אהבתי חסרת הפשרות וההגיון לצליליו של אסף ארליך בשילוב העובדה שאני בעל הבית של המקום הזה שאתם נמצאים בו כרגע, מאפשרים לי לפרסם את הפוסט הזה שבו המילים והלינקים שבדרך כלל שולטים בבלוגיה מפנים את מקומם לסרטי וידאו מהופעתו האחרונה של ארליך. אסף ארליך חזר להופיע אחרי היעלמות ארוכה לצורך עבודה על אלבומו השלישי (אחרי "טוקשואו" ו"חדשות מהמגירה") ובזכות עבודתו הנאמנה של הדוקטור, אני, וגם אתם, יכולים לקבל טעימות ממה שעתיד להיות האלבום השלישי של אסף ארליך. אסף ארליך יופיע בחגיגות יום ההולדת ללבונטין 7 שיערכו בין החמישי לשביעי ביולי.

(המשך…)

אלי רוזן - "כל המקומות האלה"

יצא לי לראות את אלי רוזן בכמה הופעות לפני שאלבומו "כל המקומות האלה" יצא ובכל אחת מהן לא הצלחתי להבין את הבחירה של "אנובה", הלייבל בו רוזן חתום. הלייבל שבו חתומים עמית ארז, "אטליז", "רוקפור", נועה בביוף ועוד היה אהוב עליי מרגע הקמתו והבחירה ברוזן היתה תמוהה מבחינתי. רוזן פשוט לא השאיר חותם בדמות הופעה כריזמתית, שיר שנחקק או הנאה גדולה ותמיד יצאתי מבלי החשק שיש לי מהופעות חדשות שגורם לי ללכת ולנבור ולמצוא עוד על האמן/הרכב שכרגע ראיתי ולחכות ליציאת האלבום הקרב ובא.

את התחושה לגבי ההופעות של אלי רוזן טרם יצא לי לבחון שוב אבל האלבום שלו שנחת על שולחני בהחלט הצליח לגרום לי להתייחס לדברים בצורה אחרת ולהוריד את הכובע בפני "אנובה" על עוד בחירה מוצלחת ומעניינת באמן שראוי שיישמע.

 זה לא שמדובר באלבום מושלם או כזה שיהיה אהוב על כולם וכנראה שהוא גם לא יעורר הדים גדולים והשם אלי רוזן ישאר שגור רק בקרב חובבי מוזיקה ישראלית "אחרת" (במובן הטוב של המילה).

וחבל שכך. חבל, כי "חולפים הימים" היא רצועה מעולה שכיף לשמוע שוב ושוב תוך כדי משחקי משמעויות עם המילים שרוזן שר. חבל, כי "בתים בעיר" הוא כל כך טוב שכבר בהאזנה הראשונה לשיר התלבש לו חיוך על פניי שרק חיכה שאני אגביר את הווליום חזק, חזק, רגע לפני שמתחיל הפזמון. "Where Is My Love" ו-"אי אפשר לכתוב שירה" הם גם חלק ממה שעושה את האלבום הזה לטוב וכזה שכדאי להאזין לו, לתת לו הזדמנות.

אבל יש רגעים שבהם נראה שרוזן מתאמץ מידי, שמילה אחת מצליחה להרוס לי שיר שלם. זה לא שהמילים "יאבאל'ה" (בשיר בעל אותו שם) או "טאבולה ראסה" (בשיר "צ'יינטאון") כל כך חורות לי כמו השילוב שלהם בלחן, בשירה, במוזיקה שיוצאת לי מהרמקולים, וזאת בניגוד מוחלט לדעתי לגבי המילים של אותם שירים שבקריאה והתייחסות נפרדת מרגשות, מפתיעות ובהחלט בין הטובות ביותר שקראתי בזמן האחרון.

 ואולי זה מה שמונע מהאלבום הזה להיות ממש ממש טוב ולא להיות כזה שאני לא יכול להפסיק לשמוע. אלי רוזן כותב שירים בחסד, מתאר אירועים, מקומות, שמחה וייסורים בצורה כל כך יפה שהייתי שמח אם היה נופל לידיי ספר שירים שלו שאוכל לקרוא, להתעמק, להתענג ולתת למילים שלו לרוץ בראשי. כשהוא עוטף את מילותיו בצלילים זה לא תמיד מצליח לו ולפעמים אפילו גורם למאזין לעבור לשיר הבא מבלי לדעת איזה עולם נפלא של כתיבה הוא כרגע פספס.

