חודש שלם לא כתבתי,התפזרתי לי לכל עבר. מבחנים,עבודה,לימודים ומחשבות על שטויות הביאו אותי לחוסר כתיבה פושע. אז קודם כל תודות: לכל אלו ששלחו מיילים,הגיבו,שאלו,עודדו,צעקו ואיימו כי רק ככה הצלחתי להושיב את עצמי ולחזור לעניינים.

שינויים קלים בבלוגיה. הפוסט הזה כפי שתראו אינו מתחיל על פי מיטב המסורת אלא ישר קופץ לעניינים שהצטברו אצלי בחודש האחרון ונשפכים לכם כאן לפניכם (שאני אומר נשפכים אני מתכוון לכמויות שטרם נראו,יותר מ-50 אייטמים וכמות לינקים שתספיק לכם לחודש). זאת ועוד,מדור "ארועי השבוע בכץרה" נפל חלל עקב העובדה שמלאכת העדכון שלי לא מתבצעת כראוי ולכן כל שנותר לי לעשות בעניין הוא להפנות אותכם למקומות ברחבי הרשת שיעזרו לכם להתמצא.(פורום מוזיקה ישראלית ב-Ynet,אטמי אזניים ועכבר העיר הם רק חלק). מדור "כץת טעימות" משנה כיוון ויעלה כפוסט עצמאי עם המלצות ולינקים להורדה ברגע שיהיה לי מה לחלוק איתכם (יש לי כבר מה לחלוק,אני פשוט בונה את המתח). כמו כן אני אשתדל להעלות את תדירות הכתיבה,מה שאומר שפוסטים נוספים בתצורות שונות יעלו ככל העולה על רוחי (כמה מהם כבר מתבשלים להם) ועליכם מוטלת האחריות לחזור לבקר פה לעתים יותר תכופות.

תקראו,תהנו,תגיבו ותכתבו כי עם כמה שאני נהנה לכתוב ולעשות,ההנאה מוכפלת כשאתם נהנים ואני יודע מזה. ואל תשכחו להמשיך לשלוח לינקים לכל שטות שעולה על רוחכם בכל שעה של היום או הלילה.

שבו בנוח,תרגעו,זה הולך להיות ארוך. (משרד החינוך,המדע והמין ממליץ לקרוא את הבלוגיה בחלקים לאורך מספר ימים על מנת למנוע משהו כלשהו שנגרם ממה שאתם עושים לא נכון,תהנו)

כל התמונות בפוסט הזה מתנת הפליקר של Orlyko שבו אתם מוזמנים לבקר,לראות ולא לגעת.

 תודה נוספת מוקדשת  ל"מישהי מפעם" על תרומתה לעריכת פוסט עמוס זה

 

 

K רדיו הר הצופים (גרסת קול הקמפוס הירושלמית) העלו לאויר העולם את האתר/בלוג שלהם המתעדכן בלוח התוכניות/אירוחים ושאר תופינים מנפלאות קולות הבירה הרחוקים מהעיר הגדולה. כמובן שניתן להאזין לשידורי הרדיו און-ליין ולהרגיש קרוב גם כשאתם רחוקים.

K גיאחה מעונג שבת מפליא אותנו בעוד פרויקט של העונג בשם "העונג סשנז". בכל חודש יתארחו אמן או להקה כלשהי באולפן העונג (לא באמת אולפן העונג אבל הסבה קלה לצורך העניין פעם בחודש) ויבצעו שיר חדש,שיר ישן וקאבר כלשהו. אני רק מחכה לכל הקאברים האפשריים שיכולים להתמקסס להם שם באולפן בביצוע יקירי הבלוגיה למיניהם. הסשן הראשון נפתח באירוח של "התפוחים" ובקשות לאירוח אפשר להשאיר למטה בתגובות אצל גיאחה.

K ועוד עינוגיה מבית העונג,האוסף "תקשיבו רגע 4" יצא לאויר העולם בעריכתו של אותו מר חג'ג' הצפוני ומכיל אוצרות שרצות אצלי באזניים כבר הרבה זמן בדמות "Beck" (מאלבומו האחרון המצוין),"Why" (שעוד תיפגשו בפוסט מפורט בהמשך), Amanda Palmer,Conor Oberst ועוד ועוד. למה אתם מחכים ?!?! תורידו כבר.

K אתר Indie הישראלי טוען לחזרה לעבודה. אחרי הרבה זמן ומעט מאוד עדכונים החבר'ה מבטיחים להרעיף שלל כתבות ביקורות וכל טוב בתדירות גבוהה. שווה קפיצה. 

K פיטצ'פורק מלמדים אותנו על הדיסקים המפוספסים עד עתה ב-2008. מסכים או לא,נכון או לא,את זה אתם כבר תשפטו בעצמכם. נקודה למחשבה: אם פיטצ'פורק רושמים עליהם אז עד כמה באמת מפוספסים הם?

K "היה היה" חוזרת למסכים עם פרקים חדשים. אין מה להוסיף,הוכחה נוספת שפעם שהיינו קטנים היה פה הרבה יותר טוב. מי הדמות האהובה עליכם,הזקן,החזק,הגמד? אני אישית אוהב את השעון/לוח שנה בפינה,יש לי חולשה לתפקידים קטנים.

K קבלו את whymeiry בחיפושיה אחר דירה. מוכר לרובנו ועדיין אחת המודעות/בקשות היותר יפות שראיתי. מעניין אם נמצאה הדירה כבר.

K פינת "עבר הרבה זמן מהארוע והבלוגיה היתה מושבתת אבל עדיין שווה קפיצה": יוני רכטר,שלומי שבן,איה כורם ויעל נחשון במחרוזת שירי ילדים (רכטר ושבן על פסנתר אחד,כמה כישרון מפסונתר ביחד). וגם,מוריסי היה והלך מזמן אבל עליהם הוא השפיע לכל החיים עוד לפני שהוא דרך כאן ועליו הוא השפיע שהוא היה כאן אבל בצורה אחרת.

K רועי ריק האיש והמפוחית התארח במגזין בערוץ 24 והשאיר טעימות וקולות בשבילנו להאזין. אם לא יצא לכם עוד לראות אותו מופיע לבד או עם להקת הליווי הנפלאה שלו אז נשאר רק להשתתף בצערכם.(תקליקו על התמונה הקטנה שלו בצד שמאל,רמז,הוא לא האתיופית מבין השניים)

K אנובה השיקו את האתר של הלייבל בקול תרועה. מה התרועה? שאת הדיסק הראשון של עמית ארז שמורכב מסקיצות ביתיות בעיקר ועיבודים ראשוניים לשירים שנכללו באלבום האחרון אפשר להוריד חינם אין כסף. בנוסף יש שם המון פרטים על הלייבל והאמנים שלו,רדיו של חברי הלייבל ועוד המון הפתעות. מומלץ כבר אמרתי?! [תודה לאמיר]

K תרשמו לפניכם,1 בספטמבר יוצא הדיסק של רות דולורס וייס בעברית. אני לא חושב שצריך להוסיף אבל למי שמתעקש יכול לשמוע את הסינגל הראשון ולהתעדכן בהופעות בספייס. בינתיים זו הזדמנות בשבילי לתת לכם לשמוע ביצוע חי של רות לשיר "No more shall we part" של ניק קייב אי שם מהעבר הרחוק. פנינה אהובה במיוחד שלי.

K הבלוג "חמישה דברים שאני אוהב בישראל" נותן לי לראות דברים שאנשים שונים,מוכרים יותר או פחות,אוהבים בארצנו הקטנה. מהאוכל וקפה מרסנד עד לחתולים ברחוב. הוא מתעדכן לעיתים לא תכופות בכלל אבל מי אני שאבקר מישהו על תכיפות העדכונים.

