-מרבוטה לא באמת קיימת, כמה אלכוהול יעבור בדמם של השניים במהלך ההופעה ומי ישלם עליו, מה יהיה סופו של כבש-הו ועוד המון שאלות הרות גורל נשארות בגדר תעלומה ויבואו על פתרונן ביום שלישי הבא.

בינתיים, מה שאני כן יודע זה איך זה הולך להישמע, לפחות בערך, מהטעימות כאן למטה של "היא פצועה" ו"כבר מאוחר".

כמקובל בגזרות האזרחים והשפנפנים מדובר בגירסאות לא מלוטשות וראשוניות בלבד עם דיבורים ועוד תופינים במהלך ההקלטה שלא יפתיע אותי אם גם ייכנסו לאלבום העתיד לבוא.

כמו תמיד צריך להקשיב קצת יותר בשביל להיכנס לראש של השניים (+שניים) האלה, אבל בזהירות, הכניסה על אחריותכם בלבד ורבים וטובים יצאו משם עם ריחות לא נעימים ובמצב מנטאלי מעורער ומהורהר כאחד.

נתראה בהופעה.

האזרח צודרוב והשפנפן - כבר מאוחר (גירסת הרכב)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

האזרח צודרוב והשפנפן - היא פצועה (גירסת הרכב)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מתוך שעה וחצי של הופעה הייתי שעה עם חיוך דבוק לפנים, שאר הזמן התחלק בין מבט מזוגג בוהה בבמה בתחילת ההופעה ורגעים בהם הייתי עסוק בשחרור הרגליים שלא באו מוכנות לתפוסה מלאה של המקום.

יש הופעות שאתה לא בא מוכן אליהן. לרוב זה קורה לי כשאני הולך לשמוע איזה אמן חדש כלשהו שאני לא מכיר. אני מגיע ללא רבב, חף מהשפעות חיצוניות אולי למעט איזו המלצה או הערה כזו או אחרת שקראתי/שמעתי ממישהו/איפשהו. אבל זה לא המקרה דנן.

עיון בלוח המופעים של תאטרון "תמונע" חשף עמוק בין דפי התוכניה את השם "Alice in chains" ובבירור עמוק יותר התברר שמדובר בהופעת מחווה לאלבום האנפלאגד שהקליטו חברי ההרכב אי שם ב-96.

עכשיו בואו ניתן איזו מסגרת לסיפור הזה.

מדובר באחד האלבומים שליוו אותי לאורך תקופה ארוכה בחזרות אינסופיות במערכת ולאחר מכן במחשב, בצבא, טיולים בחו"ל, ישיבות לימודים אינסופיות בבית או סתם תחילתו של סוף שבוע. אין מישהו שהמלצתי לו על הדיסק ולא אהב, רבים נפלו עמוק לתוכו ומכירים כל תו, כל רגע, כל כיוון גיטרה וכל פתיחה של שיר. מדובר לפי דעתי בהופעת אנפלאגד שלא נופלת מזו של האלמותית של נירוונה. זו של נירוונה הרבה יותר דרמתית ומרגשת, יותר נועזת בבחירת השירים אבל המלודיות והקצב של אליס התאימו לי ליותר מצבים ורגעים מאשר אלו של נירוונה, קולו של ליין סטאלי הסולן לא נופל בייחודיות שלו מזה של קורט קוביין האדיר והמקצבים, קטעי הסולו ונגינת הגיטרות כמו גם המילים והלחנים של אליס הן מהטובים שנשמעו במסגרת הופעות האנפלאגד של MTV.

האזנה לאלבום התחלפה בחלוף השנים בצפייה בסרט של ההופעה מה שרק העצים את ההנאה ממנה. לראות את ליין סטאלי עולה לבמה, משקפי שמש לעיניו בשיער בלונד/ג'ינג'/ורוד שכזה וזוכה לתשואות מהקהל. לשמוע את נגינת הבס האקוסטי וקטעי הסולו של הגיטרות, הפספוס של המילים בתחילתו של "Sludge factory" שהוסרו מגירסת הדיסק ואת ליין סטאלי מסיר את משקפי השמש שלו וחושף עיניים מגולגלות לאחור במעין טראנס שכזה. כל הרגעים האלו חרוטים לי בראש ונשלפים מחדש בכל האזנה לאלבום.

והנה אני קורא שהולך להיות שיחזור של האלבום על ידי כמה חבר'ה מב"ש שלא שמעתי עליהם כלום עד אותו רגע. שיחת טלפון אחת וגייסתי איתי את אחד המכורים האחרים לאלבום וביחד נכנסנו ל"תמונע".