להאזנה: אלי רוזן - "חולפים הימים"

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מור שטייגל - "מחשבות יכולות לשנות"

אני אוהב את מור שטייגל (אתר יפיפה + אפשרות להאזין לאלבום במלואו). אני אוהב אותה בגלל המתנה המוזיקאלית המדהימה הזו שנקראת "אחד חלקי אחד". אותו פרויקט מעולה שחיבר בין חברי להקת "דבק" (לשעבר?!?), מור שטייגל והסופר/משורר ערן בר גיל והוליד את שניים מהאלבומים האהובים עליי ביותר בשנים האחרונות "1:1″, ו-"ברזל". הכרתי את מור בהופעות של "1:1″ וכל כך נהניתי לראות אותה על הבמה ולשמוע את קולה כל כך קרוב בשירים שאני כל כך אוהב.

 אלבומה הראשון "עד המבול הבא" חלף לו לידי ללא התרגשות מיוחדת וגם כאשר חזרתי אליו לשמיעות חוזרות כדי לקבל עוד קצת מהקול שאני כל כך אוהב ב-"1:1″ לא הצלחתי להתחבר.

אלבומה החדש של מור שטייגל "מחשבות יכולות לשנות" העמיד את האהבה הזו למבחן שוב.

האלבום נפתח בשיר "על יד הים (חול אפסי)" (מילים: דליה רביקוביץ') במה שלפי דעתי היא הרצועה הטובה ביותר באלבום. מור מצליחה לספר את הסיפור שמאחורי המילים בצורה כל כך טובה שמולבשת על לחן שככל שהוא פשוט ויפה ככה הוא כואב. כואב טוב.

השיר הבא, "24 שעות", מחזיר לי את התחושה שאולי זה פשוט לא עובד ביני לבינה כשאנחנו לבד אבל "מול עצמך" שבא אחריו אומר לי להמשיך להקשיב, לראות לאן, יחסינו לאן. כשאני מגיע ל"אין כסף" אני נזכר ששמעתי אותו בהופעה של מור ב"תמונע" וכבר משמיעה ראשונה התחלתי לזמזם אותו, אני לא יודע אם זה דבר טוב, אבל זה גרם לי לחזור ולשמוע אותו שוב ולסמן אותו כעוד נקודת אור באלבום.

המשכתי לשמוע, להריץ קדימה, לחזור אחורה, לא לגעת, להפסיק ולחזור.

שוב ושוב מצאתי את עצמי מתחיל להקשיב לשיר, מחכה להתפתחות כלשהי, למשהו שידביק אותי, והנה חולפת לה דקה ועוד אחת והשיר נגמר. כמו צפייה בסרט, המתנה לרגע בו יהיה טוויסט בעלילה, שמשהו יקרה, שהבמאי יקח את זה למקום אחר, ובסוף כלום. אולי לא כלום, אבל זה פשוט לא היה זה.

כל פעם היה חסר לי משהו אחר. לפעמים המילים היו סתמיות מידי ("אחת ממיליון") ולפעמים זה היה הלחן שפשוט לא הצליח לעטוף את המילים היפות ולהרים את השיר לגבהים המרגשים באמת ("דיונות"). מצאתי את עצמי חוזר שוב ושוב לאותן רצועות שאהבתי כבר מההאזנה הראשונה ומדלג על אלו שעייפתי מלנסות.

לא יודע איך זה קרה. אלבום שמורכב מהקול האהוב של מור, הלחנים של בועז ריינשרייבר המוכשר (עוד שותף לפרויקט "1:1″) ומילים יפות, גם אם לא אחידות ברמתן, הפך בשילוב של כל אלו לעוד סימן שאלה ביחסים האינטימיים ביני לבין מור.

תמיד אמרו לי שיש לי בעיה עם אינטימיות, לא חשבתי שאני כל כך אוהב את זה בקבוצה, שנוכל להסתדר רק כשיש עוד אנשים אחרים סביבנו.

להאזנה: מור שטייגל - "על יד הים (חול אפסי)"

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

אתמול הייתה הקרנה (או לפחות היתה אמורה להיות) בערוץ 8 של הסרט "Before The Music Dies" ולמי שלא יודע על מה מדובר הנה תיאור הסרט מאתר הבית שלו:

"Never have so few companies controlled so much of the music played on the radio and for sale at retail stores. At the same time, there are more bands and more ways to discover their music than ever. Music seems to have split in two - the homogenous corporate product that is spoonfed to consumers and the diverse independent music that finds devoted fans online and at clubs across the country. BEFORE THE MUSIC DIES tells the story of American music at this precarious moment… At the heart of BEFORE THE MUSIC DIES are interviews with musicians, industry insiders, music critics, and fans that reveal how music has reached this moment of truth. Featured performances from a truly diverse group of artists, ranging from The Dave Matthews Band and Erykah Badu to Seattle street performers and Mississippi gospel singers show us that great music is always out there… as long as you know where to look. BEFORE THE MUSIC DIES will renew your passion for great music, and inspire you to play an active part in its future."