K קיוב,אתר המוזיקה הישראלי, השיקו מתישהו בזמן האחרון את Qute שהוא הטיוב של קיוב. מה שאומר הרבה הופעות שצולמו ותועדו (לא תמיד באמצעים כשרים) ברחבי ארצנו. מ-Madbliss דרך עמית ארז ועד דני הדר. בתקווה שהמאגר רק יתרחב מיום ליום,ואמרו אמן.

K קריאת נוכחות חובה בערבי ההתרמה למועדון הפטיפון שנשדד לפני כמה שבועות. חלקם היו וחלקם יהיו אבל זה לא משנה,מה שמשנה זה שתהיו שם. יופיעו המון אנשים ויש עוד המון הופעות טובות פשוט כנסו ותבחרו מתי להגיע. תודה.

K עוד אירוח ענק של קוטנר בתוכניתו. והפעם פורטיס עם כנסיית השכל מבצעים את "איך זה מרגיש". אני אגיד לכם איך זה מרגיש,שגם על Mute פורטיס יותר טוב מהרבה דברים שיש בארץ (ללא זילזול בביצוע חס וחלילה). לראות ולהנות.

K שירלי לילו,פעם משהו קטן והיום משהו שולי מוציאה שיר כלשהו למטרה כלשהי. עד כמה אפשר לחקות להקה אחרת (שגם היא לא הייתה המקורית ביותר בעולם) מבלי להתבייש או לפחות לתת קרדיט. מי אמר "Evanescence".

K פה יש את "Missflag" בביצוע חי לסינגל הראשון שלהם שניתן היה להורדה בספייס שלהם. הם יוצאים/יצאו לסיבוב הופעות חו"לי ונחזיק להם אצבעות שייתנו בראש שם. אני אוהב.

K ואני גם  פשוט אוהב את רד אורבך הסולן הפרוותי של ה"רד בנד" שמשודרים בהוט. אם עוד לא הצצתם אז הנה כמה קטנות שלהם (רד יורד על אביב גפן,רד ואפרת גוש)

K ג'ייסון לייטל הסולן של "Grandaddy" בסינגל חדש ואישי שלו,בודד בדף חלל לא מושקע בעליל. לא צריך יותר. פשוט תקשיבו.

K הרכב חדש בשם "Buffalo Boots" ערך את הופעת ההשקה שלו ביום רביעי השבוע בלבונטין. הבאפלויים הם סיון (בלה) לשד ועומר הרשמן (שעלילותיו כבר סופרו בעבר בבלוגיה) והם עושים,על פי הגדרתם,קברט,קאנטרי ורוק מגוון. זמזומים באזורנו מעידים על התלהבות גדולה מהצמד ואתם יכולים להאזין לשני הסינגלים הראשונים שלהם פה למטה.

K מה זה בדיוק אומר שמחשב שלך חלש מידי,הסבר בן-עוולה כפי שהגדירה זאת מזבלה.

K די ג'י טיאסטו הגיע לארץ,אלפי כרטיסים נמכרו,מיטב הבנים והבנות של ארצנו הגיעו מלאי מרץ,וודקה זולה ורד בולים גירסת הקיוסקים כדי להנות. הבעיה שהגיעו הערך פי 4 אנשים מכמות האנשים שמותר היה להכניס,ולכולם היו כרטיסים! כמה כיף לדעת שאנחנו לומדים מטעויות העבר. טמבלים. (מילה שאיבדה מערכה אך הוחזרה לשימוש על ידי ברווז חוזר מהגולה)

K מוניקה סקס עובדים על אלבום וגם חוזרים להופיע פה ושם. אני מכיר איזה גברת עם זקן שרוטטת רק מאזכור האפשרות לכך. נחכה ונראה.

K אתר הסקיצה פלוס מתרפק על ההופעה החדשה של 1:1,מרעיף שבחים ומחמאות ורק עושה חשק לעוד. לא היייתי,רוצה להיות,מישהו בא?

K אתם חייבים לראות את הפרסומת הזאת עד הסוף. אין ספק שנדרש דמיון מועט או הכרות עמוקה ברזי הפורנו הקשה על מנת להשלים את התמונה. פמיניסטיות ראו הוזהרתן,שרלילות ראו השכלתן.

K עמיר חובצי הוא הבן אדם שהכי קינאתי לו בחודש האחרון והח"מ איננו בחור קנאי כלל וכלל. אבל שאתה נוסע לפסטיבל "Werchter" שכולל הופעות של Deus,Beck,MGMT,Sigur-ros,The verve ועוד מלא מלא אחרים ואתה עוד חוזר לכתוב על זה פוסט ב-4 חלקים בפרד העירוני,לא נשאר לי אלא לאכול את עצמי ולקוות לטוב בשנה הבאה. תמונות,מילים וסרטונים,הכל ב-4 חלקים וזה מתחיל כאן.

K אני חולוני במקור,הנה אמרתי את זה. האמת הזו נשמעת קצת יותר נוח אם משלבים את העובדה שבחולון יתקיים פסטיבל "כאן" (אכן משחק מילים מתוחכם ביותר…) שיארח בין היתר את "פאניק אנסמבל",דורון שפר,"סקוויד",רועי ריק,שלומי שבן וערן צור. ינחה את הערב לא אחר מאשר מר קוטנר (הנה דעתו בנושא). אני מוכן לשים את האצבע שלוחצת על הקליק הימני אם כל האנשים שמופיעים בפסטיבל אי פעם היו,עברו או נעצרו (3 פעולות לגיטימיות ביותר) בחולון. הבאתם לעיר זו ברכה מספקת בשבילי. אמא תכיני אוכל,אני מגיע הביתה.

K רציתי לכתוב משהו על אורי פנזיאס אבל דף החלל שלו לא עלה לי ולכן נשארתי עם תאוותי בידי. אולי אתם תצליחו יותר ותגידו לי מה אתם חושבים.

K כל מי שאי פעם עיין בתיקיית המוזיקה שלי וראה את השם "דורון שפר" צחק ושאל אם זה הכדורסלן. אז עכשיו זו ההזדמנות לבוא ולהצהיר,כן,זה הכדורסלן והנה ההוכחה. רוצים לשמוע קצת מדורון,תלחצו פה למטה.

K פסטיבל חוצמזה 2,שלפי הדיבורים הולך להיות מקום המפגש לכל "תעשיית" מוזיקת השוליים,יתקיים בסוף השבוע הקרוב אי שם בצפון הרחוק. יש ימבה הופעות בניצוחם של פורטיס ועמיר לב ויותר חשוב מזה תהיה אוירה של חופש,כיף ומזג אויר מפנק. לא רק לחובבי השוליים וגם לכאלו שסתם מחפשים סופ"ש של כיף. כל הפרטים בספייס של חוצמזה.

K מאבא שלי עד לזאפה קפה. טוב לא בדיוק אבל סרטון מדליק מאויר על כל הלהקות A to Z. נראה אם תזהו את כולם.

K לזרבוי מביא אותה בהפוך על הפוך ובונה תוכנית מוזיקה שתפורה למידות הפריים-טיים ואוהבי המוזיקה על כל גווניה. חלומות רחוקים או זמנים קרבים ובאים. תקראו בעצמכם ותחליטו,בתקציב של מאית מריאלטי "היפה,השורד והמיליון" אפשר לעשות משהו שהוא הרבה יותר מהנה,מעשיר והכי חשוב,שאני אוהב.

K לפני כמה זמן סיפרתי לכם שנעם רותם צילם קליפ ליד הבית שלי ואני לא ידעתי מזה. חוץ מהעובדה שמדובר בתקלת רצינית של אנשי ההפקה של רותם,היה מדובר באכזבה גדולה שלי. אבל הנה המוצר המוגמר "מכת שמש" של נעם,פה לידי.

