רק לפני יומיים תהיתי מה קורה עם הפרטים לגבי פסטיבל "חוצמזה 3"  שיערך ב-25-26 לחודש בקיבוץ פרוד והנה הם הגיעו.

אז מי הולך להיות שם:
אסף אמדורסקי, כנסיית השכל, עמיר לב, הטרמפולינה (תומר יוסף ובנו הנדלר), גלעד כהנא (ג'ירפות), אורן ברזילי (מופע הארנבות של ד"ר קספר), איטליז, קולולוש, קרוסלה, אלקטרה, Mambomambas (אורי פרוסט ואיתן רדושינסקי), יעל דקלבאום, יהוא ירון, ברמלאי, אורי מרק, המועדון, דיוויד בלאו, אשכרה מתים, nx2, אדם קומן, The Aprons, אסף ארליך, חיה מילר, The Inhibitors (מארחים את אורלי פרל) ועוד (ההדגשות כולן על סמך טעמי האישי בלבד).

בנוסף לאלו יתארח הרכב האלקטרו נויז "Les Trucs" שאני ממש לא מכיר אבל הנה מה שהיה לחבר'ה המארגנים להגיד עליהם: "Les Trucs יוצרים "נינטנדוקור" – אלקטרוניקה שמחברת בין ה-8 ביט של הרכבים כמו Crystal Castles לבין האיי.די.אם של אפקס טווין. דמיינו בחור ובחורה, כשביניהם מעין שולחן פינג פונג מלא כבלים, קלידים וג'אדג'טים יוצאי-דופן, מיקרופונים שמחוברים לכובעים, תרמילי גב עם חלקי מנורות שולחן, ועכשיו ,דמיינו את כל המפלצת הטכנולוגית הזאת ממוקמת בין פרות, עצים ואוהלים.". זה בהחלט נשמע מעניין והתפאורה בקיבוץ פרוד בהחלט יכולה להתאים למאורע.

גם השנה יכלול הפסטיבל אירועים נוספים מלבד הצלילים מהבמות כמו פרויקט "ArtBeat" שמורכב משיתוף פעולה בין צלמים מקומיים ללהקות בולטות בסצנה הישראלית, תיאטרון רחוב, דוכני קומיקס והמון המון כיף.

כרטיסים אפשר כרגע לקנות בטלפון 052-3725357 (110 ש"ח במכירה מוקדמת, 120 ש"ח במקום, אבל לא הייתי בונה על זה שתוכלו לקנות כרטיסים במקום. ע"ע אינדינגב שנה שעברה).

בקיצור, יאללה, להתחיל לאוורר אוהלים ושקי שינה, לבדוק שהגזיה עובדת, לעבור על המתכונים לשקשוקה ולבוא מלאים במצב רוח טוב.

חוצמזה 2 היה אחד האירועים המהנים ביותר שהייתי בהם שנה שעברה והבריחה ממחוזות המרכז לאוויר הפתוח, לירוק (בעיניים) ולאנשים והצלילים הטובים, היא בדיוק הטיפול הנפשי שאני צריך עכשיו (לפחות אחד מהם). נתראה שם.

אוגוסט המזיע עוד רגע נגמר ולמרות מזג האויר המעולה שהיה בסופ"ש הזה אני עדיין איש של חורף ורק מחכה כבר שהחום יעבור, שהלחות תיעלם ושהלילות יהיו קרירים ומכורבלים. אבל בינתיים נסתפק בשיא הקיץ שנגמר ושולח את הפעוטים בחזרה לבית ספר ונותן אות לתחילתו של חודש הסטודנטים שבין סוף החופש הגדול לתחילת השנה האקדמית, שעל הנאותיו אפשר למנות ים נטול משפחות, צרפתים ושאר מזיקין, אתרי קניות מיותמים מקהל ומיעוט צווחות ילדים במהלך היום וחבורות רחוב משוטטות בלילה. ספטמבר הבא עלינו לטובה מביא עלינו את שלל החגים לאוהבי האחדות המשפחתית מביניכם, חופש מהעבודה לעצלנים שכמוני וחשוב משני אלה, פסטיבל חוצמזה מתדפק לו על דלתנו ויערך ב-25-26.09 אי שם בצפון הארץ (קריאה למארגנים, מה עם לשחרר קצת פרטים?). בין כל אלה אני צריך למצוא דירה חדשה בעיר הגדולה (כל עזרה תתקבל במטר תופינים על ראשכם. מייל) שתמלא אחר רצונותיי ורצון מנהל הבנק שלי (משום מה יש לנו אג'נדה שונה בנושא). אז בתקווה שאתם מתרווחים לכם ביום-יום קצת יותר ממני, ישנים עד מאוחר ונטולי דאגות מיוחדות, הנה המקבץ שיעביר לכם את הזמן בכיף.

(המשך…)

לפעמים כל מה שצריך זה בן אדם אחד, גיטרה ולופר.