אין בסרט שום בשורה חדשה או גילוי מפתיע ואני גם לא יודע אם הצפייה בסרט תגרום לכם לקחת חלק פעיל בעיצוב עתידה של המוזיקה כמו שיוצרי הסרט מקווים, מה שכן יש בו זו המון כנות של הרבה אנשים שאוהבים מוזיקה ותוהים לגבי המשך דרכה, ויש שם גם המון מוזיקה טובה. אני יודע שבוקר אחד פשוט קמתי והתיישבתי לראות אותו ולא הצלחתי לקום מהכיסא עד לסופו. ומכיוון שאתמול בערב לא התאפשר לי לראות אותו (מה שהעלה את השאלה "כמה חתונות בשבוע יכול בן אדם אחד לשרוד?"), הלכתי וחיפשתי וחתכתי ועשיתי ובתקווה שהכל יעבוד כמו שצריך אז אפשר לראות את הסרט (מחולק ל-2) פה למטה או בלינקים המצורפים (במידה והסרט לא עולה נסו מאוחר יותר או פשוט רפרשו את הדף). מקווה שתמצאו את הזמן לעשות זאת.

(אם נתקלתם בבעיה, נא לדווח. הנגן הזה עושה לי בעיות אבל בסוף הוא עובד.)

 חלק ראשון - לינק

חלק שני - לינק

טוב, אז ככה. תקופה לחוצה, כזאת שאנשים לא יוצאים מהבית חודשים בגללה והדבר היחידי שמצליח להחזיק אותי שפוי במהלך הלימודים ובלילות שבסופם זו המוזיקה. הרעיון היה פשוט, לקחת חלק מפלייליסט של יום לימודים כלשהו, לסדר, לארגן, לכווץ, להעלות ולתת לכם לשפוט. את מה שיש בפנים תצטרכו לגלות לבד. אני מבטיח לכם שתמצאו שם לפחות עונג מוזיקלי אחד וזה כבר שווה הקלקה והורדה. תיהנו.

מתילפנידאט תוך אוזני - הורדה

והנה עוד כמה דברים שהחזירו אותי לשפיות בזמן האחרון.

(המשך…)

"לציבור הבוחרים שלום בינם לבין עצמם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין שכנם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין הערבים
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין החרדים

לציבור הבוחרים שלום בינם לבין סביבתם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין ממונם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין היהודים
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין העולים

לציבור הבוחרים שלום בינם לבין עצמם
לציבור הבוחרים שלום בינם לבין העולם
לציבור הבוחרים שלום
כל סוג של שלום
בהצלחה בבחירות הקרובות."

בהתקרב יום חג ומועד לקלפיותינו שמתי לב שיותר ויותר שירים מתבלטים לי בהקשר פוליטי, דעתני כזה או אחר. לפעמים מכח המילים שלהם ולפעמים סתם כך מכח האוירה האופפת אותנו בימים אלה.
אספתי מקבץ שכזה של שירים, כולם עברו באוזניי בשבוע האחרון, חלקם במכוון וחלקם סתם תוך כדי שיטוט בטלוויזיה /רדיו או shuffle מפתיע במיוחד במחשב. אני די בטוח שחלקם אפילו לא קשורים לפוליטיקה וחלק מפירוש השירים בראשי נעשה על דעתי שלי בלבד.
אבל עכשיו זה הזמן לשלוח את זה לאוזניים שלכם ולשמוע מה עובר לכם בראש ובאוזניים תוך כדי וסתם כך. האזנה נעימה.

"לציבור הבוחרים שלום" [הורדה]
  1. אחד חלקי אחד - שירה פוליטית
  2. רפי פרסקי - עולם קטן
  3. אלי סורני - עזה תל אביב
  4. הדג נחש - שירת הסטיקר
  5. מאור כהן - דבר ראש הממשלה
  6. נושאי המגבעת - אני טקסט פוליטי
  7. אסף ארליך - התאבדות אפלטונית
  8. בני בשן - 67
  9. תיסלם - פרצופה של המדינה
10. ענבל פרלמוטר - חמדת אבות 2
11. ערן צור- על קו העימות
12. אחד חלקי אחד- פניי הפוליטקאים
13. מאיר אריאל - נאום בחירות