K מכירים את פתחי האיוורור של הסאבווי? מכירים שקיות זבל? יופי. תראו מה אפשר לעשות עם שניהם.[מהעונג]

K אטליז נמחקו מוויקיפדיה בטענת חוסר עניין לציבור. לזרבוי חושב אחרת.

K לאונרד כהן לא הגיע לארץ אז קובי פרחי הלך לראות אותו בכמה מקומות. הלוואי על כולנו.

K ילד בן 17 שעובד ומזמר עם מיטב אמני ארצנו,ואפילו לא עבר בכוכב נולד. הכצעקתא! תשפטו בעצמכם.

K מי הם "EndOf"? התשובה של הלהקה לשאלה זו היא התיאור העצמי הכי הזוי ששמעתי שלהקה נותנת פלוס טעימה בלייב. אני עוד לא סגור מה אני חושב עליהם,וגם פספסתי את ההופעה המדוברת. נאלץ להמתין.

K לא קשור למוזיקה,אבל אף פעם לא התחייבתי לכתוב רק על מוזיקה. עמותת "תנו לחיות לחיות חיפה" עומדת על סף סגירה עקב מימון עודף והסתבכות בפרשיות שחיתות,סתם,פשוט אין להם שקל. ומה אתם יכולים לעשות בעניין,קודם כל לתרום,דבר שני לאמץ ולהטיף לאימוץ.

K ברני מק הלך לעולמו והשאיר אותנו עם חיוך על הפנים. 50 שנה זה פשוט לא מספיק זמן. הנה טעימה מהטיוב למי שלא עקב אחרי פועלו של המק.

K וואלה! מצאו את דרך המלך לגבי מוזיקת שוליים. נעשה כתבה על להקות שוליים כדי שנהיה מגניבים אבל נעשה את זה ברמה של כיתה ג' עם מראיינים שמתים לזמן מסך. והפעם "strawberry jam" שבהחלט אפשר ורצוי להקשיב להם אבל אני לא בטוח שזו הדרך. אז תקפצו לספייס שלהם להאזנה נוספת. (ושימו לב להצעת העבודה בתור נהג ללהקה בסוף הראיון).

K לא מכיר את להקת "המושבה" ולא שמעתי את הלהיט שלהם (ככה לפחות כתוב) "ים". מה שכן שמעתי זה את הביצוע הזה לשיר "דרך חדשה" שנשמע ממש מדליק ויושב טוב על הקיץ הזוועתי הזה שלנו. יש לנו מלא חבר'ה צעירים בארץ שעושים אחל'ה מוזיקה וכמה שיותר,יותר טוב. אמן.

K לרגל חג האהבה שעבר,ynet פרסמו כתבה על הסיפורים מאחורי שירי האהבה הגדולים. אם נתעלם מהעובדה שבין הסיפורים הגדולים השתלבו להם יחדיו איפה הילד והחיפושיות ונגיע אל סופה נגיע אל הסיפור של "Suzanne" מאת לאונרד כהן. אחרי שקראתם את הסיפור תקשיבו למה היה למר כהן להגיד על השיר. (קטע מתוך הופעה שפורסם על ידי גיאחה)

K בונו שמע מוזיקה בקולי קולות,מישהו עבר ברחוב,חיבר אחד ועוד בונו וישר התחיל להקליט. התוצאה,הדלפה של שירים מהאלבום הבא של U2 או סתם שטות פרסומית כזו או אחרת.

K ונעבור לנושאים שקרובים לליבי/ראותיי או כל איבר אחר שתבחרו. "איך מריחואנה רפואית משנה את תעשיית הסמים" ,מדובר במסמך נוקב,ארוך ועם מסר אחד,הסמים נהיים טובים,איכותיים וקשים יותר.[הקולקטיב]

K מעולם לא התגברתי על חסימת שירות הרדיו האינטרנטי של פנדורה בפני ישראלים (לא רק ישראלים,כל מי שלא גר בארה"ב) והנה מגיע הידיעה שהאתר לפני סגירה עקב אי יכולת לעמוד בתשלומי התמלוגים. כמה חבל,ולא יעזרו כל החיקויים,זה פשוט לא זה. אין כמו אהבה ראשונה.

K "עוף גוזל" הדור הבא כפי שנכתב ומושר על ידי "Missflag". חשבתי שהם כבר עזבו למסע הופעות בחו"ל. שימשיכו להפתיע.

K לא הצלחתי להתחבר ל"אוי דיוויז'ן" אבל כל הרכב מרובה נגנים שגם כולל בתוכו את נועם ענבר מהבילויים הוא יותר מלגיטימי מבחינתי. קפיצה קטנה לקוטנר במועדון ה"שבלול" זיכתה אותנו בגירסא ישראלית/רוסית/כלייזמרית ל"אחד מי יודע".

K אני יכול לראות את שלמה בר צועק "כל היום בחלל" מאה פעם ולחייך כל פעם מחדש. לא הייתי בהופעה של התפוחים והבנתי שהיה מעולה (אולי קצת ארוך) ועם הפקה שלא נראית במחוזותינו כל יום,בוודאי אם לא קוראים לך שלמה ארצי,יהודה פוליקר או ריטה.

K מועדון 27 הוא הכינוי שדבק בחבורת הכשרונות שמתו בגיל הצעיר של 27. בין הנכללים ברשימה: קורט קוביין,ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדריקס. בלונדון תעלה תערוכה המציגה צילומים נדירים של האמנים הנכללים ברשימה. אם יוצא לכם לעבור.

K קול הקמפוס חוגג בימים אלו 13 שנה שזה המון זמן לתחנה שלא מקבלת את הכבוד המגיע לה. חגיגות בית הקמפוס יכללו סדרת מופעים ב"קסקו" בפלורנטין שיסתיימו במסיבה ענקית ב-12 לספטמבר. לו"ז למי מופיע מתי ופרטים נוספים אפשר למצוא פה.

K ה-"Verve" הוציאו אלבום חדש אחרי 11 שנה העונה לשם "Forth" ולפי דעתי מדובר באלבום מהנה ביותר למרות שאני צריך לתת לו עוד כמה סיבובים לפני החלטה סופית. גם אתם תוכלו להאזין לו בפוסט הטעימות בשבוע הבא.

K ורע מוכיח ויהלי סובול בראיון מה זה ארוך (אבל בקטע טוב),מה זה אישי (אבל לא מתבכיין) ומה זה כיפי (טוב די עם הדיבור הזה)…..טוב בקיצור,תקראו ותראו איזה כיף לקרוא את שניהם ביחד אז בטח כמה כיף יהיה לשמוע את שניהם.

K שלא תגידו שלא ידעתם,שולי רנד מתחיל את סיבוב ההופעות שלו עם הדיסק המעולה "נקודה טובה" בחודש הבא. הופעה ראשונה בצוותא,9 בספטמבר. יתארחו אסף אמדורסקי ואהוד בנאי. מאז שהדיסק יצא אני מודה לעצמי שגררתי את עצמי להופעת ההשקה והיחידה עד כה של שולי בגן העיר.

K איזה קליפ יפה (אם הלינק לא עובד נסו פה) לשיר עוד יותר יפה. אסף אבידן,כבר הרבה מעבר לתופעה והשוליים מתרחבים להם מיום ליום.

K מסתמן "דפש-מוד" מגיעים לארץ. תפסיקו לבלבל ת'מוח כבר,כמה אפשר לעשות טיזינג על כלום. חכו עד שהכל יהיה מאושר חתום וסגור (וגם אז זה לא בטוח). סתם לעצבן אותי בסוף הבלוג ?!?! לא חבל…

K עדכון רגע אחרון: לוח ההופעות בפסטיבל חוצמזה 2 בסוף השבוע הקרוב מתנת לזרבוי.