חלל ה"תמונע" מלא לגמרי, נרות ומנורות לאבה פזורות מסביב לבמה שעליה נמצאים כסאות ישיבה גבוהים כשיחזור לתפאורה של המופע המקורי. ארבעת חברי ההרכב עולים והצליל המוכר של "Nutshell" מתחיל לבקוע מהרמקולים בחלל ההופעה. שיר אחרי שיר ביצעו חברי ההרכב את האלבום במלואו ואני פשוט נסחפתי במחשובתיי כאילו אני נמצא בהופעה המקורית, זו שראיתי כבר כל כך הרבה פעמים בעבר על מרקע הטלויזיה. מסתכל על נגינת הגיטרה המדהימה של אלעד דוד (ספייס מומלץ) וזו על הבס של ירון יהודה ("הטרנטות","שירימשומשקום"), מקשיב לשילוב הקולות בין אסי קריספין ("הטרנטות") הסולן לזה של רון פלוינסקי על הגיטרה, מתופף על רגלי בתיאום עם יובל מלכא המתופף ונהנה מכל שניה.

ניכר שחברי ההרכב עבדו קשה על ההופעה וביקשו לשחזר, קרוב ככל שניתן, את ההופעה המקורית. הם לא באו לתת איזושהי הגשה מיוחדת, לשנות סדרי עולם או תצורה שונה לשירים, הם באו להחיות הופעה שעד אותו רגע חיה רק בראשם של הנוכחים באולם, על מסך הטלויזיה או המערכת הביתית. וטוב שכך.לא רציתי שישנו תו אחד, לא שום סדר שירים חדש, שקריספין יצעק במקומות הנכונים ושאלעד דוד לא יטעה באף סולו.

דמיינו לכם הופעה אחת של להקה או זמר שהייתם רוצים להיות בה, לשבת בקהל בזמן שהצלילים המדהימים שלהם מוקלטים אבל לא יכולתם ולא תוכלו לחוות אותה בחיים. הופעת האנפלאגד של אליס היא אחת שכזו בשבילי וביום רביעי האחרון הגעתי הכי קרוב שאני אוכל לדבר האמיתי, בהופעה חיה עם סאונד מעולה ובמרחק נגיעה ממני.

(עדכון: נוספו תמונות מהיום הראשון!)
עוד פסטיבל פולקל'ה הסתיים לו בסוף השבוע האחרון ואחרי יומיים ארוכים שהייתי קבור במרתפי הלבונטין 7 ללא תחושה של זמן, ניזון רק מאלכוהול, סיגריות וכמה סוכריות טופי שמצאתי בכיס חזרתי לחיי השיגרה.
יומיים שלמים מלאים בכל כך הרבה הופעות גרמו לערבוב ובילבול נתונים שכזה כך שכל נסיון לסכם את הארוע יגמר ברצף פסקאות לא ברור. ולכן! כמיטב מסורת סיכומי הפסטיבלים של הבלוגיה נעבור לסיכום ותיאור האירועים בנקודות (ייתכן וסדר ההופעות והאירועים היה שונה מהכתוב. תתמודדו) בליווי תמונות וסרטונים שם למטה, בסוף :

תזכורת לעצמי, לפני פסטיבל לא לשתות יותר מידי או לאכול דברים מוזרים. זה עלול לגרום לעיכובים ופספוס של הופעות מצוינות שרציתי לראות כמו רועי ריק , דייויד בלאו והדוגמניות.

שישי אחר הצהריים, איפה כולם? הלבונטין רחוק מלהיות מלא. אולי זה הקור, אולי זו עוד ארוחה משפחתית שכזו.

זהר פאקינג וגנר. הנגנים בשלהם, היא בשלה. השמיעה לגילאי 18 ומעלה.

מי זאת החמודה עם הרעמה המתולתלת שכרגע חלפה לידי?

ב"ש איז אין דה האוס!

יוחנן קרסל, אתה מתבקש לעזוב את ההאוס. לבינתיים לפחות.

שיט! פספסתי גם את נדב אזולאי.

דויד - שוב שכחו לשים יוד בשם שלי - פרץ על הבמה. עולם שלם של לופים וצלילים מאמן אחד.

יש דויד פרץ, יש קהל בלבונטין, ועוד מהסוג המהופנט.

הי, הנה המתולתלת, עולה לבמה.