(גם לי היו התנסויות עם לופר ששווה להעלות לטיוב, אבל מסיבות אחרות לגמרי ומצחיקות הרבה יותר שכוללות חוסר תיאום בקנה מידה ישראלי-פלסטינאי בין היד לרגל)

דויד פרץ והלופר מתוך הופעה ב"בית השני" בכפר סבא - 22.08.2009

אלי רוזן והלופר מתוך הופעה בתאטרון "תמונע" בתל אביב - 19.08.2009

* לחצופים ביניכם שאולי מעיזים להרים גבה על שמוליק.
אני יודע, אני יודע. המון פוסטי וידאו עולים לאחרונה. לא מדובר בעצלנות כתיבתית אלא בפרץ הופעות ורצון לתעד כמה רגעים שלא יצא לי לתעד לפני כן. המלל יחזור בקרוב, בינתיים תקשיבו לקצת מוזיקה טובה. ושוב, תודה ענקית לדוקטור בעל המצלמה.

(יהוא ירון מארח את אביב גדג' - אוזן בר תל אביב - 17.08.2009)

כל הופעה של יהוא ירון היא תענוג גדול. כל הופעה של יהוא ירון היא שונה מקודמתה. פעם בחודש מתייצב לו יהוא על בימת ה"אוזן בר" בתל אביב, משלח בקהל את מילותיו, הבעות פניו, חיוכו ואת כל כובד כישרונו. כל חודש מארח יהוא ירון אמן אחר שמצטרף אליו להופעה ובכל פעם מחדש מצליחים יהוא ושותפו החד-פעמי ליצור רגעים קסומים שכל אחד מהם הוא מצרך נדיר שצריך להיות מתועד.

שבוע שעבר אירח יהוא ירון את אביב גדג', סולן אלג'יר לשעבר. לצורך הגילוי הנאות אציין כי יהוא מנגן בהרכב שמלווה את אביב גדג' בסיבוב ההופעות החדש שלו לרגל צאת אלבום הסולו הראשון שלו "תפילה ליחיד" (הרחבה בנושא, המענג עד כאב, בקרוב) ולצורך הגילוי הנאות ציין יהוא כשהזמין את אביב גדג' לבמה כי הוא לא פחות ממעריץ של אביב והתכוון לכך לגמרי. מתוך פלייליסט שכלל 10 שירים, אם אינני טועה, אירח יהוא את אביב לחמישה מהם ובנוסף, ההדרן היה כולו של אביב גדג' עם שירו "השחר החדש" כשהוא מלווה על ידי יהוא על הבס כמו היה אביב גדג' רות דולורס וייס.

מדובר לפי דעתי בשניים מהכותבים המרגשים ביותר שיש במוזיקה הישראלית היום. כל כך שונים אחד מהשני. יהוא עם הכתיבה הסיפורית, איזכורי שלום גד והאווירה האורבנית של מילותיו ומולו אביב גדג' עם תפילות על מצע של גיטרות וכאב כועס מלטף. השילוב של השניים הראה את היופי בכתיבה של שניהם ובכשרון האדיר שלהם כשאחד מבצע את שיריו של השני ומצליח לקעקע את סגנונו האישי והמיוחד בשירו של האחר. ההנאה מלשמוע את יהוא שר את "בוסר" ו"הגולם" (שתואר על ידי יהוא כ-"אחד השירים שאני הכי אוהב בעולם") הרועשים של אביב ומכניס את עצמו לתוך המילים, לתוך הצלילים, כמו שהוא תמיד עושה, ולראות את אביב מבצע את "נמלים קטנות" ו"דגל שחור" ("ועכשיו אני מגשים חלום" אמר יהוא) הכל כך שונים אחד מהשני וגורם להם להישמע שלו, כאילו היו בי-סייד שלא שוחרר מעולם.

היה ערב מעולה שאת חלקו המרגש הגישו יהוא ירון ואביב גדג' ועל חלקו השמח היו אחראים חברי "Calexico" שהפציעו להופעה קצרה מאוחר יותר באותו ערב. ידעתי לקראת מה אני הולך כשבאתי לראות את יהוא ואביב ושניהם לקחו את ציפיותיי אפילו מעבר להנאה שחיכיתי לה.

אביב גדג' יופיע ב-27.08 בבארבי תל אביב בהופעת השקה לאלבומו "תפילה ליחיד". ההופעה האחרונה של גדג' בבארבי הייתה כל כך טובה שהס מלחשוב על האופציה שאני לא אהיה שם בהופעה הקרובה. וכדאי גם לכם.

"נמלים קטנות", "דגל שחור" ו-"בוסר" מההופעה של יהוא ירון ואביב גדג' פה למטה בהמשך.