KKK שיהיה לנו סוף שבוע מהנה,פסטיבל חוצמזה מוצלח ושבת כשרה למי שמהדר.(אם אתם בחוצמזה,תקפצו להגיד שלום,אני אהיה זה שאם תצעקו "שמוליק!",יסתובב)

 

 

הוא סיים את ההופעה עם "In Bloom" של נירוונה.

הוא סיים את ההופעה האחרונה שלו,עם ההרכב שמלווה אותו כבר שנתיים לפחות,בביצוע אישי שלו לשיר שנירוונה כתבו כהתרסה לכל אותם מעריצים חדשים שלהם שהתחילו להגיע להופעות אחרי הצלחת אלבומם הראשון "Bleach".

And he’s the one who likes all our pretty songs"
And he likes to sing along
And he likes to shoot his gun
"But he don't know what it means

(Nirvana-In bloom)

"הוא זה שאוהב את כל שירינו היפים , הוא אוהב לשיר איתנו והוא אוהב לירות באקדחו , אבל הוא לא מבין מה זה אומר." ככה הם שרים.

נירוונה אמרו שהם כתבו את השיר לכל אותם מעריצים שלא מקשיבים למילים אלא רק אוהבים את המנגינה ושרים איתה בלי לשים לב מה הם שרים. בלי שהתכוונו הם יצרו את ההמנון הכי מושר בהופעות שליוו את יציאת האלבום "Nevermind" שמתוכו לקוחה הרצועה,לקול קהל שצווח את מילות הפזמון,אולי שוב מבלי לדעת למה התכוון המשורר.

ואת המילים שלו כולם מבינים…

אל מול מקום מלא,דחוס באנשים,מעט אחרי חצות הוא עולה להופעה שראיתי כל כך הרבה פעמים בשנתיים האחרונות. בלבונטין,בארבי,סינדרום,המרתף 10,Katza ועוד מקומות שבטח כבר שכחתי וכל פעם מחדש אני מקשיב לכל מילה,צווח לעצמי משפטים סתומים שרק אני מבין.

אולי אלו בכלל הצלילים…

מספיק תו ראשון של "עשרה ימים",כיוון גיטרה של עידו אגמון לפני "גשר" או אפילו השהייה קלה לפני ההתחלה של "אמצע החיים" בשביל שאני אדע מה הולך לבוא,אריץ את כל השיר בראש ואעלה זכרונות וחזיונות עטופים בצלילים.

הוא בכלל לא רוצה…

פעם בחודש,לפעמים אפילו פחות. לפעמים הציפייה והרצון כל כך גדולים שאתה בכלל רוצה לפגוש אותו לרגע ברחוב באמצע תל אביב ולהגיד לו כמה אתה מחכה כבר להופעה הבאה,ולמה הוא לא מופיע,יצא סינגל חדש,ומה עם האלבום הבא ? אבל חוץ ממפגשים מקריים מחוץ למסעדה התל אביבית אותה הוא מנהל או התקלות בזוית העין בהופעה של מישהו אחר נדמה כאילו הוא מתחפר לו מתחת לאספלט החם בעיר ויוצא לגיחות מרגשות רק כי גם הוא חייב את זה לעצמו פעם בחודש,לפעמים אפילו פחות.

אבל הם יודעים…

"קח,תקשיב" , "פשוט תני לזה לרוץ במערכת". הקלטה ביתית,לא בדיוק ביתית כי זה היה בבארבי,אבל בהחלט לא מקצועית. מי צריך מקצוענות כשהוא על הבמה,רק הוא,הגיטרה והמילים. והבשורה מתחילה מפה,כמו חזרה בתשובה,נגיעה ראשונה בדת,גם לאלו שלא מחפשים תשובה. הקלטה שיכולה להסתובב ימים ושבועות במערכת,לזעזע כל חלל בין האוזניים,לגרום להתמכרות שלא חשבת שאפשר ולהפסיק כל סוג של האזנה למשהו אחר. "הופעה בישיבה" נחרט שמה,מהצד שלו בכל אופן,מהצד שלי אני עף כל פעם מחדש.

אסף ארליך הופיע ביום ראשון האחרון באברקסס בתל אביב. הופעה אחרונה עם ההרכב שכולל את אורן לאור על הבס , אורן רביב על התופים ועידו אגמון בחשמלית. הפסקה לצורך עבודה על חומרים חדשים והקלטות לאלבום הבא,השלישי של ארליך אחרי "טוקשואו" ו-"חדשות מהמגירה". לא כולם מכירים,כל מי שהכיר אהב,כל מי שאהב נפל,ורק ארליך יכול להרים אותו כל פעם לגבהים חדשים. ושוב מתנגנת לה אותה הופעה בישיבה מהבארבי,ארליך שר לו את "אני הולכת" וגם אני חושב ש"אני אולי אגיע למקום שאף אחד בו לא דרך",כל מילה פשוט גורמת לי להפסיק הכל ולחשוב,ואותה מחשבה יכולה לשנות צורה בכל אחת מאלפי הפעמים ששמעתי אותו אומר את המשפט הזה ותשנה עוד מיליון צורות בפעמים הבאות.  אני חושב שאני מבין למה הוא התכוון.

 

אני זה שאוהב את כל השירים היפים

אני זה שאוהב לצווח ביחד איתו,מבפנים

אני זה שאוהב לירות את מילותיו,לפנים

ורק אני יודע למה הוא מתכוון.

 

 

אסף ארליך - אני הולכת

 

ההופעה בישיבה להורדה בהמשך הפוסט.

אסף נבו כותב למומה על ההופעה ומנסה לשמור על האמוציות מתונות,בניגוד אליי.

עוד על "In Bloom" של נירוונה בויקיפדיה.

 

  לקרוא את ההמשך »

 השבוע הגיע אליי הדיסק החדש של איתמר רוטשילד. ציפייה גדולה הייתה לדיסק הזה,מבחינתי בכל אופן,ולכן רק חיכיתי להכניס אותו למערכת ולשמוע. לפני שנגיע לדיסק,קצת על הכרותי עם ה"ברון" בגירסתו התל-אביבית. שני דברים קרו במקביל,אני התוודעתי לבני בשן (סיפור אחר,שכבר סופר בעבר) שאיתמר משמש כגיטריסט שלו וגם חבר לעת צרה וסתם לעט,והשני היה שאיתמר התארח בקול הקמפוס בתוכנית של ידידה יצירתית שלי לשיחה ושירה. הצירוף הכפול הזה של אהבתי לבני ואהבתי ל"יצירתית" הוביל למנת איתמר דחוסה בזמן קצר שהתקבלה באהבה. לא עבר זמן רב עד לזמזום השירים המופיעים בספייס של איתמר והמתנה מתקתקת להופעה של איתמר בצוזאמן בתל אביב אי שם לפני כך וכך זמן. אחרי ההופעה העניין היה סגור וחתום,איתמר הפליא בביצועים לשירים שחלקם היכרתי וחלקם חילחלו מיד אחרי שמיעה ראשונה. ההגשה האינטימית של איתמר בהופעה בצירוף מילים שלא פעם נראות כאילו נשלפו משיחת חולין או ריב כועס בין איתמר לחבריו,נשותיו או סתם מכרים והלחנים הלעיתים קליטים לעיתים לא ממש קיימים אלא רק כליווי רקע למלל היוצא בשיר עשו את שלהם. ההופעה לא הייתה ארוכה מידי ולמרות זאת הייתה גם הרגשה ששיר או שניים אינם בשלים מספיק והיה ניתן לוותר עליהם באלבום הקרב ובא באותה עת.