עינב ג'קסון כהן ואף רחש בקהל. מתרגשת, נבוכה וזוכה בתואר ההפתעה המרגשת של היום הראשון.

יש גם אי.פי חינם.

פוליאנה פרנק עולים.

בעיות סאונד. מחכים.

פוליאנה פרנק יורדים. שמועות אומרות שבתווך בין העליה לירידה נוגנו צלילים וזומרו זמירות. מה שאני בטוח זה שהיו המון רעשים לא נעימים.

חייו של אביב מארק מתקצרים בכמה שנים מעצבים על מה שקרה קודם.

צ'יינה מונדוגס, זוכים בתואר מוזיקת ההזיות וסמים קשים החדשה שלי.

יהוא ירון, בס ולבונטין מלא. פשוט צריך לראות. לראות מה היה, לראות מה עכשיו ולראות אותו בהזדמנות הראשונה שיש לכם. ההופעה הטובה ביותר של היום ללא ספק.(סרטונים בהמשך)

אסף רוז עולה לשאריות הקהל. לא מוגבר ולא מחובר.

רוז: "אחריי, מי שרוצה ומנגן יכול לעלות איתי לסשן מטורף"

מארק: "הלו! יש עוד יום מחר, יש במה לסדר"

בסדר, בסדר. לילה טוב.

בוקר טוב.

לחימה בדרום ואני אוכל ארוחת בוקר ממיטב התוצרת של מבשלת פילסנר ומחלבות פיליפ מוריס.

נתי אורנן כמעט הרדים אותי. אולי היה צריך איזה הרכב ברקע.

רם אוריון נתן לי בראש. בלי הרכב, בלי שום דבר ברקע.

הרבה יותר אנשים באו היום. אולי זו השמש.

ירונה כספי עם נגנים שכל אחד מהם הוא תענוג וביחד איתם היא הייתה ההפתעה הנשית הרועשת של הפסטיבל.

מה זה בכיס? הי, טופי! מעולה!

מר כבד וגברת נמוכה נשמעים כל כך טוב. מתי הם אמרו שיש הופעה?

אחד חלקי אחד בהרכב מצומצם שמורכב מאחד ואחד. מעולים, אבל כבר אמרתי את זה בעבר.(סרטונים בהמשך)

שי טוכנר עם בת הלוויה המוזיקאלית התורנית. והפעם לילך שיר. נו, בסדר.

לילך שיר: "אתה יכול להגביר לי קצת את השירה במוניטור? תודה"

איפה אביב ואיפה את, הוא בכלל הלך רגע לסיבוב. כל המקיפים את עמדת הסאונד עומדים מחויכים.

כמה בירות כבר שתיתי….

עידן רבינוביץ' בביקור מולדת. כמה חודשים בסיבוב בחו"ל ופתאום זה ביקור מולדת?!? גבע אלון התחיל פה קטע חדש כנראה.

ורועי ריק היה איתו אז זכיתי גם להנות מצלילי המפוחית שלו.

קופץ רגע לאוטו. יהוא ירון בא לשאול "יש לך במקרה שקית, אנחנו פשוט רוצים לשבור כמה בקבוקי בירה". הגיוני בסך הכל.

נגה שלו. הפתעת היום השני. מזכירה הרבה דברים טובים ועושה את זה ממש טוב.

עוד יותר טוב שהיא עושה את זה עם יהוא ירון.

לא עושה את זה עושה את זה. הם פשוט שרו ביחד.

הוסיפו את יאיר יונה לליין-אפ. טווווווב!

איתמר רוטשילד עם ערן סער. כל הופעה שלהם היא תענוג.(סרטונים בהמשך)

אבל למה רק שלושה שירים?

עולה בס, וחשמלית, ופסנתר, ומתופף, וחצוצרן, ואקורדיון, וויולה, ואחת יעל קראוס.

פאניק אנסמבל על הבמה, לבונטין מפוצץ. החבר'ה האלה יודעים מה הם עושים.(סרטונים בהמשך)

אבל למה רק שלושה שירים?

"מכולת" עושים חמישה שירים. חמישה!!! מה הגיוני בזה.

נו מה עם יאיר יונה?

קטב מרירי עושים קטע אחד. ארוך, ממגנט ומיוחד. (מיוחד=שימוש בבקבוקים השבורים של יהוא ממקודם, בובות ילדים, שלשלאות ועוד. הכל מתועד בהמשך)

יעל דקבלאום נותנת הופעה ארוכה ופולקית במיוחד.