(המשך…)

(Calexico - בארבי תל אביב - 18.08.2009)

החיוך שקלקסיקו הצליחו להדביק לי לפנים התחיל ערב לפני ההופעה בבארבי. הוא התחיל כשקלקסיקו הגיעו לאוזן-בר, צפוף לעייפה (או שסתם הייתי עייף כבר) בשעת לילה מאוחרת, טיילו להם הלוך וחזור בחדר האחורי של האוזן ופיזרו חיוכים בין אדי החום הכבד ועשן הסיגריות שעמד ברחבי האוזן. באו, חיברו את הציוד, באלאנס רגעי ויאללה מתחילים לנגן. אני תפסתי לי מקום על רצפת הבמה, נמעך כנגד מוניטור מרעיד ומרוצה עד הגג. אז נכון שההקלטות מההופעה הזו יצאו כאילו בוצעו במהלך סרט דוקומנטרי דל תקציב בעזרת צלם בעל חיבה מיוחדת לצילומי גב, נעליים וכתמים שחורים, שלא בדיוק סגור על מה הוא עושה, אבל היה לי כל כך כיף היה לשמוע אותם שלא ממש היה אכפת לי. רגע לפני שהם סיימו את ההופעה הקצרה והזמינו את כל אנשי האוזן לבוא ולדבר, לשאול ולהציק כאוות נפשם, אני חתכתי שוב לחדר האחורי כדי לחדש את זרימת הדם לגפיים. לא הספקתי להדליק סיגריה והסולן כבר תפס אותי לשיחה שהתחילה ב"תודה, תודה, תודה. איך היה?" והסתיימה אחרי כמה דקות בהבטחה הדדית שהערב למחרת יהיה כזה ששנינו לא נשכח.

מהצד שלי אני יכול להגיד שהוא צדק. את ההופעה של קלקסיקו ביום שלישי האחרון אני לא אשכח. הבארבי היה כל כך חם, גם ממזג האוויר התל אביבי ועומס האנשים וגם בגלל מצב הרוח המעולה, הפיזוזים והחיוכים שהופיעו בכל מקום שהסתכלתי. מהופעת החימום המעולה של "Depedro" (דוגמא מעולה לכוחה של המוזיקה. לא הבנתי מילה ובכל זאת ריחפתי בחלל הבארבי כמו צופה טלנובלות מכור) שהייתה פחות מופע חימום נפרד ויותר הקדמה להולך לבוא כאשר כל פעם מגיח אחד אחר מחברי ההרכב שלשמו התכנסנו, לצורך תיגבור כוחות ספרד, עד לשיר הסיום של "Depedro" שבו כבר כל חברי קלקסיקו לקחו חלק ונתנו הרגשה שהנה אנחנו עוברים למנה העיקרית בלי רגע אחד של מנוחה.

7 אנשים היו אתמול על הבמה, מחליפים ביניהם את הכלים, את תפקידי השירה, מחליפים חיוכים ועושים חיים. הקהל בבארבי חיבק ואהב אותם ולא הפסיק למחוא כפיים ולזוז. לא ראיתם שמחה בבארבי עד שלא ראיתם את שאול מזרחי הבעלים מנסה למצוא פינה כדי שיוכל לנענע את רמ"ח אבריו אדירי המימדים כשחיוך של אושר מרוח על פניו, מחליף קריצות עם מכרים ומאושר מכך שהוא כנראה היחיד שלא מבואס מזה שאין לו כסף להגיע להופעה השניה של השביעיה המדהימה הזו שתהיה באותו מקום למחרת. הייתי הולך שוב בלי לחשוב פעמיים אם רק הייתי יכול. הייתי הולך גם אם אהוד בנאי לא היה מגיח שוב להופעת אורח הכי מפתיעה שנצפתה במחוזותינו אי פעם. הייתי הולך רק בשביל החיוך הזה שהגעתי איתו לבארבי ורק הלך ונמרח לו ככל שהערב התגלגל. אבל במקום זאת נשארתי עם חולצה של האנשים שעשו לי כל כך טוב באותו ערב, עם זיכרונות מהסוג שפסיכולוגים ממליצים לחזור אליהם כדי להירגע ולהתנקות ועם סרטונים באיכות שרק הבלוגיה (והמצלמה של הדוקטור) מסוגלים להפיק.

משום מה נראה לי שגם הם לא ישכחו כל כך מהר את הקהל הישראלי, את הלחות ואת הטירוף שהיו אתמול בבארבי. כנראה שגם אני צדקתי. שנינו צדקנו וכולם נהנו.

פה בהמשך יש ארבע הקלטות מההופעה באוזן-בר ועוד חמישה קטעים מההופעה הראשונה בבארבי תל אביב. כרגיל, להעצמת החוויה (ולשיפור הסאונד) פנקו את עצמכם בלחיצה על כפתור ה-ה"ד. ובפעם הבאה שאתם רואים מישהו עם מצלמה קטנה, מנסה לשמור על איזון ויציבות, בדיוק כשכל הרצפה זזה כשאהוד בנאי עולה, אל תדפקו לו חשבון, ותהנו.

(המשך…)