והנה הוא הגיע,יצא לחנויות בליווי יחצ"ני באתרי המוזיקה השונים ובשולי העיתונות,מספיק שוליים כדי שתצטרך להיות חובב רוטשילד בשביל לדעת שיצא דיסק. הדיסק שקט מאוד כאשר ברובו מלווה איתמר בפריטת גיטרה בודדת והבלחות קצרות של כלים שונים ומעמיד את המילים ואת עצמו בחזית האלבום כמעט ללא כיסוי של להקה או הפקה. הדיסק נפתח ברצועה "הלילה תדע" שאיתמר נוהג לכנות בהופעות כ"להיט" שהושמע ברדיו מספר פעמים,עצוב אבל נכון. אין ספק כי מדובר בשיר הקליט ביותר בדיסק (מתמודד נוסף על התואר נחתך בעריכה.פרטים בהמשך) ודרך נהדרת להתחיל את האלבום לפני שעוברים בהמשך לחומרים הקשים יותר. שלושת הרצועות שלאחר מכן "בשנה האחרונה","בואי לים" ו"עצוב פה בלעדיה" ממשיכות בקו היותר קליט של האלבום ולמרות החומרים האישיים והלא תמיד שמחים,הלחנים שלהם מלווים במן אופטמיות עדינה ("בואי לים") ושלווה של אחרי ("עצוב פה בלעדיה") שגורמים לחיבור קליל בין הלחן,המילים והאוזניים שלי. הרצועה החמישית "עשי עמי חסד" כבר עוצרת לרגע וחושבת לשנות כיוון באלבום וככזאת מעבירה כאב ועצב בצורה יותר ישירה ופחות עטופה ברכות. "שירים לאישה" שממשיך את האלבום כבר קשה לי מידי לימים אלו שמלווים במצב רוח די מרומם (גם אם ללא סיבה נראית לעין) ומחייב אותי להעביר שיר ולהגיע לחידוש של איתמר ל"תפילה" של עפרה חזה. החידוש הזה שליווה את מועד יציאת הדיסק מצליח להישאר לי בין האוזניים רק בגלל השינוי המרענן בהגשת השיר מביצוע אופטימי שמח ומלא חיים שבוצע בעבר,לגרסת הדכאים הפסימית שאיתמר מציג. אני תמיד אוהב גירסאות כיסוי שמורידות הילוך לשיר ומציגות אותו בצורה אישית,רכה יותר או בקיצור מבעסת יותר. "שיר לאבי הקרח" זה השיר שלא תזכרו מהדיסק כנראה,אחרי שמיעה של מרבית הדיסק הרצועה הזו נראית פשוט משתלבת באלבום אבל מבלי להשאיר כל סימן,תמיד מפתיעה אותי ונשמעת כמו שיר חדש ולא כל כך מרתק שגיליתי באלבום. "סיכוי",שיר לפני אחרון, ואולי עדיף היה אם היה בא אחרי השיר האחרון,הרבה אחרי השיר האחרון,מן טראק נסתר,כל כך נסתר שממש לא צריך אותו באלבום. אנחנו בסימן ירידה מתמשך ואני כולי מחכה כבר שהדיסק יתחיל מהתחלה ויחזור לאיתמר שאהבתי בהתחלה. והנה הוא מתחיל שוב…או שלא,"מגע עיניים" של איתמר בשיתוף עם רונה קינן הוא השיר החותם את האלבום ומהווה עלייה בחזרה לאותה אווירה של ראשית הדיסק עם לחן מלטף ושירה עדינה ונעימה חסרת דקלום. כל מה שנשאר זה להתחיל מהתחלה ולקוות שזכרתי ללחוץ על כפתור ה-Repeat All כדי שלא אצטרך לקום מהמיטה.

הלילה תדע 

בואי לים     

הכץעקתא - דברים לא ברורים מפי שמוליק כץ :בהאזנה הראשונה לדיסק עברתי בין השירים ברפרוף לשמוע כמה אני מכיר כבר וכמה מטעמים חדשים יש לי לשמוע. בסיום הרפרוף,אני וחברי להאזנה באותה עת הסתכלנו אחד על השני כמחפשים משהו שחסר. חמש שניות לאחר מכן קפצה התשובה בדמות השיר "פתאום זה קרה" שמופיע בדף הספייס של איתמר ובוצע בהופעה שהייתי נוכח בה שנזכרת שם למעלה. אחרי אותה הופעה זמזמתי את הפזמון של השיר שבוע שלם ללא כל הצלחה או רצון להפסיק. דעתי האישית,והיא זו שחשובה במקום בו אנו נמצאים,היא שהשיר הזה היה חייב להיכנס לדיסק והיה תופס מקום של כבוד בפתיחת האלבום בין שאר הרצועות הטובות יותר בדיסק. לא ברורה לי הסיבה מדוע הוא הושאר בחוץ,אם עקב העובדה כי איתמר ושאר אנשי ההפקה לא שותפים לדעתי ואינם מחבבים את השיר יותר מידי או בגלל שהשיר נכתב לאחר הקלטות ועריכת האלבום. תהיה התשובה אשר תהיה,נותר לי רק להצטער שלא זכיתי בגרסה איכותית של השיר להנות ממנה ולשאול אותכם שאלה: איך זה יכול להיות שכבר פעם שנייה בחודשים האחרונים שיוצא דיסק של אומן חדש והשיר האהוב עליי ביותר שלו,שחרשתי אותו בספייס של האומן,לא נכלל באלבום ? (ראה מקרה רוטשילד המפורט פה ומקרה אסף אבידן עם הקטע המדהים הזה שנקרא "Your Anchor" - רצועה אחת שבגללה הייתי קונה את הדיסק שלו שוב אם הייתה יוצאת מהדורה חדשה). נתקלתם כבר בתופעה בעבר? תתמרמרו בתגובות.

פתאום זה קרה  

וכרגיל,אל תאמינו לי,תסתכלו קצת מה עוד יש ברשת על איתמר:הספייס של איתמר,ראיון במומה,"הלילה תדע" בביצוע חי ב-YNET,עוד כתבה בוואלה,וביקורת במוזיקה 24,כתבה גם במגזין "TimeOut" באזור עמוד 50,איתמר רוטשילד מתארח ב"גשם מקומי". אם אהבתם,קדימה,קליק והאלבום אצלכם.

  לקרוא את ההמשך »

שבוע פלוס מוזרים עברו עליי ועדיין ממשיכים לעבור. חוץ מרצף אירועים אישיים כאלו ואחרים,מד ה"מה נשמע?!?" קיפץ לו מקצה לקצה כאילו לא יודע להחליט אם אני במצב בעסה מהורהרת על החיים או במצב פאנן על העולם - טוב לי בשלי. הופעות הצטמצמו למינימום (שמשום מה היה גם שבוע של 4 הופעות שזה מינימום אם אתה שרית חדד ביום העצמאות, אחרת אין הסבר הגיוני פרט ללחץ חברתי נטו,חלש שכמוני) עקב קיצוצים כלכליים מה שלא עשה טוב למצברוח אבל הסתדרנו. הלימודים לא מציקים באופן חריג (הסוף נראה קרוב מתמיד) ויש זמן פנוי לעשות כאוות נפשי. אז איפה הבעיה ? זהו שאני לא בטוח שיש בעיה אבל משהו מוזר עומד באוויר. אולי זה הקיץ שמתחיל מחר. איזה מחר,כבר חודש אני סובל מהחום העומד הזה,רואה רק ציורים של שמש בצבע לבה במהדורות החדשות וחי עם מזגן צמוד לבלוטת התריס 24/7. לא סובל ת'קיץ,חם,דביק ומציק. חוץ מהבקרים… סיבוב בוקר עם ההוא שמכנה את עצמו הכלב שלי,בבוקר,כשעוד קצת קריר,שקט בשדרה לפני שכולם מתחילים את היום וחיוך שעולה על שפתיי ובקשה שגם עוד שעה יהיה כל כך נעים. לא משנה. בין תופעות הלוואי של ה-PMS שלי ובעקבות הצטרפות מחדש למעגל רווקי העיר (לא שיצאתי מהמעגל להרבה זמן,אבל בכל זאת) נזכרתי באיזה מנשר שמישהי בעבר מצאה על עמוד ברחבי העיר הגדולה והעבירה לי אותו. מדובר בפנייה נרגשת של בחור לנשות העיר שכותרתה "שקופידון ילך להזדיין". קראתי אותו שוב והוא העלה חיוך על שפתיי והזיז את גלגלי מוחי כמו לפני שנתיים. מעניין אם הוא מצא כבר. ומעניין איך יהיה השבוע שבא. תהנו.