הקהל מחזיר לה בהמון אהבה והנאה. רק רוצה שהיא תמשיך.

הנה יאיר יונה! מאלתר על הסלייד עם דקלבאום.

יאיר יונה נשאר לבד על הבמה.

לאיפה כולם הולכים?

יאיר מתחיל לנגן, האורות כבים. רק שניים אדמומיים נשארים להאיר את הבמה.

איזה תענוג של צלילים הוא מוציא.

חבל שלא כיבו את האור בעוד כמה הופעות.

לילה טוב.

יש! מצאתי עוד טופי.

ועוד כמה נקודות לטוב, לרע ולמחשבה:

K טוב - אביב מארק. זה האיש שגרם לכך שאני אצליח לשבת יומיים בחלל הקטן בלבונטין בלי לצאת עם כאב ראש, להנות מהמוזיקה ושהכל יתקתק. נתן בראש לצעירים, סידר הכל בשניות למנוסים יותר, התעסק עם הסאונד, התאורה וארוחת הצהריים שלו במקביל ופשוט היה שם כל הזמן. טוב, חוץ מהקטע עם לילך שיר אבל זה לא באמת היה חשוב.

K רע - אנשים שבאו רק כדי לראות את ההופעות של השוליים הגבוהים. פאניק אנסמבל, יהוא ירון, אחד חלקי אחד, Mr heavy & Ms low. לכו תראו הופעות שלהם. כל הקטע של הפסטיבל זה גם להכיר דברים אחרים, חדשים. תנו צ'אנס.

K מחשבה - אחרי כמויות האנשים בחוצמזה ואינדינגב הייתי בטוח שהלבונטין יהיה מלא כל הסופ"ש. כנראה שכאשר מוציאים את שקי השינה, האוהלים, הטבע והמדורות מהתמונה זה קצת פחות מגניב לבוא סתם ככה לפסטיבל מוזיקת שוליים. כך יצא שהקהל שהיה זה אותו קהל שתמיד נמצא ואותם פרצופים שראיתי כבר הרבה פעמים. חבל.

K עוד מחשבה - איזה פולק ואיזה נעליים. בחוסר חישוב מהיר נראה לי שהיו משהו בין 10-15 אחוז אמנים פולקיים באמת ועוד עשרה אחוז עם נגיעות פולק. לא שזה לא בסדר אבל המתכונת המקורית של הפסטיבל השתנתה מאוד. הרבה פחות הופעות סולו והרבה יותר אמנים שעולים עם הרכב חשמלית, בס, תופים, לפחות. אחד חלקי אחד היו חריגים בנוף כאשר באמת השילו מעצמם את כל שאר חברי ההרכב (ויש עוד הרבה) ועלו בצמד אקוסטית ופסנתר. אם זה טוב או אם זה רע, כל אחד יחליט לעצמו. אולי פשוט צריך למצוא שם חדש.

רגע, רגע, לא סיימנו.

הנה כל התמונות מהפסטיבל (המון תודה לאיש שצילם הרבה ולא אכל: ארז בז'רנו). הן כולן מהיום השני חוץ מאחת, זה מה יש עדכון: התווספה גלריה של היום הראשון באדיבות אורלי קוטיק . לחיצה על הכפתור בצד שמאל למטה תגרום לכם לאושר גדול יותר  :

פולקל'ה 5 - היום השני+ (צילום: ארז בז'רנו)

ולסיום הנה כל הלינקים לסרטונים מפולקל'ה ה-5. עכשיו שאני רואה אותם שוב אני חושב שממש נהנתי בכל אחד מהרגעים האלו ובכלל. מומלץ לבעלי יכולת ללחוץ על הלינק  "watch in high quality" ממש מתחת לסרטון בצד ימין לצפייה באיכות גבוהה יותר:

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 1

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 2

יהוא ירון בפולקל'ה 5 - סרטון 3

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "לעולם"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "שמש מתכת"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "אין לי חוש הומור"

אחד חלקי אחד בפולקל'ה 5 - "לפעמים אני פוגע"

איתמר רוטשילד בפולקל'ה 5 - "בדרך לעבודה"

איתמר רוטשילד בפולקל'ה 5 - "הלילה תדע"

פאניק אנסמבל בפולקל'ה 5 - סרטון 1

פאניק אנסמבל בפולקל'ה 5 - "On this night"

תודה לכל מארגני הפסטיבל ולכל מי שמעורב בצורה כזו או אחרת. היה תענוג.