"מתסכל למצוא בת זוג שווה בימינו. נמאס להכיר מישהי בפאב ולגלות שהיא אהבלה ואז להמשיך לפלרטט ולהתבאס מכל שניה איתה,אבל מלא זמן לא היית עם מישהי ואולי בכל זאת ומה תגיד לחבר'ה. נמאס למצוא מישהי שהיא ממש אחלה, והכל סבבה איתה, והיא מחייכת אליך, והיא שנונה כזאת, והפירסינג שלה משגע אותך כבר חצי שעה, ויש לה חבר. נמאס מאלה שלעולם לא תדע אם הן אחלה או ל… כי נופנפת בטיל. כמה בנות כבר יוצא לבנאדם להכיר? אני אשם שאני לא צלם דוגמנות? אני אשם שאני טיפה בררן? מאיפה אני יביא מסה של בנות באמצע החיים (אמצע, תחת הנחת הנעורים השחצנית שגיל חמישים זה הסוף…)? ניסיתי איזה אתר דייטינג. נרשמתי, ונתנו לי מין טופס כזה, ספק טראגי-ביורוקראטי ספק קומי-אינפנטילי אבל בטוח מותאם למכנה המשותף הנמוך ביותר, עם רשימת תיוג מטופשת ומקום לכתוב שלוש שורות על עצמי ושלוש שורות על מי שאני מחפש. שלוש שורות. שלוש שורות? שלוש שורות?! איך אני יכול לכתוב בשלוש שורות מי אני ומה אני רוצה? אני רוצה מישהי שאם תשאלו בסביבתה יגידו עליה שיש לה הרבה בטחון עצמי, אבל היא לא תמיד בטוחה בזה. כנראה שלילה אחד היא חושבת שהיא לכלוכית ובלילה הבא חושבת שהיא וונדרוומן וחוזר חלילה. מישהי מילולית, כזאתי שאין לה בעיה לומר מה שהיא חושבת - לא מביישנות ולא מחוסר יכולת רטורית. אפרופו, רצוי שהיא תיעצר ליד עמוד מלא מלל ברחוב ושלא תהיה לה בעיה להשתמש במילה "לומר" במקום "להגיד", שהמילה "רשימת תיוג" תעבור לה חלק בנוירונים ושהשימוש בהטיה "יביא" במקום "אביא" ממקודם הציק לה. מישהי שחושבת שהבנה הדדית היא האושייה המרכזית במערכת יחסים. מישהי שיודעת להגיד על מה שלא חשוב שהוא לא חשוב ושצריך לזרום, ובאמת לזרום עם העולם כי מה לעשות כזה הוא ולא נשנה אותו. מישהי שאין הרבה דברים שחשובים לה מחד ומאידך עבור מה שבאמת חשוב לה היא מוכנה להזיז את העולם או לפחות את התחת. רצוי שתאהב צורה כלשהי של ספורט ולזפזפ לא נחשב (הכי טוב בכלל בלי טלביזיה). מישהי צינית-שנונה-מרשעת לפרקים, אבל לא יותר מדי ולא מרוע לב. באותו עניין - מישהי עם לב טוב, אבל לא טוב מדי. מזותומרת? זותומרת שהיא לא נעשית מושימושי ורדרדה חדשות לבקרים בגלל החדשות בבקרים, אבל בכל זאת בשורה התחתונה יש לה רגש אנושי והיא עושה משהו התנדבותי למען הקהילה, ע"ע מזיזה את התחת. אני מוכן להתפשר גם על מישהי שלא עושה כלום, אבל לפחות מרגישהדי רע בגלל זה ורוצה לשנות. אפרופו, כדאי שנלך להתנדב ביחד, בחייאת נו, אני מרגיש די רע בגלל זה. בכלל,מישהי שתרגיש. אני לפעמים כזה ישימון קפוא בהחצנת רגשות, ורק מעטים(/ות) גילו את אדמת הרגש הפורייה להפליא שמתחת. מישהי עם תחומי עניין. אמנות לחימה, ספרות אנגלית, כימיה פטרוציקלית (???) או נגרות לחובבים, לא אכפת לי. אבל שתהיה לה תשוקה בקשר לזה ושהיא תהיה טובה בזה. מישהי שהתלהבה מהסרט "אמילי" באיזה רובד עמוק יותר מהויזואל הירוק-אדום המקסים, וגם היא רוצה בסתר לתלות מודעות בכל העיר לאהוב ליבה הנוכרי אבל איכשהו זה לא יצא לה כי היא מתביישפדחת ועסוקסקפטית מדי. גם יש לה עוד כמה רעיונות מטורפים כאלה, של גרפיטי שנון או מופע רחוב ביזארי וזה. רצוי מישהי שמימשה רעיון כנ"ל, פסיכי ככל שיהיה, אבל זה לא חובה. הרי יום אחד היא תממש, באמת באמת באמת. מישהי שאוהבת את הגוף שלה ושומרת עליו (למרות שהיא לא דוגמנית, כמו כולנו) וגם לא מתביישת יותר מדי להשתמש בו, אבל גם לא איבדה את העשתונות בעיר החטאים והסיטואציה של גניחות מהירות בשירותים המסריחים של מועדון בכל זאת נראית לה זרה ופרברטית. אפילו רק קצת זרה, אני לא בודק בציציות. הא הא. מישהי שיכולה להתלהב מחופשת סקי בשוויץ לא פחות מלהסתלבט על החוף עם פיתה ועגבנייה ומלח גרוס גס. כסף זה רק כסף ומה לעשות, לפעמים יש ולפעמים אין אבל זה לא אומר כלום על הבנאדם. מישהי שעדיין לא התעייפה מהטקסט הארוך והאסוציאטיבי הזה, רצוי מישהי שחושבת שהוא טיפה משעשע או מעניין או קלמנטינות. מישהי שחשוב לה שאני אראה טוב (מה שנכון, למרות שגם אני לא דוגמן, כמו כולנו), אבל באמת יותר חשוב לה מה שכתוב כאן. מישהי נורמלית, לעזאזל, אני מבקש כל כך הרבה? מישהי שאפילו אם שום דבר ממה שרשום כאן לא מתאים לה בדיוק, אני מחפש אחת שהבינה את הקו הכללי והיא יודעת שהיא בכל זאת מתאימה לי. אולי. אני אומר "אולי" כי עמוד זה לא מספיק והמישהי רוצה להגיב. ולשמוע עוד. מה שבטוח - גם את מסכימה שנשבר הזין מפיק-אפ-בארס וששלוש שורות ורשימת תיוג זה פשוט עלבון מגעיל. אני תולה שלטים. את עונה בדוא"ל. כן, אני רציני. את הרי בחורה מיוחדת, ראוי שיתחילו איתך בדרך הולמת. מצידי נגיד לכל הקונפורמים שנפגשנו בפאב מחורבן עם עשן סיגריות. ולא, אני לא יודע איך נמשיך משם"

פרטיו של הבחור חסויים בבלוגיה.  תודה ל-Deeply 

לקרוא את ההמשך »

"עומר הרשמן" , לא אומר לכם כלום ?

"ליידי מקבת" , "ג'ט סאם" , "פאניק - אנסמבל"  ? ? ?

משהו מהשמות האלו חייב לצלצל מוכר אם הגעתם לכאן , ואם לא אז לכו קודם כל לטיול קצר ברחבי הספייס שלהם ותחזרו.

אפשר להתחיל. (תקליקו פה למטה - שיהיה מה לשמוע תוך כדי קריאה)

עומר הרשמן כותב מלחין ומנגן בהרכבים שם למעלה וכנראה עקב חוסר זמן ועודף יצירתיות החליט גם לפנות ליצירת חומרים והקלטות עצמאיות שהביאו ליצירת דיסק הסולו הראשון שלו,רובו באנגלית,העונה לשם "Limited Dose Of Affection".

את הדיסק קיבלתי מחבר שנמצא בצוות ההפקה של עומר,מה שלכאורה שם אותי בעמדת ביקורת בעייתית,במיוחד עקב גודלו של החבר והידע שלו באומניות לחימה שונות.אך לא יישברו רוחי ויושרי המוסיקלי,גם אם אצטרך לעבור דירה/לחפש עבודה חדשה. את מה שיש לי להגיד על עומר אני אגיד.

 דיסק והיפוכו

מביקורים קטנים בספייס של עומר לפני שהגיע אלי הדיסק התחבב עלי הבחור וסיגנונו למרות שלא הפיל אותי מאוזניי. שמיעה של הדיסק בפעם הראשונה בהחלט הייתה יותר מעניינת. האלבום נפתח ברצועה "Early Bird" (שמתנגנת לכם ברקע כרגע אם פעלתם לפי ההוראות של שמוליק),קטע מענג שבהחלט נותן טעימה יפה מקולו של עומר,נעים ומחוספס בליווי נגינת גיטרה אקוסטית משכרת. 

 Today , I wish We'd fly away higher then Venus "
And keep the time from Moving on
Today , Every thing you say , look at the full moon
It lights the night and guides us through the way
" ? Don’t you wanna stay

(Stay)

הרצועה השלישית ממנה נלקח הפזמון שכתוב פה היא היפה ביותר בדיסק ואחת היפות ששמעתי בזמן האחרון. היא חוזרת אצלי במערכת כמה פעמים עד שממשיכה הלאה לשאר הדיסק . תקשיבו לכולה.

הבעיה הייתה שאיפשהו פה איבדתי את עומר,ואת הקו של הדיסק.

נכון שמדובר בדיסק רגוע שקט פולקי שכזה,שמתבסס על גיטרות אקוסטיות,אבל גם בסוג מוזיקה שכזה,צריך ליצור איזשהו רצף שגורם למאזין למשוך משיר לשיר,ואם להירדם אז לפחות בסופו.

זה לא שאין רגעים יפים אחרים בהמשך הדיסק. "Bird Of Passage"  הוא שיר יפה שבעצימת עיניים אפשר לדמיין את עמית ארז עושה אותו כקאבר בערב אליוט סמית נוסף בריף ראף,ואת "We Pay" אפשר לזמזם אחרי שמיעה אחת (במובן החיובי של הזמזום).

קטעי המעבר האינסטרומנטאלים המשולבים בין קטעי השירה השונים מיותרים לדעתי ולא בגלל שאני לא אוהב את נגינת הגיטרה אלא מכיוון שהיא לא חדה מספיק,בעלת אופי משלה,בשביל למשוך קטע שלם לכשעצמה ומצד שני לא קצרה מספיק על מנת להיות קטע מעבר בלבד. וככזו הנגינה מתבזבת בין שיר לשיר וגורמת לך להעביר לשיר הבא.

שמעתי , חיבבתי וחזרתי לחבר להביע את דעתי ללא מורא.

וכל מה שהיה לו להגיד זה  " תבוא להופעה שבוע הבא , הרכב מלא  בצוזאמן "

 הופעה והיפוכה

הופעה,צוזאמן,הזמנות ובירה מהחבית. איזו סיבה בעולם יש לי לא להגיע. באמת הגעתי לצוזאמן,המלא למחצה,ריק למלאה,כרגיל בשעה היעודה לתחילת ההופעות במקום.

ידעתי שעומר אמור להופיע עם הרכב שכולל את יהוא ירון על הקונטרה בס (או דאבל בס , לא סגור על השם של הדבר המפלצתי הזה)  ורן יעקובוביץ על תופים.  איפה כל זה ייכנס לחלל הקטן של הצוזאמן לא היה ברור אבל כשבאתי הכל כבר היה ערוך ומוכן.

תחילת ההופעה,כ-15 אנשים בצוזאמן ועומר מתחיל מ-"Bird Of Passage". הקול שלו עדיין קצת לא מחומם וכך גם החבר'ה שסביבו,אבל מכאן ואילך הכל הולך לעלות גבוהה גבוהה.

קפיצה קטנה קדימה כי זה כבר בוער לי,שורה תחתונה ולא אחרונה - ההופעה הייתה מעולה,הרבה יותר טובה מהדיסק. הביצועים מצוינים,העיבודים הרבה יותר מעניינים והסאונד בצוזאמן היה מעולה הפעם.  זהו,אפשר להמשיך.

מה זה אומר ?  זה אומר שיהוא ירון הבלתי נגמר בעליל בעל אלף הבעות הפנים,מפליא על הבס כרגיל ויוצר מיני מופע משלו (אייטם לירון בהמשך הבלוגיה),ורן על התופים מתענג על כל הקשה שמשנה כל שיר ששמעתי בדיסק לכיוון קצת שונה אבל הרבה הרבה יותר מהנה.

עומר,הקול שלו והגיטרה מתכווננים סופית מהשיר השלישי,ובהיפוך משעשע מהדיסק,כל שיר מבוצע בצורה טובה יותר מהקודם ואני רק רוצה לשמוע עוד,וזה כולל ביצוע לשיר חדש שאני לא זוכר את שמו,וביצוע לשיר "הלילה",הרצועה היחידה בעברית בדיסק שממש לא התחברתי אליה בדיסק ונשמעת ממש מעולה בהופעה וכמעט וגורמת לי לדרוש ביצוע נוסף לשיר בעברית,לא משנה איזה,מצידי שזה יהיה "איפה העוגה " - עומר הירשמן במחווה לשנים היפות של דץ ודצה.

עומר מסיים את ההופעה בקאבר ל-"Private Dancer" של טינה טרנר (אם חשבתם שהביצוע של עמית ארז ל-"Vouge" של מדונה מפתיע , חכו לזה) וברצועה האחרונה שחותמת גם את הדיסק "The Road".

Where do we start "
? And where do we go from here
It’s getting dark and I'm still singing this song
      " It’s been too long since I've been on the road

(The Road)

 

אין ספק שהדיסק לא עושה חסד לעומר והעיבודים בהופעה בצירוף התופים והבס נשמעים הרבה יותר טוב. זה לא סתם הוייב של הופעה שתמיד מעיר לחיים עיבודים שקטים,אלא זה נראה כאילו משהו בעיבודי האלבום ובהפקה לא ממש הכניס את כל כוחו של עומר לתוך חתיכת הפלסטיק הזו שנמכרת בחנויות.

עומר ייצא בקיץ לסיבוב הופעות ברחבי אמריקה ונקווה שישאיר לנו כמה הקלטות מהופעות שנוכל להנות ובשבילכם אני מקווה שתתפסו אותו בקרוב באזורכם ותהנו מכל רגע.

עוד על עומר ברשת : הספייס שלו , ושל פאניק אנסמבל , וזה של ג'ט סאם ,האתר של ליידי מקבת' עם המון הורדות , הפרויקט הממשמש ובא של עומר באפולו-בוטס , קליפ לשיר "Early Bird" , עומר בקיוב , וכרגיל אין לכם ברירה אז לכו לקנות.

  לקרוא את ההמשך »

"אתה דורך לה על הרגל הקטנה שלה
שהציפורניים שלה צבועות באדום כהה
אתה צובט אותה בלחי.
אתה מנשק לה על הפה הקפוץ והיא קרה ולא נשמעת.
אתה מרים לה את עפעף עין ימין
והעין- אוקיינוס קפוא עם דגים כסופים קפואים, אלמוגים וצמחים קפואים.
ואתה נותן לה לצנוח בחזרה ולהיעצם." ("אוקינוס קפוא")

מסתובב במיטה,אחת בלילה,חושב על הכל וכנראה גם על לא כלום,לא מצליח להירדם. כבר ניסיתי עם טלויזיה,בלי טלויזיה,מוזיקה,שקט מוחלט,אכלתי משהו וחזרתי למיטה,שום דבר. הראש שלי,למרות שאמור להיות מעוך מעוד יום חם ומעייף,נוסע על 180 קמ"ש בלי כוונה לעצור. כבר היינו במצבים האלו,כל ניסיון ותקווה לנצח במאבק הזה,אבודים מראש,אני לא אצליח להירדם,ועוד בוקר יגיע,ואני שוב אהיה עירני בשעות הבוקר ומיואש ועייף בצהריים,רק אחכה לחזור למיטה ולישון ולישון ולישון.

אז אני קם,הולך לחדר העבודה,מתיישב מול המסך ומשייט בין ספריות המחשב ישר לכיוון מטרה ברורה,גבריאל בלחסן. אבל הפעם אני אלך אחורה,לקולות הישנים יותר,שני אלבומים שניסיתי מספר פעמים כבר להאזין להם ולהתמכר אבל ללא הצלחה. למעט נקודות חושך יפות יותר שלקחתי איתי ( "תלמי אליהו" , מתוך רכבות , לדוגמא ) הם לא הצליחו לחלחל לי לאוזן,הם היו קשים מידי,רעים מידי,רעים כמו רעש אלקטרוני,ניסור גיטרות ודיקלומי אין חיים שמופצצים לך ישר לעור התוף דרך זוג אוזניות גדולות,מבודדות מכל הסביבה,וכמעט שאתה לא יכול להוריד אותן,להתנתק. אז אתה נכנע לרוע,מתמכר.

 

"עשרה זקנים כפופים , יכסו אותך בחול.

ואתה תשכב שם מתחת , והחול האדום ייפול לך על הבטן.

ואז הם יבואו , ארבעה מלאכים קטנים , הם ייקחו אותך איתם.

כל הדרך למעלה , הם יחזיקו את הנשמה שלך

הם יחזיקו בתוך קופסא מזהב , בעדינות שלא תיפול. " ("תלמי אליהו")

 

 

בכל אחת מהפעמים שניסיתי לתת להם עוד צ'אנס הצלחתי לשמוע רק את הרעש החזק שאף פעם לא הגיע ברגע הנכון. אבל באותו לילה,הפלייליסט שלי היה מורכב רק משני האלבומים האלו,ופתאום הכל שקט,רק הדקלום של גבריאל,מילים ועוד מילים,כמו מספר סיפורים לשעת לילה מאוחרת. וסיגריה אחרי סיגריה,הקשבתי,חיפשתי,קראתי. כל מה שעניין אותי היה גבריאל.

 

הופעה של אלג'יר במועדון הבארבי בתל אביב היא זו שגרמה לי להתאהב בהם. המקום היה מלא,אנרגיות מטורפות,רעש כל כך טוב שרק רציתי לשמוע עוד ממנו. ואז חזרה לדיסק הראשון שלהם ( "נאמנות ותשוקה" ),חריש עמוק על אלבומם "מנועים קדימה" והפצת הבשורה לכל עבר. והשיר "בתוך הצינורות" חזר והתנגן במערכת ובאוטו ובראש. אז מי זה הקול הזה,מאיפה הוא הגיע ואיפה אפשר לשמוע עוד מהצרוד המלטף הזה.

"עכשיו ארבע בבוקר,מזיע מתחת לשמיכת כותנה שחורה
מסתכל על התיקרה העקומה
הייתי רוצה לאהוב אותך
בלי לחכות,בלי הפסקות,כאן ועכשיו בין ההריסות.
לקחת אותך איתי לתוך הצינורות." ("בתוך הצינורות")

בלחסן… בלחסן בכלל לא היה בהופעה שאני הייתי,הוא היה מאושפז,מפורק,הרגיש שזה גדול עליו.

אביב גדג' הסולן של אלג'יר וחבר קרוב של בלחסן מימי קדם פותח בדרך חדשה,לבד. סולו.

הופעה של אביב בבארבי. אני על המרפסת המשקיפה על הבמה,מאזין לצלילים החדשים של אביב  ופתאום מזהה בקדמת הקהל,באמצע,צללית בלחסנית שכזו,נעה לצלילי המוזיקה. לאחר מספר דקות שהוא כבר עבר לעמוד על המדרגות המובילות למרפסת,מטרים ספורים לידי,היו קולות של מוזיקה בחלל הבארבי,אבל אני רק בהיתי בו כאילו חשבתי שהוא כבר לא איתנו עוד והנה עומדת לה רוחו של גבריאל לידי. רק שיעלה לשיר אחד,רק שאביב יזמין אותו לבמה לביצוע משותף,או לא משותף,שאביב יירד לנוח,שכל הלהקה תרד לנוח,רק תגידו לו לעלות.

נגמרה ההופעה,והוא לא עלה.

ואין הופעות שלו,חיפשתי ושאלתי וביררתי. בוטלג של הבלחסניה בצוללת הצהובה יושב לו על המחשב כמו אומר " זה הכי קרוב שתגיע , ככה זה נשמע ואתה לא תזכה לזה ". גבריאל מה קרה לך ??? רק הופעה אחת,תיתקע אותה באיזה חור בארץ איפה שאתה רוצה,רק תן לראות,לשמוע,לשאול "מה נשמע ?".

וכלום,הפלייליסט כבר נגמר ואני שם לי שיר סיום מאותה הופעה בצוללת,אחד שהד"ר הסב את תשומת ליבי אליו לפני כמה זמן. והשיר נקטע בסופו כאילו החליט בשבילי שפה זה נגמר. 

"אני מפנטז על אלכוהול , חשיש ,  גראס
הרואין מזוקק ,  קלונקס בחפיסות גדולות
בגט ענק עם חומוס ,  מילקי מרובה קצפת ,  כסף גדול
משהו להישען עליו  , משהו שיחזיק אותי יציב 
שיחמם לי את הלב ,  שיגרש את הסלע בחזה
רק לעוד כמה שעות עד שאלך לישון."  ("רק לעוד כמה שעות")

 שקט בבית,נראה לי שאלך לישון.

 

על גבריאל ברחבי הממלכה :החלל של הבלחסניה ,  באתר אינדי  , עוד כתבה מפנקת הפעם מאתר "הארץ"  , סיפור עצוב על ילדה שאהבה את גבריאל  , שרשור מדהים על בלחסן בפורום מוזיקה בווינט מאת תימורה , וקצת מהעיוור , ראיון וידאו לקראת מופע ההשקה של "בשדות" אי שם בעבר פלוס ביצוע חי , עכשיו לכו לקנות .

 

לקרוא את ההמשך »